מחלקים את מזרח אסיה

סין מכריזה על אזור הגנה חדש, אבה מקצין עמדות

יובל בוסתן, אלון לוין


הכרזה סינית על אזור מיוחד בים סין המזרחי, גררה דברי ביקורת רבים על הסינים, שמצדם לא התרגשו במיוחד. תפיסת ביטחון חדשה בטוקיו, ביחד עם אפשרות לצעד סיני שנוי במחלוקת דומה בים סין הדרומי, מציבים את הצדדים במסלול שיכול להוביל רק לעלייה ברמת המתיחות באזור.

ב-23 בנובמבר, הכריזה סין על אזור גדול בים סין המזרחי כאזור שהטסים בו חייבים לציית לתקנות סיניות (Air defence Identification zone – ADIZ). על פי ההכרזה הסינית "על כל המטוסים הטסים באזור לציית לתקנות מסוימות כולל הגשת תוכניות טיסה מראש – או להסתכן ב'השלכות'".

האזור המוכרז החדש כולל גם את איי דייאויו כפי שהם מכונים בסין או סנקאקו ביפן. מדובר בארכיפלג קטן הנמצא בשליטה יפנית והסינים תובעים אותו לעצמם. יפן השתלטה על האיים לאחר מלחמת סין-יפן הראשונה בסוף המאה ה-19, אך ההסכמים שנחתמו לאחריה בוטלו עם תבוסת היפנים במלחמת העולם השנייה. מסוף המלחמה ועד 1972 החזיקה ארה"ב באיים עד שמסרה אותם בחזרה ליפן [1].

ארה"ב גינתה את ההכרזה הסינית וכינתה אותה "צעד חד צדדי שמפר את הסטטוס-קוו באזור". מזכיר המדינה קרי, עם הגיעו לפיליפינים, אחת מהמדינות שנמצאות בסכסוך אחר עם סין, בים סין הדרומי, הוסיף כי "על סין להימנע מצעדים חד-צדדים דומים באזור, ובמיוחד לא בים סין הדרומי". כמה ימים לאחר ההכרזה הסינית, שני מפציצים אמריקנים מסוג B-52 שהמריאו מגואם, חצו בהפגנתיות את האזור הסיני החדש מבלי לציית לדרישה של בייג'ינג. עם זאת, בימים שלאחר מכן, פרסמו האמריקנים תקנות לחברות התעופה האזרחיות לציית לדרישה הסינית החדשה על מנת להימנע מעימותים מיותרים. העמדה הרשמית של הממשל האמריקני נותרה ללא שינוי – האזור החדש אינו מקובל.

סגן הנשיא ביידן, שהגיע לאזור לביקור מתוכנן בתחילת דצמבר, נפגש בבייג'ינג במשך חמש וחצי שעות עם נשיא סין, שי ג'ינגפינג. השניים דנו באריכות במגוון ונושאים כולל האזור החדש, אך סגן הנשיא האמריקני נזהר מלהשמיע הצהרות בנושא בפומבי, מן הסתם על מנת שלא להיתקל בתגובה תקיפה מצד מארחו. עם זאת, בשיחה עם אזרחים סיניים בשגרירות ארה"ב במדינה, חש סגן הנשיא האמריקני משוחרר יותר, כשעודד אותם לקרוא תיגר על ממשלתם – "אני מקווה שתלמדו כי חדשנות יכולה להתרחש רק כשאתם נושמים חופש, קוראים תיגר על הממשלה שלכם, טוענים נגד מנהיגים דתיים". מי שקיווה כי דבריו של ביידן יקבלו תהודה גדולה ברחוב הסיני התבדה – דבריו צונזרו על ידי התקשורת המקומית והובאו בחלקם בלבד [2].

ביפן, שלח ראש הממשלה אבה שני מטוסי F-15 ליירט מטוסים סיניים שחגו מעל האיים השנויים במחלוקת, לא לפני שהזהיר כי הצעד הסיני עלול להוביל להתלקחות בלתי מכוונת בין הצדדים. שר החוץ היפני הצהיר כי ארצו תשתף פעולה ביחד עם ארה"ב ודרום קוריאה מול סין, על מנת לפתור את המשבר.

