שובו של הצאר

פוטין חוזר לקרמלין

יובל בוסתן, אלון לוין


שלוש שנים וחצי אחרי שפינה את כסאו בקרמלין לטובת דימיטרי מדבדב, הכריז זה האחרון כי לא יתמודד מול פוטין בבחירות הקרובות לנשיאות. פוטין, שהתמקד כראש ממשלה בענייני הפנים, מתכנן לשוב ולהסתער על הזירה הבינלאומית, שהשתנתה לא מעט מאז היה נשיא. תוכניתו הדרמטית לכהונתו הראשונה: הקמת איחוד אירו-אסיאתי בראשות רוסיה.

ביום שבת, 24 בספטמבר, התכנסו צירי מפלגת "רוסיה המאוחדת" לשמוע את הבשורה שלה חיכו זמן רב: מי יהיה הנשיא הבא של רוסיה. מדבדב שם סוף לספקולציות והודיע, כפי שציפו רבים, כי הוא יפנה את כסא הנשיא לקודמו-פטרונו פוטין, וזה ימנה אותו לאחר הבחירות לראש הממשלה [1]. מדבדב הוצב בראש הרשימה של "רוסיה המאוחדת" לקראת הבחירות לדוּמא, שתיערכנה ב-4 בדצמבר.

פוטין מצידו, ציין כי הסיבה המרכזית לחזרתו לקרמלין היא כדי לסיים את מה שהתחיל: "לחזק את יסודות המערכת הפוליטית והמוסדות הדמוקרטים, ליצור תנאים להתפתחות דינמית וגיוון על בסיס חדש, ותנאים להעלאת רמת המחייה".

הציניקנים נוטים לחייך כשפוטין מדבר על יסודות דמוקרטיים. אמנם הוא לא ניסה לשנות את החוקה ועזב את הקרמלין לאחר שנבחר לשתי כהונות רצופות, אבל האקלים הפוליטי במהלך 8 שנותיו כנשיא היה רחוק מלהתקרב למה שמחשיבים במערב כחופשי או דמוקרטי. עכשיו, הוא נחוש לסיים את מה שהתחיל והודות לחוק שהעביר עוד כנשיא, כהונת הנשיא הוארכה מ-4 ל-6 שנים, מה שאומר שפוטין, אם ייבחר שוב פעמיים ברציפות, יוכל להוסיף ולנהל את רוסיה עד 2024.

בסדרת ראיונות שהעניק לאחד מינויו הרשמי למועמד מפלגת השלטון לנשיאות, התמקד פוטין באזהרות שהמצב יכול תמיד להיות גרוע יותר. הוא הזכיר כי גם בסוף שנות ה-80 חשבו שהמצב לא יכול להיות רע יותר, ואז הגיעו שנות הקריסה של ילצין. כדי להזכיר כמה היה המצב רע בסוף שנות ה-80 סיפר פוטין בדיחה ידועה בראיון: "חברים מגיעים לביקור והמארח שואל האם הם רוצים לשטוף ידיים עם סבון. החברים אומרים שכן אז המארח אומר שאם כך, הם ישתו תה בלי סוכר…" [2]. אותה בדיחה התייחסה אז למשטר ההקצבות הנודע לשמצה בברה"מ. פוטין הזהיר כי בלי יציבות לא תתאפשר צמיחה כלכלית ולכן אחת ממטרותיו הראשונות תהיה לאתר את נקודות היציבות במשק ולהבטיח את שרידותן.

בארגוני האופוזיציה המפוררים ברוסיה דוגמת תנועת "רוסיה ללא פוטין", הפטירו נגד מדבדב בבוז כאילו היה בובה שרק החזיק בכס הנשיאות במשך 4 שנים ויפנה אותו בהזדמנות הראשונה [3]. גם מדבדב וגם פוטין הצהירו כי על חילופי המקומות ביניהם החליטו עוד ב-2008 ומבחינת שניהם מדובר במהלך טבעי ומתבקש.

כבר בדצמבר יעמוד מדבדב בפני המבחן המשמעותי הראשון שלו – הבחירות לפרלמנט. "רוסיה המאוחדת" זכתה בבחירות הקודמות, שנערכו בדצמבר 2007, ברוב מוחלט – 64% מהקולות ו-70% מהמושבים. אך אלו היו זמנים אחרים – הכלכלה הרוסית שאטה קדימה הודות למדיניות של פוטין ובה בעת העימותים עם ארה"ב ואירופה חיזקו את הרגש הפטריוטי. לאלו יש להוסיף את העובדה כי פוטין היה רחוק חודשים ספורים מסיום כהונתו כנשיא וכל הסימנים הראו כי יחזור לתפקיד ראש הממשלה. הפופולאריות של הנשיא הרוסי הייתה בשיאה ונדמה היה כי לזהותם של המועמדים ברשימה לדוּמא לא הייתה שום משקל בניצחון הסוחף

