הבחירות הכלליות בארה”ב מאפילות כתמיד על התרחשויות אחרות בזירה העולמית. העולם כולו, כולל יריבותיה הגדולות של האומה האמריקנית, עוצר את נשימתו בדרך לתוצאות הסופיות. המחשבונים נשלפים ויועצים פוליטיים מקמטים את מצחיהם כדי להבין מה הסיכויים של כל מתמודד, מה קורה בשני בתי הקונגרס, את מי ניתן יהיה להפעיל בבית הלבן ובגבעת הקפיטול ומהי הדרך שעליה תעלה ארה”ב מכאן ואילך.
המשבר הכלכלי הוא הכותרת הגדולה של הבחירות הללו, כפי שניסח זאת קלינטון לפני שני עשורים בדיוק – “זו הכלכלה טמבל”. אך גם מעמדה של ארה”ב בעולם על רקע נסיגתה מעיראק ואפגניסטן ועליית כוחן של מעצמות חדשות כמו סין. כתמיד, בירושלים ינסו להבין את משמעות תוצאות הבחירות בארה”ב על הסיכויים לתקיפה באיראן וללחץ אמריקני להניע תהליך מדיני.
מי שמנסה בינתיים להניע תהליכים במזרח התיכון היא קטאר ומאחורי הקלעים גם סעודיה, שבאמצעות כספה ותחנת הטלוויזיה שלה אל ג’זירה, מנסה לקדם את האביב הערבי ומקדישה מאמצים כדי לגייס את הפלשתינים למשימת הדחתו של אסד והמשטר העלווי כולו בסוריה.
הביקור ההיסטורי במהלך החודש ברצועת עזה, הוא חלק ממהלך בעל השלכות מרחיקות לכת אותו מוביל האמיר הקטארי, לאחד מול סוריה את כל הכוחות בזירה, ובמקביל לאחד את כל הכוחות הסונים לקראת המאבק עם השיעים.
קריאה נעימה.
