קמפיין בהתכתבות

פוטין חוזר לקרמלין

אלון לוין, יובל בוסתן


שלושה חודשים אחרי הבחירות לפרלמנט שפגעו ברוב של "רוסיה המאוחדת", שב וזכה פוטין בכס הנשיאות. מחאות ההמונים שפרצו בדצמבר והעלו חשש להתערערות אחיזת השלטון רוסנו, וגם סקרים שציירו תמונה של קרב צמוד כבר נשכחו. הכל מוכן לחזרתו של פוטין לקרמלין, אחרי מערכת בחירות שבה גייס השלטון את הכלים שעמדו לרשותו – אמצעי התקשורת להפצת מסרים, כוחות שיטור להגביל את פעולות האופוזיציה ואפילו הדלפה על מזימה להתנקש בפוטין, מה שנתפס כניסיון שקוף לגייס את ההמונים סביב המנהיג הנערץ ביותר שידעה רוסיה מאז סטאלין.

כשיצאו ההמונים לרחובות ברוסיה לאחר הבחירות לפרלמנט, בדצמבר האחרון, לרבים בעולם הזכירו התמונות את ההתרחשויות ששטפו את העולם הערבי במסגרת "האביב הערבי". אך במהרה, כך נדמה, שבה האופוזיציה ברוסיה לגודלה הטבעי – קרי, לעמדה צדדית ולא באמת מאיימת על השלטון. השתלשלות האירועים הזכירה שלא כל מחאת המונים דומה לקודמתה, ובעיקר לא כל מחאה נולדת מאותה הסיבה.

בעולם הערבי, הובילו את המחאות צעירים אידיאליסטים, בחלק מהמקומות מונעים על ידי הדת, שחשו תסכול מתמשך מהמצב הכלכלי הגרוע וחסר התקווה שהיה למציאות שלהם ושל הוריהם לפניהם. כשהגיעו למצב שאין להם עוד מה להפסיד, יצאו למחאה נגד השלטונות בתקווה לשינוי. ברוסיה, המצב שונה מעיקרו – את המצב הכלכלי ניתן להגדיר לכל הפחות כ"יציב", וחלק גדול מאלו שיצאו לרחובות היו בני 30 פלוס וחברי מעמד הביניים. לאלו, להבדיל ממובילי המחאות בעולם הערבי, היה הרבה מאוד מה להפסיד.

למעשה, פעילותו של פוטין ב-8 שנות נשיאותו, לשיקום הריסותיה של רוסיה, היא זו שסייעה בביסוסו של מעמד ביניים חדש ברוסיה. אך החברים בו יצאו למחאה – נגד הריכוזיות, נגד השחיתות ובעיקר נגד חוסר הייצוג לעמדותיהם בשלטון. אלו לא רוצים עוד מדינה של מפלגה אחת, לא עוד אותה שיטה ריכוזית שמתעלמת מהכול, לעתים גם מזכויות אזרח, בשם חיזוק המשאבים עליהם לממשלה שליטה ישירה.

בשנות ההלאמה והגאות במחירי האנרגיה, 2005-2008, נדמה היה כי ההתאוששות ברוסיה תחזיק מעמד למשך שנים וכי היתרות העצומות מרווחי הנפט והגז הטבעי ינותבו לבנייה מחדש של כל התשתיות האזרחיות שנותרו מפוררות מהעידן הסובייטי. אז הגיע המשבר הכלכלי הגדול והמחיש עד כמה חד-גונית נותרה הכלכלה הרוסית – כמעט כל הרזרבות שנצברו הוזרמו חזרה למשק כדי למנוע התמוטטות. הקמת מנגנון הרזרבות בשנות הגאות נזקף לזכותו של פוטין, אך חוסר היכולת או חוסר הרצון לתרגם את הרווחים האדירים לשינוי מבני אמיתי נזקפים לחובתו.

המשבר הכלכלי הביא עימו עלייה באבטלה, שחיקה במשכורות של אלו שזכו להמשיך ולהחזיק בעבודתם וירידה ברמת החיים. תסכולם של אלו שנהנו מרמת חיים טובה רק מספר חודשים קודם לכן עלה בהתאם. על רקע המצוקה המתגברת, בלטה מעל הכל השחיתות. מנהלים בכירים בחברות האנרגיה נוהגים לעקוף את הפקקים ברחובות מוסקבה עם סירנה כחולה מבלי מפריע. שוחד, כך נדמה, יכול היה לחלץ מעבירת תנועה או לעזור בהרשמת הילדים לבית ספר הנכון.