בבייג'ינג לא מתרגשים. שם טרחו להזכיר כי סין היא לא הראשונה שמכריזה על אזור ADIZ באזור המים הטריטוריאליים שלה – בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה הכריזו האמריקנים עבור יפן ועבור דרום קוריאה על שני אזורים כאלו ומאז כ-20 מדינות הכריזו על אזורים כאלו, כולל הפיליפינים ווייטנאם. האזור היפני, אגב, עבר משליטה אמריקנית ליפנית ב-1969 אך הוא אינו מוכר על ידי סין או רוסיה. היפנים, מצדם, הרחיבו אותו באופן חד צדדי כבר פעמיים כדי שיכלול עוד איים, לאחרונה ב-2010.

הסינים, אם כן, מחזיקים בדעה כי מדובר בצעד לגיטימי לחלוטין וכי הביקורת האמריקנית היא שאינה לגיטימית, שכן "מה שמותר לאחרים מותר גם לסין". כמה סקרים שפורסמו בסין, אמנם באמצעי תקשורת ממשלתיים, הצביעו על תמיכה גורפת במהלך. את היפנים, שכאמור מחזיקים באזור דומה מזה 44 שנה והרחיבו אותו בלי לבקש רשות מאיש, מאשימים הסינים במוסר כפול ובניסיון לנצל מהלך סיני לגיטימי להעלות את המתיחות באזור: "הביקורת המוגזמת של יפן לגבי הפעילות הימית הנורמלית של סין והניפוח שהיא עושה לאיום הסיני מקורם באינטרסים פוליטיים נחבאים", אמר דובר שר החוץ הסיני, הונג לאיי.

גם בדרום קוריאה לא עברו בשתיקה על הצעד הסיני, והגיבו בתחילת דצמבר בהרחבה משלהם לאזור ה-ADIZ שלהם, באופן שיצר חפיפה בין האזורים של שתי המדינות. בדומה לאמריקנים, גם הדרום קוריאנים נקטו בקו דומה – הממשלה גינתה את הצעד, בזמן שחברות התעופה האזרחיות הכריזו כי יצייתו לנדרש באזור החדש [3].


אזורי הביטחון החופפים: יפן בכחול, דרום קוריאה בירוק, סין בסגול. מפה: מקסימיליאן דורבקר
הקליקו על המפה להגדלה

אובאמה ופוטין רוקדים גם כאן

האמריקנים, וביחד עימם כל בעלי בריתם באזור ואלו הנמצאות בסכסוך טריטוריאלי עם סין מודאגים – לא מאזור המריבה כמו החשש מצעדיה הבאים של סין – אם היא הכריזה על אזור כזה בגבולה המזרחי, מדוע שלא תכריז על אזור דומה מעל ים סין הדרומי, שם ל-5 מדינות נוספות יש אינטרסים ישירים? ואם תכריז ותיתקל בהתעלמות של שאר המדינות, האם תיקח את הדברים צעד קדימה?

גם היפנים מדאיגים את האמריקנים יש לומר. ליתר דיוק, אבה מדאיג אותם. ביפן השמיעו ביקורת בחודשים האחרונים על התנהלות ממשל אובאמה, שלא נראה נלהב להיפגש עם אבה לאחרונה, בזמן שפוטין נפגש עם אבה כבר 4 פעמים בתוך פחות משנה. יש שמסבירים זאת בחוסר שביעות רצון מצד האמריקנים כלפי הקו הנצי של אבה (בסטנדרטים יפניים כמובן), שמעורר מתיחות במזרח אסיה ועשוי לשאוב את ארה"ב למעורבות פעילה בזירה שלא ברצונה.

היחסים של רוסיה עם יפן, לעומת זאת, ככל הנראה טובים משהיו מאז מלחמת העולם השנייה, וזאת על אף שמעולם לא הוכרז רשמית על סיום המלחמה – שתי המדינות מסוכסכות עדיין לגבי הריבונות על ארבעה איים שאותם מכנים הרוסים "האיים הקוריליים" ואילו היפנים מכנים אותם "הטריטוריות הצפוניות".

