התמשכות משבר הגרעין האיראני, האמירות הלוחמניות הנשמעות מדמשק וביירות, תחושת המצור בו נמצא החמאס וכיוצא בזה, יוצרים תחושה כי שנת 2010 עומדת להיות שנה של אלימות קשה במזרח התיכון. האמת מורכבת יותר – בסוריה חוששים ממלחמה שעשויה למוטט את המשטר העלווי, ובלבנון רק סיימו ללקק את הפצעים ממלחמת לבנון השנייה.
החמאס בעזה אינו מעוניין במלחמה חדשה, אך נמצא בסיטואציה בלתי אפשרית מבחינתו, אשר עשויה להוביל אותו ללחימה. באיראן התמונה אינה ברורה דיה, בשעה שהמשטר משיך להתמודד עם איומים מבית ומחוץ. הרוסים מייצרים תחושה כי הם מוכנים לעלות על רכבת הסנקציות נגד איראן, אך הסכמה שכזו תלויה ביחסיהם עם המערב ובתחושת הביטחון שלהם. בינתיים, הם יכולים להתענג על ניצחונו של ינוקוביץ’ באוקראינה, המקורב לקרמלין.
במינכן, הועידה השנתית לביטחון מספקת כותרות גם השנה – הגרמנים העלו על סדר היום את הרעיון להקים צבא משותף לאיחוד האירופי, בעוד מאחורי הקלעים תיאמו נציגי המעצמות את הגברת הלחץ על איראן. בהקשר זה, בולטת ההתנהלות הסינית, המגוננת ממש על טהרן עימה היא קשורה בחוזי עתק ארוכי שנים.
במסגרת השדרוגים באתר, הצגנו בחודשים האחרונים מערכת טוקבקים חדשה, עיצבנו מחדש את דפי המאמרים ואת אזור הארכיון והרחבנו את ערוצי הטוויטרשלנו. החודש, אנו משיקים ערוץ פודקאסט אשר יירכז ראיונות של צוות האתר ברדיו.
קריאה (ושמיעה) נעימה.