חמש שנים לאחר הכינוס הקודם במפלגה שבו קודמו שי ג’ינגפינג ולי קצ’יאנג וסומנו כמנהיגי הדור החמישי, התחזית קורמת עור וגידים – השניים צפויים להתמנות לנשיא ולראש הממשלה החדשים. מינוי זה חושף שוב את מאבקי כוח בין שתי הסיעות המרכיבות את המפלגה, בעיתוי רגיש מבחינת הסינים, הן בזירה הפנימית והן בזירה האזורית.

המפלגה הקומוניסטית תתכנס באמצע אוקטובר כדי לבחור את האנשים שינהיגו אותה בעשר השנים הקרובות. מדי עשר שנים מתחלפת ההנהגה הסינית, אחת מהרפורמות שקידם דנג שיאופינג, מנהיג הדור השני (הדור שלאחר מאו – א.ל.י.ב) לפני שפרש. המטרה ברפורמה הזו הייתה למנוע ממנהיג מסוים לשלוט כל חייו במפלגה, לגרום לביזור הכוח בין כמה מקבלי החלטות ואף ליצור דמוקרטיזציה מסוים בהליך, מאחר שחברי “הוועדה המתמדת” של הפוליטביורו נבחרים על ידי חברי המפלגה. בנוסף, קידומם של מנהיגי הדור הבא לפוליטביורו מקנה להם תקופת הכשרה וכניסה חלקה לתפקידי ההנהגה בבוא היום.

כך לדוגמא, הדור הרביעי, שהתבסס ב-2002 סביב מנהיגותם של הו ג’ינטאו ו-וון ג’יאבאו, קוּדם לעמדות השפעה עשר שנים קודם לכן עת מונו מנהיגי הדור השלישי ז’יאנג זמין ולי פנג. ב-2007, שי ג’יאופינג ולי קצ’יאנג, השניים שסומנו כמנהיגי הדור החמישי, קודמו לתפקידים בכירים בפוליטביורו – סגן הנשיא וסגן רה”מ בהתאמה.

הגוף החזק במפלגה הוא הפוליטביורו או “הוועדה המתמדת”. בגוף זה חברים כיום 9 חברים הכוללים את הנשיא, את ראש הממשלה, סגניהם ובכירי מפלגה נוספים. זהו מעגל מקבלי ההחלטות הבכיר ביותר בסין החד-מפלגתית. עם זאת, אין זה אומר שמדובר בגוף הומוגני מבחינת תפיסת השלטון ואופן הטיפול בבעיות המדינה. נכון יותר לומר כי בגוף הזה, כמו במפלגה כולה, בולטות זה שנים שתי סיעות משפיעות, המתחרות ביניהן על הבכורה [1].

הסיעה הראשונה מכונה “סיעת הנסיכים” המשולבת עם “קליקת שנחאי” מורכבת משכבת אנשים אותם ניתן לקטלג כאליטיסטים. חברים בה אנשי עסקים מהחוף המזרחי, מעריה הגדולות של סין בעיקר מהבירה הכלכלית שנחאי ובניהם של בכירי המפלגה בעבר, ומכאן השם נסיכים. קליקת שנחאי הם בני טיפוחיו של מנהיג הדור השלישי, ז’יאנג זמין, שצמח בשנחאי וקידם חבורת צעירים במפלגה, שמהווים עד יום את בסיס הכוח שלו ואת יכולתו להמשיך ולהשפיע על הפוליטיקה הסינית גם בגיל 86, עשר שנים אחרי שפינה את כסא הנשיאות.

אם להשתמש במושגים מערביים כדי לסבר את האוזן, ניתן לומר שחברי הסיעה הזאת מייצגים עמדה ימנית יותר מבחינה כלכלית, הכוללת השמת דגש על צמיחה כלכלית גם במחיר של גידול בפערים החברתיים. חבריה עשויים להיות לאומיים יותר, פטריוטים יותר ולבקש לחזק את מעמדה של סין גם בזירה הפוליטית העולמית. יש לציין שמנהיג הדור החמישי המיועד, שי ג’ינפינג, הוא תוצר של הסיעה הזאת, אם כי הוא נחשב למקובל ופופולארי גם בקרב חברי הסיעה היריבה.

