בחירות 2009 בישראל

כמה נקודות למחשבה

אלון לוין, יובל בוסתן


שלושים ואחת ממשלות ידעה ישראל ב-60 שנה. פחות משנתיים בממוצע לממשלה מאז קום המדינה. ובכל זאת, לכל מערכת בחירות מתלווה התקווה שמשהו ישתנה. האם זה יקרה הפעם, או שבמהרה שוב יערכו כולם למערכת הבחירות הבאה? הנה כמה נקודות למחשבה.

1. הקצנה בחברה הישראלית

אירועים רבים שליוו את הכנסת היוצאת, הובילו לתהליכים של קיטוב והקצנה בתוך החברה הישראלית. מלחמת לבנון השנייה, זיכרון ההתנתקות והשיקום הלא מוצלח של מפוני גוש קטיף, המלחמה בעזה וכיוצא באלו. נראה כי מי שעומד להפיק את המירב מכך הוא אביגדור ליברמן.

ישראל ביתנו זיהתה כבר מזמן את הנקודות המטרידות אזרחים רבים המזהים עצמם עם הימין הפוליטי – התחושות בציבור היהודי לנוכח התנהלות הציבור הערבי בישראל, הצורך בפתרון מדיני שייקח בחשבון הן את גושי ההתיישבות, הן את העניין הדמוגרפי והן שיקולי ביטחון, והשתוללות הפשיעה והשחיתות במדינה.

לנוכח עמדתו של הליכוד בסוגיית ההתנתקות, והעובדה כי באופוזיציה גיבה את מהלכי הממשלה בשתי המלחמות שהתחוללו בקדנציה האחרונה, ללא ביקורת כמעט, התרחק הליכוד בעיני בוחרי הימין צעד נוסף מעמדותיו המסורתיות. ישראל ביתנו הופכת בעקבות זאת לאלטרנטיבה בעיני אנשי ימין רבים שלא התכוונו בעבר לתמוך במפלגה זו.

מהעבר השני של המתרס, עבר הציבור הערבי בישראל תהפוכות רבות. מלחמת לבנון השנייה והמלחמה בעזה, שהגיעו לאחר שנות האינתיפאדה, הביאו להקצנת העמדות של חברי הכנסת הערבים, ולעתים אף לתמיכה גלויה בחמאס ובחיזבאללה. פרשת בשארה, בה הואשם חבר הכנסת הכריזמטי והרהוט מבל"ד במתן מידע לאויב תמורת כסף, חוללה סערה רבה במגזר הערבי. בשארה כיום מתפקד כפרשן פוליטי מבוקש עבור רשתות הטלוויזיה הערביות, ומפלגתו נותרה ללא דמות כריזמטית שתנהיג אותה.

הניסיון של ישראל ביתנו והאיחוד הלאומי להביא לפסילתה של בל"ד ושל מפלגת רע"ם-תע"ל, חיזקו את מעמדן בציבור הערבי, אך הבעיה של המפלגות הערביות בבחירות הקרובות היא בעיקר טכנית – אחוז החסימה עומד על 2% והוא אינו מותיר מרחב תמרון רב מדי עבור המפלגות הערביות. היעדרות משמעותית של מצביעים ערביים מהקלפי, במחאה על הקיפוח מצד המדינה, עשויה לפגוע בכוחן הכולל של המפלגות הערביות בכנסת הבאה.


ליברמן – ההצלחה הגדולה?

2. עופרת יצוקה

קשה להעריך איזו השפעה תהיה למלחמה בעזה על הבוחר הישראלי, על אף שהתחוללה בסמוך למועד הבחירות. העובדה כי המלחמה נוהלה היטב, אך הסתיימה מבלי שהחמאס הוכרע והוא עדיין מוסיף לירות גם אחריה, גורמת לרגשות מעורבים בציבור. עם זאת, אירועי טרור מבודדים או להבדיל אירוע כפר כנא בלבנון כבר השפיעו על מערכות בחירות בעבר, כך שברור שגם למערכה בעזה תהיה השפעה. שר הביטחון ברק, רשם את העלייה הגדולה ביותר כתוצאה מהמלחמה, אך גם הוא חש במהרה על בשרו את שארע עם סיום המלחמה, כשנטיית הציבור ימינה הפכה לנהירה.

המלחמה העמיקה את הקרע בין יהודים וערבים בישראל כאמור, ונכונה לה השפעה על ההצבעה עבור מפלגת ישראל ביתנו ומאידך עבור המפלגות הערביות. את השפעת המלחמה נראה היטב גם בעת הניסיונות לכונן קואליציה, כשלקחי המלחמה יכתיבו חלק מקווי היסוד של הממשלה. המציאות כיום, בה הפלשתינים מפוצלים ונטולי הנהגה כריזמטית, גלעד שליט עודנו שבוי ברצועה והפסקת האש עם החמאס שברירית ואינה מונעת ירי, מזמינה אופנסיבה מחודשת שתדחה לזמן לא קצר כל אפשרות לחידוש השיחות עם הפלשתינים.

