בעוד כחודשיים, יצעדו עשרות מיליוני איראנים אל עבר הקלפיות במטרה לבחור נשיא לארצם. הנשיא הנוכחי אחמדיניג’אד, שהפך למוכר בעולם כולו בזכות התבטאויותיו הקיצוניות, יתמודד על כהונה שנייה אך זו אינה מובטחת לא כלל וכלל, בפרט נוכח המצב הכלכלי הקשה באיראן.
על אף שתוצאות הבחירות הללו מסקרנות את מקבלי ההחלטות במערב, בישראל וברחבי המזרח התיכון, מבינים השחקנים השונים באזור כי בחישתה של איראן בנעשה בכל האזור לא תעומעם, תהיינה תוצאות הבחירות אשר תהיינה. לפיכך, מכירים כיום בכל מדינות ערב, ממרוקו ועד ערב הסעודית, בהכרח להתמודד עם האתגר האיראני.
גם ברוסיה מוצאים עצמם מוטרדים מאיומים באזורם, תולדה של לחץ מערבי מחודש. צירופן של מדינות אירופיות נוספות לנאט”ו ומסגרת חדשה לשיתוף פעולה בין האיחוד האירופי לרפובליקות שהרכיבו בעבר את ברה”מ, מקרב את הרוסים פעם נוספת אל קצה גבול ההבלגה שלהם, לאחר שבועות ספורים של רגיעה שהתלווה לכניסתו של ברק אובאמה לבית הלבן.
אם כך יימשכו פני הדברים, איש לא יופתע אם כבר בקיץ הקרוב, שנה לאחר המלחמה בגיאורגיה, ייצאו הרוסים לסיבוב אלים נוסף במטרה לשרטט את גבולות השפעתם.
קריאה מהנה.
