טוקיו מקצינה

יפן נכנסת לשנת בחירות

אלון לוין, יובל בוסתן


שנים של קיפאון פוליטי, משבר כלכלי קשה ואסונות טבע, מציבים את יפן בפני האתגר הקשה ביותר שידעה מאז סיום מאז מלחמת העולם השנייה. פיצול במפלגת השלטון, לוחמנות מחודשת במפלגת האופוזיציה הגדולה והופעתו בזירה של מנהיג פופוליסט ומסוכן, מעוררים את המערכת הפוליטית המנומנמת, בשעה שארץ השמש העולה משוועת מתמיד לממשלה מתפקדת.

חילופי ראשי ממשלה ביפן הפכו זה מכבר לטקס שנתי צפוי ויש אף יאמרו משעשע. שתי המפלגות הגדולות ביפן עורכות בשנים האחרונות בחירות להנהגה בחודש ספטמבר, והמנצח במירוץ לראשות מפלגת השלטון הופך לראש ממשלה. מאז פרש ג'וניצ'ירו קויזומי הפופולארי בספטמבר 2006, כיהנו בארץ השמש העולה לא פחות משישה ראשי ממשלה – שלושה ממפלגת השלטון הנצחית – המפלגה הליברל-דמוקרטית (LDP) הנוטה מהמרכז ימינה, ושלושה מהמפלגה הדמוקרטית (DPJ), הנוטה מהמרכז שמאלה ושולטת מאז 2009. ראש הממשלה הקודם, נאוטו קאן מה-DPJ, היה זה שהצליח לשרוד הכי הרבה זמן מאז בתקופה הזו – 15 חודשים בלבד [1].

מאז קויזומי, כל ראשי הממשלה שהגיעו אחריו סבלו משיעורי תמיכה נמוכים עד כדי להביך שנעו במשך רוב הכהונה באזור ה-30% ומטה. גם הממשלות שעמדו מאחורי המנהיגים סבלו משיעורי תמיכה נמוכים – ממשלתו של ראש הממשלה הנוכחי, יושיהיקו נודה, צנחה מ-53% תמיכה בעת השבעתה לפני שנה ל-22% תמיכה בלבד החודש.

לא בכדי מחליפה יפן ראשי ממשלה בקצב מסחרר – שתי המפלגות הגדולות מתקשות להציב מועמדים כריזמטיים, המצב הכלכלי קשה ומעמדה הגיאו-פוליטי של יפן בנסיגה. הטראומה מרעידת האדמה בסנדאי ומהאסון בפוקושימה ריסקו את אמון הציבור בהנהגה. סקרי דעת קהל שנערכים לקראת הבחירות הפנימיות בשתי המפלגות הגדולות מעלים כי האופציה הפופולארית ביותר בקרב הציבור היא לא לבחור באף אחד מהמועמדים [2]. תוצאות אלו מהוות אינדיקציה לכך שגם אם יפסיד נודה בבחירות הפנימיות בספטמבר, וגם אם יוקדמו הבחירות לחודשים הקרובים ויתרחש מהפך פוליטי, הסיכויים לחזות בשינוי אמיתי על ידי מועמד מטעם מי משתי המפלגות הגדולות – נמוך.

במקרה של נודה, הסוף הגיע כשהעביר רפורמה שנויה במחלוקת – הכפלת המע"מ מ-5% ל-10% בשתי פעימות – 8% באפריל 2014 ו-10% באוקטובר 2015, כצעד חירום שנועד לייצב את הכלכלה היפנית. להגנתו של נודה ניתן לטעון כי השילוב של המשבר הכלכלי העולמי עם הצונאמי ההרסני והאסון הגרעיני בפוקושימה, יצרו סיטואציה בלתי אפשרית והביאו את יפן לסיים את 2011 עם גירעון מסחרי ראשון מאז 1980.


ג'וניצ'ירו קויזומי בביקור בגרייסלנד – שישה ראשי ממשלה והיפנים עדיין מתגעגעים אליו. צילום: מחלקת המדינה האמריקנית

מפלגת השלטון מתפצלת

היוזמה להעלות את המע"מ בצורה דרמטית גרמה לקרע במפלגת השלטון ועלתה לנודה בתמיכתו של מי שנחשב לאב המייסד של המפלגה ולאחד המשפיעים בפוליטיקה היפנית בכלל בארבעת העשורים האחרונים – איצירו אוזאווה. אוזאווה בן ה-70 נבחר לראשונה לפרלמנט היפני ב-1969 בגיל 27 בלבד. ב-1989 נבחר למזכ"ל ה-LDP שאז עוד הייתה מפלגת השלטון היחידה שידעה יפן בעידן שאחרי מלחמת העולם השנייה.

