במגמת סיכום 3

סקירה שנתית של תחזיות האתר

אלון לוין, יובל בוסתן


זוהי השנה השלישית בה אנו מסכמים את השנה תוך בחינת המגמות שניתחנו והדרכים להמשך ששרטטנו. מכיוון שמגמות עסקינן ואל בחדשות טריות, אנו בוחרים להציג מאמרים שנכתבו לפני חצי שנה לפחות. הפעם, נסכם את המאמרים שנכתבו בין יולי 2012 ליוני 2013.

ב-12 החודשים האחרונים, פורסמו 45 מאמרים ב-12 גיליונות של סיקור ממוקד. רובם המכריע היו מאמרים ניתוחיים, בהם לא רק ניתחנו זירה מסוימת, אלא אף ביקשנו לשרטט את הקו להמשך. בסקירה שלפניכם נתמקד בבחינה של מאמרים אלו ובהתרחשויות שנרשמו בפועל מאז פרסמנו את המאמרים ועד היום.

המזרח התיכון

השכונה שלנו המשיכה להעסיק אותנו גם ב-2012-2013. גולת הכותרת נוגעת כמובן לאירועי הדמים של האביב הערבי ובמיוחד לאירועים הנוגעים לסוריה. מוקדי סיקור נוספים באזור היו סוגיית הגרעין האיראנית והסכסוך הישראלי-פלשתיני.

בסוריה נמנו זה מכבר מעל 135,000 הרוגים, על פי ההערכות השמרניות ביותר, אולם ביולי 2012 עמד מספר זה על 20,000 הרוגים "בלבד", ואנחנו ביקשנו לשרטט את היום שאחרי אסד. הערכנו כי סוריה תתפרק למספר חלקים – מדינה עלווית, מדינה סונית ואוטונומיה כורדית שתשמור על פרופיל נמוך מחשש למשוך אש מכיוון הטורקים המתנגדים לעצמאות כורדית כלשהי. הכורדים אכן הכריזו על אוטונומיה והקימו ממשלה עצמאית, אך הם נזהרים משינוי הסטטוס-קוו לחלוטין כדי שלא לעורר עליהם את טורקיה, בעוד שהמאבק העלווי-סוני רק מתגבר.

הערכה נוספת הייתה שמלחמת האזרחים הסורית תגלוש לתוך שטחה של לבנון ושבשל כניסה של נשק מתקדם לתוך לבנון ישראל תצטרך לפעול. לפי שעה האלימות בתוך לבנון גוברת, כשכוחות ג'יאהדיסטים נכנסים לתוך המדינה ומתעמתים עם החיזבאללה. ישראל מבחינתה מפציצה בסוריה ובלבנון שיירות נשק ומחסנים שבהם אוחסנו ככל הנראה אמצעי לחימה מתקדמים.

בינואר 2013, עסקנו בגלישת האביב הערבי לתוך אפריקה השחורה, למאלי, שם אנשי הטוארג חמושים בנשק שנפל לידם לאחר נפילת משטרו של קדאפי בלוב, ביקשו להפיל את השלטון במדינה ולכונן מדינת שריעה. צרפת התגייסה כדי למנוע את ההתפתחות הזאת. הערכנו שלמרות ההצלחה הצרפתית בדחיקת הטוארג צפונה, הקונפליקט יאלץ את צרפת להישאר במדינה. בספטמבר 2013 אכן נשברה הפסקת האש והצדדים שבו להילחם. בסוף ינואר 2014, עמדה אלג'יריה בפני חידוש הלחימה בארגונים ברברים הקרובים לאל קעידה בדרום המדינה, הקשורים גם למתרחש במאלי.

באפריל 2013, כתבנו שהחיזבאללה עומד בפני דילמה אמיתית עם היחלשות כוחו – לתקוף את ישראל או להתמודד עם העדות האחרות במלחמת אזרחים. החיזבאללה ביצע פריסה נרחבת של רקטות בסוף 2013, אולם נראה כרגע כי עיקר ההתמודדות שלו תהיה עם הזליגה של מלחמת האזרחים הסורית לתוך לבנון. במילים אחרות, החיזבאללה עומד להתמודד עם ג'יאהדיסטים סונים שמחפשים לנקום בו על מעורבותו במלחמת האזרחים בסוריה.