לא כך פני הדברים כיום – פוטין הוא עדיין המנהיג הפופולארי ביותר ברוסיה והוא צפוי להיבחר שוב בקלות לנשיא, אך הציבור הרוסי אינו נוהר אחרי כל הצהרה שלו כבשנים עברו. רוסיה שרדה אמנם את המשבר הכלכלי לא מעט הודות למנגנוני ההגנה שעוצבו תחת פוטין בשנים שקדמו למשבר, אך סימני המשבר ניכרים עדיין בכל פינה. גם לעובדה כי מידת התמיכה במדבדב נמוכה בהשוואה לתמיכה בפוטין, תקשה על "רוסיה המאוחדת" לנסוק שוב לגבהים של 2007 ותפגע בכלל בשיעורי ההצבעה בבחירות.

בסקר הלאומי שפורסם בתחילת החודש ברוסיה, ענו פחות מ-54% מהנשאלים כי יצביעו למפלגת השלטון. נתח המפלגה ב-450 מושבי הפרלמנט עשוי לרדת מ-315 מושבים ל-269 מושבים או מ-70% לפחות מ-60%. המפלגה הקומוניסטית, השנייה בגודלה בפרלמנט, זכתה בסקר ל-17% תמיכה לעומת פחות מ-12% בבחירות הקודמות [4]. מלאכתו של מדבדב כראש ממשלה, אם כן, צפויה להיות קלה פחות מזו שהייתה מנת חלקו של פוטין.


פוטין ומדבדב – הצרחת תפקידים. צילום: הקרמלין

ראש הממשלה חוזר לכושר

מיד לאחר ההכרזה כי ישוב להתמודד על הנשיאות, חזר פוטין לכושר ושב להגיב בטונים המוכרים – בתגובה להאשמות כי חזרתו לקרמלין תוביל לתקופת סטגנציה ברוח ברז'נייב ענה בסגנון המוכר שלו המסתכל לעבר בערגה, כי לא כל דבר שהיה בתקופה הסובייטית היה רע, וכי "אפילו בשנות ה-90 היו התפתחויות חיוביות" [5].

תחום יחסי החוץ, ממנו יצא פוטין בסערה בסוף הכהונה הקודמת שלו כנשיא, צפוי לעבור שינוי עם חזרתו של פוטין לקרמלין, לפחות בכל הקשור לטונים. כשמדבדב ואובאמה החליפו את פוטין ובוש הבן, עשו שני המחליפים מאמצים להפשיר את היחסים הקפואים שירשו. הם נחלו הצלחה מסוימת – הטונים המאיימים של שלהי ימי פוטין התחלפו ביחסים קורקטיים.

משא ומתן ממושך בנוגע לתוכנית ההגנה מטילים שארה"ב מתכננת לפרוס במזרח אירופה הביא את שני הצדדים לחתור לנוסחה שתאפשר להתקדם בתוכנית בלי להוביל להתנגשות בין המעצמות. הדרישה הרוסית האחרונה, לקבל התחייבות אמריקנית בכתב שלא להשתמש במערכת נגד רוסיה, לא זכתה למענה חיובי, אך האמריקנים הסכימו להתגמש ולספק הצהרה כתובה שהמערכת אינה מיועדת לשימוש נגד רוסיה. את הרוסים הניסוח לא מספק והשיחות עדיין תקועות [6].

לכל ברור כי פוטין בקרמלין מזה, ואובאמה שלא צריך להתמודד על כהונה נוספת או לחילופין נשיא רפובליקני חדש, יוכלו למצוא עצמם מחליקים בקלות במורד מדרון המוביל להצהרות לוחמניות וקיפאון חדש. על מנת להימנע מכך, יצטרכו שתי המעצמות להתמקד במקומות בהם האינטרסים של הצדדים משותפים, דוגמת המלחמה בטרור. במידה ומאבק סביב רפובליקה סובייטית לשעבר כמו אוקראינה או גיאורגיה יתפוס את הכותרות, עימות חדש יהיה בלתי נמנע.


