אבחזיה מתלהטת

התגובה הרוסית לעצמאות הקוסוברית

אלון לוין, יובל בוסתן


בשנים האחרונות תמכה רוסיה במספר מובלעות פרו-רוסיות במזרח אירופה – בגיאורגיה, מולדובה ואזרבייג'אן. בעוד בכל המקומות לא פעלה רוסיה לשמור על הסטטוס-קוו, הגיעה הכרזת העצמאות הקוסוברית, בתמיכה אמריקנית, וטרפה את הקלפים. כעת חשים הרוסים כי כל שינוי נוסף בסטטוס-קוו, הפעם לטובתם, יהיה מוצדק ומתבקש.

הסכסוך בין גיאורגיה לאבחזיה הוא הנפיץ ביותר מבין כל הסכסוכים המקומיים כיום במזרח אירופה, ושורשיו בתחילת העשור שעבר. זמן קצר לאחר שהכריזה גיאורגיה על עצמאות מברה"מ בתחילת שנות התשעים, פרצה מלחמה בין השלטונות הגיאורגים למורדים האבחזים שנהנו כבר אז מתמיכה רוסית. הודות לתמיכה זו זכו המורדים בניצחון היסטורי, במלחמה שגבתה את חייהם של רבבות בני אדם, וגרשו כרבע מיליון גיאורגים מחבל הארץ. כיום, רוב מכריע מקרב תושבי החבל הינם בעלי זיקה ישירה לרוסיה ורצון להתנתק מגיאורגיה.

השלטון בגיאורגיה נותר מיודד עם רוסיה מאז היציאה לעצמאות ועד מהפכת הוורדים ב-2003. בסוף 2001 עוד הציע פוטין להסיג את כל הכוחות הרוסיים מאבחזיה באומרו "יש לנו מספיק בעיות משלנו" [1]. לאחר מהפכת הוורדים נכנס מיכאיל סאקאשווילי למשרד הנשיאות, ומיהר להצהיר כי ישיב את אבחזיה ודרום אוסטיה לשליטתה של גיאורגיה. מאז, ככל שהתרחקה טביליסי ממוסקבה, כך זו התקרבה למובלעות הבדלניות בשטחה של גיאורגיה.

בד בבד, מדינאי חבל הארץ הקשיחו את עמדותיהם. הפסקת אש בין הצדדים, שנחתמה עם סיום המלחמה ב-1994, הופרה בחלוף 12 שנה – מנהיג מיליציה מקומית בעמק קודורי, האזור היחיד באבחזיה שהיה בשליטת הממשל המרכזי, הכריז כי אינו מכיר עוד בריבונות גיאורגיה על המקום. בתגובה, נכנס הצבא הגיאורגי לאזור והשתלט עליו במהירות. ההתנגשות בין אינטרסים רוסיים להתעקשות גיאורגית, הביאה את המתיחות בין המדינות לשיא במחצית השנייה של 2006. גיאורגיה עצרה אזרחים רוסים באשמת ריגול, בתגובה הטילה רוסיה אמברגו על גיאורגיה ומוסדות רבים ברוסיה שנוהלו על ידי גיאורגים "זכו" להתנכלות מצד השלטונות.

בכירים גיאורגים טענו לא פעם כי מטוסי קרב רוסיים מפרים את המרחב האווירי של גיאורגיה ואף שיגרו טילים מספר פעמים. "זוהי אינה בעיה של גיאורגיה. זוהי בעיה לביטחונה של אירופה" הכריז הנשיא סאקאשווילי בעת שביקר באחד מאזורי הפגיעה באוגוסט 2007 [2].


נשיא גיאורגיה סאקשווילי עם פוטין. האם מלחמה בפתח? צילום: הקרמלין

תקדים קוסובו

ב-17 בפברואר, אחרי שנים של מאבק שנוי במחלוקת, הכריזה הנהגת חבל קוסובו על עצמאות מסרביה. ארה"ב הייתה מהתומכות הגדולות של המהלך, על אף היותו שנוי במחלוקת, כולל בקרב חברות האיחוד האירופי ושאר הדמוקרטיות ברחבי העולם. ההכרה בעצמאות הקוסוברית מהווה תקדים מסוכן – זוהי הפעם הראשונה בה קבוצה אתנית זוכה להכרה על היפרדות ועצמאות בתוך גבולות מוכרים של חברה באו"ם. מדינות רבות המתמודדות עם שאיפות לאומיות של קבוצות אתניות, ובכללן מדינות מזרח אירופה שבשטחן מובלעות פרו-רוסיות, סרבו להכיר בקוסובו. כעבור שבועיים, ביקשה ממשלת אבחזיה להכיר גם בעצמאותה.

