גזפרום, תאגיד האנרגיה שהיה לסמל ההתאוששות הרוסית, מוצא עצמו מתמודד עם סיטואציה לא מוכרת של נסיגה בכוחו. ירידה ברווחים שמובילה בתורה לפגיעה בתקציב הרוסי ותורמת להורדת תחזית הצמיחה במדינה, מגבירה את הלחץ בקרמלין. פוטין, שנחלש עם כל שנה בלי הישגים כלכליים, מחפש את הדרך להתאוששות.

בשנת 2007, שווי השוק של גזפרום נע סביב 360 מיליארד דולר, אז מקום שלישי בעולם. מנכ”ל גזפרום ומקורבו של פוטין, אלכסי מילר, הבטיח אז כי לא ירחק היום והתאגיד האימתני יגיע לשווי שוק של טריליון דולר. הימים היו ימי השיא של גזפרום שהייתה אז במידה רבה לזרוע אכיפה של פוטין – ניתוקי גז למדינות סוררות במזרח אירופה, הקפצת מחירים למערב אירופה ותמלוגים במיליארדי דולרים שתרמו תרומה מכרעת להתאוששות הכלכלה הרוסית. 6 שנים חלפו, והמצב שונה משמעותית – גזפרום עדיין יצרנית הגז הטבעי מספר אחת בעולם, אבל שווי השוק נחתך ונע בחודשים האחרונים בין 77 ל-92 מיליארד דולר [1].

ההתפתחות המרכזית שפגעה קשה בגזפרום היא מהפכת פצלי הגז הטבעי בארה”ב. אם בשנת 2000 פצלי גז סיפקו 1% מתצרוכת הגז הטבעי של ארה”ב, הרי שב-2010 עמד הנתח כבר על 20%. סוכנות המידע לאנרגיה בארה”ב חוזה כי עד שנת 2035 יגיע שיעור פצלי הגז ל-46% מסך הצריכה של ארה”ב [2].

הבשלת הטכנולוגיה להפקה של גז טבעי הלכוד בין שכבות של פצלי שמן, גררה שרשרת שינויים דרמטיים בשוק הגז הטבעי שנים האחרונות [3] – הצורך של ארה”ב לייבא גז ירד דרמטית, והיא אף נערכת להתחיל לייצא גז מנוזל (LNG) בכמויות גדולות בשנים הקרובות [4]. צמצום הייבוא כבר השפיע על כל השוק העולמי ויצר עודף היצע וירידה במחירי הגז. התפתחות זו משחקת בעיקר לטובת האירופאים, שלראשונה זה שנים קיבלו אלטרנטיבה ריאלית למערך הצינורות הרוסי שמהווה ציר אספקה ראשי עוד מהעידן הסובייטי. כך לדוגמא, זינק הייצוא של קטאר, מספר 3 בעתודות גז טבעי בעולם לאירופה – מ-5 מיליארד מ”ק ב-2006 ל-44 מיליארד ב-2011 [5].

האירופאים, שהפכו יעד מועדף לייצוא בקרב יצרני הגז הטבעי המנוזל (LNG), מפעילים לחץ משמעותי על גזפרום בשנתיים האחרונות להוריד את מחירי הגז המגיע בצינורות. החוזים בין גזפרום לבין מרבית המדינות במערב אירופה, קושרים את מחיר הגז הטבעי למחיר הנפט. המשבר הכלכלי שפוקד את היבשת כבר הביא לירידה בצריכה ולדרישות להנחה. כעת, עם הירידה במחירים בשוק הגז הטבעי, לוחצים באירופה לקבוע מנגנון שיקבע מחיר התואם את תנאי השוק החדשים.

בגזפרום כבר נאלצו בשנה שעברה להציע ללקוחות באירופה “זיכויים” בשיעור כולל של 3.22 מיליארד דולר. השנה, צופים בחברה, יסתכמו הזיכויים בסכום גדול יותר. על פי הערכה שפרסמו בגזפרום בתחילת יוני, המחיר הממוצע שבו החברה מוכרת גז טבעי לאירופה ב-2013 ינוע סביב 370$ לאלף מ”ק, לעומת 402$ ב-2012, ירידה שיעור של למעלה מ-9%. מדובר בהשפעה דרמטית על גזפרום, ש-55% מהכנסות הגז שלה מגיעות משוק האירופי [6].

