כמעט 70 שנה מאז התבוסה במלחמת העולם השנייה והחוקה הפציפיסטית שהוכתבה לה בעקבותיה, עומדת יפן בפני שינוי דרמטי. שנים של לחצים מבית ומחוץ הכשירו את הקרקע להקמתו מחדש של צבא יפני, וכתוצאה מכך לתחילתו של מירוץ חימוש בין שתי המעצמות הגדולות במזרח אסיה. האם הכלכלה היפנית מסוגלת לממן התחמשות כזו? כיצד ישפיעו הדברים על סין?

ב-3 במאי 1947, פחות משנתיים מאז הובסה ונכנעה, נכנסה לתוקף ביפן חוקה חדשה שניסחו עבורה האמריקנים המנצחים. סעיף 9 של החוקה, המפורסם ביותר בה, אוסר על היפנים שימוש במלחמה כאמצעי ליישוב סכסוכים. על פי סעיף זה, נאסר על יפן להחזיק כוחות התקפיים אלא להסתפק בכוחות להגנה עצמית. שבע שנים לאחר מכן, הוחלט לאסור על קיומו של פיקוד לאומי אחד והקמתם של פיקודים אזוריים בלבד. זאת, מתוך הנחה כי מסגרות אזוריות רבות לא תוכלנה לשתף פעולה ביניהן ולתפוס שוב את השלטון.

שורה של תהליכים חיצוניים ופנימיים בשנים האחרונות, ובראשם התעצמותה הצבאית של סין, התגרענותה של צפון קוריאה והקצנה מסוימת בשיח הפוליטי ביפן, הכשירו את הקרקע לשינוי היסטורי בחוקה היפנית ולנטישת הפציפיזם המסורתי. אירועים אלו, ביחד עם חזרתו לקדמת הבמה של שינזו אבה, ראש הממשלה החדש-ישן, שנהנה כיום מפופולאריות ממנה לא נהנה אף מנהיג בארץ השמש העולה מאז אמצע העשור הקודם, מעידים כי קרובה השעה שבה תכריז יפן על ביטול הסעיף בחוקה ועל בניית כוח צבאי. כבר בתקציב השנה נרשמה עלייה בהוצאה הביטחונית של יפן, לראשונה זה עשור [1].

מזכיר ההגנה היפני, טצונורי אונודרה, פרסם החודש דו”ח ביניים המסכם את עבודת המטה המתבצעת בצבא ובממשלה בהוראתו של אבה, בדרך להחלטה עד סוף שנה זו וככל הנראה גם לעריכת משאל עם בנושא [2]. מסמך העקרונות מעניק הצצה ראשונה לצעדים הקונקרטיים שמתכננת יפן לקראת שינוי החוקה. בראש הדברים, מדובר שם על הקמתו של פיקוד לאומי אחד לכוחות היבשה, כאמור לראשונה מאז 1954. בנוסף, מתוכנן שדרוג של הכוח הימי והאווירי על מנת לאכוף את הריבונות במרחב הימי הגדול של המדינה. השקעות גדולות במיוחד צפויות בהקמת מערך של כלי טיס בלתי מאוישים מסוגים שונים, כמו גם ברכישת אמצעים כדוגמת טילי שיוט, שיוכלו לפגוע בבסיסי הטילים של צפון קוריאה.

הדו”ח קורא גם לשפר את יכולותיה של יפן בתחום הלחימה בטרור, אם כי סעיף זה ניתן לשייך פחות למצב המשתנה בזירה ויותר לתגובה נקודתית למתקפת הטרור שהתרחשה במתקן הגז באלג’יריה. מוקדם יותר השנה נהרגו שם 40 בני אדם, מהם 10 יפנים.

נטישת הפציפיזם והקמת צבא בעת שכל המאמצים מופנים לשיקום הכלכלה היפנית, אינם עניין של מה בכך. מדובר בהבשלה של תהליך מיליטנטי שעובר על החברה היפנית בשנים האחרונות, כתוצאה של שנים של מיתון כלכלי, אסון טבע ואסון גרעיני. ההקצנה בשיח הציבורי קיבלה ביטוי במערכת הבחירות האחרונה, עם עלייתם של דמויות דוגמת טוֹרוּ האשימוטו [3].

בהחלט ייתכן כי לנחישותו של אבה לקדם את השינוי ההיסטורי תורמת האמונה כי האמריקנים, המחזיקים כ-50,000 חיילים ביפן ו-28,000 חיילים בדרום קוריאה, מחפשים לצמצם ולייעל את נוכחותם גם באסיה, כפי שעשו במזרח התיכון. הדרך היחידה, לשיטת היפנים, שבה לא ייפגע מעמדם כתוצאה ממהלך אפשרי כזה, היא בהכנתו מבעוד מועד של כוח מקומי כאלטרנטיבה. יציאה חלקית או מלאה של האמריקנים, ואפילו מעבר שלהם מעמדת הובלה לעמדת תמיכה באג’נדה הפרו-מערבית במרחב הפסיפי שתיוצג על ידי יפן, תפקיד בידיה של זו האחרונה אחריות מסוימת – לא רק להוות קו ראשון מול הסינים, אלא גם לתת כתף בהגנה על האינטרסים של המדינות האחרות באזור, מול האיום המשותף הנשקף מסין ומצפון קוריאה.

