ביוני ייערכו בחירות בלבנון בסימן שינוי שיטת הבחירות שיאפשר לחיזבאללה להתחזק על חשבון יריביו. מעל כל המשתתפים תרחף הסוגיה העדתית ביתר שאת – שינוי ההרכב העדתי במוקדי השלטון יגרום לזעזוע ניכר בקרב תושבי לבנון. נראה כי בלבנון יתקשו להימנע מלהתדרדר לתסריט של מלחמת אזרחים שממנו חוששים הלבנונים שזוכרים היטב את החורבן במלחמת האזרחים הקודמת. על ההנהגה הנבחרת בישראל להתארגן מבעוד מועד להשלכות האירועים הללו על הביטחון.
בסוף דצמבר הוכרז כי לבנון תלך לבחירות ב-9 ביוני 2013. מערכת הבחירות הקרובה תתנהל בצל שני אירועים חשובים – הראשון, פרוצדורלי, שינוי שיטת הבחירות ליחסית יותר במקום השיטה שמבוססת על חלוקה עדתית, כפי שהייתה בלבנון מאז ומתמיד. המשמעות היא שהנוצרים, שנהנו מ-50% מהמושבים בפרלמנט מאז הסכם טאיף ב-1989 (קודם לכן חלקם בפרלמנט עמד על 6 מכל 11 נציגים), עשויים לגלות שהייצוג שלהם צנח לכיוון 40% מהמושבים ואולי אף פחות.
מאחר שלא נערך בלבנון מפקד אוכלוסין מאז 1932, ולכן אין דרך לדעת מהו ההרכב המדויק של האוכלוסייה במדינה. ההערכה היא שהמדינה ממשיכה להתרוקן מהנוצרים שבה, בעוד שהמרכיב השיעי גדל בדרך להיות בעתיד הרוב במדינה.
גורם נוסף שעתיד להיפגע משינוי שיטת הבחירה הוא העדה הדרוזית בהנהגת וואליד ג’ומבאלט. על פי ההערכה, גם הדרוזים זוכים לייצוג יתר ביחס לחלקם באוכלוסייה, ועל כן התנגדו לשינוי השיטה. מעניין לציין שגנרל מישל עאון המרוני, דווקא תומך בשינוי השיטה למרות שהיא תחליש את בני עדתו, זאת בשל תמיכתו בחיזבאללה השיעי שירוויח מהשינוי.
האירוע השני הוא כמובן מלחמת האזרחים הסורית שגלשה זה מכבר לתוך שטח לבנון. השיעים בהנהגת החיזבאללה תומכים בהמשך שלטונו של נשיא סוריה בשאר אל אסד ואף שולחים תגבורות של לוחמים מעת לעת כדי לסייע בדיכוי המרד. גם המיליציה המקבילה בעיראק, המיליציה של מוקתדא א-סדר, מסייעת לאסד. הסונים הלבנונים לעומת זאת, מייחלים כמובן לשלטון סוני בסוריה, אם כי גם הם מתבוננים בדאגה על הגורמים הרדיקליים והאסלאמיסטים הקיצונים שמנהיגים את המורדים בסוריה [1].
הדרוזים, שהחליפו צד מספר פעמים במהלך השנים חזרו להתנגד לאסד. מישל עאון הנוצרי, בן הברית של החיזבאללה, ממשיך לתמוך באסד. מולו ניצבת משפחת ג’מאייל המרונית, ששולטת במפלגה הפלאנגיסטית, שממשיכה בהתנגדותה העיקשת לאסד.
שני האירועים, שלכאורה אינם קשורים זה לזה, מאימים להוביל את לבנון לתוך מלחמת אזרחים שממנה ניסתה להימנע המדינה מאז סיום מלחמת האזרחים ב-1989.
שינוי שיטת הבחירות תוביל לאחד משני תסריטים – הראשון הוא ניסיון לזייף את התוצאות כדי לשמר את ההגמוניה המרונית בפוליטיקה וכדי לדאוג לקבוצות קטנות באוכלוסייה כמו הדרוזים, שכאמור עשויים לאבד חלק מכוחם בפרלמנט. זיוף כזה יתגלה במהרה ויוביל את החיזבאללה לעשות שריר. התסריט השני הוא שהתוצאות לא יזויפו וההשתלטות של החיזבאללה על לבנון תהפוך לרשמית, מציאות בלתי נסבלת עבור עדות אחרות בלבנון ובראשן הסונים, הדרוזים וחלק מהנוצרים. כל זאת כמובן, בהנחה שהבחירות אכן ייערכו כסדרן בתאריך שנקבע לכך ולא יידחו עוד ועוד מחשש להתממשות אחד מהתסריטים.
נסראללה – נערך לקרב הסופי על לבנון? צילום: טלוויזיה
האפקט הסורי
גם מלחמת האזרחים הסורית, שלכאורה נערכת בין העלווים לסונים אך בפועל מעורבות בה עדות אחרות ומרכיבים אחרים באוכלוסייה כגון הפלשתינים והדרוזים, מאיימת לדרדר את לבנון למלחמת אזרחים משל עצמה. למעשה, אירועי דמים והתנגשויות בין עלווים ושיעים לבין סונים בצפון לבנון כבר אירעו על רקע האירועים בסוריה. החשש הוא כמובן מפרוץ אירועים בהיקף כולל ברחבי המדינה, שיביאו פעם נוספת להחרבת מי שכונתה בשנות ה-60 “שוויץ של המזרח התיכון”.
