דבר העורך

ומי הבא בתור?

יובל בוסתן, אלון לוין


לאחר יותר מחודשיים של תסיסה ברחבי המזרח התיכון נראה כי הגיע העת לסיכום ביניים. נפילתם של שני משטרים ערביים כשהמשטר השלישי בדרך ומשטרים נוספים חשים מאוימים, הם ככל הנראה רק הראשונים בשורה ארוכה של תהליכים שעוד לפנינו. אחד הדברים שבלטו במצרים, בטוניסיה וכעת גם בלוב, הוא כי אין מדובר במחאה עממית גרידא, אלא בניצול הזדמנות מצד כוחות חזקים מאוד בשלוש המדינות ובמדינות נוספות שרצו להיפרד מהשליטים הוותיקים.

לוב היא המקרה האחרון והקרבות שם טרם הוכרעו. נראה כי אירועי החודש האחרון, שעל פי ההערכות גבו את חייהם של 6,000 בני אדם לפחות, הם רק הקדמה לקראת פריצתה של מלחמת הכל בכל בתוך לוב הרב-שבטית והמפולגת. העובדה כי מעורב כאן גם נפט ולכן כסף רב ואינטרסים מערבים, רק תיצוק עוד שמן למדורה הלובית.

המאה האמריקנית הסתיימה זה מכבר. ההיחלשות האמריקנית, הכה בולטת בעידן אובאמה, מחריפה. היציאה האמריקנית מהמזרח התיכון היא לא המקום היחיד שבו האמריקנים כבר אינם נוכחים. גם באמריקה הלטינית היעדר ההגמון האמריקני מורגש בשנים האחרונות. אל תוך נעלי האמריקנים מנסים כוחות חדשים להיכנס ובראשם הסינים. בתקופה של כאוס ומשבר כלכלי עמוק, הסינים מגיעים עם כיסים תפוחים ועם טכנולוגיות ומעוניינים בגישה למשאבי הטבע של דרום אמריקה ודריסת רגל במה שכונה פעם "החצר האחורית" של ארה"ב.

באופן סמלי, עובר שרביט ההנהגה העולמית בהדרגה מהאמריקנים למדינות שכונו בעבר מדינות העולם השלישי. פורום ה-BRIC, ברזיל, רוסיה, הודו וסין, צירפו החודש לפורום באופן רשמי חברה חמישית – דרום אפריקה. דו"ח חדש של גולדמן זקס, הגוף שטבע לראשונה את המונח BRIC, קבע כי סין תעקוף את ארה"ב בתוך פחות מ-20 שנה. בוושינגטון, שמסתכלים ליום הזה בחשש, מזכירים בחיוך כי גם על יפן אמרו את אותו הדבר פעם…

קריאה נעימה.


מאמרים נוספים