הסיעה השנייה מורכבת ממנהיגים שצמחו במפלגה בכוחות עצמם, דרך תנועת הנוער של המפלגה ודרך עבודה גם באזורים מרוחקים של סין. חברי הסיעה, שיכונו להלן “הפופוליסטים”, מאופיינים בהשכלה גבוהה יותר מהאליטיסטים, בשאיפה לצמצום פערים בחברה ועוד. סין תחת הנהגת סיעה זו פועלת בצורה מינורית יותר בזירה העולמית, שמה דגש על התעצמות שקטה ומתרחקת יותר מעימותים. הנשיא היוצא, הו ג’ינטאו, הוא בן לסיעה הזאת, ובסין של הדור החמישי, בכיר הסיעה יהיה לי קצ’יאנג, ראש הממשלה המיועד, ומועדפו של הוּ לתפקיד הנשיא.

באמצע אוקטובר, תתכנס המפלגה הקומוניסטית בסין כדי להכתיר רשמית את מנהיגי הדור החמישי. בתוך כך, מתוכנן שינוי דרמטי בהרכב הפוליטביורו ואולי אף צמצומו מ-9 ל-7 חברים. פירוש הדבר הוא שלצד שי ג’ינפינג ולי קצ’יאנג שכבר חברים בוועדה, יישארו רק חמישה מקומות לאיוש. היקף השינוי בגופים המשפיעים של המפלגה הוא הנרחב ביותר שידעה סין, ככל הנראה, מאז ימיו של דנג בהנהגה [2]. כל השינויים הללו מתרגמים בסופו של דבר, כבכל מדינה אחרת, למאבקי כוחות ושליטה בין המחנות היריבים, אשר מתעצמים ככל שמועד כינוס הוועידה מתקרב.

שי ג’יאופינג, נשיאה המיועד של סין עם מדבדב. צילום: הקרמלין

שערוריות במפלגה

בו שילאי, מנהיג המפלגה בעיר צ’ונגצ’ינג, עיר שמאכלסת בסביבותיה כ-29 מיליון בני אדם, היה נסיך אמיתי במושגים סיניים. אביו, בו ייבו, היה אחד מ”שמונת בני האלמוות”, הגרסה של דור ההנהגה השני בסין לוועדה המתמדת של הפוליטביורו. אם מושג “הנסיכים” במפלגה הקומוניסטית מתייחס לבנים לבכירי המפלגה בעבר, הרי שצאצאי השמינייה הללו נתפסים כיורשי העצר, כשכל המשרות פתוחות בפניהם. בו נהנה ממעמד כזה, ואף זכה להערכה בתפקידים שביצע, אולם הוא ואשתו הסתבכו בפרשת רציחתו של ניל הייווד, שבעקבותיה גורש בו מהמפלגה ואף הועמד לדין.

ניל הייווד היה איש כספים שתיווך בין חברות מערביות לבין פוליטיקאים סינים בכירים, וככזה, החזיק בגישה למידע רגיש ביותר. בין לקוחותיו בלטה משפחתו של בו, שעל פי הערכות, השתמשה בהייווד כדי להוציא מסין 136 מיליון דולר ולהפקידם בבנקים מערביים. על פי החשד, הייווד התווכח עם אשתו של בו, גו קאילאי, על עמלות שהגיעו לו לטענתו, ובלהט הוויכוח אף איים כי יחשוף מידע שהיה ברשותו אשר ישחיר את הפוליטיקאי הבכיר. הייווד הורעל למוות, ולאחר ניסיון להציג את מותו של הייווד כתוצאה של צריכת אלכוהול מוגברת, החלו להיחשף הפרטים. אשתו של בו הודתה לבסוף במעשה [3].

