אחרי שנים של מחאות על ההטיה המערבית של הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית, המעצמות המתפתחות מכניסות את היד לכיס ומקימות מוסדות אלטרנטיביים בהשקעה של 200 מיליארד דולר, במהלך לו השלכות גיאופוליטיות משמעותיות. במקביל, הודו מטילה פצצה בארגון הסחר העולמי ועומדת להצטרף ל-SCO

ה-BRIC, ר”ת של ברזיל, רוסיה, הודו וסין מהווה מסגרת מסקרנת מאוד עם פוטנציאל השפעה גבוה על הזירה הגיאופוליטית. מה שהחל כקוריוז ומטבע לשון שטבע אנליסט של גולדמן זקס בתחילת העשור הקודם, הפך למסגרת לתיאום ושיתוף פעולה באמצעות כינוסים שנתיים בדרג הבכיר ביותר ב-2009. כעבור שנתיים, צורפה גם דרום אפריקה למסגרת כנציגת היבשת השחורה ולשם הארגון התווסף ה-S בסוף.

בשנים הראשונות, נדמה היה כי כינוסי הארגון היוו הזדמנויות להחלפת הצהרות מנומסות וטעימות קוקטיילים. בהדרגה, הלכו והחריפו ההצהרות האנטי-אמריקניות שנשמעו מהכינוסים בכל שנה. במקביל, ואולי כפועל יוצא מכך, העמיק השיח על דרכים לשדרוג שיתוף הפעולה הכלכלי בין החברות.

אחת הנקודות הראשונות שעלו על הפרק הוא התסכול הרב שחשות חברות הארגון מהמוסדות הפיננסיים המובילים בעולם ובראשם הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית. מוסדות אלו מתנהלים כמוסדות מערביים המתנים לא פעם סיוע ברפורמות ליברליות, מדיניות שאינה מקובלת על חברות ה-BRICS. אלא שכוחן של אלו לבצע שינוי מבפנים – מוגבל. כך לדוגמא, המשקל של ארה”ב בעת הצבעה על החלטות בבנק העולמי גדול יותר מהמשקל המשותף של 5 מדינות BRICS, על אף שאלו מהוות כ-40% מהאוכלוסייה העולמית וכ-20% מהתוצר הנומינלי.

ב-2009 כבר עשתה ברזיל צעד מעשי בכיוון באמריקה הלטינית, כשהקימה ביחד עם כמה משכנותיה את “בנק הדרום”, מסגרת אזורית אלטרנטיבית למתן סיוע הדדי בעת הצורך, שהוקמה בהשקעה של 20 מיליארד דולר [1].

ביולי השנה, הוביל פורום ה-BRICS מהלך דומה, בסדר גודל דרמטי יותר. בעת כינוס המנהיגים בברזיל, הכריזו מנהיגי 5 החברות על הקמת בנק פיתוח חדש (New Development Bank – NDB), שנועד להיות אלטרנטיבה לבנק העולמי מוסד שמנוהל כאמור תחת השפעה אמריקנית בולטת. בניגוד אליו, בבנק החדש לכל חברה יהיה קול אחד בלבד, ללא קשר לכמות הכסף שתשקיע בו, ולאף חברה לא תהיה זכות וטו. הבנק יתחיל עם הון התחלתי של 50 מיליארד דולר – כל אחת מחברות ה-BRICS תשקיע 10 מיליארד, ובהמשך צפוי הסכום להכפיל את עצמו. מטה הבנק ייקבע בשנחאי ונשיאו הראשון יהיה מהודו.

בנוסף, הוחלט על הקמת קרן חירום לסיוע קצר-טווח במטבע חוץ למדינות שתזדקקנה לכך (Contingent Reserve Arrangement – CRA), כאלטרנטיבה לקרן המטבע הבינלאומית. גם כאן מתוכננת השקעה של 100 מיליארד דולר – סין תתרום 41 מיליארד, רוסיה, הודו וברזיל 18 מיליארד כל אחת, ודרום אפריקה 5 מיליארד דולר. על אף ההבדלים בגובה ההשקעות, הודו התעקשה כי אף חברה בבנק לא תוכל להגדיל עוד את השקעתה (ומכאן את השפעתה) ללא הסכמה מוקדמת של כל שאר החברות. צעד זה נועד למנוע מסין לחזק מעמדה על פני האחרות על מנת שלא ייווצר מצב בו החברות מחליפות דומיננטיות אמריקנית במוסדות הקיימים בדומיננטיות סינית במוסדות חדשים [2].