פוטין – חוזר לכושר. צילום: משרד ראש הממשלה הרוסי

היכונו לאיחוד האירו-אסיאתי

ב-18 באוקטובר, בתום כינוס של מנהיגי חבר העמים, הכריז פוטין כי המנהיגים סיכמו על הקמת אזור סחר חופשי: "אנחנו פותחים את השווקים שלנו האחד לשני, מה שאומר שניתן לייבא מוצרים במחירים זולים יותר, מה שיוצר תנאים טובים יותר לביצוע פרויקטים משותפים… כל זה, כמובן, מגדיל את התחרותיות בכל אחת מהמדינות". 8 מתוך 11 החברות בארגון הביעו תמיכה בהסכם. אזרבייג'אן ואוזבקיסטן החברות בארגון וטורקמניסטן המשקיפה, אמורות גם להצטרף להסכם אך הן ביקשו שהות של עוד מספר שבועות בטרם תאשרנה רשמית את ההסכם [7].

המשא ומתן על ההסכם הזה נמשך כמעט ברציפות מאז סיומה של המלחמה הקרה הראשונה ויציאתן של הרפובליקות הסובייטיות לדרך עצמאית. ניתן להעריך כי סיומו המוצלח כעת מעיד פחות על שאיפתן לחזור לחיק הרוסי ויותר על רצונן של כל המדינות להתאגד במסגרת כלכלית כלשהי שתשפר את מצבן לקראת המשבר הבא.

שאיפות או לא, ברור כי כניסה להסכם סחר חופשי בו רוסיה היא הגורם הדומיננטי ביותר תגבה מחיר גם בזירות אחרות. איחוד המכסים שמקדמת רוסיה, בו חברות כבר בלארוס וקזחסטן כשקירגיזסטן וטג'יקיסטן בדרך, הוא רק ההתחלה – כמה ימים לאחר ההכרזה כי ישוב להתמודד על הנשיאות, פרסם פוטין מאמר פרי עטו בעיתון רוסי, ובו פרש את חזונו לכינון איחוד "אירו-אסיאתי" שישתרע במרחב שבין מערב אירופה למזרח אסיה ויציג מודל אינטגרציה אזורית הדומה לאיחוד האירופי.

פוטין הזדרז להבהיר כי אין לו כל כוונה להחיות את ברה"מ – "אנחנו לא מדברים על אינטגרציה פוליטית, על החייאת ברית המועצות, רוסיה לא מעוניינת בכך כיום… היא לא מעוניינת לקחת סיכונים מוגזמים, לקחת אחריות על מדינות שמסיבה כזו או אחרת נשארו קרובות אלינו… אבל אינטגרציה הדוקה על בסיס ערכים חדשים ועל בסיס כלכלי ופוליטי היא צו השעה" [8].

"המטרה היא ליצור תנאים אמיתיים לשנות את המפה הגיאופוליטית והגיאוכלכלית של כל היבשת ולחולל שינוי חיובי ברמה העולמית", סיים פוטין. הוא אמנם ציין כי האיחוד המתוכנן פתוח לכל מי שיחפוץ בכך, אך ברור כי המטרה הראשונה של רוסיה תחת פוטין היא לצרף כמה שיותר רפובליקות סובייטיות לשעבר.

להקמתו של איחוד כזה והצטרפות רחבה של מדינות אליו עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על המאזן הגיאו-פוליטי כפי שחולם פוטין. איחוד כזה יקרא תיגר על כל היוזמות של האיחוד האירופי במזרח אירופה, יהווה מעצמת-על בתחום האנרגיה, ויאפשר לרוסיה להגדיל את כוחה הסגולי לא רק מול המעצמות הדמוקרטיות אלא גם מול המעצמות האסייאתיות, סין והודו.

הקמה של איחוד כזה היא תהליך ארוך שנים שאם יקרום עור וגידים ודאי עוד נעסוק בו רבות. לעת עתה, ישנה חשיבות רבה לעצם ההצהרה של פוטין, שבחר לפרוש את חזונו על האיחוד בתחילת מערכת הבחירות שלו. מי שבסיבוב הקודם העלה מן האוב את הגאווה הרוסית ואת יכולתה של רוסיה להשפיע על סדר היום העולמי, צפוי לפעול במרץ על מנת לחזקם עוד בכהונתו הבאה.

הערות

1. "Medvedev backs Putin for Russian president", RIA Novosti, 24/09/2011

2. "Putin cautions against wrong steps in Russian politics", RIA Novosti, 17/10/2011

3. Dan Peleschuk, "A Tough Crowd", Russia Profile.org, 26/09/2011

4. "United Russia could lose super-majority in parliament", RIA Novosti, 19/10/2011

5. "Putin as president to ‘see things through’", RIA Novosti, 17/10/2011

6. "U.S. ready to give written guarantees Euro missile defense not directed against Russia", RIA Novosti, 18/10/2011

7. "Most CIS Countries Sign Up To Free-Trade Zone", RFE/RL, 19/10/2011

8. "Putin calls for 'Eurasian Union' of ex-Soviet republics", BBC News, 04/10/2011


מאמרים נוספים