החיזבאללה ומישל עאון כבר הזהירו בהזדמנויות שונות שנפילת אסד בסורה תגלגל את המלחמה בסוריה לתוך שטחה של לבנון. נסראללה ועאון יודעים כי נפילת אסד תקטע את צינור החמצן שלהם שאיפשר להם ליהנות מהגנת ומהפטרונות האיראנית. קטיעת הצינור פירושה מכת מוות והחשש הזה הוביל את החיזבאללה להיות מעורב עד צוואר במלחמה בסוריה. על פי דיווחים שונים, מאות מאנשי החיזבאללה כבר נהרגו בקרבות וכוחו של הארגון בתוך לבנון עצמה נחלש כתוצאה מהמעורבות הזאת.
יתרה מכך, עצם העובדה כי החיזבאללה קשור בכל נימיו למשטר אסד, תהפוך לנטל אמיתי ביום שאסד ייפול, מאחר שהסונים בסוריה ירצו להתנקם בבני בריתו של המנהיג השנוא. גם העדות השונות בסוריה המתנגדות לאסד ולחיזבאללה מייחלות ליום שבו ייפול אסד כדי לסגור את החשבון הארוך שלהן עם החיזבאללה.
בחיזבאללה מבינים את המציאות ולכן שוקלים שתי אפשרויות פעולה ביום שאחרי נפילת אסד. האפשרות הראשונה היא להפנות את הכידונים פנימה, להפעיל אלימות נגד העדות האחרות כדי להרתיע אותן ממלחמת אזרחים ומניסיון לפגוע בכוח המגן של השיעים,. האפשרות השנייה היא ניסיון לגרור את ישראל למלחמה כדי להסיט את הפוקוס לאויב חיצוני וכדי לאשש את הנחיצות של החיזבאללה לביטחון הלאומי הלבנוני.
אם כן חודש יוני שבו ייערכו הבחירות, הופך לנקודת זמן נפיצה עבור לבנון שרק מתעצמת נוכח מערכת בחירות נוספת הצפויה באותו חודש, באיראן. בארץ האייתוללות יבחרו נשיא חדש לאחר שהנשיא המכהן הנוכחי, מחמוד אחמדינג’אד, יסיים שתי קדנציות רצופות שמונעות ממנו חוקתית להתמודד על קדנציה נוספת. אחמדינג’אד ינסה מן הסתם להריץ מקורב משלו לתפקיד כדי להמשיך ולאחוז בהשפעה במשרד הנשיא, ובמקביל ינסה להשיג דריסת רגל לעצמו באחד ממוסדות השליטה החזקים של הרפובליקה השיעית.
בחירות 2013 שתיערכנה על רקע הזיופים של 2009 באיראן והאביב הערבי שעודנו מאיים על המשטרים השמרניים שעוד שורדים באזור, מבטיחות להיות טעונות. מהומות באיראן יקשו על טהרן, שכבר עתה מתקשה לעמוד בסנקציות הבינלאומיות מבחינה כלכלית, להמשיך ולסייע לחיזבאללה, מה שרק יוסיף למתיחות וללחץ בארגון. המשמעות היא שהקיץ הלבנוני הבא עומד להיות חם ביותר, וישראל תצטרך להגביר את הכוננות שלה בגבול מפני אפשרות של צעד מפתיע נוסף של נסראללה.
מלחמת האזרחים בסוריה – מאיימת לזלוג ללבנון. צילום: VOA
צעדים להמשך
ישראל תצטרך לבצע כמה הכנות והתארגנויות בחודשים הקרובים:
1. זירוז שדרוג גדר המערכת כדי לקדם טוב יותר ניסיונות חדירה
2. הגברת הנוכחות הצבאית בגבול הצפון
3. חיזוק ההרתעה מול החיזבאללה, למשל בדמות התחייבות ממשלתית לתגובה שתכוון רק לחיזבאללה ולריכוזי השיעים במקרה של התגרות
4. ממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה שהיא לא תתערב במתרחש בלבנון כדי שלא להיגרר לקלחת הלבנונית. סביר להניח כי בנקודה כלשהי, המתנגדים לחיזבאללה ינסו לשכנע את ישראל להיכנס קרקעית לתוך לבנון כדי להילחם בחיזבאללה וישראל תנהג בחוכמה אם תימנע מכך.
5. ישראל צריכה לשנות את פריסת סוללות כיפת ברזל או לצרף סוללות נוספות כדי לעבות את מערך ההגנה מפני רקטות בצפון על מנת להעניק מרחב נשימה לצה”ל אם יידרש לכך.
6. אם החיזבאללה אכן יבחר לפעול נגד ישראל כדי לגרור אותה לקלחת הלבנונית, ישראל צריכה לפעול במהירות נגד יעדים אסטרטגיים כדי להרתיע את החיזבאללה כמה שיותר מהר, אולי אף בלי להזדקק לפעולה קרקעית.
הערות
1. Aoun slams Jumblatt, Sleiman, says Assad in control, The Daily Star, 06/05/2012, The Daily Star Lebanon