כדאי לזכור כי סין אינה מדינה מערבית וכי פשעים המבוצעים על ידי בכירים אמורים להיעלם מעין הציבור. אולם בו התפרסם כמי שנלחם בפשע המאורגן בסין, ונראה כי לרבים, במפלגה ומחוצה לה היה אינטרס להרחיק את מי שנחשב למועמד טבעי לוועדה המתמדת של הפוליטביורו.

בכיר במפלגה, לינג ג’יהואה, מי שכיהן כמזכיר רב עוצמה באחד מהגופים הפנימיים של המפלגה, הודח מתפקידו לאחר שבנו נמצא ללא רוח חיים בעקבות תאונת דרכים מוזרה שבה נפצעו קשה גם שתי נשים שנמצאו עירומות, אחת לגמרי והשנייה למחצה. הבן לינג גו, התרסק עם פרארי ששוויה חצי מיליון ליש”ט בקיר במהירות, ככל הנראה לאחר שנהג בגילופין וכפי הנראה היה שקוע במשחקי מין עם שתי הנוסעות האחרות. שערוריית המין ולא פחות מכך, העובדה התמוהה כי בנו בן ה-23 של פקיד ממשלתי הוא הבעלים של מכונית פרארי כה יקרה, גרמו לשערורייה ולאיפול תקשורתי מאוחר מדי על פרטי הפרשה. לינג הוא מקורב להו ג’ינטאו שנאלץ להעבירו לתפקיד פשוט יותר כדי להוריד מהביקורת במפלגה.

שערורייה אחרת שעשתה כותרות לאחרונה בסין וניתן לקשרה לחילופי ההנהגה, היא הדחתם של שני עורכי עיתונים חשובים בשל פרסום פרטים אישיים על מועמדים לפוליטביורו וביניהם שי עצמו. זאת, לאחר שפורסם במערב כי לשי יש נכסים בשווי עשרות מיליוני דולרים, האשמה בעייתית עבור מועמד קומוניסטי שמציג עצמו כמי שמקדיש את חייו לעם הסיני [4].

עבור המפלגה הקומוניסטית, שערוריות כאלה המשלבות כסף רב, רצח, מין וכדומה, הן הדבר האחרון שהמפלגה צריכה ערב חילופי השלטון. עם זאת, יש להניח כי מאחורי פרסום האירועים עמדו לא פעם בעלי עניין מתוך המפלגה שביקשו לסלק יריבים. זאת, מאחר שבסין נהוגה צנזורה הדוקה ביותר, ודבר לא דולף סתם לתקשורת.

בו שילאי – חטא או חוסל פוליטית? צילום: מחלקת המדינה האמריקנית

צמד המנהיגים

שֹי ג’ינפינג, סגן הנשיא הנוכחי והמועמד המוביל להחליף את הו ג’ינטאו כמזכ”ל המפלגה הקומוניסטית וכנשיאה של סין, הוא בנו של שי ז’ונגשֹון, מי שהיה ממנהיגי הגרילה הקומוניסטית לפני הקמת סין העממית וכיהן כסגן רה”מ. שי, יליד 1953, הוא מועמד המקובל על שתי הסיעות במפלגה למרות זיהויו הברור כנסיך. שי ביצע תפקידים במפלגה שבהם הראה כי הוא מוכן להפשיל שרוולים ולא רק ליהנות מהייחוס שלו.

טבילת האש המנהיגותית הבולטת שלו הייתה כשב-2008 הוטל עליו לרכז ולנהל את קיום המשחקים האולימפיים בבייג’ינג. האולימפיאדה, שבאופן קבוע התנוסס מעליה צל של חרם ופגיעה בתקינות המשחקים מצד מדינות מערביות שמחו על היחס לטיבטים, נוהלה בסופו של דבר בצורה מופתית ושי קצר שבחים. קודם לכן, ב-2007 הוא צורף לוועדה המתמדת של הפוליטיביורו.