ביוני 2013, התמקד הגיליון בהפיכה במצרים, הדחתו של הנשיא מורסי ועלייתו של הגנרל סיסי. המאמרים בגיליון זה תורגמו על ידי גורמים בעלי עניין לערבית וצוטטו בשורה ארוכה של כלי תקשורת. את ההתנגשות בין מורסי לצבא חזינו עוד ביוני 2012 ובגיליון זה עסקנו בעיקר במות חלום הדמוקרטיה המצרית ובשקיעת המדינה בכאוס ובלחימה בין האליטה הצבאית לאופוזיציה האסלאמיסטית. הערכנו שהאינטרס הישראלי הוא לסייע בצורה שקטה לממשל סיסי להתייצב, והמלצות אלו צוטטו בכלי תקשורת ערביים כהוכחה לכך שישראל עומדת מאחורי ההפיכה.


סוריה בהריסות – הלחימה רחוקה מסיום. צילום: טלוויזיה

מהגרעין האיראני לעמוד ענן

באוגוסט 2012, בחנו את סוגיית הגרעין האיראנית והצגנו את מסגרות הזמן הבעייתיות שבהן פועלת ישראל. טענו שבכל מקרה פעולה ישראלית תגיע רק אם איראן תעבור להעשרת אורניום ברמה צבאית, העשרה שלא התבצעה עד כה, ועוד הערכנו כי אם הסנאט יעבור לשליטה רפובליקנית כפי שעלה מהערכות לגבי הבחירות בארה"ב, תגבר הסבירות לתקיפה. במציאות הסנאט נותר בידי המפלגה הדמוקרטית וחלום התקיפה האמריקני באיראן התרחק.

לקראת הבחירות באיראן הערכנו שההנהגה באיראן מחפשת אחר נשיא שינהג בצורה מרוככת יותר כלפי המערב בהשוואה לאחמדינג'אד מתוך תקווה להביא להקלה בסנקציות. אחד המועמדים המובילים לתפקיד היה חסן רוחאני, אם כי הערכנו שהמועמד המוביל הוא מוחמד כאליבף שסומן גם על ידי אחרים במערב. בשורה התחתונה, רוחאני שנבחר אכן מנהיג קו מרוכך יותר כלפי המערב כולל השגת הסכם היסטורי עם ארה"ב.

במאמר מאוקטובר 2012, שהתמקד במנהיג הקודם של קטאר, חאמד בן ח'ליפה א-תאני, הערכנו כי תגובת נגד למעורבות הקטארית ברצועה תבוא מצד איראן שתעודד את בני בריתה להגביר את הלחץ על ישראל ולגרור אותה לפעולה שאכן הגיע זמן קצר לאחר מכן וזכתה לכינוי "עמוד ענן". למעשה, כבר במרץ 2012 הערכנו שישראל תצא למבצע צבאי בעזה לאור כמויות הנשק שהצטברו שם והתמסמסות הבנות עופרת יצוקה. גם תחזית זו זכתה לתהודה בכלי תקשורת ערביים.

חודש לאחר מכן, בנובמבר, ניתחנו את השלכות מבצע עמוד ענן והצלחתו להבאת שינוי כללי המשחק בזירה העזתית. ההערכה שלנו הייתה שלאחר שמצרים תחת מורסי תיטול את האחריות על הנעשה ברצועה מבחינה פוליטית, ישראל תחווה שקט ביטחוני שלא חוותה מזה עשור. בנוסף הערכנו כי ביהודה ושומרון דווקא תתחמם הגזרה במעין אינתיפאדה חדשה לנוכח כישלונותיו של אבו מאזן להשיג הישגים מדיניים בפנייה לאו"ם.