מנכ”ל גזפרום, אלכסיי מילר – ביקורת קשה על תפקודו. צילום: אתר החברה

מה שהיה הוא לא מה שיהיה

בגזפרום מכירים בבעיה בשוק האירופי, אך מדגישים כי במקומות אחרים הם עדיין זוכים להצלחות, לפעמים ללא מתחרים. כך לדוגמא, בסוף יולי, רכשה גזפרום את חברת גז הלאומית של קירגיזסטן ואת רשת הולכת הגז הטבעי במדינה תמורת מיליארד דולר. בנוסף, הבטיחה החברה להשקיע כ-600 מיליון דולר בשנים קרובות בשדרוג התשתית [7]. הממשלה הקירגיזית יצאה למהלך במידה רבה על מנת להשקיט את דעת הקהל במדינה – בחורף האחרון שובשה אספקת הגז מספר פעמים, כתוצאה מחובות לאוזבקיסטן וקזחסטן. גזפרום נטלה על עצמה בעסקה התחייבות להבטיח אספקה סדירה של הגז, אך כידוע גם היא אינה מהססת לסגור את הברז מטעמים כלכליים ו/או פוליטיים.

גם ונצואלה חתמה החודש על עסקה לשיתוף פעולה טכנולוגי עם גזפרום. מדובר במהלך הכרחי עבור המדינה הדרום אמריקנית העשירה בנפט וגז, שמתקשה להפיק אותם ביעילות. נשיא ונצואלה מודרו, שעדיין צריך לבסס את מעמדו, מאמין כי הקמת תשתית ראויה שתאפשר לאזרחים רבים גישה למחצבי אנרגיה זולים, יהוו בסיס לשיפור כלכלי ויורידו את עוצמת המחאה החברתית שעדיין קיימת במדינה. החודש חנכו שם צינור שמוליך גז על פני 470 ק”מ ממערב המדינה, שם מופק הגז, למזרחה. העסקה עם גזפרום אמורה להוות בסיס לשדרוגים עתידיים [8].

עסקאות אלו ואחרות, דוגמת המו”מ שמנהלת גזפרום להשתלטות סופית על חברת הגז הלאומית של ארמניה, הן חשובות, אך אף אחת מהן לא משמעותיות בסטנדרטים של גזפרום. ובוודאי שאף אחת מהן לא יכולה לפצות על הפגיעה בהכנסות מהלקוחות האירופים.

על רקע התגובות מהחברה, אנליסטים בשוק מציינים כי משקיעים כבר לא ששים להמר על גזפרום. אלו טוענים כי גם החברה לא מנוהלת בצורה טובה כבר שנים. בשנות הגאות, ניכר היה כי המונופול עשה את שלו והניב רווח בכל מקרה. כעת, המצב מורכב יותר ונראה כי עדיין לא הפנימו שם את כללי המשחק החדשים, ומתמקדים עדיין במתן פתרונות לטווח הקצר במקום לגבש תוכנית פעולה שתתאים לשוק המשתנה.

נתונים דוגמת ירידה בנתח של גזפרום בשוק הרוסי מ-85% ל-65%, ובשוק האירופי מ-47% ב-2003 ל-34% ב-2011 מעידים כי גזפרום היא עדיין חברה אימתנית המחזיקה מאגרי גז אדירים ובלקוחות רעבים, אך ימיה כמונופול בלתי שביר, ככל נראה, מאחוריה [9].

פוטין מכריז על הרפורמות החדשות – האם יפתח את שוק הגז לתחרות? צילום: הקרמלין

פוטין עצבני

הירידה בהכנסות ענק הגז הרוסי פוגעת בכלכלה הרוסית – בחודש מרץ, התבטא פוטין בחריפות באופן נדיר נגד גזפרום, כשטען כי הירידה בשיעור של 9% ייצוא הגז מרוסיה לאירופה פוגעת בתקציב המדינה. העובדה כי מדובר בתקופה קשה עבור המשק הרוסי רק מוסיפה ללחץ בקרמלין – שיעור הצמיחה צפוי להגיע השנה ל-2.4% בלבד, בעוד האינפלציה בקצב של 7.4%.

בחודש שעבר, הכריז פוטין על תוכנית לשדרוג תשתיות התחבורה בהשקעה של 13 מיליארד דולר, בניסיון להמריץ את המשק. בין היתר מדובר על כביש טבעת חדש מסביב למוסקבה, שדרוג מסילת הרכבת הטרנס-סיבירית והקמת קו רכבת מהיר ממוסקבה לקאזאן. הכסף לתוכנית אגב, יגיע מקרן החירום הלאומית שהקים פוטין בשנות הגאות הכלכלית של העשור שעבר [10].

לא כולם ברוסיה, הנסמכת באופן משמעותי על ייצוא הגז הטבעי והנפט, מאמינים ביכולתו של פוטין לחולל שינוי. מיד לאחר הכרזתו של פוטין היו שהזהירו מפני סטגנציה כלכלית, ואולי אף החרפה נוספת של המצב הכלכלי אם לא תגובש דרך התמודדות מתאימה למצב החדש בשוק האנרגיה.