מבחינת מדינות האזור, שחלקן זוכרות עדיין את זוועות שלטון האימים של האימפריה היפנית האכזרית, מדובר במהלך קשה לעיכול אך הכרחי של שדרוג היחסים עם יפן כדי להתמודד בעיקר עם סין. אבה פועל כדי להרגיע את חששות השכנים וכבר הצהיר כי כל שינוי בחוקה ייעשה בראש ובראשונה תוך שמירה על הריבונות של כל הצדדים וכיבוד זכויות אדם [4]. בנוסף, מסמך העקרונות שפרסם מזכיר ההגנה כולל קריאה לסייע למדינות בדרום מזרח-אסיה להתמודד עם ההתעצמות הסינית, ולהדק את הקשרים עם דרום קוריאה ואוסטרליה.

בביקור שערך החודש בפיליפינים במסגרת מסע דילוגים גם למלזיה ולסינגפור, הצהיר אבה על תמיכה בעמדת מארחיו בסכסוך הטריטוריאלי עם סין בים סין הדרומי, והעמיד הלוואה לרכישת 10 סירות סיור למשמר החופים הפיליפיני. הפיליפינים, שקיבלו מוקדם יותר 2 סירות במתנה מהאמריקנים, מנסים לבנות נוכחות ימית באזור על מנת להתמודד עם העמדה הכוחנית של הסינים, שמסרבים לכל פשרה בנוגע לריבונות באזור.

שינזו אבה (עם דיוויד קמרון) – נהנה מגיבוי ציבורי ומצעיד את יפן לשינוי היסטורי חוקה. צילום: ועידת G8

הריקוד בין סין ליפן

תוך כדי תכנון תהליך ההתעצמות והידוק ההקשרים עם השכנים, מקפיד אבה שלא לפגוע מיוזמתו בקשרים עם סין ובוודאי שלא יחפש לגרום לנתק בין הצדדים בטרם ישלים את תהליך ההיערכות שלו. כך, הוא קרא לסין להכיר באינטרסים האסטרטגיים המשותפים לשתי המדינות ולפתוח בדיאלוג כנה ליישוב הסכסוך בין הצדדים. עם זאת, הסינים, אשר נמצאים בעיצומה של תוכנית התעצמות משלהם, דחו את הקריאה על הסף.

בחודש מרץ, כחלק מחילופי הדורות בשלטון הסיני, הוכרזו שורה של צעדים מבניים במנגנון השליטה במדינה. אחד המשמעותיים ביותר הופיע בצורה לאקונית משהו בהצהרת הסיכום כשבישר על שינוי מבני במשמר החופים הסיני ואיחוד כל הגופים הפועלים בנושא תחת זרוע אחת, “על מנת לשדרג את יכולות אכיפת החוק הימי ולשפר את ההגנה והשימוש במשאבים הימיים של סין”.

בפועל, מדובר באחד המהלכים הדרמטיים ביותר שיזמה סין בשנים האחרונות – איחוד של 4 יחידות אזוריות לגוף עוצמתי אחד, שאמון על אכיפת ריבונותה של סין בכל המרחב הימי שלה, ובפרט באזורים השנויים במחלוקת בים סין הדרומי ובים סין המזרחי. בכיר בחיל הים הסיני כינה את הגוף “אגרוף הברזל”, שיחליף את הגופים הבירוקרטים והלא יעילים שעסקו במלאכה עד כה [5].

הדעות באשר לגוף החדש חלוקות – יש הטוענים כי מדובר בגוף עוצמתי שירתק את הכוחות האמריקנים הרבים לזירה שכן אף גורם מקומי לא יהיה מסוגל להתמודד איתו. אחרים מקווים כי נוכחותו של גוף ממסדי אחד יאפשר להשתלט על מעשי האלימות מצד סירות דייגים בודדות שכמעט וגרמו לזירה כולה להתלקח, בפרט באזור ים סין הדרומי. הסינים ממשיכים גם בתוכנית מ-2010 לבנות 30 ספינות פטרול מתקדמות בתוך 5 שנים.

בסוף חודש יולי, שוב האמירה המתיחות בין הצדדים בעקבות שורה של צעדים מצד סין – ספינות פטרול סיניות הגיעו לים סין המזרחי, בסמוך לסנקאקו, איים השנויים במחלוקת בין סין ליפן, או דייאוֹיוּ כפי שהם מכונים בסין [6] ומטוסי התראה סיניים נצפו בין האיים אוקינאווה ומייאקו, אזור שבו הסינים לא טסו לפני כן. בתגובה, הזניקו היפנים מטוסי קרב להניס את המטוסים הסינים.

