הבחירות לנשיאות בצרפת מתקרבות לישורת האחרונה ומטבע הדרבים מדגישות שני פוליטיקאים – מנהיג המפלגה השמרנית והנשיא המכהן ניקולא סרקוזי, ומנהיג הסוציליסטים פרנסואה הולנד. סרקוזי, שפיגר לאורך תקופה ארכוה בסקרים והיה לשק חבטות פוליטי, מצא עצמו מתמודד עם מועמד נטול כריזמה או תוכנית מסודרת, אשר “מאפשר” לו להתאושש בסקרים. כשהוא מנסה להסית את הדיון מנושאי כלכלה לביטחון, תורם סרקוזי לאווירת ההכחשה כמעט שמאפיינת את צרפת, שמסרבת להכיר באיום על יציבותה הכלכלית.

אחת המושבות לשעבר של צרפת, מאלי, מוצאת עצמה רגע לפני פירוק. הטוארג, המהווים רק עשירית מהאוכלוסייה, כבר הצליחו לנגוס בחלק נכבד מהמדינה ולמעשה השתלטו על כל צפון המדינה, שם בכוונתם להחיל את חוקי השריעה. אי ההצלחה בשדה הקרב הובילה להפיכה צבאית במאלי, וכעת עיני האזרחים במדינה נשואות אל ההנהגה החדשה שתצליח לעצור את התקדמות המורדים ולהשיב למאלי את צפון המדינה. כרגע, נראה כי לטוארג כבר יש מדינה משלהם.

זליגת הנשק מלוב דרומה, לידי הטוארג, הייתה לקטליזטור שהוביל להצלחות הצבאיות שלהם בצפון מאלי. זליגת הנשק לכיוון מזרח, לעזה, מאיים לערער את היציבות גם שם. כרגע בעזה האווירה מתוחה. על פני השטח, מצליח החמאס להימנע מפעולה צבאית ישראלית והפעולות נגד ישראל מצומצמות יחסית. אולם האלימות גלשה זה מכבר גם לסיני, ובזירה בוחשים שחקנים רבים, בדרך להתנגשות חדשה עם ישראל בחודשים הקרובים.

בבורמה ממשיכה הממשלה לאמץ רפורמות דמוקרטיות, ובכך זוכה המדינה שהייתה תחת שלטון צבאי אוטוריטרי במשך 48 שנה, לתשומת לב גוברת מצד העולם. עוזרת לכך כמובן העובדה כי בורמה עשירה באוצרות טבע, ממוקמת בנקודה אסטרטגית ביותר ועדיין בתולית בהשוואה לשכנותיה העשירות יותר בדרום מזרח אסיה.

קריאה נעימה.