בחודשים האחרונים אנו עדים להחלפת מהלומות מילוליות באזורנו – הסורים מזהירים מפני מלחמה ובמקביל מעבירים טילים בעלי עוצמה וטווח גדולים מבעבר לחיזבאללה, בביירות מודיע ראש הממשלה חרירי בפומבי כי אין לו התנגדות לנשק העצום בו מחזיק החיזבאללה ומוסיף איומים משלו נגד ישראל. גם מכיוון הגדה המערבית נדמה היה אך לפני שבועות ספורים כי הנה פורצת לה האינתיפאדה השלישית. בכל המקרים, דבר לא התקדם מעבר לאיומים.
שנתיים אחרי שפרסמנו הערכה כי נשיא סוריה אסד וראש הממשלה הישראלי דאז אולמרט אינם מעוניינים באמת בשלום אלא רק בשימור הסטטוס-קוו, נראה כי מדיניות זו השתלטה על כל הגורמים בזירה. למדיניות זו אינטרסים רבים, אולם אין ספק כי לשיקום כוח ההרתעה של ישראל בעקבות מבצע עופרת יצוקה חלק משמעותי באי-הרצון הערבי לצאת לסיבוב לחימה נוסף.
בינתיים, באירופה הרוחות סוערות – מדינות גוש האירו וקרן המטבע הבינלאומית הציגו ערבויות על סך טריליון דולר כדי לאפשר לכלכלות החולות של אירופה להבריא את עצמן, אך נראה כי גם הן עצמן תידרשנה בקרוב לבצע רפורמות כואבות ודרמטיות על מנת למנוע מהיבשת כולה לצנוח למשבר כלכלי חריף.
בבלגיה, שתלך לבחירות בחודש הבא, נראה כי רבים אמרו נואש מהרעיון להמשיך ולקיים את הפדרציה בין הפלמים דוברי ההולנדית והוואלונים דוברי הצרפתית ופיצול הוא רק שאלה של זמן.
לבסוף, רוסיה. המדינה שנפגעה באופן הקשה ביותר מבין הכלכלות הגדולות מנסה להציג עצמה כמדינה הגדולה הראשונה שהתאוששה כמעט לחלוטין.הרוסים אף העניקו חבילת סיוע בת עשרות מיליארדי דולרים בהלוואות, מענקים וסובסידיות, לאוקראינה, כחלק מחימום היחסים בין שתי המדינות, במסגרת שרטוט גבולות החצר האחורית הרוסית בשנים האחרונות. התגברות השפעתה של רוסיה באזורנו באמצעות הידוק הקשרים עם סוריה היא הדוגמא האחרונה להתאוששות הרוסית.
קריאה נעימה.
