מערבולת בהונדורס

המהומות מתחדשות במדינה המרכז-אמריקנית

אלון לוין, יובל בוסתן


הדחתו וגירושו מהמדינה של נשיא הונדורס, מנואל זלאייה, בעוון פשעים נגד החוקה, הטילה ביקורת בינלאומית רבה על ממשלת הונדורס, הצבא ובית המשפט העליון שלהּ, בצעד שנתפס כהדחה של נשיא שנבחר בצורה דמוקרטית וללא סיבה. הממשלה הזמנית הטוענת כי פעלה מתוקף החוקה, מצאה עצמה מבודדת בעולם. שיבתו החשאית של זלאייה להונדורס, עוררה מחדש את המערבולת הפנימית, וכעת מחפשת הונדורס אחר מוצא מהסבך.

"לפעמים אני שואל את עצמי, אם היטלר לא צדק, כשרצה למחות את כל הגזע הזה (היהודים, א.ל. וי.ב) בשואה המפורסמת, מאחר ואם ישנה אומה המזיקה למדינה הזאת, זה היהודים, הישראלים"…

הציטוט הזה לא נאמר על ידי נשיא איראן מחמוד אחמדיניג'אד, או על ידי דובר מאחת המדינות שאינן מקיימות יחסים עם ישראל במזרח התיכון. דיוויד רומרו אלנר, הוא שדר רדיו בהונדורס, שבעבר היה אחד מבכירי המפלגה הרדיקלית בארצו. הוא ישב בעבר בכלא בעוון אונס בתו, אולם כיום הוא זוכה לפופולאריות כשדר רדיו. אלנר מזוהה עם הנשיא המודח של הונדורס, מנואל זלאייה, ופועל בכל כוחו כדי להשיבו לכס השלטון [1]. הוא סולק מהרדיו בעקבות ההתבטאות שלו, למרות שהתנצל וכינה את האמירות שלו "אמירות מטופשות שנאמרו בזמן כעס". הוא הוסיף כי סבו היה יהודי שברח מצ'כוסלובקיה לפני השואה [2].

זלאייה, הודח לפני כשלושה חודשים, לאחר שביקש לבצע שינויים בחוקה, שינויים שבית המשפט העליון פסק פעם אחר פעם כי אינם חוקתיים. לאחר שהתעלם מצווים של בית המשפט העליון, נשלח כוח צבאי לביתו כדי לגרש אותו מהונדורס. מאז חזר זלאייה להונדורס, ומאז ה-21 בספטמבר הוא מתגורר בשגרירות ברזיל, המעניקה לו חסות מפני כוחות הממשלה, הצרים על השגרירות. אלנר משמיע את הדברים באופן בוטה ואנטישמי, אולם הקו הקולני שלו משקף עמדה של בכירים באמריקה הלטינית – מנהיגי הציר הלטיני האנטי-אמריקני, כגון הוגו צ'אבז מוונצואלה ודניאל אורטגה מניקרגוואה, וכמובן נשיא הונדורס לשעבר זלאייה, רואים בישראל גרורה אמריקנית מסוכנת בעלת יכולת השפעה בכל רחבי העולם [3].


זלאייה עם נשיא ברזיל דה סילבה – קיבל הגנה בשגרירות. צילום: אייג'נסיה ברזיל

אנטישמיות לטינית

אלנר אמר את שאמר, לאחר שזלאייה עצמו טען בראיון לעיתון אמריקני, כי בעודו מסתתר בשגרירות ברזיל, הוא נתון להטרדות חיצוניות על ידי שכירי חרב ישראליים. בין ההטרדות מהן סובל זלאייה לטענתו: חשיפה לקרינה רדיו-אקטיבית ושימוש בגז בלתי מזוהה [4].