בסוף ינואר 2014, חשף צה"ל כי החמאס לא ירה רקטה אחת לעבר ישראל מסוף מבצע עמוד ענן, מציאות שלא הייתה קיימת מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה. ירי מוגבל של רקטות, שהחל להתגבר שוב בסוף 2013, בוצע על ידי ארגונים קטנים כגון הג'יאהד האסלאמי שביקשו לחמם את הגזרה בהוראה מטהרן כשברקע החמאס נאבק בהם ומנסה להשליט את מרותו. בכל אופן, מספר הרקטות שנורו בכל 2013 היה הקטן ביותר מאז 2002, השנה הראשונה שבה החל ירי הרקטות מרצועת עזה. במקביל, ביהודה ושומרון לעומת זאת רף האלימות זינק לעשרות אירועים בחודש, היקף שלא נראה בגדה מאז סיום האינתיפאדה השנייה ב-2005. אירועים אלו נושאים אופי נקודתי, והם מזכירים בכך את האירועים שאפיינו את תחילת האינתיפאדה הראשונה, דוגמת פיגועי דקירה וזריקת אבנים.


אחמד ג'עברי – חיסולו היה יריית הפתיחה למבצע וגם לחזרתו של משעל לעמדת ההובלה בחמאס. כרזה: דובר צה"ל

ממשל אובאמה

באוקטובר 2012, התמקדנו בבחירות לנשיאות ארה"ב. הסקרים הצביעו על ניצחון לאובאמה וכן לניצחון דמוקרטי בסנאט. במקרה של ניצחון של אובאמה, הערכנו שב-2013 הוא יחלק את זמנו בין השלכות הנסיגה מאפגניסטן, האביב הערבי והזירה האיראנית, והערכנו כי אם לא יצליח הנשיא להביא לשינוי כלכלי דרמטי, הוא יהפוך לברווז צולע לקראת בחירות האמצע ב-2014.

בפועל, אובאמה אכן מיקד מאמצים להשגת הסדר עם איראן לאחר בחירתו של נשיא חדש בארץ האייתוללות. הוא אמנם אינו מנוטרל לחלוטין מבחינה פוליטית עדיין, אך מצבו בסקרים רע. ב-8 בינואר 2013, הסקר הראשון של גאלופ שפורסם לאחר תחילת הקדנציה השנייה, נהנה אובאמה מ-56% תמיכה לעומת 39% של מתנגדים. ב-13 בינואר 2014, התמיכה ירדה ל-40% מול 53% מתנגדים בסקר שנערך אף הוא על ידי גאלופ. הנשיא ג'ורג' בוש הבן לשם השוואה, ירד מ-52% בתחילת הקדנציה השנייה ל-43% שנה לאחר מכן; אצל הנשיא קלינטון הייתה זו ירידה כמעט לא מורגשת מ-62% תמיכה בתחילת הקדנציה השנייה ל-60% שנה אחרי.

עוד הערכנו כי מבחינת ישראל התקופה שבין בחירות 2012 לאמצע 2014 תתאפיין בלחץ מדיני רב על ישראל, לצד הזדמנות לפעול בגזרות ביטחוניות שונות ובראשן איראן. במאמר שני בגיליון אוקטובר ציינו שכדי שארה"ב תפעל צבאית נגד איראן הלחץ יכול להגיע רק מכיוון מדינות המפרץ העשירות ולא מישראל. בעוד הלחץ המדיני על ישראל אכן בולט ולהערכתנו כיום אמור להיחלש מאמצע השנה, בגזרת איראן נחתם הסדר זמני שהוביל לזעם רב בקרב מדינות המפרץ וישראל, וכעת נראה כי אכן מי שעשוי ללחוץ את האמריקנים להפעלת לחץ רב יותר על איראן הן מדינות המפרץ ובראשן סעודיה.

באפריל 2013, עסקנו בעסקת אנרגיה גדולה בין קנדה לסין שהצביעה בין היתר על התרחקות קנדית מהאמריקנים, ועל כניעה של ממשל אובאמה לארגוני סביבה שתעלה לו בעשרות אלפי מקומות עבודה ובזריקת מרץ לכלכלה. בסוף ינואר 2014 עמדה ההשתהות של אובאמה לגרום לו לעימות פוליטי עם המפלגה הרפובליקנית, שם תומכים בהנחת הצינור ומזהירים מפני השלכות קשות שתהיינה לסירוב לפיתוח תשתיות ביחד עם קנדה, מבחינת הקשרים האלטרנטיביים שתחפש השכנה מהצפון, למשל עם סין.


