קנדה פתוחה לעסקים

טריקת דלת מהנשיא האמריקני הוציאה את הקנדים מתרדמתם

יובל בוסתן, אלון לוין


לפני כשנה, דחה אובאמה עסקת ענק עם חברה קנדית שביקשה להניח צינור מקנדה עד לטקסס. חודשים ספורים לאחר מכן, כבר חרשו ראש הממשלה סטפן הארפר ושריו את הגלובוס, במטרה להרחיב את קשרי המסחר עם כל מי שמוכן לכך. אחת התוצאות הדרמטיות למהלך היא עסקת ענק חסרת תקדים עם סין, שמציבה את האמריקנים בפני נוכחות סינית בחצר האחורית שלהם.

בחודש שעבר, נסגרה עסקת ענק בין קנדה לסין, כשהתאגיד CNOOC השלים את רכישת חברת הנפט והגז הטבעי Nexen הקנדית ב-15.1 מיליארד דולר. מדובר בעסקת הרכישה היקרה ביותר שביצעו הסינים אי פעם, כזו שהשלכותיה יקבלו ביטוי במשך שנים. בכך השיגו הסינים שליטה על מתקני הפקת נפט גדולים בים הצפוני, בחופי מערב אפריקה, במפרץ מכסיקו וגם במזרח התיכון. בקנדה, שולט התאגיד על מרבץ אדיר של חולות נפט ושדות עם מיליארדי חביות נפט [1]. לכל אלו יש להוסיף דריסת רגל חסרת תקדים במשק האנרגיה בצפון אמריקה.

ראש ממשלת קנדה הארפר שנלחם למען אישור העסקה, התייחס לחששות מהכניסה הסינית וטען כי לא סביר שיהיו עסקאות דומות לאלו בעתיד הקרוב: "אזרחי קנדה… צריכים להבין שהחלטות אלו (לאשר את העסקאות, א.ל. י.ב.) אינן התחלה של מגמה, אלא סופה של מגמה", אמר הארפר והוסיף: "אם להיות בוטה, הקנדים לא השקיעו שנים בדלדול האחיזה של הממשלה שלנו בסקטורים שונים של הכלכלה, רק כדי שיירכשו ויישלטו על ידי ממשלות זרות במקום. ממשלת קנדה החליטה ששליטה של מדינות זרות בענף חולות הנפט הגיעה לנקודה שהרחבה נוספת של השליטה הזרה לא תהיה מועילה לקנדה. כשאנחנו אומרים שקנדה פתוחה לעסקים, אנחנו לא מתכוונים שהיא עומדת למכירה לממשלות זרות".

לאמריקנים הייתה זכות וטו על העסקה מכיוון של-Nexen שדות נפט וגז במפרץ מכסיקו. בפברואר, אישרה הוועדה האמריקנית להשקעות זרות בארה"ב (CFIUS) את העסקה [2]. האמריקנים, שב-2005 פסלו הצעת רכש של CNOOC לקנות חברה אמריקנית ב-18.5 מיליארד דולר, עיכבו במעט אך סיפקו את האישור המיוחל בסופו של דבר ולא במפתיע – דחייה אמריקנית עשויה הייתה לחבל באופן ממשי ביחסי ארה"ב-קנדה, שגם כך מתוחים בשנה האחרונה.

ב-18 בינואר 2012, החליט נשיא ארה"ב אובאמה לדחות את בקשת ההיתר של TransCanada הקנדית להניח צינור חדש בין אלברטה למפרץ מכסיקו. הצינור אמור היה להשתרע על שטח של 2,673 קילומטר ולהזרים כ-800,000 חביות נפט מאזור חולות הנפט שבאלברטה לבתי הזיקוק בדרום ארה"ב, בחולפו על פני 6 מדינות בארה"ב. בסך הכול, אמורים היו האמריקנים להרוויח גם כ-20,000 מקומות עבודה חדשים סביב הפרויקט.

כשהקנדים ביקשו את האישור, היו שהאמינו כי התשובה תהיה מהירה וקלה. בפועל, התייצבו הרפובליקנים בעד הפרויקט ואף הציבו לממשל לוח זמנים קצר לגבש עמדה. הרוחות בוושינגטון סערו ובשיא המחאה אף נערכה מול הבית הלבן הפגנה של מתנגדים לעסקה, בעיקר פעילי איכות סביבה. בממשל אובאמה החליטו לבסוף לדחות את הבקשה הקנדית וניסו לתלות את האשם ברפובליקנים. בהכרזה על דחיית הבקשה לבניית הצינור, טען אובאמה כי הדחייה הייתה הכרחית בגלל לוח הזמנים הצפוף שהכתיב הקונגרס לקבל החלטה [3].