ב-1993, לאחר שפטרונו הפוליטי הסתבך בפרשת שחיתות, הדהים אוזאווה כשפרש מה-LDP עם יותר מ-40 חברים והקים מפלגה חדשה – מפלגת ההתחדשות היפנית, שהובילה לקואליציה חדשה, ללא מפלגת השלטון הניצחית. לאחר 3 שנים בשלטון התפרקה הקואליציה ואוזאווה מצא עצמו במפלגות שונות באופוזיציה, עד שב-2003 היה שותף להקמת המפלגה הדמוקרטית (DPJ) השולטת כיום.

ב-2006, נבחר למנהיג המפלגה והוביל אותה לניצחון היסטורי בבית העליון של הפרלמנט ב-2007. בהתמודדות על ראשות הממשלה, זכה בהצבעה בבית העליון, אך הפסיד בבית התחתון לטארו אסו. ב-2009, כמה חודשים לפני הבחירות לפרלמנט, נאלץ להתפטר לאחר שמזכירתו הואשמה בקבלת תרומות לא חוקיות במערכת הבחירות. אוזאווה הצהיר כי הוא מתפטר "למען שמירה על אחדות המפלגה" וכדי להבטיח את ניצחונה בבחירות" [3].

אוזאווה אמנם נאלץ להתפטר אך השפעתו נותרה כשהייתה – ביולי השנה, לאחר שנודה התעקש על העברת הרפורמה להכפלת המע"מ, הוביל אוזאווה מפץ פוליטי נוסף, כשפרש עם 49 חברים למפלגת השלטון והקים מפלגה חדשה – הרביעית בקריירה הפוליטית שלו – תחת השם "חיי אנשים באים ראשונים", שהפכה מיד למפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט. חברי המפלגה התחייבו להילחם נגד העלאת המע"מ ולמען הורדת התלות של המשק היפני באנרגיה גרעינית "לאפס".

ראש הממשלה נודה, שביקש לשרוד הצבעת אי-אמון שהעלה אוזאווה, נאלץ להגיע לסיכום עם חברי ה-LDP מהאופוזיציה כי אם יימנעו בהצבעה, יפעל להקדים את הבחירות לפרלמנט "לעתיד הקרוב" [4]. אלו שיתפו פעולה עם הרעיון, אך על אף הבטחתו, נראה כי נודה מנסה למשוך זמן מאז.


האב המייסד של מפלגת השלטון, איצירו אוזאווה – הוביל שוב למפץ פוליטי. צילום: האתר הרשמי

באופוזיציה בוחרים את ראש הממשלה הבא

הסקרים ביפן מנבאים אם כן מהפך פוליטי וחזרה לשלטון של ה- LDP בבחירות הקרובות. מאז נפרדה המפלגה מהשלטון ב-2009, אימצה המפלגה קו שמרני יותר מבעבר כדי להבחין עצמה מהמדיניות שהובילו מנהיגי ה-DPJ. הנטייה הזו לשמרנות ניכרה גם ברשימת המתמודדים בבחירות הפנימיות למפלגה שנערכו החודש, למציאת יורש למנהיג הנוכחי, סאדקאזו טאניגאקי.

טאניגאקי, שר האוצר בממשלת קויזומי, הפך למנהיג המפלגה לאחר ההפסד בבחירות 2009 והוביל אותה מאז להישגים בבחירות המקומיות ובמאבק שהביא להתפטרותם של שני ראשי הממשלה הקודמים מטעם מפלגת השלטון. עם זאת, כישלונו להוביל להקדמת הבחירות הביא אותו בסופו של דבר להחלטה לפרוש [5]

שינזו אבה, ראש הממשלה לשעבר הפתיע רבים כשניצח בהתמודדות [6]. נוכח הסקרים המנבאים למפלגה ניצחון, רוב הסיכויים שאבה ישוב לכסא ראש הממשלה לאחר הבחירות הקרובות. הוא מחזיק בעמדות שנויות במחלוקת מבחינת סין ודרום קוריאה, וכך גם חבריו להנהגת המפלגה שהתמודדות מולו דוגמת מזכיר ההגנה לשעבר, שיגרוּ אישיבה ושר החוץ לשעבר, נובוטאקה מאשימורה. מועמד נוסף שהתמודד וצפוי להשפיע על הקו המדיני של יפן תחת ממשלה חדשה הוא נובוּטרו אישיהארה, המכהן כיום כמזכ"ל המפלגה וכמספר 2 שלה. נובוטרו, 55, הוא בנו של מושל טוקיו, שינטארו אישיהארה הרדיקלי, שהצהרתו מחודש אפריל האחרון כי ינסה למצוא משאבים כדי לרכוש את האיים השנויים במחלוקת עם סין, אילצה את ממשלת יפן ליזום מהלך משלה, מה שהוביל לעימות חריף עם סין [7].