מקור אפשרי אחר לטענה הזאת, מסתתר בסיפור המופץ באינטרנט, אשר בא להכחיש את הטענה הראשונית המיוחסת לזלאייה: לאחר שזלאייה הגיע לשגרירות ברזיל, הוא התקשר לנשיא ונצואלה צ'אבז. זלאייה סיפר לו כי ציוד אלקטרוני שמוקם על גגו של בניין הסמוך לשגרירות, נתפס על ידי אנשיו והובא לשגרירות. בדיקה של המספר הסידורי של המכשיר, כך על פי אתרים אלה, העלתה כי הוא יוצר בישראל ונטען כי הוא מסוגל לפגוע בתקשורת של השגרירות [5]. בין אם אחד משני הסיפורים נכון ובין אם לאו, אין ספק שתומכיו של זלאייה משוכנעים כי ישראל מעורבת עמוק במתרחש, והדבר מחזק את הטון האנטישמי בסיפור.

בוונצואלה חשים היהודים כבר שנים את נחת זרועה של האנטישמיות. צ'אבז בנאומיו רמז לא אחת לקונספירציה יהודית עולמית, ודבריו חלחלו לרחוב – פשיטה משטרתית על בנייני הקהילה בתואנה שיש שם נשק, חילול בית כנסת ועוד. צ'אבז וידידו איבו מוראלס מבוליביה, אף ניתקו סופית את יחסי ארצם עם ישראל לאחר עופרת יצוקה, לאחר שב-2006 על רקע מלחמת לבנון השנייה, גרשה ונצואלה את השגריר הישראלי.

כיום, הקהילה היהודית הקטנה בהונדורס, המונה כ-100 משפחות מתוך אוכלוסיה של 8 מיליון בני אדם, מצויה במצוקה. עמדתהּ של ישראל בנוגע למשבר היא עמומה. דובר משרד החוץ הוציא הודעה ב-19 באוגוסט, בה שלל את הטענה כאילו ישראל מייצגת את האינטרסים של הונדורס בארגנטינה או בכל מקום אחר, לאחר שנטען כנגד ישראל כי שגריריה מייצגים את הונדורס כיום. על פי משרד החוץ, ישראל אינה נוקטת כל צעד של מעורבות, כדי לאפשר לצדדים להגיע לפתרון בעצמם.

שיבתו של זלאייה להונדורס, הביאה את הממשלה להטיל עוצר בחלקים נרחבים של המדינה, כולל סגירת הגבולות והנמלים. באופן טבעי, נכנסה הכלכלה המקומית לשיתוק, אולם היא לא הכלכלה היחידה הסובלת מהמציאות הפוליטית – גוואטמלה, קוסטה ריקה ואל-סלבדור, שכנותיה של הונדורס נפגעות גם כן – מאות משאיות עמוסות סחורה שמקורן ממדינות אלה ואשר היו צריכות לעבור דרך הונדורס, תקועות בגבול, והכלכלות מפסידות מיליוני דולרים מדי יום. גוואטמלה לבדה, העריכה את הנזק בשמונה מיליון דולר ליום, סכום לא מבוטל בהתחשב בגודלה של הכלכלה. גוואטמלה, המצויה גם כך במצב של אסון לאומי בגלל בצורת שגרמה לתת-תזונה בחלקים רבים במדינה, נפגעת באופן קשה אף היא מהמצב [6].

שגרירות במצור

עבור שגרירות ברזיל בהונדורס, החיים בלתי נסבלים. המצור שהוטל על השגרירות לאחר שהוברר כי זלאייה נמצא שם, מקשה על החיים של צוות השגרירות, והעובדים חוששים לחייהם. ברזיל דורשת מהאו"ם להבטיח את ביטחונם, ולכנס בבהילות את מועצת הביטחון כדי לדון בנושא. לזמן מה אף נותקו החשמל והמים מהשגרירות, מה שגרם לחלק מעובדי השגרירות ול-85 תומכים של זלאייה שהתבצרו בבניין השגרירות לצאת החוצה. המשטרה לא עצרה איש מקרב היוצאים, והחשמל והמים חוברו מחדש [7].