3. מרצ-התנועה החדשה

המפלגה, שאיבדה כוח מבחירות לבחירות מאז 1992, שמה דגש רב בשנים האחרונות על העניין המדיני, בהזניחה את המרכיב החברתי שאפיין אותה בעבר. יושב הראש שלה בעבר, יוסי ביילין, שעמד מאחורי הסכם ז'נווה, דחף את המפלגה להתמקד בנושא המדיני, אולם לקראת בחירות 2009, החליטו במפלגה לחזור ולעסוק בנושאים חברתיים. יו"ר המפלגה הנוכחי חיים אורון, איש מפ"ם לשעבר, מסמל את השינוי הזה. צירופו של איש הטלוויזיה ניצן הורוביץ, אשר לצד בקיאותו בנושאי חוץ הוא גם פעיל נלהב בתחום איכות הסביבה והומוסקסואל מוצהר, מצביע על רצונה של המפלגה לעסוק בנושאים חברתיים מגוונים, שאינם נוגעים בהכרח לסכסוך הישראלי-פלשתיני.


ברק – כמה גבוה יישאו אותו הישגי המערכה בעזה?
למעשה, מבין המפלגות היהודיות, רק מרצ והמפלגות החרדיות עוסקות בתמיכה באוכלוסיות חלשות במצען, ומרצ היא היחידה התומכת בתפיסה סוציאליסטית. ייתכן והמלחמה בעזה, בה הייתה מרצ לקול הביקורת היחיד מבין המפלגות היהודיות, החלישה את המפלגה בקרב ציבור הבוחרים היהודי, אך חיזקה אותה בקרב הבוחרים הערבים שלה. כך או כך, דבר אחד ברור – לנוכח הנציות של מפלגת העבודה כפי שבאה לידי ביטוי במלחמה בעזה, ולנוכח אימוץ אלמנטים קפיטליסטים בתפיסת העולם הכלכלית של מפלגת העבודה, מרצ היא מפלגת השמאל הקלאסי היחידה כיום.

4. הפיצול במפלגות הדתיות לאומיות

פירוקה של סיעת המפד"ל, היה אמור לבשר על התאגדות מחודשת של כל סיעות הימין תחת אצטלה אחת. בפועל, קמו שתי סיעות יריבות, הבית היהודי והאיחוד הלאומי. סביב הבית היהודי התרחשו כמה שערוריות-זוטא בהקשר של הרכב המפלגה ומצעה, ולאט לאט נראה היה כי האיחוד הלאומי מתחזק יותר.

ערב הבחירות, נראה היה כי התחזקותו של ליברמן החלה למשוך קולות גם ממפלגות אלו, באופן שעשוי היה לקרב אחת מהן או אף את שתיהן אל סף אחוז החסימה. בשורה התחתונה, בשל קרבות אגו וואקום מנהיגותי, עשויה להתרחש היסטוריה בתולדות הכנסת ולראשונה לא יהיה ייצוג מפלגתי לציבור הדתי-לאומי בישראל.

5. הירוקים

ערב המלחמה בעזה, נראה היה כי לראשונה בתולדות הכנסת, יישבו בה חברים שאיכות הסביבה היא האג'נדה העיקרית שלהם. מפלגת הירוקים נחלה הצלחות רבות בזירה המוניציפלית והסקרים חזו לה באופן עקבי שלושה מנדטים. היו אף שהעריכו כי הירוקים יחוללו את הפתעת הבחירות, בדומה להפתעה שחוללה מפלגת הגמלאים בבחירות 2006.

רשימות ירוקות אחרות אף הן ביקשו להתמודד לכנסת ובמפלגות השונות החלו לתת דגש גדול יותר על הנושא. צירופו של ניצן הורוביץ למרצ, היה במידה רבה חיזוק רציני לטובת הנושא. לצערם של אלו שהנושא קרוב אל ליבם, המלחמה בעזה טרפה את הקלפים גם עבור פעילי איכות הסביבה. הנושא הירוק נדחק אל השוליים ועל סדר היום הופיעו שני עניינים מרכזיים – יחסינו עם הפלשתינים והמציאות הכלכלית הקשה.


ציפי ליבני – האם תפתיע? האם תצליח לשרוד הפסד?