ניצחונה של ה-LDP כמעט ומובטח, אך הפיצול ב-DPJ והתחזקותן של מפלגות חדשות עשוי לאלץ את ה-LDP להקים קואליציה כדי לבסס ממשלה רחבה. השם החם ביותר שמושמע בהקשר זה הוא של הכוכב החדש בפוליטיקה היפנית, שסוחף אחריו רבים מימין, ומפחיד מאוד רבים בשמאל.


שינזו אבה עם הנשיא בוש – ישוב להיות ראש הממשלה אחרי הבחירות הקרובות. צילום: גריפינדור, ויקיפדיה

האשיזם

טוֹרוּ האשימוטו הוא עו"ד ואושיית תקשורת בן 43. אביו היה חבר ביאקוזה ובחר להתאבד כשהאשימוטו היה עוד בגיל צעיר. מאז, גידלה אותו אימו באזור אוסקה. ב-2008 הפך למושל הצעיר ביותר של מחוז אוסאקה, ונבחר בשנה שעברה לראש עיריית אוסאקה, העיר הגדולה במחוז. הוא נחשב למטאור בפוליטיקה היפנית שמנצל היטב את המיאוס ממה שנתפס כ"ממסד הישן" בשתי המפלגות הגדולות, וחרט על דגלו את המאבק להחלשת השליטה המרכזית של טוקיו על המחוזות.

האשימוטו זכה להשוואות ל"מסיבת התה" האמריקנית, הגם שהוא מפגין קו קיצוני בהרבה – הצהרותיו השנויות במחלוקת, אותן הוא משמיע בתדירות רבה כבר זכו לכינוי "האשיזם" (על משקל "פאשיזם"). מבקרים אחרים טוענים כי האשימוטו אינו מהווה סכנה לדמוקרטיה, אך יכול להכשיר את הקרקע למי שיגיע אחריו ויסכן אותה: "הוא אינו פאשיסט, אבל הוא אדם שיכול לפתוח את הדלת לפאשיזם" [8].

כך למשל, צוטט מוקדם יותר השנה כאומר שמה שיפן צריכה כעת הוא דיקטטור [9]. הוא טען כי אין כל הוכחה שהחיילים היפנים שהיו מוצבים בקוריאה הפכו בכוח נשים מקומיות לשפחות מין ואם יש הוכחות כאלו "על דרום קוריאה להציג אותן" [10]. סוגיה זו רגישה מאוד ביחסים בין יפן לדרום קוריאה – רק ב-1993, בעקבות המהפך הפוליטי הראשון ביפן, התנצל ראש הממשלה, צויהירו הוסוקאווה, על פשעי העבר, אך כאשר שבה המפלגה הדמוקרטית הליברלית לשלטון, סרבו מנהיגיה לחזור על ההתנצלות.

כשנכנס ללשכת ראש העיר, הורה לפתוח בחקירה כדי לברר למי מ-33,000 עובדי הציבור בעיר יש כתובות קעקע בטיעון כי כתובות כאלו "מפחידות את הציבור". הוא הסתמך על דיווח כאילו עובד עירייה אחד הפחיד ילדים, אך מרבית העובדים ראו בכך פגיעה בחופש האישי שלהם וסירבו לשתף פעולה. אלו שסירבו, פסק האשימוטו בנחרצות, לא יקודמו [11]. זמן קצר לאחר מכן, בטקס קבלה של עובדים חדשים לעירייה, הצהיר ראש העיר כי על העובדים לקחת בחשבון שבתור עובדי ציבור אין להם יותר פרטיות או זכויות אדם בסיסיות: "אני לא אחקור מה עשיתם לפני שהפכתם למשרתי ציבור, העניין מתחיל מרגע שתיכנסו לתפקידכם", הבטיח-ספק-איים האשימוטו [12].

האשימוטו גם רענן תקנה הקובעת כי מורים צריכים לעמוד ולשיר את ההמנון בטקסים שונים בבתי ספר. מורים שסרבו לעשות כן – נענשו: "אולי אנשים אלו חושבים בטעות שיש להם את הזכות להמשיך כמשרתי ציבור ללא קשר למה שהם עושים. אני רוצה להביא לסוף להתנהגות הזו", ציין.

