לפלוש בין הטיפות

ארדואן לקראת מהלך נגד הכורדים

יובל בוסתן, אלון לוין


טורקיה מחכה זמן רב לשעת כושר לפלוש לסוריה ולחסל את האפשרות לאוטונומיה כורדית. היא כמעט קיבלה אותה כשטראמפ הודיע על נסיגת הכוחות האמריקאים מסוריה, אך ככל שעבר הזמן מצבו של ארדואן הלך והסתבך. כעת, אם יתמיד בכוונתו לפלוש, יהיה עליו לעשות זאת בזהירות רבה, מבלי לפגוע באינטרסים של כל השחקניות בזירה – מארה"ב, דרך רוסיה ועד איראן.

ביקורו של היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ון בולטון בישראל בתחילת ינואר כלל דיונים על מספר נושאים דרמטיים הנוגעים ליחסים בין שתי המדינות, ובראש ובראשונה, המדיניות האמריקאית העדכנית בסוריה.

הצהרתו של בולטון על כך שארה"ב תצא מסוריה כשתקבל ביטחונות מהטורקים שלא יפגעו בכורדים, עוררה מהומה גדולה בארמון הנשיאות הטורקי. עד כדי כך שהפגישה בין ארדואן לבולטון בטורקיה, שאמורה היתה להתקיים לאחר הביקור בישראל, בוטלה. תרמה לכך גם העובדה כי ההודעה הזו הגיעה בשעת הביקור של בולטון בישראל.

מבחינת הטורקים ממשל טראמפ מתיישר לפי הגחמות הישראליות, וההחלטה הברורה של טראמפ מה-19 בדצמבר לסגת תוך 100 ימים מסוריה השתנתה כמעט ב-180 מעלות לאחר הביקור בישראל. נכון לכתיבת שורות אלה ההערכה היא שהנסיגה מצפון מזרח סוריה תיקח עד חצי שנה והכוחות יועברו, לפחות בחלקם, אל עבר הגבול הירדני, משם מבקשים האמריקאים למנוע הברחות של נשק איראני לחיזבאללה.

ארדואן הגדיר את התנאים שהציבו האמריקאים כטעות גדולה. שבועיים קודם לכן שפע ארדואן מחמאות ופיזר הבטחות ללא הרף. כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז כי בכוונתו להוציא את החיילים האמריקאים מסוריה בהקדם, יכול היה ארדואן לזרז את המהלך שאותו הוא בונה זמן רב. הנשיא הטורקי מתכנן פלישה לתוך האוטונומיה הכורדית המתהווה בצפון סוריה כחלק ממה שהוא מכנה "מאבק בטרור הכורדי", כשהכוונה הסופית היא להבטיח שלא ייעשה ניסיון לכונן עצמאות כורדית בסוריה, וכן לנתק את הקשר בין הכורדים בסוריה לאלה בטורקיה, או כפי שארדואן מכנה זאת "מסדרון הטרור".

מלחמת איומים

על פי הדיווח ברויטרס, ההחלטה המקורית על נסיגה אמריקאית התקבלה לאחר שיחת טלפון בין טראמפ לארדואן. השניים דנו ביניהם במתווה הנסיגה האמריקאי וארדואן התחייב, כי ימשיך את המאבק האמריקאי בשרידי דאעש. כמה ימים לפני הכרזתו של טראמפ על יציאה מסוריה הוא שוחח עם ארדואן בטלפון בתגובה לאיומיו של ארדואן להיכנס לעיר הכורדית מנביג' כדי להילחם בטרור. טראמפ הביע דאגה על כך שמאבק בין הטורקים לכורדים יסיט את המיקוד של הכורדים מהמאבק בדאעש להגנה על עצמם ובכך יאפשר לדאעש להתאושש. ארדואן האמין שהפיג את חששותיו של טראמפ אשר יפנה את השטח, אך התבדה כאמור.

