דבר העורך

סוף לשלווה האירופית?

אלון לוין, יובל בוסתן


יוון קרסה כלכלית. אירלנד קיבלה סיוע בדקה ה-90 ממש. בספרד כל מבוגר חמישי לא מוצא עבודה. באוסטריה הימין הקיצוני שובר שיאים, בשוויץ חוקים נגד מהגרים מאושרים במשאלי עם ובצרפת הנשיא סרקוזי מיישם מדיניות שנחשבה פעם לרדיקלית ביותר. אירופה כמרקחה. נראה כי החלום בדבר חיי רווחה שקטים ונטולי מלחמות ביבשת מאוחדת, מצוי תחת האיום הממשי ביותר זה חצי מאה.

הזדקנות האוכלוסייה הוותיקה לצד הגירה של אוכלוסייה צעירה, מוסלמית בעיקרה, מביאים לשינויים דמוגרפיים-כלכליים דרמטיים, להם השלכות רבות כגון במישור החברתי והפוליטי. התחזקות הימין האנטי-אסלאמי היא אחת מתגובות הנגד למציאות המשתנה ביבשת. כל זה מתרחש על רקע המשבר הפיננסי המשתק את הכלכלה האירופית, והמצריך ויתור על עקרונות סוציאל-דמוקרטים רבים, עליהם גדלו בניה של אירופה המערבית בדורות האחרונים.

מהצד השני של האוקיאנוס, מכינה ניקרגואה הפתעה חדשה-ישנה בדמות העלתה מן האוב של התוכנית לכרות תעלה מתחרה לתעלת פנמה, שתהיה משתלמת יותר כלכלית לסחר עם צפון אמריקה. מטבע הדברים, לפרויקט בסדר גודל כזה עשויה להיות חשיבות גיאו-פוליטית – ארה"ב, שנהנית מהשפעה רבה על פנמה, תתקשה לבסס השפעה דומה על ניקרגואה, המקורבת לוונצואלה ולגוש הריכוזי. במקרה ופרויקט התעלה אכן ייצא לפועל, סביר יותר שיהיו מעורבות בו חברות רוסיות וסיניות מאשר אמריקניות.

ולבסוף, איראן. רבות כבר נכתב על ההשפעה האיראנית באזורנו ובכלל. פרויקט הגרעין מדיר שינה מעיניהם של כל מנהיגי האזור, כפי שנחשף בהדלפת הענק לויקיליקס. בהיעדר חתירה של המערב להכרעה מהירה, יש שמגלים סימני עצבנות ומחפשים דווקא את טובתם של האיראנים כדי לחסוך בעיות בעתיד. התפנית הבולטת ביותר בהקשר זה מגיעה דווקא ממצרים, שם חושבים כבר על דמותה של קהיר ביום שאחרי מובארק.

קריאה נעימה.


מאמרים נוספים