העמדות שהוא נוקט נגד הממסד וההצלחה הכלכלית היחסית שהוא השיג במהלך כהונתו באוסאקה, האלו את שיעורי התמיכה בו והוא נהנה משיעורי תמיכה כפולים בהשוואה למנהיגי המפלגות הגדולות. סקר אחרון שנערך ביפן העלה כי כמעט 60% מהנשאלים תומכים בפיזור הבית התחתון ובעריכת בחירות מוקדמות. בניתוח נטיית ההצבעה של הנסקרים, רבים העידו כי טרם החליטו למי להצביע. מבין אלו שהחליטו, ניצבת מפלגתו החדשה של האשימוטו במקום השני עם 17.6%, מעל מפלגת השלטון ה-DPJ שמקבלת 12.4% ואחרי ה-LDP שיזכו, כך על פי הסקר, ב-22.2% מהקולות [13].

המפלגה החדשה שהקים נקראת בתרגום חופשי "ארגון הרסטורציה", התייחסות מכוונת לרסטורציית מייג'י, סדרה של אירועים שהתרחשו ביפן בסביבות 1868, שהביאו לירידתן מגדולה של המשפחות הפיאודליות ולחזרתו של הקיסר להנהגה. הפיכה זו הביאה לסיום כמאתיים שנות בידוד מרצון של היפנים מהעולם, להקמתו של משטר פרלמנטרי ולתחילת תהליך מודרניזציה ותיעוש בכל התחומים ביפן, כולל בתחום הצבאי, מה שהניע את הקמת האימפריה הצבאית של יפן.

האשימוטו עצמו עשוי לבסוף לבחור לדלג אישית על הבחירות הלאומיות הקרובות כדי ללכת על כל הקופה בבחירות הבאות, אך מפלגתו קרוב לוודאי תתמודד – הוא כבר בחר אישית כ-200-300 נציגים שיתמודדו מטעם מפלגתו תוך שהוא קורא להם "לוחמים" ומבטיח שביחד, ישנו את יפן.

האשימוטו רוצה לשנות סעיפים מרכזיים בחוקה ולשנות את שיטת הממשל, באופן שיחזק את ראש הממשלה מול הפרלמנט, ובמקביל את המחוזות מול השלטון המרכזי בטוקיו. בין היתר, הוא שואף לכונן בחירה ישירה לראשות הממשלה, לקצץ בחצי את מספר החברים בבית התחתון של הפרלמנט ולבטל את הבית העליון של הפרלמנט, זה הנתפס על ידו כחסם המרכזי לכל יוזמה של שינוי. שינויים בחוקה, כך על פי האשימוטו, יידרש רוב של חצי מחברי הפרלמנט במקום שני שלישים כיום. הוא מתכוון להעמיד גם למשאל עם את שאלת ביטול הסעיף בחוקה האוסר על שימוש בכוח צבאי ככלי לפתרון סכסוכים [14].


טורו האשימוטו – אלטרנטיבה לממסד או פופוליסט שמנצל את הקיפאון הפוליטי? צילום: האתר הרשמי

לקראת הבחירות

יפן, אם כן, מצויה בפרשת דרכים. משבר המנהיגות המתמשך יוצר תחושה של חוסר תפקוד בהנהגה בתקופה שהמדינה משוועת למנהיג. הצונאמי ההרסני שחוותה המדינה, ושכמעט גרם לצ'רנוביל שנייה, הוביל את היפנים לקבל החלטה רגשית ולהתרחק מייצור חשמל באמצעות כורים גרעיניים. לאור צריכת הגז הגדולה הנדרשת על ידי היפנים, ובהתחשב בכך שהספקית הגדולה של גז ליפנים, אינדונזיה, תצטרך להפחית מהכמויות שהיא מוכרת ליפן לאור הזדקקותה שלה למשאב זה, רוסיה היא הפתרון היחיד, במדיניות האנרגיה היפנית החדשה [15].

גם המיתון הכלכלי שבו מצויה יפן שנות דור והזדקנות האוכלוסייה, על רקע ירידתה בשנה שעברה למקום השלישי בדירוג הכלכלות הגדולות בעולם לאחר ששהתה במקום השני מאז 1980, מעיד כי יפן נמצאת מעבר לשיא שלה ושהיא בדרך להתדרדרות ברמת החיים ובעוצמה הכלכלית, אלא אם תעבור מהפך חברתי ותודעתי מהיר.