על פי שורה של מדדים ודו"חות של ארגוני ניטור עולמיים, רמת השחיתות ברוסיה היא כזו המתאימה למדינה עם שכר ממוצע השווה לרבע או שליש של השכר הממוצע ברוסיה, עדות לעומק ההתדרדרות [1].

נוכח ההתפתחויות האלו, חברי המעמד הבינוני המתגבש, שחשו בינתיים שדפוסי התנהגות "אירופיים" מתאימים להם יותר מדפוסי ההתנהגות "רוסיים", התבססו בתוך בועה חברתית, שם מצאו מפלט מתסכולם מהשלטונות. תסכולם הלך וגבר בשנות המשבר, עד שהתפרץ בעקבות הזיופים הנרחבים בבחירות לפרלמנט. ההמונים יצאו לרחובות במספרים גדולים מאי פעם – כרזות בוטות נגד פוטין וקמפיינים באינטרנט הפכו בוטים יותר ויותר.

מול אלו, עמדו השלטונות בפני הדילמה האם לדכא את ההפגנות ביד קשה ולהסתכן במחאה חריפה עוד יותר במידה ויירשמו נפגעים רבים, או לתת למפגינים "לשחרר קיטור" ולהמשיך להתנהל לפי התוכנית. פוטין בחר לבסוף באופציה השנייה, וזו הוכיחה עצמה – הפגנות עדיין נערכות בערי רוסיה והאופוזיציה מנסה להתנהל באווירה פוליטית הרחוקה מלהיות חופשית – אך ככל שעובר הזמן, דומה כי המחאה נחלשת מעצמה וגם באופוזיציה מכירים כי לא יוכלו לכוחו של פוטין, לשליטתו באמצעי התקשורת ולהערצת ההמונים את הגיבור השב לכס הנשיא.


הפגנת המונים נגד פוטין – רוצים שינוי. צילום: טלוויזיה

קמפיין בהתכתבות

פוטין בחר לנהל את קמפיין הבחירות שלו באמצעות פרסום של מאמרים באמצעי התקשורת. מאמר אחד של פוטין התמקד בבעיות האתניות ברוסיה המודרנית. בין היתר פסק כי על רוסיה לשפר את החקיקה בתחום ההגירה כולל בהגירה פנימית בתוך רוסיה, ולהגדיר אחריות פלילית על מפירי חוקי הגירה מחוץ לרוסיה פנימה. אשר להגירה פנימית, קורא פוטין למהגרים לכבד את המנהגים והחוקים באזורים אליהם הם מגיעים. פוטין מדגיש כי אין לו כוונה לפגוע בחופש הבחירה של אזרחי רוסיה היכן בתוך מדינה לחיות, אך כן יש לקבוע ענישה חמורה יותר למי שמפר את הכללים.

אשר למהגרים מחוץ לרוסיה, הציע פוטין לחייב בחוק החל בשנה הבאה, כל מי שמבקש להגר לרוסיה להיבחן בשלושה נושאים – השפה הרוסית, היסטוריה והחוקים הבסיסיים ברוסיה. ידע בתחומים אלו, פסק הנשיא המיועד, תקל על שילובם של המהגרים בחברה הרוסית. דובר הדומא, סרגיי נארישקין, הזדרז ומיד לאחר פרסום המאמר הבטיח לכנס את הפורום המתאים כדי לבחון דרכים להפוך את "המלצותיו" של פוטין לחוקים [2].

מאמר שני של פוטין עסק בדרכים לפתח את הכלכלה. הוא קרא להגביל את שליטת הממשלה במגזר העיסקי: "האידיאולוגיה של שליטת הממשלה בפעילות המגזר העיסקי, צריכה להשתנות ולהיות מוגבלת הרבה יותר… הגישה החדשה צריכה להיות מבוססת על התפיסה שיצירת תנאים שיאפשרו פיתוח עיסקי חשובה מהסיכונים הקשורים בהתנהגות עיסקית חסרת מצפון" [3]. באותו מאמר, הודה פוטין כי האקלים העיסקי ברוסיה אינו מפתה דיו משקיעים לטווח ארוך: "תולדה של חוסר שקיפות ושחיתות".

