סוריה תחת הנהגתו של בשאר אל אסד, עוברת תקופה קשה בכל החזיתות. בזירה המדינית היא מוצאת עצמה מבודדת ומותקפת, גם מצדן של מדינות ערביות אחיות. בזירה הביטחונית, הפצצת הכור שלה וחיסולו של מנהיג המחבלים עימאד מורנייה מציגים אותה כחלשה. בזירה הפוליטית הפנימית, נראה כי יש מי שלוטש את עיניו לכסאו של אסד ובזירה הכלכלית עוברת סוריה משבר מתמשך כתוצאה מעליית מחירי המזון בעולם וכן בשל בעיית הפליטים מעיראק.
גם מדינות אירופה מתמודדות עם משבר כלכלי משל עצמן, אותן הן מנסות לפתור באמצעות יישום רפורמות במערכת הרווחה המתקדמת שלהן, כל זאת על רקע מגמה של התייצבות בהנהגה הפוליטית בשנה הקרובה בחמש המדינות הגדולות באיחוד.
השלכות המיתון העולמי – המשבר בארה”ב, חולשת הדולר ועליית מחירי האנרגיה והמזון, עשויות לטרוף את הקלפים במלחמה הקרה השנייה. לכאורה דומה כי המערב הוא הנפגע מהמיתון הזה בעוד מדינות מתפתחות מציגות אחוזי צמיחה מרשימים לאורך שנים. אולם העדיפות הטכנולוגית, הניסיון בהתמודדות עם משברים כלכליים והמוסדות הפיננסים היציבים, מעניקים למדינות המפותחות יתרון רב ביחס למדינות מתפתחות דוגמת סין, הודו והמדינות העשירות בנפט. לפיכך, נראה כי בעוד מרבית העולם יעבור את משבר המזון במהירות יחסית, מדינות רבות בעולם השלישי תשלמנה מחיר יקר על המשבר עוד זמן רב.
עוד בגיליון זה – מיפוי הזירה החדשה במאבק הבין גושי – צפון אפריקה. כיצד הפכו מדינות האזור ליעד המועדף על המעצמות ואיך תשתלב יוזמת “איחוד הים התיכון” במתרחש באזור?
