נפתחים לעולם

בורמה מנסה דרך חדשה

יובל בוסתן, אלון לוין


הרפורמות הדמוקרטיות שאימצה בורמה בשנים האחרונות, רפורמות אשר יביאו להסרת רוב הסנקציות על המדינה, הן גם האות למירוץ מי תזכה להשפיע על בורמה. עם משאבי אנרגיה אדירים הכלואים באדמה, פוטנציאל תיירותי אדיר ומיקום גיאוגרפי אסטרטגי ביותר, תהפוך בורמה בשנים הקרובות למוקד לתחרות בין המעצמות.

דרך ארוכה אך מהירה עברה בורמה מרגע שהחליטה לאמץ רפורמות דמוקרטיות, לאחר כמעט יובל שנים של חיים תחת שלטון החונטה הצבאית. החונטה שהשתלטה בשנת 1962 על המדינה, ניהלה ביד ברזל את בורמה. בחירות 1990 שבהן זכתה אונג סן סו קי, מי שמאוחר יותר תזכה בפרס נובל לשלום ותהפוך לסמל האופוזיציה לחונטה בבורמה, נדחו על ידי החונטה לאחר ניצחונה של אונג סן סו קי ב-80% מהקולות.

בזמן שלפיתת הברזל של החונטה התהדקה, בעודה ממשיכה לרדוף גם מיעוטים במדינה, החלו הסנקציות של מדינות המערב להשפיע. החונטה הכריזה על עריכת משאל עם ב-2008 כדי להכניס שינויים בחוקה – שריון 25% מהמקומות בפרלמנט לצבא, השארת משרד הפנים העוצמתי תחת שלטון הצבא ואיסור על מועמד לנשיאות להיות נשוי לנתין זר, תקנה שכוונה ישירות לאונג סן סו קי, אשר הייתה נשואה לאזרח בריטי שמת ב-1999.

השינויים הללו נתפסו ככאלה המבקשים להנציח את שלטון החונטה, אולם בפועל הם אפשרו לעוד כוחות פוליטיים להתמודד. הציקלון נארגיס שהיכה במדינה כמה ימים לפני המשאל, גבה לפחות 140 אלף קורבנות ויש המעריכים את המספר האמיתי כגבוה משמעותית. היה זה אסון הטבע הקשה בתולדות בורמה.

סיוע חוץ רב הוזרם למדינה, אולם החונטה השתלטה על הסיוע וחילקה אותו כראות עיניה, פעולה שגררה ביקורת רבה וכן סנקציות. אולם הפתח לשינוי נפתח ושנתיים מאוחר יותר כבר התקיימו בחירות, שהתקבלו בחשדנות מערבית. בחירות האמצע של 2012 הוכרו כבר כפתוחות ודמוקרטיות.

שורה של רפורמות נכנסו בבורמה מאז: אנג סן סו קי שוחררה ממעצר הבית בו שהתה והורשתה להסתובב במדינה באופן חופשי. המדינה הסירה את רוב המגבלות על האינטרנט והפחיתה את הצנזורה על המידע התקשורתי. הדוגמא הדרמטית לפני שנתיים הייתה כשתמונותיה של אויבת המשטר אנג סו סן קי הופיעו בעיתון. ההערכה היא כי גם מגבלות הצנזורה האחרונות יוסרו בשנים הקרובות.

שתי חנינות כלליות הוכרזו בבורמה והביאו לשחרורם של אלפי אסירים ביניהם כ-300 אסירים פוליטיים, כשבכלא ישנם עדיין כ-600 אסירים פוליטיים נוספים. באוקטובר 2011 העניקה הממשלה את הזכות להתארגן ולשבות, לארגונים שבהם לפחות 30 עובדים.

רפורמות שביצעה בורמה בכלכלה אשר הפכה לפתוחה יותר, משכה השקעות זרות רבות – אם בשנת 2010 היקף ההשקעות הזרות במדינה היה כ-300 מיליון דולר, הרי ששנה לאחר מכן הסכום כבר עמד על 20 מיליארד דולר, והצמיחה החזויה ל-2011 היא 8.8%, אחד השיעורים הגבוהים בעולם.

בבחירות 2012 עמדו להצבעה אמנם רק כ-10% מהמושבים, אך אנג סון סו קי נטלה את הרוב המוחלט מבין אלו שעמדו לבחירה.

