בעוד העולם מתגייס לצורך הטלת סנקציות על איראן, כגון חרם שמטילות חברות הדלק הגדולות, וההסכמה העקרונית הרוסית ליד חזקה יותר נגד האיראנים, מוסיפים הסינים להתנגד לצעדים תקיפים נגד טהרן. סין, שנפגעה באופן קל יחסית מהמשבר הכלכלי בעוד ארה”ב והאיחוד האירופי נסוגו לאחור, מפגינה באחרונה ביטחון רב יותר במדיניות החוץ שלה ולא חוששת עוד להתייצב לבדה מול המערב. האם אנו לקראת סופה של דוקטרינת ההתעצמות השקטה ששירתה את הסינים בשלושת העשורים האחרונים?

שינוי נוסף בזירה העולמית מתרחש לו באמריקה הלטינית, שם ממשיכות מדינות האזור לתור אחר עמדה עצמאית, מנותקת מארה”ב. ברזיל מפגינה גינונים של מעצמה איזורית, המתווכת בין מדינות האזור ובינן לבין העולם, ואילו ונצואלה ממשיכה להציג קו אנטי-אמריקני תקיף, המעלה חשש להתלקחות עם קולומביה.

בחודש יוני צפויות שתי מערכות בחירות חשובות באירופה, הראשונה בבריטניה והשניה בהולנד. העניין המעסיק את הבריטים כיום הוא ההתמודדות עם המשבר הכלכלי, בעוד שההולנדים עסוקים בשאלת ההגירה למדינה וההשתתפות במלחמה באפגניסטן. אולם השוני בשיטת הבחירות בשתי המדינות מזמן תהליך אירוני המקשר ביניהן, כשבשתיהן עשויות מפלגות המרכז החותרות לשינוי שיטת הבחירות, להפוך ללשון המאזניים – בבריטניה זו המפלגה הליברל-דמוקרטית החותרת להקטנת כוחן של המפלגות הגדולות, ובהולנד זו מפלגת D66 הליברלית, החותרת דווקא לחיזוק כוחן של שתי המפלגות הגדולות.

הבחירות בהולנד מקבלות משמעות נוספת בהקשר האירופי – ארץ השפלה נחשבת בעשור האחרון לברומטר של אירופה בכל האמור למגמות פוליטיות דוגמת הקשחת העמדה כלפי מהגרים וקפאון פוליטי בין שני הגושים המסורתיים. הפעם, עשויים ההולנדים לקחת את תופעת התחזקות הימין האירופי שלב אחד קדימה, ולהציב מפלגה ימנית קיצונית במרחק נגיעה מהשלטון.

קריאה נעימה.