מועצת הביטחון שיגרה הודעה רשמית הקוראת לממשלת הונדורס להפסיק את ההטרדות המכוונות לשגרירות ברזיל. בשגרירות ברזיל חוששים, כי כוחות הממשלה של הונדורס יפרצו לבניין השגרירות כדי ללכוד את זלאייה, מהלך שייחשב כהתקפה על ברזיל, אולם הממשלה הזמנית הכחישה אפשרות שכזו. ברחובות הבירה מתבצע הרס בהיקף נרחב – תחילתו בהתפרעויות של תומכי זלאייה המפגינים נגד הממשלה, והמשכו על ידי ונדליסטים מקומיים המנצלים את אי הוודאות כדי לבזוז חנויות. אירועים אלה הסתיימו כשנכנס העוצר לתוקפו, והממשלה הצליחה להשיב את הסדר הציבורי לאחר כמה ימים [8].

הממשלה העמידה רמקולים חזקים מחוץ לשגרירות וקראה לזלאייה, שעד עתה לא ברור כיצד נכנס להונדורס, להסגיר את עצמו. זלאייה עצמו טוען כי צעד במשך 15 שעות ברגל, בסיוע של נאמניו, עד שהגיע לבירה. צוות רפואי שהורשה להיכנס לשגרירות, טיפל בעובדי שגרירות שהתלוננו על סחרחורות כתוצאה משאיפת גז מדמיע. זלאייה עצמו נבדק ונמצא במצב בריאותי טוב.

הנשיא הזמני, רוברטו מיצ'לטי, שמונה לאחר הדחתו של זלאייה, הביע את נכונותו לדבר עם זלאייה בתיווך של הארגון למדינות אמריקה, אולם הדגיש כי כל משא ומתן לפתרון המשבר הפוליטי ייעשה במסגרת החוקה של הונדורס. זלאייה דורש כי יאפשרו לו לשוב לבצע את תפקידו כנשיא עד תום כהונתו בינואר 2010, ולכך מסרבת ממשלת הונדורס כיום. ב-29 בנובמבר, יתקיימו בחירות חדשות בהונדורס, והממשלה חושדת כי זלאייה יסית את תומכיו כדי לזרוע כאוס במהלכן.

הפתרון שמוצע על ידי הממשלה, הוא הסגרתו של זלאייה לידיהּ, והעמדתו לדין בעוון פשעים נגד החוקה – לאחר שגורש, הסכימה הממשלה לחון אותו במידה ולא ישוב להונדורס, אולם לאחר שחזר, ממשלת הונדורס מבקשת להעמידו לדין. אם זלאייה יעשה כך, הוא עשוי לקבל עונש מופחת במידה והדבר יביא לסיום המשבר. למרות זאת, לעת עתה דוחה זלאייה את הצעות הממשלה בהן הוא רואה משיכת זמן עד הבחירות, לאחריהן כבר לא תהיה לו אפשרות לחזור לשלטון [9].

ב-4 באוקטובר, הציבה ממשלת הונדורס לממשלת ברזיל אולטימטום בן 10 ימים, כדי להביא לסיום המשבר. ממשלת הונדורס קראה לברזילאים למנוע מזלאייה לעורר מהומות במדינה, ולא לנצל את החסות הדיפלומטית שהוענקה לו. תשובתו של נשיא ברזיל, לולה דה סילבה, הייתה כי "ממשלת ברזיל לא מקבלת אולטימטומים ממארגני הפיכות". בכל מקרה, הנשיא הזמני מיצ'לטי לא הבהיר באולטימטום מה עשוי לקרות לכשיסתיים, ויש להניח כי הונדורס הקטנה לא תעז לפעול צבאית נגד מעצמה בסדר גודל של ברזיל, באופן שיפגע סופית ביחסים המתוחים ממילא [10].