כמה ימים לאחר הבחירות הודיע הממשל האמריקני באמצעות מזכירת המדינה הילארי קלינטון, כי הוא יסיר חלק נכבד מהסנקציות על בורמה כאות להערכה על השינויים שהמדינה עוברת.

האמריקנים עדיין דורשים את שחרור כל האסירים הפוליטיים, ועוד שורה של רפורמות כדי שיכירו בבורמה כדמוקרטיה בהתהוות ויסירו את שאר הסנקציות, אך אין בספק כי בורמה עברה דרך ארוכה ומהירה כאמור, מימי השלטון האבסולוטי של החונטה

מי שזכאי כנראה לעיקר השבחים על המעבר המהיר מדיקטטורה צבאית לדמוקרטיה שבדרך הוא הנשיא המכהן, תיין סיין שכונה כבר "גורבצ'וב של בורמה", על שם המנהיג הסובייטי שהוביל את ארצו לעידן של פתיחות אחרי כמעט חצי מאה. הגנרל הבורמזי שירת בצבא כארבעה עשורים, אך נחשב לבירוקרט ולא ללוחם.

הוא הפך לראש הממשלה ב-2007 וב-2010, אחרי שפרש רשמית מהצבא, התמודד על הנשיאות כאזרח, וזכה. רק כשיוסרו ההגבלות על חופש המידע בבורמה וממרחק הזמן ניתן יהיה להעריך עד כמה הייתה השפעתו של תיין סיין. גם מנהיגת האופוזיציה, אונג סן סו קי, שנפגשה איתו בקיץ האחרון, ידעה להוכיר לו תודה על פועלו.


תיין סיין – גורבצ'וב של בורמה? צילום: ממשלת תאילנד

מתחילים לעבוד

מיקומה האסטרטגי של בורמה, הגובלת במערב עם הודו, במזרח עם סין ובדרום מזרח עם תאילנד, הופכת אותה למדינה חיונית אשר נתונה לחיזורים. בעוד שסין ורוסיה הגנו על בורמה מפני סנקציות במועצת הביטחון, הייתה זו הודו שסירבה אף היא לגנות את בורמה כל השנים. ראש ממשלת הודו מנמוהאן סינג כבר הודיע כי יבקר בבורמה המתחדשת ב-28 במאי לביקור שיימשך שלושה ימים [1].

הסנקציות שהטילו האמריקנים והאירופים על בורמה על רקע הרקורד הקשה של החונטה בכל הנוגע לזכויות אדם ובעיקר זכויות מיעוטי שונים כמו אנשי הקארן, הקשו על יצירת קשר עם בורמה, הנהנית גם ממאגרי גז גדולים ולא מנוצלים. ההערכה היא כי יושבת על אוצרות טבע אדירים אשר טרם נמצאו בשל הפיתוח הנמוך של המדינה.

בתקופה האחרונה הודיעה ממשלת בורמה כי היא מוכרת מספר רב של זיכיונות לחיפוש גז טבעי ומאפשרת לחברות מקומיות, בבעלות כזו או אחרת של הממשלה, לחבור לחברות זרות במסגרת חיפושי הגז. עד כה רכשו זיכיונות חברות מרוסיה, סין, הודו, תאילנד, אינדונזיה, מלזיה וצרפת.

ההערכה היא כי לבורמה יש לפחות 2-3 טריליון מ"ק של גז וכ-3 מיליארד חביות נפט המחכות שימצאו אותן. כדי לסבר את האוזן, די אם נאמר כי כמות הגז המוערכת של בורמה גבוהה במעט מהכמות של קזחסטן, הממוקמת במקום ה-14 בעולם ושווה כמה מאות מיליארדי דולרים. סין צריכה לייבא 30 מיליארד מ"ק בשנה והודו עוד 12 מיליארד מ"ק, כך שאין ספק שבורמה לא תתקשה למצוא שווקים עבור התוצרת שלה. אם המשמעות היא הפחתה מהתלות שיש לסינים בגז רוסי או בגז ממרכז אסיה, הרי שיש לכך השלכות פוליטיות רבות. הקרבה לבורמה עשויה לאפשר גם גז זול עבור ההודים.

גם מבחינת עתודות הנפט, בעולם שבו נמכרת חבית ביותר מ-100 דולר, בורמה "שווה" מאות מיליארדים. עבור מדינה שמייצרת כיום 50 מיליארד דולר בשנה, עם תוצר לנפש הנמוך מ-1,000 דולר לשנה, אין ספק שמדובר בשינוי עמוק.