אובאמה – האם יוכל להמשיך להשפיע גם לאחר בחירות האמצע בנובמבר? צילום: הבית הלבן

המזרח הרחוק

אזור מזרח אסיה משך את תשומת לבנו בשל מספר תהליכים – הראשון הוא ההאטה הכלכלית בסין לאחר שלושה עשורים של צמיחה מואצת; השני הוא יציאתה ההדרגתית של יפן מהמיתון וממשבר המנהיגות שלה, לאחר אסון הצונאמי; השלישי הוא ההתרחשויות בצפון קוריאה סביב כניסתו לתפקיד והתבססותו של המנהיג הצעיר קים ג'ונג און.

בספטמבר 2012, התמקדנו ביפן שלאחר שרשרת אסונות הטבע. שינזו אבה, רה"מ החדש-ישן, עמד לנצח בבחירות שתוכננו לדצמבר. הערכנו כי יפן תאמץ קו לוחמני מול סין לאחר כמה שנים של שקט יחסי ביחסי שתי המעצמות כפי שאכן קרה. סברנו כי יפן תבקש לדון בהצטרפות להסכם הסחר הטרנס-פאסיפי (TPP) שבו היו חברות כבר צ'ילה, ניו זילנד, סינגפור וברוניי וליפן היה רק מעמד של משקיפה. חצי שנה לאחר מכן החלה יפן במו"מ עם החברות, ובעקבותיה הצטרפו לדיונים גם טאיוון ודרום קוריאה. לבסוף, סברנו כי יפן תהדק את יחסיה עם רוסיה, בעיקר בתחום האנרגיה, כדרך להשתחרר מהתלות באנרגיה גרעינית. פוטין ואבה נפגשו 4 פעמים ב-2013 ודנו בהרחבת שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה ואף העלו לראשונה בשיחותיהם את סוגיית האיי הקיריליים שבהם מחזיקה רוסיה ושבעבר השתייכו ליפן. הרוסים והיפנים התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בפיתוח תשתיות משותפות כגון צינורות נפט וגז, תחנות לקליטת גז מנוזל ועוד.

בנובמבר 2012, המשכנו בהערכה משנים עברו כי סין מתקרבת למיצוי הצמיחה המהירה שלה ועומדת לחוות האטה. שני פקטורים שדרשו לדעתנו התייחסות סינית הם המדיניות הדמוגרפית הסינית כגון חוק הילד האחד וכן המודל הכלכלי שהתבסס על ייצור המוני עתיר ידיים עובדות שהחל לייצר כמות גדולה של מובטלים לנוכח פגיעה בתחרותיות הסינית משורה של סיבות. בנובמבר 2013, הכריזה סין על הקלה במדיניות הילד האחד שתאפשר למשפחות שבהן לפחות אחד מההורים הוא ילד יחיד להביא שני ילדים ללא צורך לשלם את הקנס הכבד.

התיקון לחוק הוכרז בוועידת המפלגה, ובאותה הזדמנות הכריזו הסינים על רפורמה כלכלית מקיפה. בין היתר דובר על הפרטה של חברות ממשלתיות ועל שינוי בחוקי הבעלות על קרקע. למעשה, היו שהגדירו את הרפורמות כמקיפות ביותר מאז 1978, הרפורמות שהאיצו את תהליך הפיכתה של סין ממדינת עולם שלישי מפגרת למעצמה הכלכלית השנייה בגודלה בעולם [1].

במרץ 2013, ניתחנו את החרפת היחסים בין שתי הקוריאות כנגזרת של מאבק הכוחות הפנימי בצפון קוריאה, בעיקר בין המנהיג קים ג'ונג און לבין דודו ג'אנג סונג ת'אאק, שהוסיף להתחזק בצורה מסוכנת עבור קים בתוך ההנהגה הצפון קוריאנית. הערכנו שקים לא יוכל להתעלם מההתחזקות הזאת, הערכה שהבענו לראשונה בדצמבר 2011 במאמר "שושלת קים", כשסברנו שבסוף שלב ההתבססות של המשטר החדש יהיה עימות בין קים ובין דודו ורק לאחר מכן נקבל מושג לגבי הכיוון של המשטר החדש. בדצמבר 2013, בדיוק שנתיים לאחר מכן, התחיל קים בתהליך טיהור נרחב ובמרכזו מעצרו של הדוד והוצאתו להורג. מיד לאחר מכן נעצרו כל בני משפחתו של הדוד יחד עם ילדיהם ונכדיהם, ובהם גם שגרירים, וכולם חוסלו בהוראת קים, לאחר שהואשמו בניסיון הפיכה.