מדובר בהצהרות דרמטיות מפיו של מי שתחת הנהגתו הוביל מהלך של הלאמה וכפילות תפקידים רחבת יריעה בין נושאי תפקידים בממשלה ובחברות האנרגיה הגדולות. מדבדב הציג מספר שינויים במהלך כהונתנו, דוגמת התקנה האוסרת על אדם להחזיק בתפקיד גם בממשלה וגם בהנהלה של תאגיד אנרגיה כלשהו, אך עדיין יהיה מעניין לראות האם יצליח פוטין, ריכוזי וכוחני באופיו, ליישם תפיסה ליברלית שכזו.

במאמר אחר שפורסם תחת הכותרת "דמוקרטיה ואיכות המדינה", התחייב פוטין להפוך את המאבק בשחיתות ליעד לאומי, ובה בעת הבטיח להישמר מלנצל את המאבק לנקיטת צעדים שיובילו לדיכוי. בין הצעדים שמנה פוטין בלטו גם הבטחות לחיזוק מערכת המשפט ושדרוג השקיפות שלה והצעה לשלב אלמנט של דמוקרטיה ישירה, במידה מוגבלת – כל אזרח שיאסוף 100,000 חתימות תמיכה ביוזמה כלשהי, יחייב את ההנהגה לקיים דיון רציני בנושא. מנגד, התנה פוטין יוזמה זו בויתור החותמים על האנונימיות שלהם… [4]

בעוד מאמר, התייחס פוטין לאחת הבעיות המדאיגות ביותר מבחינת רוסיה בעשורים הקרובים – שיעור הילודה הנמוך וההגירה השלילית, שצפויים להביא להקטנת האוכלוסיה. על פי דו"חות קודרים של גופים בינלאומיים, צפויה אוכלוסיית רוסיה להצטמק מ-142 מיליון כיום ל-107 מיליון ב-2050. תחת זאת, הציב פוטין יעד שאפתני של הגדלת האוכלוסיה ל-154 מיליון עד אמצע המאה.

בין הצעדים שהציע פוטין – התחייבות להגדיל בצורה דרמטית את מספר הגנים הממשלתיים. מדובר בבעיה היסטורית קשה ברוסיה, שראתה גם את מערכת החינוך קורסת בעידן הפוסט-סובייטי עד למציאות בה מתקשים הורים למצוא מקום קרוב ונוח לילדיהם. גם מענק חודשי של כ-250 דולר על הילד השלישי נכלל בהבטחות הבחירות של פוטין. אשר להגירה מרוסיה ובעיקר להתמודדות עם תהליך "בריחת המוחות", הציע פוטין להגדיל את המלגות לסטודנטים ולבצע רפורמות שיוזילו את עלויות הדיור.

את המאמר על היחסים הבינלאומיים של רוסיה שמר פוטין לסוף – הוא חזר לזמירות הישנות על ערעור המאזן האסטרטגי כתוצאה מהצבת מערכת ההגנה מטילים של ארה"ב במזרח אירופה, וטען כי המתיחות עדיין נמשכת רק בגלל שהאמריקנים "משחקים משחקים" ומסרבים להתחשב באינטרסים הרוסיים. הוא שב ותקף את התפשטותה של נאט"ו מזרחה, אל עבר רוסיה [5].

עוד ביקר הנשיא המיועד את "הנטייה המערבית" להתערב בנעשה במדינות אחרות ללא אישור האו"ם. התערבויות כאלו, על פי פוטין, אינן מוצדקות גם במקרים שהן באות לעצור מעשים קשים כמו בסוריה: "הפרות אלו (של המערב, א.ל. י.ב.) מובילות אף הן להפרת זכויות אדם ולתוצאות בלתי צפויות", כתב פוטין והמשיך כי רוסיה לא תיתן ידה להתערבות בסוריה. את הגינויים המערביים לווטו הרוסי-סיני על החלטה נגד סוריה כינה פוטין "היסטריים" וסיים בקביעה כי "האמריקנים אחוזי דיבוק עם הרעיון שיוכלו להיות בלתי פגיעים – רעיון שהוא אוטופי ובלתי מושג הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה גיאופוליטית".