נוכח השוק החדש המתעורר, הסינים כבר קראו לארה"ב ולאירופה להסיר את כל הסנקציות. יחד עם זאת בבייג'ינג מתבוננים בחשדנות רבה על המתרחש בבורמה בהקשר של האמריקנים. לדעת הסינים הפעילות של ארה"ב באזור מטרתה להחליש את סין. הניסיון להפוך את בורמה לדמוקרטית מכוון, בין היתר, ליצירת ברית משותפת, זאת לאחר שהאמריקנים כבר נהנים מיחסים אסטרטגיים גם עם יפן, אוסטרליה, הפיליפינים ועוד [2].

גם הצרפתים כבר קראו להסרת הסנקציות על בורמה שהטילו האירופאים, ונראה שהם מבקשים להשיב לעצמם דריסת רגל מסוימת בדרום מזרח אסיה, יובל שנים לערך לאחר שעזבו את האזור [3].

יציאת האמריקנים ממרכז אסיה דחפה בין היתר להרחבת היריבות בין הודו לסין, יריבות עתיקת יומין המתחדשת כיום בקונטקסט מרתק מאחר שמדובר בשתי המדינות המאוכלסות ביותר בעולם, בעלות ארסנל גרעיני מכובד ולראשונה מזה מאות שנים משתייכות לצמרת הכלכלית העולמית ומתוכננות לעקוף את הכלכלה האמריקנים עוד לפני אמצע המאה.

ההודים והסינים, כל אחד בזמנו, אוספים לעצמם בני ברית חדשים ונשענים על בני הברית הוותיקים, ועל כן השינויים המתרחשים מתחת לאפה של סין מדליקים מבחינתה נורות אדומות. שתי המדינות מצויות כיום בעיצומו של מרוץ חימוש אדיר ומבקשות להשיג שטחי השפעה נוספים אחת על חשבון השנייה. מאבק זה יתעצם כאמור ככל שיחלפו השנים לקראת הפיכתן החזויה של שתי המעצמות למובילות.


כלת פרס נובל, אונג סן סו קי – ניצחון מוחץ בבחירות האמצע. צילום: מחלקת המדינה האמריקנית

מביטים לעתיד בחיוב ובחשש

מבחינת הבורמזים, אשר כלכלתם עמדה קפואה במשך 50 שנה ובנוסף גם אסונות הטבע שעברה לא הוסיפו להם נחת, זה הזמן לבנות מחדש את המדינה. לאט לאט נפתחת בורמה להכנסת תיירים המוצאים בבורמה את אותה האותנטיות שאבדה זה מכבר לתאילנד ובמחירים נמוכים משמעותית. כמובן שתשתיות התיירות בבורמה עדיין בחיתוליהן, אך לנוכח הכסף הזר הרב הזורם למדינה, יש להניח כי המצב ישתנה בשנים הקרובות.

החשש בקרב תומכי הדמוקרטיה בבורמה הוא כי המצב עשוי להתדרדר חזרה לדיקטטורה. למודי ניסיון, מבינים בבורמה כי עוד מוקדם לצהול על הכיוון שאליו הולכת המדינה. החונטה עדיין נהנית מעוצמה אדירה והיא עשויה להשיב לעצמה עוד סמכויות אם תחוש כי הרפורמות מוגזמות מדי. חשש נוסף הוא מכיוונן של סיעות קטנות בקרב החונטה, אנשי צבא צעירים שעשויים לחשוש לזכויות היתר שלהם או לכעוס על המעורבות הזרה בכלכלה הבורמזית.

לצד פיתוחי אוצרות הטבע והתיירות, בורמה היא אחרי הכול מדינה עם 55 מיליון אזרחים המשתרעת על שטח גדול משל צרפת. אם תלמד לנצל את מיקומה האסטרטגי לטובתה ותפעל לפיתוח התשתיות והחינוך, היא עשויה להפוך לאחת מהמדינות המשפיעות ביותר באזור, בתוך מארג היחסים המסובך בין הודו לסין כשהאמריקנים, הרוסים והאירופאים בוחשים ברקע.

הערות

1. Parul Chandra, "Will PM’s Burma visit solidify ties?", Deccan Chronicle, 06/04/2012

2. Ray Kwong, "China Doesn't Think The U.S. Is That Awesome", Forbes, 04/04/2012

3. "France calls on EU to relax Burma sanctions", Scoptsman.com, 06/04/2012


מאמרים נוספים