במקביל, שיגרו הסינים את סגן הנשיא, לי יואנצ’ו, לביקור בצפון קוריאה. זהו הנציג הסיני הבכיר ביותר שמבקר במדינה מאז תפס קים ג’ונג און את השלטון בדצמבר 2011. העובדה כי הוא מגיע אחרי תקופה של מתיחות מסוימת בין בייג’ינג לפיונגיאנג ועל רקע חגיגות 60 שנה למלחמת קוריאה, שבה נלחמו כזכור הסינים לצד הצפון הקומוניסטי, יש בה כדי לשלוח מסר לכל בעלי העניין בזירה – בדרום קוריאה, ביפן וגם בארה”ב – כי הדרך לכל פתרון בחצי האי ממשיכה לעבור דרך סין [7].

הסינים מפגינים נגד יפן בסיבוב הקודם – האם האיום הסיני יאחד את שכנותיה מולה? צילום: שוג’נצ’אנג

מה בהמשך?

הדברים באסיה, כידוע, מתנהלים בקצב אחר ממה שמורגלים לו במערב. על פניו, נראה כי התנאים בשלים להקמתו של צבא יפני במתכונת חדשה ולהכרזה על תוכנית התחמשות מצידה של יפן. תוכנית כזו, שיכולה להתפרס על פני שנים לא מעטות, תאלץ את סין וצפון קוריאה לשנות היערכות, ואת ארה”ב, הפרוסה גם כך באזור בכוחות גדולים, להתאים את עצמה גם כן בתורה.

עד אז, יחפשו אלו הנהנים כבר מיתרונות יחסיים באזור, למקסם את רווחיהם. סין תסרב לכל פשרה בסכסוכים הטריטוריאליים שלה מדרום וממזרח, ותחפש להוסיף ולמתוח את החבל עם יפן עוד כדי להוכיח רצינות; בצפון קוריאה עשויים דווקא להימנע מפרובוקציות בעתיד הקרוב, אחרי שנה וחצי של ניסויים והצהרות לוחמניות, וזאת כדי ליישר קו עם תוכניות הסינים, שמבקשים להראות שהם הקובעים באזור. במציאות הזו תנסה להשתלב יפן, שנמצאת בתקופה מסוכנת כשהמיליטנטיות והביטחון העצמי בעלייה, אבל יכולותיה אינם תואמים את השינוי, וארה”ב שמתרחקת כמו מאש מכל אירוע שיצריך התערבות נרחבת שלה.

בנסיבות אלו, נראה כי הפתרון הטוב ביותר מבחינת הדמוקרטיות באזור טמון, כמו במקומות אחרים בעולם, בביטחון קיבוצי – קרי, הידוק שיתוף הפעולה בין יפן, לבין שכנותיה הדמוקרטיות – הודו, דרום קוריאה, אוסטרלי וניו זילנד. לצד תמרונים צבאיים משותפים, תקבל עדיפות מיוחדת הקמתו של אזור הסחר הטרנס-פסיפי (TPP), בין כל המדינות הנ”ל, לבין ארה”ב וקנדה מן העבר האחד, ואולי גם האיחוד האירופי מן העבר השני. אזור כזה, מעין ברית גלובלית של חברות הגוש הדמוקרטי, יאפשר למדינות החברות בו להתמודד טוב יותר עם האיום הסיני בכל המישורים, הגם שהוא צפוי בתורו לדחוף את הסינים לברית נגדית עם רוסיה ובני בריתם.

התפתחות כזו, עשויה להפוך את 10 חברות איגוד המדינות של דרום-מזרח אסיה (ASEAN), ובראשן הפיליפינים ווייטנאם, ל”זירת המשחקים” של המעצמות באזור זה של העולם. היפנים והאמריקנים ינסו לגייס כמה שיותר חברות מהארגון לחזית המתגבשת מול סין, בעוד הסינים ינסו למנף את עוצמתם באזור להבטיח את נאמנותן של חברות אחרות. מאבק זה עשוי להוביל לפגיעה ביכולתן של חברות ASEAN לקבל החלטות משותפות ולהמשיך לתפקד תחת מסגרת משותפת.

הערות

1. Martin Fackler, “Japanese Minister Proposes More Active Military Presence in Region”, New York Times, 26/07/2013

2. שם

3. עוד על מערכת הבחירות האחרונה, במאמר “טוקיו מקצינה”, בגיליון ספטמבר 2012 של סיקור ממוקד

4. “Japan Vows Support for Philippines in China Row”, AP, 27/07/2013

5. Jane Perlez, “Chinese, With Revamped Force, Make Presence Known in East China Sea”, New York Times, 27/07/2013

6. עוד על המחלוקת, במאמר “השד הלאומי”, בגיליון ספטמבר 2012 של סיקור ממוקד

7. “Chinese Vice President to Visit North Korea”, AP, 23/07/2013