צעד משמעותי ראשון מכיוונו של פוטין נרשם כשהכריז בחודש יוני על נכונות לסיים את המונופול של גזפרום על ייצוא גז מנוזל מרוסיה. חוק מ-2006, העניק לגזפרום מונופול בייצוא גז טבעי מרוסיה, הן בצינורות והן במצב מנוזל. כעת, על רקע התסכול מהתנהלות גזפרום ועסקאות ענק שרוקמות מתחרותיה ובראשן נובאטק ורוסנפט, קרבה השעה לרפורמה: “אנחנו מציעים להוריד בהדרגה את המגבלות על ייצוא LNG” הכריז פוטין, דקות ספורות לאחר שנובאטק חתמה על עסקה עם CNPC הסינית לספק לה כ-3 טון LNG בכל שנה. עד שתבוצע הרפורמה ונובאטק תוכל לייצא גז בעצמה, תהיה גזפרום שותפה בעסקה זו כגורם המייצא תמורת עמלה [11].

פוטין בעוד תעלול תקשורתי – כבר לא עושה את העבודה כמו בעבר. זקוק להישגים כלכליים במקום. צילום: הקרמלין

העיניים נשואות לאסיה

על רקע חוסר שביעות הרצון והקשיים בהם נתקלת גזפרום, בולטות שתי המתחרות הגדולות שלה. העסקה המשמעותית שחתמה נובאטק מחווירה לעומת עסקה שנחתמה באותו יום בין רוסנפט לסין, להכפלת אספקת הנפט על ידי החברה הרוסית החל ב-2015, מ-300,000 חביות ביום ל-600,000, לתקופה של 25 שנה. במחירים של היום, מדובר בעסקה של כ-270 מיליארד דולר. בין 30 ל-70 מיליארד ישולמו מראש ובמזומן, מה שיאפשר לרוסנפט לכסות את החובות שצברה ולפתח שדות נפט חדשים, בין היתר בחוג הארקטי שעומד להפוך להיות זירת מאבק חדשה [12].

אשר לגזפרום, נראה כי גם במקרה הגרוע ביותר מבחינתה, היא עדיין חברה אדירה עם הכנסות מובטחות באזור ה-30 מיליארד דולר בשנה. גם נסיגה הדרגתית בכוחה תותיר אותה כגורם משפיע בשוק העולמי. מנגד, אם פניה להתאוששות, תחפש גזפרום להגביר פעילותה במרחב האסיאתי, עם דגש על השווקים הצומחים והבלתי מוגבלים כמעט בסין ובהודו.

פוטין, שאיבד את ההילה שהייתה לו בקדנציה הקודמת, לא יכול להרשות להאטה הכלכלית להימשך זמן רב. מי שחלם בעשור הקודם לבנות מחדש את הכלכלה הרוסית כך שלא תהיה תלויה מענף האנרגיה שלה, חייב להודות שנכשל, ולהתמקד במיקסום הרווחים מענף זה. הדרך לשם עוברת בפתיחת השוק לתחרות בין ענקי האנרגיה של רוסיה, אך גם בשמירה על מאזן כוחות עדין ביניהם.

הערות

1. “How Gazprom’s $1 trillion dream has fallen apart”, Reuters, 28/06/2013

2. Paul Stevens, “The ‘Shale Gas Revolution’: Developments and Changes”, Chatham House, 08/2012

3. עוד על כך, במאמר “הזרימה מזרחה”, בגיליון מרץ 2013 של סיקור ממוקד

4. “US ends freeze on new natural gas exports, approves Texas terminal”, Reuters, 17/05/2013

5. Stefan Schultz and Benjamin Bidder, “Under Pressure: Once Mighty Gazprom Loses Its Clout”, Siegel Online, 01/02/2013

6. “Gazprom says to further cut gas prices for Europe”, Reuters, 04/06/2013

7. “Gazprom takes over Kyrgyz gas network, vows stable supply”, Reuters, 29/07/2013

8. “Venezuela opens gas pipeline, inks Gazprom deal”, Business News Americas, 18/07/2013

9. Anders Aslund, “Gazprom’s Demise Could Topple Putin”, Bloomberg, 10/06/2013

10. Timothy Heritage and Douglas Busvine, ‘Russia’s Putin announces investment plan, mood gloomy”, Reuters, 21/06/2013

11. “Putin signals end to Gazprom’s Russian gas export monopoly”, Reuters, 21/06/2013

12. Denis Pinchuk, “Rosneft to double oil flows to China in $270 billion deal”, Reuters, 21/06/2013