לי קצ’יאנג, מי שהיה המועמד המועדף על הנשיא הנוכחי הו ג’ינטאו לרשת אותו, ביקש בסופו של דבר שלא להתמודד על תפקיד סגן הנשיא בוועידה הקודמת ב-2007. מהלך זה הביא לאיחוד השורות מאחורי שי כנשיא הבא, וגם הותיר את תפקיד ראש הממשלה ללי ולסיעה “הפופוליסטית”.

שי נהנה גם מיחסים טובים עם מנהיגי המערב. לפני 25 שנה, עת ביצע תפקיד מפלגתי באחד מהאזורים החקלאיים של סין, נשלח שי לחיות בחווה באייווה. שם למד רבות על התרבות האמריקנית. בתו של שי אף לומדת בהארוורד. אין זה אומר ששי הוא פרו-מערבי, אלא רק שהוא מכיר היטב את הפוליטיקה האמריקנית. הוא נחשב עדיין כמי שמתרגז לנוכח ביקורת המופנית לארצו מצד המערב, ובעבר אף תקף בחריפות את האמריקנים על ביקורת שכזו [5].

לי קצ’יאנג, יליד 1955, הוא סגן רה”מ והמועמד להחליף את וון ג’יבאו בתפקיד ראש הממשלה. בניגוד לשי ולאחרים, ללי אין ייחוס משפחתי מרשים והוא צמח לאט בשורות המפלגה. הוא נחשב, כאמור, לבן טיפוחיו של הו ג’ינטאו.

אם לא תהיינה הפתעוות, שני אלו צפויים להנהיג את המדינה המאוכלסת בעולם בעשור הקרוב. כמו הוּ ו-וון ג’יבאו לפניהם, צמד המנהיגים צפוי לייצג את שתי הסיעות היריבות/מתחרות במפלגה ובכך לנטרל במידה מסוימת לחצים פנים-מפלגתיים.

הנשיא היוצא הו ג’ינטאו עם קודמו, זי’אנג זמין – ימשיכו להשפיע גם תחת הנשיא החדש. צילום: ספריית הקונגרס האמריקני

מועמדים אפשריים לוועדה החדשה

עשרה מועמדים צפויים להתמודד על חמשת המקומות הנותרים בוועדה המתמדת, אם זו אכן תצומצם מ-9 ל-7. הבולטים שבהם הם:

יו ז’נגשנג בן ה-67, חבר הפוליטביורו ומנהיג מפלגה בעיר שנחאי. הוא משתייך לסיעת הנסיכים ונחשב לבעל עוצמה פוליטית רבה. מה שעומד בעוכריו, בניסיונו להשתחל לוועדה המתמדת של המפלגה, הוא הגיל שלו שלא עומד במגבלה. עם זאת, בסין יודעים להתגמש כשרוצים וייתכן שיו יוכל להשיג מקום בוועדה.

לי יואנצ’או, בן ה-62, הוא ד”ר לכלכלה, חבר הפוליטביורו ואחד מבני טיפוחיו של הו ג’ינטאו. הוא נחשב כבעל סיכויים רבים להצטרף לפוליטביורו, בזכות העובדה שהוא נהנה גם מקשרים טובים בקרב הנסיכים.

וונג צ’ישאן, בן 64, אחד מנסיכי המפלגה, זוכה להערכה עצומה במערב בכל מה שקשור ליכולותיו הארגוניות ולהבנתו הכלכלית, והוא אורח מבוקש ביותר בוועידות בינלאומיות. מכהן כיום כאחד מארבעת סגני ראש הממשלה. אפשר לומר שאי-צירופו לוועדה יהיה בחזקת סנסציה. משתייך לאליטיסטים.