זמן קצר לאחר הצהרת הנסיגה מסוריה הגיע טראמפ לביקור בזק בעיראק, שם נפגש עם הקצינים והלוחמים בשטח. הוא שמע מהם שנסיגה בשלב זה מסוריה, כשדאעש טרם הוכנע סופית רק תפנה את האש כלפי החיילים האמריקאים המוצבים בעיראק וכל המהלך נגד דאעש יהיה בסכנה. טראמפ הבין שהמצב בסוריה מורכב מכדי לסגת בתוך זמן קצר ולכן הודיע על דחייה והציב תנאים לטורקים. חיזוק לעמדה זו הגיע מכיוון הכורדים, שבהבינם כי האמריקאים שוב נוטשים אותם, פתחו במגעים עם המשטר הסורי ועם הרוסים כדי לקבל מהם הגנה מפני הטורקים.

הנשיא הטורקי, שכבר עמד לתת הוראה לכוחות הביטחון בארצו לפלוש לתוך האוטונומיה הכורדית בסוריה, הבין כי האמריקאים נותרו מחויבים לבני בריתם הכורדים. זאת בניגוד למה שניתן היה להבין מהכרזת הנסיגה של טראמפ, שבה מנה עסקאות נפט בין הכורדים לאיראנים כאחד מהטריגרים להחלטה.

ארדואן החל בסדרה של איומים כלפי האמריקאים על כך שיפלוש בכל מקרה ושלא יוותר על מאבק בטרור הכורדי המאיים על ארצו. במקביל פרסם טור בניו יורק טיימס, שבו הוא מסביר את העמדה הטורקית. לדבריו, טורקיה היא היחידה שיכולה להתמודד עם משימה של חיסול שרידי דאעש. ארדואן הזכיר שכך פעלו הטורקים נגד דאעש מאז 2016.

לאחר מכן התייחס ארדואן לכורדים והגדיר אותם כארגון טרור. לדברי ארדואן, הכוחות הכורדיים עושים שימוש בחיילים בני 13, אולם מיד ספג אש ביקורת מאנשי זכויות אדם שהזכירו לו את ההפרות הבוטות של זכויות האדם שמבצעת הממשלה הטורקית בעצמה.

המאבק בכורדים הוא עניין שבקונצנזוס בחברה הטורקית, אולם ההליכה על הסף בהקשר של היחסים עם האמריקאים לא צפויה להתקבל באותה רמה של הסכמה לאומית. בפעם הקודמת שארדואן בחר בעימות עם האמריקאים הייתה לאחר שטורקיה סירבה לשחרר כומר אמריקאי שהחזיקה בתואנה של ריגול, והאיום בסנקציות הביא לפיחות חד בערך הלירה ולחשש ממיתון כלכלי קשה בטורקיה. טראמפ, שמודע היטב למנוף הכלכלי שלו על ארדואן, כבר הספיק להכריז לאחרונה כי ארה"ב תהרוס את הכלכלה הטורקית, אם זו תפגע בכורדים.

לא רק אמריקה

קרוב לוודאי שארדואן אינו מתכוון למה שהוא אומר בקשר ללחימה בדאעש. במציאות הסורית, מי שנלחם היום בכורדים הם דאעש, ולכן המדינה האסלאמית היא בת בריתו של ארדואן במאבק בכורדים ואין סיבה שבאמת יילחם בהם.

טורקיה רואה בכורדים את האיום הגדול ביותר עליה, כזה שמאיים על שלמותה הטריטוריאלית ולכן היא עשויה לפעול נגד הכורדים גם אם האמריקאים לא יתחילו את הפינוי שלהם.

האיום המידי מצד הטורקים הוא, כאמור, על העיר מנביג' הנמצאת בתוך השטח הכורדי סמוך לשטחי ההשפעה הטורקיים בצפון סוריה. אולם לא רק כורדים יפגשו הטורקים במנביג' במקרה שיפלשו. הרוסים ומשטר אסד ראו בהיחלשות הכורדים לאחר הנסיגה האמריקאית הצפויה כאות לכך שניתן לחדש את הריבונות הסורית גם בשטחים שבשליטת הכורדים, מהם נסוג המשטר בעיצומה של מלחמת האזרחים.

