חודשים ספורים לאחר שסירבה לגנות את ישראל במהלך מבצע צוק איתן למרות ששילמה מחיר משכנותיה, מתהדקים היחסים בין פרגוואי וישראל – ישראל מחזירה את השגריר למדינה ומהדקת קשרים כלכליים. דניאל הרמן על הרקע לשינוי.
במהלך מבצע צוק איתן מדינות רבות בדרום אמריקה גינו את פעולותיה של ישראל וחלקן אף נקטו מולה צעדי מחאה דיפלומטיים. דוגמא לכך היא הצעד הדיפלומטי החריף שנקטו ברזיל, פרו, צ’ילה, אל-סלבדור ואקוודור בו הן החזירו את שגריריהן להתייעצות. לאורך כל המבצע פרגוואי הביעה תמיכה בישראל ולא גינתה את פעולותיה. ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי וונצואלה חברות מרכזיות בארגון המסחר המרכזי בדרום אמריקה, “מרקוסור”, ניסחו מסמך המגנה את פעולותיה של ישראל בעזה, אך פרגוואי החברה בארגון לא הסכימה לחתום עליו. נתניהו אף פנה לאחר המבצע לנשיא פרגוואי, הוראסיו קארטס, והודה לו על התמיכה של פרגוואי בישראל ועל הסיכון הכלכלי שפרגוואי לקחה על עצמה בהגנתה על מדיניותה של ישראל.
פרגוואי ממוקמת במרכז דרום-אמריקה ואוכלוסייתה מונה כ-7 מיליון כאשר 75% מהם מתחת לגיל 34, על כן היא המדינה בעלת האוכלוסייה הצעירה ביותר בדרום אמריקה. פרגוואי תמכה בהקמתה של ישראל בכ”ט בנובמבר ומאז מקיימת עם ישראל קשרי מסחר ענפים. היצוא של פרגוואי לישראל הסתכם בשנת 2013 לכ-190 מיליון דולר כאשר ישראל היא היבואנית הרביעית בגודלה של בשר מפרגוואי. כמו כן, ישראל מייבאת מפרגוואי פחם, סויה ומוצרי מזון רבים נוספים. מנגד ישראל מייצאת לפרגוואי בעיקר דשנים ומוצרים טכנולוגיים.
התקשורת בפרגוואי אוהדת את ישראל ולאחרונה פורסמה כתבה בעיתון השני בחשיבותו במדינה אודות ישראל. בכתבה היא הוצגה כמודל לחיקוי של פיתוח כלכלי, בדגש על הפיתוח החקלאי של ישראל באזור מדברי, ודחתה ביקורת עליה.
בביקור שר התעשייה והמסחר של פרגוואי בישראל הוא הצהיר כי פרגוואי מעוניינת ללמוד מישראל כיצד לפתח את המשק החקלאי שלה. ישראל כיום עוזרת למדינות רבות ביבשת אפריקה בפיתוח וניצול יעיל של מקורות מזון. ישראל יכולה לנצל את ניסיונה בפיתוח תשתיות חקלאות וליישום את אותה מתודולוגיה בפרגוואי שהינה מדינה עם אדמה פורייה. בשנת 2015 שר החקלאות הישראלי צפוי להגיע לביקור בפרגוואי וכרגע מתנהלים תיאומים לביקורו של נשיא פרגוואי בישראל בהמשך השנה.
בשנת 2001 ישראל החליטה לסגור כ-10 שגרירויות בעולם בגלל בעיות תקציביות כאשר בין היתר נסגרה השגרירות הישראלית בפרגוואי. לאחר כשנה פרגוואי יישמה את עיקרון ההדדיות וסגרה את שגרירותה בישראל. החלטה זו פגעה ביחסי המדינות לתקופה מסוימת וסיכנה את התמיכה של פרגוואי בישראל. על אף שהשגרירות נסגרה, פרגוואי הייתה אחת מהמדינות הבודדות בדרום אמריקה אשר לא תמכו במהלך החד-צדדי הפלסטיני לשדרוג מעמדם באו”ם.
עם עלייתו לשלטון של נשיא פרגוואי הנוכחי, הוראסיו קארטס, התחזקו הקשרים הדיפלומטיים בין ישראל לפרגוואי. בשנת 2014 פתחה פרגוואי את שגרירותה מחדש בישראל לאחר 12 שנים במעמד זאב אלקין, יו”ר ועדת חוץ וביטחון, וניסים בן שיטרית, מנכ”ל משרד החוץ. פתיחת השגרירות אושרה לפני כניסתו של קארטס לתפקיד הנשיא אשר פעל ליישום ההחלטה. יש הטוענים כי ההתחזקות ביחסים בין המדינות נובעת בין היתר מכך שיועציו הקרובים של הנשיא הם ישראליים. יחיאל לייטר, איש ליכוד אשר שימש בעבר כיועץ לנתניהו, ואלוף במיל’ מאיר כליפי, לשעבר המזכיר הצבאי של נתניהו, הם יועציו של נשיא פרגוואי.
באמצע שנת 2014 ממשלת ישראל אישרה את תוכניתם של נתניהו וליברמן, לחיזוק הקשרים הכלכליים עם מדינות אמריקה הלטינית. התוכנית כוללת בין היתר הקמת דסק ייעודי במשרד הכלכלה לקידום הסחר וההשקעות עם מדינות אמל”ט. זאת ועוד, היא כוללת הרחבת פעילות מחלקת מדיניות סחר במנהל סחר חוץ מול מדינות אלו, קידום חתימה על הסכמי מו”פ עם קולומביה, מקסיקו וצ’ילה והרחבת הפעילות לעידוד שת”פ במחקר ופיתוח. דוגמא ליישום מסקנות התוכנית היא הסכם שיתוף פעולה בתחום המו”פ בין ישראל למקסיקו שנתחתם בדצמבר 2014. בנוסף, כחלק ממסקנות התכנית הוחלט לפתוח מחדש את השגרירות הישראלית בפרגוואי, ככל-הנראה בחודש יולי 2015, חרף ההוצאות הכלכליות הכרוכות בכך.
לעניות דעתי, לאור הפוטנציאל הגלום בקירוב היחסים בין שתי המדינות, הן בפן המדיני והן בפן הכלכלי, יש לבנות תוכנית הדרגתית שמטרתה ליצור תלות גומלין בין המדינות. תוכנית זו תבטיח את תמיכתה של פרגוואי במדיניותה של ישראל בפורומים בינלאומיים. ישראל מצידה תקיים קשרי מסחר ענפים עם פרגוואי ותחשוף אותה לטכנולוגיה ישראלית מתקדמת במגוון תחומים, והיא מצדה תתמוך במדיניות ישראל. השלב הראשון של התוכנית יהיה פתיחת השגרירות הישראלית בפרגוואי. בהמשך לכך, השלב השני יהיה חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות, בעיקר על ידי חיזוק קשרי המסחר בין היתר בתחום החקלאות והטכנולוגיה. ביקור שר החלקאות הישראלי בפרגוואי במהלך 2015 יסייע בקידום מטרות אלו.
הכותב הוא סטודנט לכלכלה ומדע המדינה באוניברסיטת תל אביב.