פוטין יכול להביט כעת אל שטחי "החצר האחורית" באופטימיות רבה יותר מהשנים האחרונות, לאחר שנראה כי הצליח לבלום את החדירה המערבית מזרחה. אפילו מול גיאורגיה, שם ניהלה רוסיה את המלחמה האחרונה שלה לפני כמעט 4 שנים, חלה הפשרה לאחרונה – התנגדות הגיאורגים לצירוף רוסיה לארגון הסחר העולמי, השוט החזק ביותר שהיה בידיהם – הוסרה, ושיחות מתקיימות על שיקום היחסים, הסרת ויזות בין אזרחי המדינות והקלת התנועה והמסחר [6].

אחת הנקודות המעניינות עליהן התעכב פוטין במהלך הקמפיין היא כוונתו לפעול בפורום BRICS – עם סין, הודו, ברזיל ודרום אפריקה – על מנת להציג סדר יום משותף בזירה העולמית. במילים אחרות, המנהיג הרוסי רואה בפורום הזה אלטרנטיבה אפשרית לדומיננטיות המערבית של ארה"ב והאיחוד האירופי. שאר מנהיגי הגוש מתבטאים באופן תדיר על הידוק שיתוף הפעולה ביניהם, אך זו מוגבלת בעיקר לשיתופי פעולה כלכליים ולמדיניות משותפת מול שאר המדינות המתפתחות. המרחק עד גיבוש אג'נדה גיאופוליטית משותפת רחוק ועלול להעמיד במבחן אמיתי את הישרדותה של המסגרת הזו, ביום שבו תצטרך הודו להחליט אם להתייצב בנושא כלשהו נגד ארה"ב והאיחוד האירופי.


פוטין מתדרך את חברי נאשי – חוזרים לפעילות. צילום: הקרמלין

גיוס כללי

במסגרת הגיוס של כל הכלים העומדים לרשות פוטין, גם בקרב חברי תנועת "נאשי" נרשם גיוס כללי. תנועת הנוער עלתה לכותרות ב-2007 בסדרה של אירועים אנטי-מערביים. בשיאה, היא מנתה מעל 100,000 חברים שהיו נאמנים בצורה עיוורת כמעט לפוטין ותקפו, לעיתים פיזית, כל גורם אופוזיציה משמעותי [7].

לאחר שב-4 שנות נשיאותו של מדבדב נרשמה רגיעה בפעילות הארגון, נרשמה לאחרונה התעוררות בקרב החברים, שהבטיחו לפעול על מנת להבטיח שדבר לא ימנע את שובו של מנהיגם-אלילם לכס הנשיאות. כ-20,000 פעילים של הארגון התפרסו ביום הבחירות על מנת לוודא את קיומן "התקין" של הבחירות ולפעול למגר כל ניסיון לפרובוקציה של האופוזיציה "ושל תומכיהם הזרים" [8].

ככל שהלך מועד הבחירות והתקרב, כך התרבו הדיווחים על הכנות לזיופים ואי-סדרים בהיקף גדול. כך לדוגמא, תחקיר של רשת הטלוויזיה סקיי ניוז חשף כי כ-50,000 עובדי מדינה באזור הבירה מוסקבה יזכו לתשלום של כ-320 דולרים אם יצביעו ב-5 מקומות שונים עבור פוטין [9]. שיטה זו של זיוף תוצאות הבחירות היא, כך הדיווח, הדרך של חוגי השלטון לעקוף את עשרות אלפי מתנדבי האופוזיציה שאיישו את הקלפיות על מנת להבטיח כי הספירה בכל קלפי תהיה תקינה. בקרה על הצבעות חוזרות בקלפיות שונות לוקה עדיין בחסר, מסתבר.

מספר ימים לפני הבחירות, פרסמו אמצעי התקשורת ברוסיה כי גופי ביטחון ברוסיה ובאוקריאנה חשפו מזימה להתנקש בחייו של פוטין. באופוזיציה טענו כי העובדה כי דבר המזימה פורסם פחות משבוע לפני הבחירות למרות שהמזימה נחשפה וה"קושרים" נעצרו יותר מחודש לפני הפרסום, מעידה על ניסיון למנף את הסיפור לדאגה למנהיג ערב הבחירות [10].