המנהיג הצפון קוריאני בסרט תעמולה שפרסמה הממשלה – סיים לבסס את שלטונו השנה. צילום: טלוויזיה

המרחב הרוסי

בפברואר 2013, עמדנו על ההתרחקות הנמשכת בין רוסיה לארה"ב, לאחר שאובאמה ניסה בתחילת הקדנציה הראשונה שלו לחמם את היחסים. הזכרנו את אוקראינה כמי שתתקרב יותר לרוסיה על חשבון יחסיה עם המערב. בנוסף עסקנו בהמשך הפיתוח של האיחוד האירו-אסיאתי שמתכנן פוטין. בסוף 2013, הודיעה אוקראינה כי היא נסוגה מההבנות עם האיחוד האירופי בעניין השותפות המזרחית ונוטה לכיוון הרוסים, מהלך שהפתיע רבים וגרם לפיצול של ממש בתוך אוקראינה ולמהומות דמים שטרם שככו. הרוסים הציעו מיליארדים רבים כדי למנוע מקייב להצטרף לשותפות כלכלית עם האיחוד האירופי, ובשלב הבא ינסו לצרף את אוקראינה לאיחוד הרוסי החדש.

אוקראינה היא בלי שום ספק "הפרס" הגדול ביותר שנותר בזירה המזרח-אירופית, ונראה כי רוסיה מכאן והאיחוד האירופי וארה"ב מכאן, ימשיכו להיאבק בעיקר כדי למנוע מהצד השני להשיג שליטה מוחלטת על הכלכלה האוקראינית. התעצמות של המאבקים האלו בתוספת למחאה האזרחית המתרחבת בזירה הפנימית, עלולים להביא בסופו של דבר לפיצולה של המדינה, למזרח פרו-רוסי ולמערב פרו-אירופי.

במרץ 2013, התמקדנו במאבק שמתחולל בין השותפות האסטרטגיות רוסיה וסין, על שטחי השפעה במרכז אסיה, בקרב הרפובליקות האסלאמיות של ברה"מ לשעבר. אוזבקיסטן וטורקמניסטן נתפסו כמי שנוטות לטובת סין ובעיקר מעוניינות להתרחק מרוסיה בעוד שקזחסטן החברה באיחוד האירו-אסיאתי והמדינות העניות קירגיזסטן וטג'יקיסטן יבקשו קרבה לרוסים. מציאת כמויות אדירות של גז טבעי באזור, המקור היחיד שיכול לספק את הדרישות הגוברות של סין למשאב מלבד רוסיה, הפך את המרחב הזה שבעבר היה תחת השפעה רוסית או סובייטית בלעדית, לאזור של תחרות רוסית-סינית מוגבלת.

הסיבה לאי-הרצון הסיני, בשלב הזה, להתחרות "ראש בראש" ברוסים במרחב הזה קשורה למערכת היחסים הכוללת עם רוסיה, ולחשיבות שמייחסים הסינים לרוסיה במאזן הגיאו-פוליטי הכללי, ומנגד לחשיבות שמייחסים בקרמלין בצירוף כמה שיותר רפובליקות סובייטיות לשעבר לאיחוד הרוסי החדש. מסיבה זו, סין תשמור ואולי אף תגדיל את דריסת הרגל שלה במרכז אסיה, אך תישמר שלא לפגוע באינטרסים רוסיים במידה שרוסיה תתקשה לעכל.


פוטין – רשם הישג אדיר השנה במזרח אירופה, בדרך להקמתו של איחוד אירו-אסיאתי חדש. צילום: הקרמלין

ואצלנו?