היפנים דורשים את האיים בחזרה ומקווים כי ההפשרה ביחסים והאינטרסים הכלכליים המשותפים יביאו את הרוסים להציג גמישות מסוימת. שתי המדינות חתמו על הסכם אסטרטגי בתחום הגז הטבעי עוד ב-2012, בטרם נכנס אבה לתפקידו. אותו הסכם, בשווי 13 מיליארד דולר, הגדיל את התלות היפנית בגז הרוסי – כשיתחיל לזרום הגז הנוסף ב-2018, תהפוך רוסיה למדינה היחידה המחזיקה בנתח של יותר מ-20% בשוק היפני. מאז, נחתם הסכם נוסף, קטן יותר, בין המדינות. עם זאת, נטישת השימוש באנרגיה גרעינית מזה, והחשש מעסקאות נוספות במזרח התיכון הלא יציב מזה, לא הותירו ליפנים הרבה ברירות [4].

באפריל האחרון, הכריזו פומבית שני המנהיגים כי בכוונתם לפתור את הסכסוך, אך לא הוסיפו באותו מעמד או מאז מתווה לפתרון אפשרי. שתי המדינות מכירות בחשיבותן האחת עבור השנייה – מבחינת יפן, דווקא נוכח המתיחות הקיימת והגואה מול סין, חשוב לשמור על ערוץ ידידותי לקרמלין, שיוכל בעת הצורך להרגיע את הצדדים. מבחינת הרוסים, הם קיוו כי הידוק היחסים יערער את היחסים של יפן עם ארה"ב אך לא כך קרה – פוטין ואבה נפגשו 4 פעמים בחצי השנה האחרונה אך הרוסים לא הצליחו לשכנע את היפנים להימנע משיתוף פעולה עם ארה"ב בכל האמור בפיתוח מערכת הגנה מטילים. בנוסף, הכריזו היפנים במדיניות החדשה כי יהדקו את שיתוף הפעולה לא רק עם ארה"ב [5], אלא גם עם דרום קוריאה, הודו ואוסטרליה, המרכיבות ביחד את מה שמכונה "הקשת הדמוקרטית" במזרח אסיה.


פוטין עם שינזו אבה: האם קשרי האנרגיה יובילו גם לסיום הסכסוך הטריטוריאלי? צילום: הקרמלין

יפן מתחמשת

מספר שבועות לאחר ההכרזה הסינית על האזור החדש, במהלך שתוכנן טרם הצעד הסיני, הכריזה יפן על אסטרטגיה חדש לביטחון לאומי (NSS), שנועדה בראש ובראשונה להתמודד עם האיום הגובר מצד סין על יפן ועל הזירה המזרח-אסיאתית כולה. במסגרת התוכנית החדשה, הצבא היפני יצטייד ב-52 כלי רכב אמפיביים, 5 צוללות, 17 מטוסים המסוגלים להמריא ולנחות אנכית, 28 מטוסי קרב F-35, 3 כטב"מים לצרכי ריגול ושתי משחתות נגד טילים. מנגד, מספר הטנקים יצומצם בשליש ל-400.

תקציב הביטחון יעלה ב-5% בשנים 2014-2019 ויגיע לכ-232 מיליארד דולר לכל התקופה. יפן תעלה בכך למקום ה-4 בעולם ברשימת המוציאות הגדולות ביותר על ביטחון, אחרי ארה"ב, סין ורוסיה.

אבה מגדיר את המדיניות החדשה כמדיניות שמירת שלום "פרו-אקטיבית" שתאפשר ליפן "להמשיך במאמצים ולתרום אף יותר ושלום עולמי וליציבות". עם זאת, חדי העין הבחינו כי המשפט "שיפור מתון של יכולת הביטחון", שהוצמד לכל תוכנית הגנה יפנית מאז 1995, הושמט הפעם ובמקומו נכתב "בניית עוצמה הגנתית ביעילות כך שתהיה יעילה מאוד" [6].

"העמדה הסינית כלפי מדינות אחרות והצעדים הצבאיים שלה, ביחד עם חוסר השקיפות שלה בנושאי מדיניות הביטחון והיעדים הלאומיים שלה, מהווים איום ליפן ולקהילה הבינלאומית כולה, ומחייבים בחינה מדוקדקת", נכתב בפרסום הממשלתי. בפועל, אם כן, המדיניות האסטרטגית החדשה והרכש המתוכנן, ביחד עם תוכנית מוקדמת להקמת כוח ימי חדש שנועד להשתלט על איים מסוימים במידת הצורך, מכוונים כולם לכיוון סין.


