דבר העורך

נערכים לקרב על עתיד האזור

אלון לוין, יובל בוסתן


סוף עידן מובארק קרב. מי שהנהיג את המדינה הערבית המאוכלסת ביותר מאז 1981, עומד לעזוב את הזירה בעוד זמן לא רב, ויורש עדיין אין. מובארק עצמו פועל בתקופה האחרונה כדי להשאיר זירה נוחה ליום שאחריו, כולל התקרבות מחודשת לאמריקנים, הידוק היחסים עם ישראל ומלחמת חורמה באופוזיציה האסלאמית, אך הוא אינו מוכן להכריז מי יבוא אחריו. יורשו, יהיה מי שיהיה, יידרש למציאות אזורית מורכבת ולשורה של בעיות פנימיות שעשויות להוביל כל אחת בפני עצמה לחוסר יציבות פוליטית.

אחת הסוגיות הניצבות בראש סדר היום באזור היא מאבקן של המדינות הפרו-ערביות ובראשן מצרים וסעודיה, לבלום, ביחד ולחוד, את התפשטות הרדיקליזם האיראני. שני אירועים בולטים בהקשר זה, הם הלחץ הסעודי על המערכת הפוליטית הלבנונית להגיע להסדר של ממשלת אחדות, בזמן שבריאד מכשירים את הקרקע להפשרה ביחסים עם דמשק, בת בריתה היציבה ביותר של טהרן. גם בתימן, בה נלחמת הממשלה בארגון טרור שיעי הזוכה לסיוע איראני, מנסים הסעודים לעצור את ההתפשטות האיראנית בחצי האי ערב.

בעידן בו עיראק אינה מצויה בעמדת השפעה, איראן מלקקת את פצעיה לאחר מהומות אזרחיות, בסעודיה מנסים לעצור את ההשפעה האיראנית ובמצרים ממתינים למנהיג חדש, עולה כוחם של הטורקים כמעצמה איזורית חשובה, קרוב למאה שנה לאחר שנעלמו ממרכז המפה המזרח תיכונית. בזמן שבאנקרה ממתינים לתשובה חיובית מבריסל בשאלת ההצטרפות לאיחוד האירופי, מנצלים הטורקים את מיקומם האסטרטגי עד תום, לרווחים קלים מהסכמתם לאפשר הצבת צינורות גז בשטחם.

באופן טבעי, אחת המדינות שבולטות בתחום זה היא רוסיה, שיוצאת מעודדת מהמשבר העולמי שחלף, כך נראה, מהר ממה שחזו רבים. רוסיה מודל 2009 יוצאת לקרב התפשטות מול ניסיונות מערביים לערער את אחיזתה במשק הגז העולמי. בה בעת, היא יוצאת לרכישות חדשות באפריקה ובמזרח הרחוק.

קריאה מהנה.


מאמרים נוספים