כל זאת, כשבזירה המזרח אסיאתית צצו שחקניות חדשות בעשורים האחרונים – סין הפכה לכלכלה השנייה בגודלה בעולם; הודו, שההסתערות שלה על הכלכלה העולמית וגם על הדומיננטיות של סין עוד לפניה; אינדונזיה, מדינה עם יותר מרבע מיליון תושבים שעוברת ליברליזציה בכלכלה ופיתוח מואץ ועשויה להפוך לשחקנית ברמה עולמית בשנים הקרובות ומדינות אחרות. על מנת להניע את המשק מחדש, הרוב ביפן מאמינים כי חובה להצטרף להסכם הטרנס-פסיפי לשיתוף פעולה כלכלי-אסטרטגי (TPP) – שיוביל להסרת המכסים בין המדינות משני צידי האוקיאנוס הפסיפי [16].

מובן מאליו כי תנאי מקדים להתמודדות מוצלחת עם כל האתגרים הללו הוא שיפור ביכולת המשילות. במדינות דמוקרטיות אחרות שחוו משבר מנהיגות מתמשך, נמצא הפתרון בסופו של דבר באמצעות החלפת דור ההנהגה בצעירים או באמצעות הופעתה של אלטרנטיבה – מפלגה חדשה, לרוב קיצונית, שאימצה רטוריקה פופוליסטית וסחפה אחריה בעיקר את הנפגעים העיקריים מהמצב הכלכלי הקשה. כשמפלגה כזו צברה מספיק כוח הגיע שינוי משמעותי ביחסי הכוחות הפוליטיים. שינוי כזה מוביל לאחד משני תרחישים – או ששתי המפלגות הגדולות חברו כדי לרסן את הקיצוניים, או שאחת המפלגות חברה למפלגה הקיצונית החדשה תוך שהיא מאמצת חלקים ממצע הבחירות שלה.

המערכת הפוליטית ביפן, כך נראה, עשויה למצוא עצמה בפני סיטואציה דומה אולי כבר במערכת הבחירות הקרובה. לאחריה, עשויים ה-LDP ומפלגת הרסטורציה להקים קואליציה ביחד. גם מפלגתו החדשה של אוזאווה בתמונה ועשויה לחבור לקואליציית LDP-האשימוטו, הגם שאוזאווה מתנגד נחרץ להצטרפות ל-TPP.

כך או אחרת, נראה כי הממשלה הבאה של יפן תציג קו לוחמני נגד סין, תשמר את הקשרים עם ארה"ב, תתקדם בנתיב ל-TPP, תהדק את הקשרים עם רוסיה כדי להיגמל סופית מאנרגיה גרעינית ותפעל ככל הנראה, לשינוי שיטת הממשל ביפן בתקווה להשתחרר מהסטטוס-קוו המשתק.

הערות

1. עוד על ראשי הממשלה של יפן בשנים האחרונות במאמר "סוף למשבר המנהיגות?", בגיליון אוגוסט 2009 של סיקור ממוקד

2. "Survey: Voters turned off by DPJ, LDP candidates", The Asahi Shimbun, 10/09/2012

3. Justin McCurry, "Japan's main opposition leader Ichiro Ozawa resigns over funding scandal", The Guardian, 11/05/2009

4. Toko Sekiguchi, "Japan Tax Hike Passage Expected Friday as PM Noda Survives No-Confidence Vote", The Wall Street Journal, 09/08/2012

5. Isabel Reynolds, "Japan’s LDP Challenges China in Power Play", Bloomberg News, 13/09/2012

6. Isabel Reynolds and Takashi Hirokawa, "Ex-Japan Premier Abe Named Head of LDP Before Election Fight", Bloomberg, 26/09/2012

7. עוד על כך במאמר "השד הלאומי" בגיליון זה

8. Mure Dickie, "Osaka mayor has old guard running scared", Financial Times, 18/05/2012

9. Linda Sieg, "Japan mayor's call for a "dictator" strikes chord with voters", Reuters, 21/02/2012

10. Eric Johnston, "No evidence sex slaves were taken by military: Hashimoto", The Japan Times, 23/08/2012

11. "Hashimoto clashes with Osaka officials over tattoo survey", Japan Today, 23/05/2012

12. "Osaka Mayor Hashimoto: 'You have no fundamental human rights'", Japan Today, 04/07/2012

13. "58.3% in survey want Lower House dissolved in light of censure motion", The Japan Times, 04/09/2012

14. "7 Diet members join Hashimoto's new national party", The Asahi Shimbun, 10/09/2012

15. עוד על כך במאמר "פוטין מפשיל שרוולים", בגיליון אוגוסט 2012 של סיקור ממוקד

16. עוד על ההסכם והמחלוקות ביפן, במאמר "טבעת האש", בגיליון דצמבר 2011 של סיקור ממוקד


מאמרים נוספים