ליוּ יאנדונג היא האשה היחידה בפוליטביורו, ונחשבת למקובלת על כל מרכזי הכוח במפלגה, אם כי היא מקורבת בעיקר להו ג’ינטאו. הבעיה היחידה של ליו היא שהיא בת 67, עובדה שעשויה להיות בעוכריה במאמץ להצטרף לוועדה המתמדת.

ז’אנג גאולי בן ה-66 הוא מועמד להיות אחד המשפיעים ביותר מאחורי הקלעים על המתרחש בסין. כבן טיפוחיו של ז’יאנג זמין, מנהיג הדור השלישי והאיש ששומר עדיין על השפעה עוצמתית אדירה במפלגה חרף גילו, ז’אנג הוא אחד המרוויחים הגדולים מנפילתו של בו שילאי.

לינג ג’יהואה הוא אחד המקורבים ביותר להו ג’ינטאו, ויש המגדירים אותו כאיש סודו. למרות שלינג לא חבר בפוליטביורו, מה שאומר שנדרש קידום כפול כדי שהוא יהיה חבר בוועדה המתמדת, יש להניח שהו ילחץ לכך, אם כי הוא פחות מוכר ממועמדים אחרים שהו רוצה בפוליטביורו.

ז’אנג דג’אנג, בן חסותו של ז’יאנג זמין, וונג יאנג, המקורב להו ג’ינטאו, מנג ז’יאנזו וליו יונשאן הם גם בולטים במפלגה ובעלי סיכויים להיכנס לוועדה המתמדת.

ראש הממשלה המיועד ומספר 2 בדור החמישי, לי קצ’יאנג. צילום: הפורום הכלכלי העולמי

השלכות השינוי

צמצום מספר החברים בוועדה המתמדת לשבעה, מינויו הצפוי של שי למנהיג סין וזהותם של המועמדים לוועדה המתמדת, תורמים להערכה כי שי יהנה מעוצמה רבה יותר מכפי שנהנה הו לאור מיעוט החברים בוועדה; הו ג’ינטאו וג’יאנג זמין יהיו הגורמים החוץ-פוליטיים המשפיעים ביותר בסין והם ייאבקו על הנהגת סין. רק לאחר ההכרעה הסופית בדבר זהות חברי הוועדה, ניתן יהיה לראות כמה כסאות מחזיקה כל סיעה, כמה כסאות מחזיק כל מנהיג לשעבר.

כיצד תיראה כהונתו של שי ג’ינפינג? הנוהג בסין הוא שהמנהיג החדש מציג מעין תורה חדשה, פילוסופיה חדשה שהיא בגדר תוספת לסוציאליזם המאואיסטי. דנג תרם את “הסוציאליזם בעל המאפיינים הסיניים” ששם דגש על הצמיחה הכלכלית; ז’יאנג זמין הוסיף תיאורייה מעורפלת שכונתה “שלושת המייצגים” וביקשה לקדם את פיתוח הכלכלה, התרבות והקונצנזוס הלאומי; הו ג’ינטאו תרם את המושג “פרספקטיבת ההתפתחות המדעית” שפירושו השמת דגש על צמצום פערים ומלחמה באבטלה, גם במחיר של האטת הצמיחה המהירה של סין. תפיסה זו, שמאלית יותר המאפיינת את סיעתו של הו, זכתה בזמנו לביקורת מקרב אנשיו של ז’יאנג זמין שרואים בצמיחה כלכלית מהירה את חזות הכל.

שי, כמי שקרוב לקליקת שנחאי ומקובל גם על הו, ייכנס לתפקידו בסיטואציה מורכבת ומאתגרת יותר מזו שירש קודמו – המשבר הכלכלי העולמי והמשך התנפחות הבועה הסינית מאיימים לקרב את המשבר לפתחה של סין; התגבשותו של מעמד הביניים החדש בסין מציב אתגרים חדשים לשלטון הקומוניסטי מבית; תמורות במרחב של סין, מול מעצמות דוגמת הודו, ארה”ב ויפן ושכנות קטנות יותר סביב ים סין הדרומי לדוגמא, מציבים אתגרים גיאו-פוליטיים משמעותיים.