בקרמלין רתחו מזעם נוכח הצהרת העצמאות של קוסובו. אמנם סרביה היא בת ברית קרובה לרוסים זה שנים ארוכות, ועצמאות קוסובו סיפקה בסיס תקדימי מושלם לתמיכתה רבת השנים של רוסיה במובלעות במזרח אירופה, אך עיקר קצפם של הרוסים יצא על המשך המדיניות הדורסנית והחד-צדדית של ארה"ב באזורים הקרובים לגבולה של רוסיה.

עוד בטרם הספיקו הרוסים להתאושש מהעצמאות הקוסוברית, החלו האמריקנים לקדם במרץ תוכנית לצירופן של אוקראינה וגיאורגיה לברית נאט"ו. פוטין נעמד על הרגליים האחוריות נוכח ההתעקשות האמריקנית, ותקף את היוזמה במילים חריפות. ב-21 במרץ קיבל הפרלמנט הרוסי ברוב סוחף של 440 תומכים וללא מתנגדים החלטה לתמוך בעצמאותם של דרום אוסטיה ואבחזיה במידה וגיאורגיה תצורף לנאט"ו [3]. בסופו של דבר, החברות האירופיות של ברית נאט"ו לא קיבלו את היוזמה האמריקנית, וזו נדחתה למועד בלתי ידוע.

על אף סיכול התוכנית האמריקנית לצירוף גיאורגיה לברית נאט"ו, ברוסיה לא התכוונו לשנות מדיניות באשר לתמיכתן במובלעות הפרו-רוסיות במזרח אירופה בכלל, ובאבחזיה בפרט. במאי האחרון שלחה רוסיה כוחות סיוע לשיקום מסילות רכבת באבחזיה, צעד שזכה לגינוי מצידן של מועצת ברית נאט"ו, ארה"ב וגיאורגיה, שהלינו על הימצאותם של כוחות צבא רוסיים באבחזיה וטענו כי אלו מערערים את היציבות באזור. במוסקבה התייחסו למשימה כסיוע הומאניטארי לרוסים המתגוררים בחבל ולא שעו לטענות. שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, אף טען כי גיאורגיה היא זו הזוממת להצית את האזור [4]. למרות מחאות הגוש הדמוקרטי, שבו הכוחות הרוסיים השנויים במחלוקת לגבולם, רק עם השלמת העבודות באבחזיה, בסוף חודש יולי [5].

בתחילת אותו חודש, הכריזה אבחזיה על סגירת הגבול עם גיאורגיה, לאחר שורה של תקריות גבול, אשר על פי טענות האבחזים, בוצעו על ידי כוחות נאמנים לממשל היושב בטביליסי. למעשה, מאז התחייב סאקאשווילי להשיב את השליטה על אבחזיה, החריף המאבק על עתיד החבל ותדירות האירועים האלימים עלתה. האבחזים מאשימים את גיאורגיה בניהול קמפיין טרור נגדם. אלו מצידם התלוננו מספר פעמים באו"ם על פעילות הכוחות הרוסיים באזור, שאף יירטו מספר מזל"טים ששלחה גיאורגיה [6].


ראש ממשלת אבחזיה, מאלחאז אקישבאיה. צילום: ממשלת אבחזיה

מאזן הכוחות

רוסיה, המבקשת לבסס את מעמדה כגורם הדומיננטי באזור, מציעה את שירותיה כמתווכת בין הצדדים. היא אף הגישה הצעה למועצת הביטחון של האו"ם שעשויה למנוע התנגשות מזוינת באזור. בטביליסי ובגוש הדמוקרטי מסרבים להכיר בעצמאות אבחזיה ודחו את ההצעה הרוסית על הסף. במקומה, הציעו לכונן הפסקת אש ושורה של צעדים בוני אמון לקראת מו"מ על מעמדה של אבחזיה. בנוסף, העלו לאחרונה הגיאורגים דרישה חדשה, שזכתה לתמיכת ארה"ב – חזרתם של הפליטים הגיאורגים לביתם באבחזיה. באבחזיה סרבו להצעה המערבית בתואנה כי מעמדם כמדינה עצמאית אינו נתון למו"מ. גם ברוסיה וגם באבחזיה ציינו כי ההתעקשות על חזרתם של פליטים גיאורגים לאבחזיה לא רק שאינה ריאלית בהווה, אלא שהיא בעלת פוטנציאל להביא לחוסר יציבות מוחלט באזור במקום ליציבות המקווה [7]. כתנאי מקדים לכל משא ומתן, דרשו האבחזים נסיגה מלאה וחד צדדית של הכוחות הגיאורגיים מהחבל.

