17 שנות העריצות של קים ג’ונג איל הגיעו לסיומן החודש. מחליפו, בנו הצעיר קים ג’ונג און, נזקק כרגע לתמיכת דודתו ובעלה, המצויים היטב בנבכי הפוליטיקה הצפון קוריאנית ובמסדרונות הצבא. השניים מצדם, נזקקים ללגיטימציה ממנה נהנה קים הצעיר, בזכות פולחני האישיות של אביו וסביו, ולכן הם יהיו לדומיננטים בהנהגה הצפון קוריאנית ומאחורי הקלעים.

ברוסיה, מערכת הבחירות לפרלמנט הובילה להיחלשות צפויה של מפלגת השלטון, ולמחאה חברתית בהיקפים שלא נראו בעידן הפוסט-קומוניסטי ברוסיה ובוודאי שלא נגד פוטין הכל-יכול, אחד המנהיגים הדומיננטים ביותר שידעה רוסיה במאה האחרונה. פוטין, שעבד קשה על מנת לרכז את השליטה במנגנוני השלטון והתקשורת משתמש בהם על מנת לרסן את המחאות לעת עתה והוא נערך לבחירות לנשיאות שתיערכנה במרץ 2012.

במרחב הטרנס אטלנטי, הולכת ומתגבשת מסגרת על-מדינתית חדשה – ההסכם הטרנס-פסיפי לשיתוף פעולה כלכלי-אסטרטגי (TPP), שעתיד לשמש פלטרפורמה לשדרוג היחסים הכלכליים בין המדינות הדמוקרטיות החברות ב-APEC, ובראשן ארה”ב, קנדה ומכסיקו מצד אחד של הפאסיפי, ויפן, דרום קוריאה מצידו השני. היעדרותן של סין, רוסיה ואינדונזיה, החברות ב-APEC אך לא במסגרת החדשה, מעידה על אופיה ומבטיחה התפתחויות נוספות בגזרה זו בשנים הבאות.

מאמר האורח עוסק החודש באיראן, ובקשייה הכלכליים והחברתיים הנובעים בין היתר לניכור הרב של האוכלוסייה האזרחית להנהגה. ולסיום, מדור אסטרטגיה ממוקדת מנתח את ההשלכות האפשריות לקיום בחירות ברשות הפלשתינית במאי הקרוב.

קריאה נעימה.