הודו מצטרפת ל-SCO

מכל 5 החברות ב-BRICS, הצעד הוא דרמטי במיוחד עבור הודו, שהשקיעה משאבים רבים בשנים האחרונות להידוק היחסים עם המערב על חשבון היחסים עם רוסיה. ניו דלהי עברה מהפך שלטוני מוקדם יותר השנה עם בחירתו של נארנדרה מודי שהתבטא לא פעם נגד סין אך טוען בשם המולטילאטרליות מרגע שנבחר ופועל להכניס את הודו לארגון לשיתוף פעולה של שנחאי (SCO) אותו מובילות סין ורוסיה. שיתוף פעולה כלכלי עם שתי אלו לשם הענקת סיוע למדינות מתפתחות הוא צעד עם פוטנציאל רווח גבוה עבור הודו, אם בהיבט של יצירת בסיס משותף לעבודה איתן, אם בהיבט של למנוע מהן לחזק תדמיתן על חשבונה של הודו כמסייעות למדינות המתפתחות העניות, ואם כמסר למערב שהודו שומרת על כל האופציות שלה פתוחות.

מוקדם יותר החודש, בכינוס השנתי של ה-SCO, עלתה כאמור לדיון רציני ראשון שאלת צירופן של הודו ופקיסטן, שתי השכנות-יריבות. את הודו מנסים הרוסים לשכנע להצטרף מאז הוקם הארגון, בעוד סין הייתה נלהבת פחות לאורך השנים מאפשרות זו. אלא ששינוי בסדר היום הן בהודו והן בסין הביא לשינוי בעמדות השתיים.

בניו דלהי, חילופי השלטון מוקדם יותר השנה הביאו את הממשלה החדשה לפנות למסגרות מולטילאטרליות במקום לבריתות בילטרליות מזדמנות. כך כשהצטרפו להקמת מוסדות פיננסיים לפורום ה-BRICS וכך בהצטרפות אפשרית ל-SCO, ארגון שאמור לספק פלטפורמה נוחה לשיתוף פעולה בתחומי עסקאות אנרגיה עם הרפובליקות הסובייטיות לשעבר במרכז אסיה; למלחמה משותפת בטרור כולל שיתוף מודיעין ופיתוח שיטות לחימה משותפות ובמידה ופקיסטן אכן תצטרף, לתיווך בין שתי השכנות [3].

מנגד, סין מבקשת לשדרג את יחסיה הכלכליים עם הארגון לשיתוף פעולה בדרום אסיה (SAARC), בו הודו היא הגורם המשפיע ביותר, ולצידה חברות אפגניסטן, פקיסטן, בנגלדש, ואחרות. בעת ביקור של נשיא סין, שִי ג’יאופינג בניו דלהי בספטמבר 2014, הצהיר זה כי:

“סין מקדמת בברכה ותומכת בחברות מלאה של הודו בארגון לשיתוף פעולה של שנחאי, והיא מצפה מהודו לתמוך בסין בבניית יחסים עם SAARC כדי ששתי המדינות יעבדו ביחד ויתרמו את חלקן ליציבות האזורית ולפיתוח” [4].

מה משמעותו של ה-SCO למערך הכוחות הגיאופוליטי באסיה? ולא פחות חשוב מכך – מה מגבלת כוחו? ברור כלל ועיקר כי אין מדובר בשלב הזה ב”ברית ורשה החדשה” כפי שנהגו לחלום כמה תומכים עד לא מכבר. זוהי אינה ברית הגנה בין החברות בארגון וקרוב לוודאי שהיא גם לעולם לא תהיה כזו. מנגד, סביר להניח כי גם בלי מסמך חתום לא רוסיה ולא סין תעבורנה בשתיקה על כל פעילות צבאית במרכז אסיה.

ה-SCO הוא פורום מולטילאטרלי המהווה קרקע נוחה לשיתופי פעולה בין מדינות שכנות עם אינטרסים משותפים, ומנקז לתוכו הידברות בין סין לרוסיה על הנעשה במרכז אסיה. באותה נשימה, אין להמעיט מחשיבותו של הארגון בטווח הרחוק יותר – תמרונים משותפים, פיתוח שיטות לחימה משותפות ותיאום ביטחוני שמתחיל במשימות נקודתיות כמו מלחמה בטרור ובפשיעה, מניחים כולם את היסודות לפעולות משותפות בעתיד.

בנוסף, גם אם הארגון רחוק מלהיות ברית הגנה, הוא עדיין מהווה פלטפורמה נוחה להצגת חזית משותפת בנושאים גיאופוליטיים מעבר לגבולות הנעשה במרכז אסיה – מנהיגי המדינות משתמשים בכינוסים השנתיים להצהרות משותפות שברובן הינן אנטי-מערביות. כך לדוגמא השנה יצאו החברות נגד הסנקציות שהוטלו על רוסיה ובנוסף נגד התוכנית האמריקנית לפרוס מערכת הגנה מטילים במזרח אירופה, הקוץ הכואב ביותר ביחסים בין רוסיה למערב במזרח אירופה כבר מספר שנים:

“הפריסה החד צדדית והבלתי מוגבלת של מערכות הגנה מטילים מצד מדינות ספציפיות או קבוצות של מדינות תהיה קריטית לביטחון הבינלאומי וליציבות האסטרטגית… ביטחון לאומי לא צריך להיות מושג על חשבונן של מדינות אחרות” [5]

חודש לפני כן, הדהימה הודו כשהטילה וטו על רפורמה מרחיקת לכת שקידמו האמריקנים בארגון הסחר העולמי. האמריקנים ביקרו את הצעד ההודי בחריפות, ויש אפילו שמזהירים כי בעקבות הצעד ההודי עתיד ארגון הסחר העולמי כולו בסכנה. מנדי טען להגנתו כי הרפורמה המוצעת תפגע בחקלאים וכי שמירה על החקלאות ואספקת מזון לעניי הודו נמצאים בראש סדר העדיפויות שלו [6].