המוציאות הגדולות ביותר בעולם על ביטחון. נתונים: SIPRI

אבה-איזם

יפן, וגם מחוצה לה, רבים מאשימים את אבה בניצול המתיחות עם סין על מנת ליישם את המדיניות המיליטנטית שלו (מיליטנטית ביחס לנהוג ביפן כמובן). מאמר המערכת ב"Japan Times", תקף את מדיניותו של ראש הממשלה הפופולארי וטען כי ההתחמשות לא תביא ביטחון אלא רק תעורר אץ מרוץ החימוש באזור.

התמיכה לה זכה אבה מאז נכנס לתפקידו לפני כשנה היא יוצאת דופן בפוליטיקה היפנית מאז פרש ג'וניצ'ירו קויזומי הפופולארי בספטמבר 2006 לאחר כהונה של 5 שנים וחצי. מאז החלה שרשרת מביכה של פוליטיקאים שהתיישבו על כסא ראש הממשלה, ונאלצו לפנות אותו אחרי תקופה של 9 חודשים במקרה הקצר עד שנה ושלושה חודשים במקרה הארוך. בסך הכל, שישה ראשי ממשלה כיהנו ביפן בשנים 2006-2012, וכולם סבלו משיעורי תמיכה נמוכים להחריד בדעת הקהל. הראשון מאותם שישה היה שינזו אבה, שחזר בדצמבר האחרון לעמדת ההנהגה. הפעם, הוא נהנה משיעורי תמיכה גבוהים שנעו לכל אורך השנה מעל 60%, גם לו באופן אישי וגם לממשלה שהקים.

אלא שהפופולאריות של אבה נפגעה בתחילת החודש, בעקבות חקיקה שנויה במחלוקת שקידם. במטרה להילחם בהדלפות מידע, כך העמדה הרשמית של ממשלתו של אבה, קודמה חקיקה שמאפשרת לממשלה לסווג מידע ב-23 נושאים שונים דוגמת ביטחון, דיפלומטיה, מודיעין, מלחמה בטרור וכדומה ובכך למנוע פרסום שלו. עונשם של המדליפים יהיה עד 10 שנים בכלא. באותה חקיקה, נקבע גם כי לעיתונאים ועובדי המגזר הפרטי אסור לעודד הדלפות מידע כאלו "באמצעים מוגזמים", או להסתכן ב-5 שנות מאסר [7].

אבה טוען כי החוק הכרחי על מנת לאפשר לבנות בריתה של יפן ובראשן ארה"ב לחלוק מידע עם היפנים ללא חשש. מתנגדי החוק, ואלו אינם מוגבלים רק לאופוזיציה, רואים בכך איום ישיר על חופש העיתונות ופגיעה בזכות הציבור לדעת. מכיוון שלמפלגתו של אבה רוב בשני בתי הפרלמנט, החוק עבר שם ללא קשיים מיוחדים, למרות שאלפים הפגינו מחוץ לפרלמנט. דווקא ההסבר שניסה אבה לתת מעיד עד כמה מסוכן החוק הזה: "יש חוסר הבנה, אני רוצה להדגיש כי זה ברור שפעילות דיווח עיתונאית רגילה (כך במקור, א.ל. י.ב.) לא תגרור ענישה בעקבות החוק החדש" [8].

הצבת גבול כזה על חופש העיתונות, כשהיא מצטרפת באותו חודש להגדלת תקציב הביטחון, רכש צבאי חדש והקמה של מועצה לביטחון לאומי כגוף מפקח חדש, מגבירה את החשש בקרב שכנותיה של יפן, כולל דרום קוריאה, וגם בקרב חלקים בציבור היפני, מפני ההשלכות ארוכות הטווח של המדיניות שמקדם אבה. בימים שלאחר אישור החוק להגנה על המידע, צנח שיעור התמיכה באבה ב-10% [9].