אובאמה ופוטין – ראש בראש בקרוב? צילום: הבית הלבן

סדר יום חדש-ישן

בבחירות שהתקיימו ב-4 במרץ תחת טענות האופוזיציה לזיופים נרחבים, זכה פוטין לניצחון גדול, לפחות לפי התוצאות הרישמיות – 63.6% מהבוחרים הצביעו לפוטין לעומת 17% למועמד הקומוניסטים ז'יוגאנוב ו-8% בלבד למיליארדר הליברלי מיכאיל פרוקורוב. מדובר אמנם בירידה מה-72% להם זכה פוטין בבחירות 2004, אבל בנתון מרשים ששם בפרופורציות את המחאה הציבורית נגדו ברוסיה. מיד לאחר הבחירות, אפשרו השלטונות לאופוזיציה להפגין במספר מקומות, כשבהפגנה הגדולה ביותר השתתפו יותר מ-50,000 פעילים.

אחת הנקודות המרכזיות שיעמדו בפניו של פוטין, כמו של כל מועמד בסיום מערכת בחירות – היא כיצד לקיים את הבטחות הבחירות שלו, או לפחות את חלקן. במקרה של פוטין, שהבטיח לשקם שורה ארוכה של מגזרים, מדובר במשימה בלתי אפשרית בתנאים הכלכליים של היום.

חשוב לזכור עם זאת, כי המשק הרוסי תלוי לחלוטין במחירי האנרגיה בעולם. מכיוון שכך, עשויה המדיניות הגיאו-פוליטית של פוטין להיות כזו שתכוון לעלייה במחירי האנרגיה, וזאת במטרה להניע תהליכים מבית. בין צעדיו הראשונים של פוטין עשוים להיכלך: הפגנת עמדה תקיפה מחודשת נגד מערכת ההגנה מטילים של ארה"ב במזרח אירופה, עמידה איתנה נגד התערבות בסוריה, ניסיון לשלוט על גובה הלהבות בסכסוך המערבי-איראני – קרי, לשמר את המתיחות.

פוטין, עומד לשוב באופן רשמי לקרמלין לאחר 4 שנות היעדרות, ולא בכדי לא התעכבנו כמעט לספר את סיפורה של האופוזיציה הרוסית. לכל היה ברור כי הבחירות הן הצגה ופוטין – הכוכב. רוסיה שקיבל פוטין לידיו בשנת 2000 שונה מרוסיה של 2012. ממדינה שהייתה על סף פשיטת רגל, חזרה רוסיה להיות שחקנית חשובה בצמרת העולמית.

לכל אלו שחשבו כי שלטון מדבדב היה הפוגה או אלטרנטיבה, הגיע הציטוט הבא של פוטין, כמעט בדרך אגב, בראיון שקיים עם אמצעי תקשורת זרים ערב הבחירות. בתשובה לשאלה האם במידה וייבחר, ירצה לשוב ולהתמודד על הבחירות לנשיאות גם ב-2018, ענה פוטין כי הוא לא יודע אם ירצה להמשיך ולהחזיק בשלטון מעבר ל-20 שנה [11]. מבחינתו, כך נראה, הוא מעולם לא עזב…

הערות

1. Joshua Yaffa, "The People vs. Vladimir Putin", Foreign Affairs, 01/03/2012

2. "Putin Calls for Stricter Migrant Registration Rules", RIA Novosti, 23/01/2012

3. "Putin Urges Restriction of State Control over Businesses", RIA Novosti, 30/01/2012

4. "Putin Ponders Corruption, Internet Democracy in New Article", RIA Novosti, 06/02/2012

5. "Putin Blasts US, Outlines Firm Stand on Foreign Policy", RIA Novosti, 27/02/2012

6. "First Signs of Thaw Between Russia and Georgia", RIA Novosti, 02/03/2012

7. עוד על נאשי במאמר "היה נכון", בגיליון ספטמבר 2007 של סיקור ממוקד

8. "Pro-Putin youth to protect election against ‘provocations’", RT.com, 21/02/2012

9. Amanda Walker, "Russian Election: Workers 'Paid To Vote Putin'", Sky News, 02/03/2012

10. Michael Schwirtz, "Days Before Presidential Election, Russian TV Reports a Weeks-Old Plot to Kill Putin", New York Times, 27/02/2012

11. "Putin Vows to Continue Liberal Reforms in Russia", NOVO-OGARYOBO (Mosco Region), 02/03/2012


מאמרים נוספים