מה פשר המדיניות של מנדי? איך נראית הודו שרק לפני שנה נראתה קרובה מתמיד למערב, ואולי רחוקה מתמיד מסין ורוסיה ופתאום נראה שמעדיפה את חיקן? בראש ובראשונה, נראה שהשלטון החדש בהודו מחפש ניצחונות מהירים כדי לבסס את תדמיתו. הקמת בנק סיוע מתחרה לבנק העולמי, תן וקח עם סין על תמיכה הדדית בכניסה לארגונים אזוריים תורם לתדמית הפרגמטית, ועסקת גז בעשרות מיליארדים תמיד מסיעת לחמם את היחסים עם הקרמלין. ווטו בארגון הסחר העולמי הופך את הודו למקום אליו צריך לפנות לפני אישור כל רפורמה חדשה. האם מדובר בממשל שימשיך להגביל את היחסים עם המערב לטובת התנהלות רב-קוטבית אמיתית, או שמדובר בתוצר לוואי של מהלכים שנראו מתבקשים בטווח הקרוב? רק ימים יגידו.

ה-BRICS לאן?

מה המשמעות המעשית של הקמת המוסדות החדשים? ראשית, מדובר בצעד המשמעותי ביותר להידוק היחסים בין חברות ה-BRICS, פורום שהיה בעיקר סמלי עד לא מכבר. התפתחות כזו, ועוד כאלטרנטיבה למוסדות כלכליים שנשלטים כאמור על ידי ארה”ב והאיחוד האירופי באופן מובהק, ממצבת את ה-BRICS מהצד השני של המתרס. שנית, כפי שקורה לא פעם, לא מופרך להניח כי עצם שיתוף הפעולה והזרמת סכומים כאלו “יפיחו חיים” בפורום ה-BRICS והתיאום בין החברות יגבר משמעותית, בהיבטים כלכליים נוספים, ובהיבטים אחרים.

לכך יש להוסיף את זניחת הדולר האמריקני כמטבע המוביל לסחר בינלאומי, יוזמה שסין ורוסיה מנסות לקדם כבר זמן רב וצברה תאוצה השנה. מספר עסקאות בין שנחתמו לאחרונה בין המדינות ישולמו ברובלים וביואנים, בהיקף שנתי של כמעט מיליארד דולר השנה. סין גם משלמת ביואנים עבור הנפט שהיא רוכשת מברזיל ומאיראן, ואילו איראן משלמת עם אותם יואנים לרוסיה כשהיא רוכשת סחורה ממנה. בגזפרום גם משתעשעים לאחרונה בקול עם הרעיון לגבות את המחיר לגז הנמכר לאירופה באירו ולא בדולרים. מהלך שיוסיף לפגיעה במעמד הדולר בטווח הארוך.

בעת החתימה על ההסכם, חגג פוטין וטען כי המסגרת החדשה תהיה אחת ממסגרות הפיתוח המולטילטראליות המשפיעות ביותר בעולם. הנשיא הרוסי הזדרז וסימן את היעד הבא: מסגרת משותפת לחברות ה-BRICS בתחום האנרגיה, לתיאום מדיניות והבטחת עתודות. במילים אחרות: להשתמש בכוחן המשותף של המדינות להשפעה על מחירי השוק העולמי, כמשקל נגד ל-OPEC, מהלך שפוטין מנסה לקדם כבר זמן רב [7]. בין אם יצליח הפעם מהלך רוסי ליצור מסגרת אלטרנטיבית ובין אם לא, סביר להניח כי ההשקעה הכלכלית הקיימת של חברות ה-BRICS משמעותית מספיק כדי להבטיח שדרוג ברמת שיתופי הפעולה בין חברות הארגון, מה שיציב אותם בעמדת התנגשות מול ארה”ב.

הערות

1. “South American leaders sign agreement creating South Bank”, MercoPress.com, 27/09/2009

2. “Indian media: Brics bank ‘a step in right direction'”, BBC News, 16/07/2014

3. “SCO to review India’s request for full membership of grouping”, The Economic Times, 11/09/2014

4. “China President Xi Jinping supports India’s aspiration for greater UN role”, The Economic Times, 18/09/2014

5. “Bloc led by Russia and China criticizes U.S. over missile defense”, Reuters, 12/09/2014

6. Donald Kirk, “Kerry Hits Stone Wall In India After Delhi Vetoes Trade Pact, Endangering WTO’s Future”, Forbes, 03/08/2014

7. “BRICS establish $100bn bank and currency pool to cut out Western dominance’, RT, 15/07/2014