סרטונים ובהם סיורים של המשטרה הצבאית הרוסית באזור מנביג' כבר מציפים את האינטרנט ומעמידים אתגר נוסף בפני ארדואן – עימות לא רק עם האמריקאים, אלא גם עם הרוסים. מאחר שארדואן אינו מעוניין בעימות שכזה, הוא כבר פנה לרוסים ולאיראנים כדי לתאם ביניהם מהלכים על רקע נסיגה אמריקאית אפשרית.

בסופו של דבר, לארדואן אין התנגדות עקרונית שהמשטר הסורי ישליט בחזרה את מרותו על השטח הכורדי, משום שהדבר יסתום סופית את הגולל על חלומות העצמאות הכורדיים. אך לפי שעה לא נראה שזה הכיוון ולכן ארדואן מעוניין לשמר לעצמו השפעה כדי למנוע את שיתוף הפעולה בין הכורדים בסוריה לאחיהם בטורקיה. הוא בוודאי ינסה לעשות זאת בוועידת פסגה שתיערך, ככל הנראה, במהלך חודש ינואר בהשתתפות נשיא רוסיה פוטין, נשיא טורקיה ארדואן ונשיא איראן רוחאני.

היום שאחרי

בחזונו של טראמפ סוריה "ביום שאחרי" היא מדינה סורית מוקטנת, ללא השפעה איראנית ועם מעורבות גדולה של מדינות המפרץ. הד לכך נתן טראמפ כשהצהיר על תוכניתו לעזוב את סוריה. טראמפ הדגיש כי שיקומה של המדינה לא יוטל על האמריקאים, כי אם על "שכנותיה של סוריה" כשהכוונה היא למדינות המפרץ העשירות, אשר החלו בפתיחת שגרירויות בדמשק לאחר שהיו סגורות לאורך מלחמת האזרחים, וכן מהלך בתמיכת מדינות המפרץ להשיב את סוריה לליגה הערבית.

אך מול הכסף של המדינות הסוניות במפרץ, הכסף בחשבון האיראני הולך ואוזל במהירות. אל הסנקציות הקשות שהוטלו על איראן בנובמבר ונוספו לסנקציות קודמות ולביטול עסקת הגרעין, מצטרפות סנקציות מצדו של האיחוד האירופי, המשענת האחרונה של האיראנים. האיחוד החל להטיל סנקציות על משמרות המהפכה לאחר שהתקבל מידע על ניסיונות חיסול מצד המשטר נגד אופוזיציונרים גולים. את המידע על ההתנקשויות, אגב, הביא המוסד הישראלי, לפי השמועה.

המשטר הסורי שולט כיום רק על 62.5% מסוריה שלפני מלחמת האזרחים. בשאר השטח שולטים הכורדים, טורקיה, ארגוני מורדים ואפילו דאעש, שעדיין אוחז בכ-800 קמ"ר. כספי השיקום לכשיגיעו, יוזרמו בעיקר לשטחים אלה. ההגנה שמעניק טראמפ לכורדים יותר מאשר מרמזת על רצונו בשימור האוטונומיה הכורדית ובהמשך ניתוקה מסוריה, רצון שמשתלב עם האינטרס הישראלי כיריבה לטורקים ולמשטר אסד. אל החלוקה העתידית הזאת הועלתה גם ההצעה מצד ראש הממשלה נתניהו, שארה"ב תכיר בריבונות הישראלית ברמת הגולן.

נראה שמבצע צבאי טורקי הוא עניין בלתי נמנע, והשאלה שתישאל היא עד כמה רחוק יחליטו הטורקים ללכת. מולם עומדות מיליציות כורדיות חמושות היטב ושולטות בשטח. אם האמריקאים אכן יישארו או לחילופין ישיגו התחייבות טורקית לכך שבני בריתם הכורדים הם מחוץ לתחום, יצמצם הדבר את האפשרויות של ארדואן באופן מהותי, ויהפוך את המבצע הצבאי למוגבל בהיקפו.


מאמרים נוספים