ביולי 2012, סקרנו את הפעולות שביצע רה"מ נתניהו כדי לפרק את המרכז-שמאל הפוליטי בישראל, פעולות שזירזו את כניסתו של יאיר לפיד למערכת הפוליטית כמה חודשים לפני הבחירות בישראל. במאמר זה קבענו שהמאבק במערכת הבחירות יהיה בין הימין הניאו-שמרני לבין הסוציאליזם של יחימוביץ'. הקמת הקואליציה על בסיס מפלגות שמרניות מבחינה כלכלית תוך דחיקת השמאל הסוציאליסטי והחרדים לאופוזיציה הוכיחה כי אכן המערכת הפוליטית בחרה שלא לעסוק בתהליך מדיני אלא בסוגיות כלכליות וחברתיות ולראיה גם התוצאות הקשות מבחינתה של ציפי לבני, הקול הבולט ביותר בעד תהליך מדיני במערכת הבחירות האחרונה. באותו גיליון ניתחנו את חילופי הדורות בישראל, סוגיה שעוד מוקדם לעקוב אחר השפעותיה, אך כחלק מהניתוח מצויה ההערכה כי החל קרב הירושה של תפקיד רה"מ.

מהם התחומים שבהם נעסוק בשנה הקרובה? נראה כי האביב הערבי על גרורותיו השונות ימשיך לעמוד במרכז ההתעניינות, בעיקר באופנים הבאים – המשך התפוררותה של סוריה; גלישת מלחמת האזרחים ללבנון תוך אתגור החיזבאללה; התהוותו של גוש סלפי במרחב שנע בין מרכז עיראק לגבול סוריה-לבנון, באפגניסטן וייתכן שאף בצפונה של אפריקה; המשך המאבק של משטר סיסי בטרור בסיני תוך ניסיון לייצב את שלטונו; זאת לצד אזורים "שקטים" יותר באופן יחסי כמו לוב ותימן שעשויים לספק עניין מתחדש לאור השתלשלות האירועים. איראן, שעומדת בפני חידוש המו"מ עם ארה"ב תספק מוקד עניין בפני עצמו.

במזרח אירופה ובמרכז אסיה יימשך המאבק הבין גושי בין רוסיה וסין לארה"ב והאיחוד האירופי על דריסת רגל ומאבק על משאבי אנרגיה. סירה מעניינת אחרת היא ים סין הדרומי והתחרות בין סין ובין יפן באזור שכבר הפכה זה מכבר למרוץ חימוש, זאת על רקע התעוררות הלאומנות היפנית לעומת המשבר הכלכלי-חברתי המתהווה בסין שמאיים על המשך צמיחתה.

האיחוד האירופי יתמקד במאבקי הזהות הפנימיים שלו לנוכח התחזקות הימין הקיצוני, זרם הפליטים מהעולם השלישי והמיתון העמוק שפוגע בעיקר בצעירי היבשת.

מוקדים מרתקים נוספים יהיו טורקיה, שבה צפוי המאבק בין רה"מ ארדואן, שמבקש לרוץ לנשיאות המדינה ובין הגולה פתחוללה גולן אמור להגיע לידי פיצוץ סופי שיטיל את טורקיה לכאוס או לשטר צבאי-דיקטטורי; בצפון קוריאה יתבהרו העמדות של השליט החדש לאחר שיסיים את טיהור הצמרת ממתנגדיו; ואפריקה תספק משברים משל עצמה כגון המשך המאבק בדרום סודן, התדרדרות בקונגו ובניגריה וכן ברפובליקה המרכז אפריקנית.

ובישראל? הקואליציה הנוכחית עומדת בפני זעזוע. הרכיבים שלה אינם מצליחים להתגבר על הפערים ולתוך הקלחת חודרים כמה משברים באופק – הפיצוץ במו"מ עם הפלשתינים; יחסי חילונים-חרדים עם הדגש על הגיוס לצבא; מתח ליברלי-שמרני כגון זכויות הקהילה הגאה, הזרם הרפורמי ועוד. המשברים יובילו ככל הנראה לממשלת ימין-חרדים צרה, מה שיקצר את חיי הקואליציה.

הערות

"Economic, political reform will go hand in hand in 2014", Wantchinatimes.com, 02/01/2014


מאמרים נוספים