מול אתגרים אלו, עשוי שי לשים דגש יותר אקטיבי ויוזם על חיזוק מעמדה של סין בזירה העולמית, בכל המישורים. בהקשר זה, מעניין יהיה לעמוד על ביקוריו הראשונים של שי מחוץ לסין לאחר היבחרו, והאם יבחר להמשיך לשים דגש על אותם יעדים שטיפח השלטון הנוכחי, דוגמת אפריקה.

חברי הוועדה המתמדת, להוציא את מנהיגי הדור החמישי שי ולי, נולדו בשנים 1940-1944. השנים המעצבות של דור ההנהגה הזה חלו באחת מהתקופות הקשות ביותר של סין המודרנית – כל חברי הפוליטביורו הוותיקים הצטרפו למפלגה באמצע שנות ה-60, עת השתוללה מהפכת התרבות שהחלה מ-1966, וגבתה מיליוני קורבנות. אביו של הו ג’ינטאו לדוגמא, היה קורבן לגינויים במהפכת התרבות ובנו הו הקדיש חלק מחייו לטיהור שמו של אביו.

שי ולי לעומת זאת, הם ילידי 1953-1955. כששי היה בן 15, נכלא אביו במסגרת מהפכת התרבות, ובכך מצא לימים מכנה משותף עם הו ג’ינטאו. עם זאת, בני דורם הושפעו לא פחות ממותו של מאו. בעוד ש”בוגרי” המהפכה התרבותית למדו להיות חשדנים יותר בשל רדיפות המשטר, מי שעוצבו בימי המעבר למשטר פחות נוקשה ומכוון צמיחה הם בעלי ביטחון עצמי רב יותר. מנהיגי הדור הרביעי היו ברובם מהנדסים, ואילו אנשי הדור החמישי הם בעיקר מנהלים ואנשי כספים, מה שמצביע על סגנון ניהול מדינה מערבי יותר , פתוח יותר.

בעוד שאנשי הדור החמישי מתכוננים לתפוס פיקוד, בסין כבר מדברים על הדור השישי, שבו יתפסו פיקוד ילידי שנות ה-60, מי שכבר התבגרו בתקופה של צמיחה כלכלית וייתכן שביניהם גם אנשים שהושפעו מאירועי טייננמן. הם יקבלו מדינה שכבר סיימה למצות את הצמיחה הכלכלית המהירה ואשר עומדת בפני התאבנות, והם עשויים לחפש אחר דרכים לקחת את סין למקומות ליברליים ודמוקרטיים יותר.

בין הכוכבים הצעירים של סין, המועמדים לעמדת הנהגה בעוד 10 שנים, נמנים כרגע הו צ’ונהואה, מושל מונגוליה והצעיר ביותר שמונה לתפקיד. הו בן ה-49, מכונה בסין “הו הקטן” לצדו של הו ג’ינטאו. סון ז’נגצ’אי, אף הוא מושל צעיר ובן גילו של הו, שנחשב לבעל סיכויים קרובים להשתייך לגרעין ההנהגה בשנות ה-20 של המאה.

הערות

1. עוד על המנגנון במאמר “הוועדה המסדרת”, בגיליון דצמבר 2007 של סיקור ממוקד

2. Mamta Badkar, “How China’s Mysterious Leadership Changes Work”, Business Insider, 19/09/2012

3. “Chinese politician’s wife due to hear verdict”, Al Jazeera, 19/08/2012

4. Tom Phillips, “Fears of Chinese media crackdown ahead of leadership transition”, The Telegraph, 18/07/2012

5. Mamta Badkar, “Everything You Need To Know About China’s President-In-Waiting”, Business Insider, 25/09/2012