החודש אנחנו מביאים לכם את מהדורת 2011 של מדד סיקור ממוקד. זהו מדד יחודי לאתר המשקלל שורה ארוכה של תבחינים בתחומי ההוויה הפוליטית, הכלכלית והצבאית, ככלי לסווג את מדינות העולם בין הגושים הנאבקים במלחמה הקרה השנייה. אנו שואפים להעמיק ולהרחיב אותו בשנים הבאות, ולפיכך נשמח להארות או הערות לגביו.
החודש אנו גם משיקים מדור חדש שיפורסם מפעם לפעם – “אסטרטגיה ממוקדת”. פעמים רבות אנו נשאלים כיצד ניתן היה, לו הדבר היה תלוי בנו, לתרגם את המגמות וההתפתחויות שאנו מצביעים עליהן במאמרים באתר לתוכנית אופרטיבית לביצוע. מדור זה בה לענות בדיוק על כך. בהופעתו הראשונה, בחרנו לשרטט את המדיניות הנכונה בה ישראל צריכה לנקוט נוכח הסערות הפוקדות את המזרח התיכון.
ובחזרה לסיקור האירועים השוטפים – נראה כי לא חולף יום בלי שראש ממשלת טורקיה, טייפ ארדואן, יאיים או ידרוש התנצלות ממדינה כזו או אחרת. למרות שורה של הסברים לשינויים שלכאורה עוברת טורקיה, נראה כי לא מעט מכך נובע מתסכול טורקי גובר לנוכח כישלון דוקטרינת הניאו-עות’מאניזם שאמורה הייתה להשיב את טורקיה למזרח התיכון כמעצמה המשפיעה ביותר. עניין אחר הנוגע לכך, הוא תוכניתו של ארדואן לפלוש לצפון עיראק לאחר הנסיגה האמריקנית במאמץ להביא לפתרון הסוגיה הכורדית, לאחר 27 שנות מלחמת אזרחים שגבו את חייהם של למעלה מ-40 אלף בני אדם ומאות מיליארדי דולרים מהמשק הטורקי.
טורקיה חוברת במהלך זה למעצמה אזורית אחרת ובעלת שאיפות סותרות לשאיפות הטורקיות – איראן. פעולת מלקחיים כשטורקיה מצפון ואיראן ממזרח, אמורה להתחיל את חלוקתה של כורדיסטן העיראקית, בדרך לחלוקתה של עיראק כולה בעידן שאחרי הנסיגה האמריקנית מעיראק. אם התוכניות הטורקיות-איראניות תתגשמנה, הרי ש-21 שנה לאחר פלישת עיראק לכווית ופרוץ מלחמת המפרץ הראשונה, תהפוך עיראק של סדאם חוסיין לכמה מדינות או אזורי השפעה חדשים, כשהמרוויחים הגדולים הם השיעים.
החודש אנחנו מארחים את אחד מראשוני הגולשים בסיקור ממוקד, המכונה ז’נבה, בטור שבו הוא בוחן את האינטרסים והזווית המערבית בהכרעתו של קדאפי ובשליטה בלוב ביום שאחרי.
קריאה נעימה.