מפגינים נגד זלאייה – האם סגנו יזכה לתמיכה בבחירות? צילום: צ'יופו, פליקר

זה ייגמר בבחירות

ממשלת הונדורס מצויה כיום במצור בינלאומי. רוב מדינות העולם, כולל ארה"ב, מדינות האיחוד האירופי ומדינות רבות בעולם השלישי, רוצות בשיבתו של זלאייה לשלטון. החלטתהּ להדיח את זלאייה, פעולה שנעשתה בלית ברירה בשל החובה החוקתית להדיחו, העמידה אותה תחת ביקורת אדירה גם מצד ארגונים בינלאומיים דוגמת הבנק העולמי, אשר הקפיא הלוואה למדינה.

הכלכלה משותקת, החברה המקומית חצויה בין תומכי זלאייה לתומכי הממשלה הזמנית, אם כי רוב תושבי הונדורס מקבלים את הלגיטימיות שלה. העובדה כי זלאייה בחר להתחבא בשגרירות ברזיל, מקשה על הונדורס המנסה להילחם על ריבונותהּ – אין ביכולתה לתקוף את השגרירות כי צעד שכזה ייתפס כהכרזת מלחמה על ברזיל, המעצמה הצבאית החזקה ביותר באמריקה הלטינית. מצד שני, היא אינה יכולה להרשות לעצמה להמשיך בקיפאון הנוכחי, מאחר והדבר פוגע במרקם הכלכלי והחברתי העדין במדינה. למרות הקושי והלחץ הבינלאומי, נראה כי ממשלת הונדורס נחושה למצות את המהלך עד סופו, ומוסיפה להתעקש כי ההדחה של זלאייה הייתה חוקתית.

הבחירות שיתקיימו בהונדורס בסוף נובמבר, עשויות להיות אלימות ביותר לנוכח המצב. לאחריהן, ייבחר נשיא חדש למדינה. נכון לעכשיו ישנם שישה מועמדים לנשיאות, ושניים בולטים במיוחד – פורפיריו לובו סוסה, מי שהתמודד גם ב-2005 נגד זלאייה, והשיג אז תמיכה של 46%. סוסה מתנגד של זלאייה, ונהנה מתמיכה ציבורית רחבה. מולו יתמודד אלווין ארנסטו סאנטוס, בן מפלגתו של זלאייה וסגנו לשעבר, אשר פרש מתפקידו כדי שיוכל להתמודד בבחירות אלה. מי שהחליף אותו בתפקיד סגן הנשיא, היה רוברטו מיצ'לטי, הנשיא הזמני של הונדורס, אשר לא יתמודד בבחירות הקרובות.

ניצחון של סוסה יוכיח את תמיכת הציבור בהונדורס במהלכי בית המשפט העליון והממשלה הזמנית, חרף המחיר הבינלאומי הכבד שמשלמת הונדורס, ואילו ניצחון של סאנטוס עשוי להצביע על תמיכה ציבורית נרחבת בזלאייה. לאחר הבחירות בהונדורס, יש להניח כי הלחץ הבינלאומי יירגע, מאחר וזלאייה לא יוכל לדרוש להשיבו לתפקידו. בנקודה זאת, יש להניח כי יימצא פתרון דיפלומטי עבור זלאייה, שיאפשר לו להימנע מהעמדה לדין, או לשאת בעונש קל בלבד.

הערות

1. Mary Anastasia O'grady, "Revolutionary Anti-Semitism", Wall Street Journal, 04/10/2009

2. "Anti-Jewish Statements Raise Concern On Honduras", AP, 04/10/2009

3. עוד על הדחתו של זלאייה, במאמר "מלכודת בינלאומית" בגיליון יולי 2009 של סיקור ממוקד

4. שם

5. Wayne Madsen, "Miami Herald makes up story on Zelaya, Washington Post and New York Times spread it",Online Journal, 29/09/2009

6. Alberto Najar, "Honduras crisis hits regional trade hard", BBC News, 30/09/2009

7. "Honduras Extends Curfew After Zelaya Returns", AP, 23/09/2009

8. שם

9. שם

10. "Honduras Gives Brazil Deadline on Zelaya", AP, 27/09/2009


מאמרים נוספים