הגיאורגים, בתגובה להתערבות הרוסית ולצעדי הענישה של מוסקבה כלפיהם, משתמשים בנשק היעיל היחיד העומד לרשותם: ההצטרפות לארגון הסחר העולמי. רוסיה, המבקשת להצטרף לארגון, זקוקה לאישור החברות וגיאורגיה מעכבת את הסכמתה זה למעלה משנתיים. הרוסים ממשיכים לעת עתה במו"מ עם הגיאורגים אך בכל פעם שעולה המתיחות בשטח בין המדינות, השפעתה על המו"מ ישירה.

מבחינת האבחזים, הם יקבלו את תמיכתה של רוסיה בכל דרך שזו תחפוץ בכך. רבים באבחזיה, כמו גם בדרום אוסטיה ובסרביה, ישמחו להצטרף לאיחוד הרוסי-בלארוסי שעשוי לתפוס תאוצה בשנים הקרובות [8]. שר החוץ האבחזי, סרגי שאמבה, הציע באפריל השנה לייצג את האינטרסים הרוסיים באזור בכל דרך שמוסקבה תחפוץ בכך, בתמורה להסכם הגנה צבאי [9].

ב-15 באוגוסט מתוכננת להתקיים ועידה בתיווך גרמני בברלין, בה תשתתפנה לצד המדינה המארחת, גם ארה"ב, רוסיה, בריטניה וצרפת. על פי הדרישה האבחזית, לא יתקיימו שיחות ישירות בין נציגי הגיאורגים ונציגי האבחזים, אלא סדרה של פגישות שיורכבו משיחות בין נציגי המעצמות וכל צד מהצדדים בנפרד [10].

ארה"ב והאיחוד האירופי, כך נראה, הגיעו לשיא השפעתן באזור. נראה כי יחלפו לא מעט שנים בטרם יתרחבו האיחוד האירופי ו/או ברית נאט"ו מזרחה, מה שמהווה הישג מסוים עבור רוסיה. מהומות האזרחים בגיאורגיה בסוף 2007 הביאו לבחירות מוקדמות במדינה. הנשיא הפרו-מערבי סאקאשווילי אמנם זכה בהן, אך הכיר בכך כי מעמדו אינו יציב כפי שהיה בשנים הראשונות לאחר מהפכת הוורדים.

בהנחה כי הרוסים לא יוותרו הפעם, ונוכח הקיפאון מצד המעצמות הדמוקרטיות, נראה כי המתיחות בין גיאורגיה לאבחזיה תוסיף לעלות, ואיתה תדירות העימותים המזוינים. בחודשים בהם המתינו הקוסוברים להכרזת העצמאות שלהם, אחד התרחישים המקובלים היה כי ארה"ב ורוסיה תגענה לידי הסדר ביניהן, במסגרתו הרוסים יוותרו בקוסובו או במקום אחר, לטובת ויתור אמריקני באחת המובלעות. ארה"ב ביצעה לבסוף מהלך חד צדדי, ובכך חייבה את הרוסים לעמוד על שלהם בסכסוכים אחרים, כדי להוכיח כי רוסיה היא שוב שחקן מרכזי בזירה הבינלאומית.

למעשה, רבים בשני הצדדים מאמינים כי מלחמה בהיקף מלא היא רק שאלה של זמן. לעת עתה נראה כי הדבר היחיד שעשוי להשקיט את המתיחות ולמנוע מלחמה באזור יהיה שינוי דרמטי בעמדה של אחד הצדדים, למשל באמצעות מהפך פוליטי בגיאורגיה שיביא לבחירתו של נשיא פרו-רוסי.

הערות

1. Michael Wines, "Abkhazia: Withdrawal Offer By Putin", New York Times, 31/10/2001

2. Tom Parfitt, "Georgia accuses Russia of bombing village", The Guardian, 08/08/2007

3. Christian Lowe, "Russian MPs urge recognition of Georgia separatists", Reuters, 21/03/2008

4. Stephen Castle, "NATO Accuses Russia of Stirring Tensions in Rebel Georgia Areas", New York Times, 01/05/2008

5. "Russian railway troops leaving Abkhazia: spokesman", Reuters, 30/07/2008

6. C.J. Chivers, "U.N. Blames Russia for Downed Drone", New York Times, 27/05/2008

7. "UN Security Council to discuss Abkhazia", RIA Novosti, 29/07/2008

8. "Georgian rebel regions eye union with Russia: report", AFP, 15/07/2008

9. "Abkhazia ready to sign military agreement with Russia", RIA Novosti, 28/04/2008

10. "Abkhaz leader says no direct talks with Georgia in Berlin for now", RIA Novosti, 31/07/2008


מאמרים נוספים