הקואליציות האפשריות

בתחילת פברואר, נראה היה כי התרחיש הסביר יותר הוא זה בו מפלגת קדימה תאבד את השלטון לליכוד, וזה ירכיב את הממשלה הבאה. הליכוד יוכל, בסיטואציה מסוימת, לבסס את הקואליציה שלו על מפלגות ימין ומפלגות חרדיות, אולם קואליציה שכזו תהיה צרה מדי, ותעניק כוח רב למפלגות הקטנות. היתרונות של הליכוד בהקמת ממשלה צרה, היא ביכולת לקבוע קווי יסוד נציים יותר לממשלה, ולשמור את התיקים האיכותיים לבכירי המפלגה. ככל שההישג של ליברמן בבחירות יהיה גבוה יותר, כך הוא יוכל לדרוש תיק בכיר יותר. באופן מוצהר, הוא לוטש עיניו אל משרד שר הביטחון, אך סביר יותר כי ייאלץ להסתפק במשרד לביטחון פנים עם סמכויות נרחבות יותר.

אפשרות סבירה יותר היא כי הליכוד ינסה תחילה להרכיב ממשלת אחדות לאומית. במקרה כזה, נראה כי נתניהו ושאר בכירי המפלגה יבקשו ליצור לא רק קואליציה רחבה, אלא, במידת האפשר, קואליציה נטולת קדימה, שתותיר את מפלגת השלטון לשעבר במדבר האופוזיציה. אהוד ברק סרב להתחייב ערב הבחירות שלא להצטרף לממשלה בה יישב ליברמן, ובהחלט ייתכן כי חברי העבודה "יבלעו את הצפרדע" בתמורה לתפקיד בכיר דוגמת שר הביטחון, והאפשרות לפגוע בקדימה.

כמובן שבסופו של דבר, הרכבת הקואליציה היא יותר מעשה מתמטי מאשר מעשה אידיאולוגי. אם יווכח נתניהו כי ניתן יהיה להקים ולקיים קואליציה נוחה יותר עם קדימה, יש להניח כי לא יהסס.

מבחינת מפלגת השלטון הנוכחית, הפסד לליכוד ובוודאי שהליכה לאופוזיציה תביא לשליפת סכינים ארוכות. בתרחיש כזה, סביר כי תיערך התמודדות מהירה לבחירת הנהגה חדשה למפלגה. למעשה, בעוד קדימה צפויה להיות המפלגה השנייה בגודלה בכנסת, אנשיה עשויים למצוא עצמם מנהלים במהלך הקדנציה מלחמת הישרדות על עתידה של המפלגה – ישיבה באופוזיציה עשויה לדרבן לא מעט חברים לפרוש לטובת ספסלי הקואליציה, ואחרים להתמקד בקרבות ירושה יותר מאשר בחיזוק שורות המפלגה.


נתניהו – איזה קואליציה ייבחר? כמה זמן ישרוד?

הנושאים שעל הפרק

המשבר הכלכלי העולמי הנותן את אותותיו בישראל יהיה עניין חם בשנה הקרובה. המציאות הביטחונית בגבול עזה היא נושא נוסף שצפוי לדרוש הרבה מתשומת הלב של ראש הממשלה ושר הביטחון בשנה הקרובה. האיום האיראני טרם נעלם. בעניין השיחות עם סוריה ייתכנו שינויים רבים – עמדתה הביקורתית של טורקיה כלפי ישראל עשויה לפגוע בדמותה כמתווכת הוגנת בעיני ישראל. עלייתה של ממשלת ימין צרה עשויה להביא להפסקת השיחות בעוד שממשלת אחדות בראשות הליכוד תוכל להציע קו אחר בשיחות בשונה לקו שהציגה ממשלת קדימה.

בדומה למערכות בחירות אחרות בעשור האחרון, התחושה בציבור לקראת הבחירות השנה, היא "שאין למי להצביע". תחושה זו היא נחלתם של מצביעי המרכז בעיקר, מאחר ומצביעים סקטוריאלים או מי ששם דגש על אידיאולוגיה ונוטה להצביע עבור מפלגות ראדיקליות, מתלבט פחות. בבחירות 2006 שימשה מפלגת הגמלאים כאלטרנטיבת מחאה עבור מתלבטי המרכז. נראה היה כי המפלגות הירוקות ישיגו את הנישה הזאת בבחירות האלה, אך כאמור נדחק העניין שלהן לשוליים.

אם כך, נראה כי הבחירה של מתלבטי המרכז תחולק בין שלוש המפלגות הגדולות, הליכוד, קדימה והעבודה. קרוב לודאי שהבחירה בין שלוש המפלגות בקרב המתלבטים תיעשה על פי דעתו של הבוחר על העומדים בראש המפלגות, ולא על המצע או דעתו ביחס לשאר חברי המפלגה. האחוז הגבוה של המתלבטים, מבטיח כי תהיינה גם הפתעות בבחירות האלה שיספקו דרמות לליל הבחירות ולשבועות שלאחר מכן.


מאמרים נוספים