מלחמת האזרחים בסוריה והמשבר הפנימי במצרים גובים מחיר כבד לא רק מהעמים במדינות אלה, אלא גם מחיר כספי כבד מהמעצמות הכלכליות של האזור ובהן איראן, סעודיה וקטאר שפועלות לשיקום הצדדים שבהן הן תומכות. עובדה זו מקשה עליהן להמשיך ולתמוך בפלשתינים שבעבר נהנו מזרם גדול של תרומות. החמאס חווה את המשבר הכלכלי הקשה בתולדותיו והפת”ח הופך לתלוי יותר ויותר במערב. גם החיזבאללה בלבנון מרגיש בירידה משמעותית בהיקף התמיכה האיראני בו, עובדה שעשויה להיות קריטית לעתידו של הארגון אם אכן תפרוץ מלחמת אזרחים בלבנון.
בעיה אחרת איתה יתמודדו חלק ממדינות האזור היא ירידה בשווי הגז הטבעי לאור השינויים הדרמטיים בשוק זה ועיקרם פיתוח פצלי הגז בארה”ב, פיתוח שבעבר נחשב ליקר ומזהם ולא משתלם. גזפרום הרוסית, שסיפור הצלחתה בעשור הקודם היה סיפורה של הכלכלה הרוסית כולה, חווה כבר ירידות במכירות, ושווי השוק שלה כיום הוא כמעט רבע ממה שהיה ערב המשבר הכלכלי. פוטין, במאמצים להימנע ממשבר כלכלי חדש, מכוון את תאגידי האנרגיה הרוסיים מזרחה, תוך שהוא מעודד רמה מסוימת של תחרות ביניהן.
המאבק על משאבים מוביל את היפנים להיערך מחדש מול סין ולהשיב לעצמה משהו מההגמוניה שאבדה. כחלק מההיערכות, עושה יפן הכנות אחרונות לשנות את החוקה הספציפית שלה באופן שיאפשר לה להתמודד עם הסינים ולהקים צבא מודרני וחזק. מהלך שכזה ייתן את האות למירוץ חימוש אדיר במזרח אסיה, שעשוי למשוך אחריו מדינות נוספות דוגמת שתי הקוריאות והודו.
קריאה נעימה.
