העימות בין רוסיה והמערב על רקע האירועים הפוליטיים בתוך אוקראינה וכפועל יוצא מהשתלטות הרוסים על חצי האי קרים, הוגדר זה מכבר על ידי שר החוץ הבריטי כמשבר הגדול ביותר באירופה במאה ה-21. חוסר הבנה אמריקני למניעי הרוסים, ואולי אפילו חוסר נכונות להבין, ומנגד ניסיון רוסי להתעלם מרצונות תושבי מערב אוקראינה, מובילים פעם אחר פעם בעשר השנים האחרונות למשבר. האם הפעם תימצא הנוסחה שתאפשר להשיב את היציבות באזור לפרק זמן ארוך?

בזמן שהמעצמות מחליפות מהלומות מילוליות סביב אוקראינה, ייתכן והעימות הבין-גושי כבר מתבשל לו, בצפון אפריקה. באפריל הקרוב באלג’יריה, אחת מבנות הברית החשובות של רוסיה, צפוי להיבחר לנשיא בוטפליקה הישיש והחולה בפעם הרביעית, כשמידת צלילותו ובריאותו מוטלת בספק. ברקע, מתנהלת אלג’יריה על ידי האליטה הביטחונית המסוכסכת בתוך עצמה, כשמרוץ החימוש מול המרוקנים מתגבר ומאיים להצית התנגשות אלימה בין שתי היריבות ההיסטוריות.

לבסוף, ונצואלה. במשך שנים רבות היה זה הוגו צ’אבז שהוביל את הקו הסוציאליסטי והאנטי-אמריקני בקרב חלק ממדינות אמריקה הלטינית, כשהוא נשען על הכנסות הנפט האדירות של המדינה. שנה לאחר מותו של צ’אבז, מתקשה יורשו ניקולס מדורו להיכנס לנעליו והמתיחות הפנימית בוונצואלה עומדת לקראת איבוד שליטה. במקביל, מחפשות סין ורוסיה להדק אחיזתן באזור.

קריאה נעימה.