החלטתו לבקר במקדש יסוקוני השנוי במחלוקת, שם מונצחים חללי המלחמות של יפן אך גם פושעי מלחמה יפנים מהתקופה האימפריאליסטית שלה, הקפיצה את הסינים והדרום קוריאנים. הצהרתו במקדש כי הצעדים שהוא נוקט נועדים להבטיח כי יפן לא תצטרך לצאת לעוד מלחמות, וההסברים מלשכתו כי ראש הממשלה ביקש במקדש לא בביקור ממשלתי רשמי אלא כאזרח פרטי, לא סייעו במאומה למתן את ההצהרות מבייג'ינג וסיאול [10].


שינזו עם סגן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן – יפן עדיין זקוקה לאמריקנים. צילום: הבית הלבן

התקופה הקרובה

בחודשים הקרובים, נראה כי דבר, למעט אולי משבר כלכלי חריף שיפרוץ, לא יוכל למנוע עלייה במתיחות בין יפן לסין. סין תאכוף בגאווה סמכותה על האזור החדש שהכריזה, בזמן שאבה יתחיל לתכנן את השלב הבא במדיניות הביטחון שלו – שינוי החוקה על מנת לאפשר ייצוא של נשק והחזקת נשק התקפי. סין גם עשויה להכריז על אזור דומה בדרום מזרח אסיה, אזור צפוף ושנוי במחלוקת הרבה יותר מים סין המזרחי. צעד כזה, אם כן, עשוי להביא את הסינים למצוא עצמם מול מספר לא קטן של מדינות, לא סיטואציה רגילה עבורם.

בד בבד עם המתיחות הגוברת בין יפן לסין, משלים קים ג'ונג און את השתלטותו על צפון קוריאה. הדיווחים על הדחת הדוד שהיה מספר 2 בשלטון, ג'אנג סונג ת'אאק, הפתיעה רבים במערב. בדצמבר 2011, במאמר "שושלת קים" כתבנו כך: "התחרות על השלטון בצפון קוריאה עשויה לארוך חודשים, או אפילו כמה שנים, כפי שהיה בתקופת העברת השלטון לקים, שנמשכה כ-4 שנים. הזוג ג'אנג (למעשה אשתו היא דודתו של קים – א.ל.י.ב) מעוניין בהמשך שלטונו של קים, כשהם מנצלים את הלגיטימציה הציבורית ממנה הוא נהנה כדי להנהיג את המדינה מאחורי הקלעים… בסופו של דבר, אם צפון קוריאה לא תקרוס כלכלית, יוכרע המאבק הזה לטובת אחד מהצדדים, קים או ג'אנג, ולאחר מכן ניתן יהיה להתייחס לעמדה צפון קוריאנית עדכנית לגבי איחוד הקוריאות או כל סוגיה אחרת".

תהא הסיבה אשר תהא, אין כמעט חולק על כך שהחיסול הזה מסמל את סיומו המוצלח של השתלטות הנשיא הצעיר על השלטון במדינה הטוטליטארית. כעת, יכול קים ג'ונג און לבחור באיזו דרך שיחפוץ. אינדיקציות ראשונות כי ניסוי גרעיני רביעי בדרך, אינן מרמזות טובות לאלו שציפו לשקט בזירה.

הערות

1. עוד על הסכסוך סביב האזור במאמר "השד הלאומי", בגיליון ספטמבר 2012 של סיקור ממוקד

2. Josh Lederman, "Joe Biden mum on airspace tensions after meeting with China's Xi Jinping", AP, 04/12/2013

3. Michelle FlorCruz, "South Korea's Asiana Airlines And Korean Air Abide By Chinese Air Defense Identification Zone (ADIZ)", International Business Times, 12/12/2013

4. עוד על העסקה ההיא, במאמר "פוטין מפשיל שרוולים", בגיליון אוגוסט 2012 של סיקור ממוקד

5. Yoko Kubota, "Japan, Russia agree to cooperate on security as China rises", Reuters, 02/11/2013

6. "Japan boosts military forces to counter China", BBC News, 17/12/2013

7. Justin McCurry, "Japan whistleblowers face crackdown under proposed state secrets law", The Guardian, 05/12/2013

8. "Shinzo Abe dismisses opposition to Japan state secrets legislation", South China Morning Post, 16/12/2013

9. Dan Kedmey, "Support for Japan’s PM Abe Plunges on Controversial Bill", Times, 10/12/2013

10. "Japan PM Shinzo Abe visits Yasukuni WW2 shrine", BBC News, 26/12/2013


מאמרים נוספים