בקנדה רתחו על הסירוב האמריקני – קנדה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ארה"ב; היא התייצבה לצד ארה"ב במלחמה בטרור, השקיעה עשרות מיליארדי ואיבדה כ-150 חיילים באפגניסטן; קנדי נבחר לעמוד בראש כוח המשימה בלוב, מדינה שלקנדה אין שום אינטרס ישיר למתרחש בה. בכל מקום שהאמריקנים היו צריכים את הקנדים הם קיבלו אותם, אך לא השכילו להשיב להם באותה המטבע – ארה"ב לא נקפה אצבע כשקנדה התמודדה על מושב זמני במועצת הביטחון ב-2010 או כשספגה ביקורת מהעולם המוסלמי על תמיכתה בישראל. הסירוב לאשר את בניית הצינור, שבקנדה ראו בו חשיבות רבה לפיתוח משק האנרגיה שלהם, היה הקש האחרון [4].


הארפר עם אובאמה – הנשיא האמריקני פגע ביחסים עם קנדה. צילום: הבית הלבן

השלכות הסירוב

זו הייתה לאחת מההחלטות הדרמטיות שקיבל אובאמה מאז נכנס לבית הלבן, ולא מהמוצלחות שבהן בלשון המעטה. אובאמה יכול לתלות את האשם בכיפופי ידיים בין הדמוקרטים לרפובליקנים, או בשאיפה שלו להגדיל את העצמאות של ארה"ב בשוק האנרגיה. כך או אחרת, התוצאה המידית לסירוב האמריקני לעסקה עם קנדה היא כניסה דרמטית של סין למשק האנרגיה בצפון אמריקה.

יום אחד לאחר ההחלטה, כשאובאמה התקשר לעמיתו הקנדי על מנת להודיע על ההחלטה, כבר הודיע לו הארפר כי אם האמריקנים לא רוצים את מחצבי האנרגיה הקנדיים, הוא יחפש לקוחות אחרים. בראש ובראשונה, לטש הארפר את מבטו לאסיה, ובגדול – בתוך חודשים ספורים, פתחה קנדה במגעים חדשים או האיצה מגעים קיימים עם סין, הודו, דרום קוריאה, יפן, תאילנד ומדינות נוספות לייצא אליהן נפט.

קנדה מחזיקה ביותר מ-40% מעתודות הנפט מחוץ לאופ"ק. נכון להיום, כמעט כל הייצוא שלה נע היום בכיוון אחד – דרומה לארה"ב ולמכסיקו. הארפר נחוש לשלוח את הסחורה הקנדית לשווקים נוספים, וההחלטה של אובאמה לדחות את בניית הצינור רק חיזקה את נחישותו של ראש הממשלה הקנדי [5]. האם אישור אמריקני לבניית הצינור לפני שנה היה מונע את עסקת הענק עם החברה הסינית? כלל לא בטוח. מה שכן בטוח הוא שהעסקה חשובה למשק האנרגיה האמריקני, ושעצם שיתוף הפעולה עם הקנדים היה מאפשר לאמריקנים לשמר מידה של השפעה על מה שקורה מצפון להם. דחיית הפרויקט הקנדי על ידי האמריקנים העניקה לשכנים מצפון את הדחיפה להאיץ מגעים עם "כל מי שמוכן לקנות" כפי שניסח זאת הארפר בעת ביקור בסין.

מתחילת השנה, שוקדים בבית הנבחרים על החלטה חדשה שתאפשר לחברה הקנדית לקבל בכל זאת את ההיתר המיוחל, כמעט 5 שנים מאז שפנתה לראשונה. גם אובאמה, שבמעמד הדחייה הקודמת הכריז כי הוא "ישמח לדון בה שוב", מתכנן לקבל החלטה מחודשת בנושא לאחר גיבוש עמדה של מחלקת המדינה וארגוני איכות הסביבה, לקראת אוגוסט. עוד לפני כן, אם לא יהיו שינויים, צפויה הסוגיה לעלות להצבעה בסנאט ולזכות בתמיכה משמעותית [6].


בני הזוג הארפר וחבר בעת ביקורם בסין – פיצוץ העסקה עם ארה"ב נתן את האות להסתערות הקנדית על אסיה. צילום: ממשלת קנדה

קנדה נפתחת לעולם

קנדה, כאמור, סימנה יעד אסטרטגי של הרחבת קשרי המסחר שלה עם כל המעוניין ובכל מקום – מאמריקה הלטינית והאיחוד האירופי ועד אסיה. במקביל לאישור ההסכם עם סין, אושרה עסקה נוספת – רכישה של PRQ הקנדית על ידי חברת הגז של מלזיה ב-5.2 מיליארד דולר. העסקה תקנה למלזים שליטה על שדות גז בחופי קולומביה הבריטית לטובת פיתוח מערך לניזול גז טבעי (LNG). כבר כיום, החברה המלזית מתפעלת את אתר ניזול הגז הגדול בעולם, שנמצא במלזיה, ואת הצי הגדול ביותר של מכליות לשינוע הגז המנוזל.

עבור הקנדים, הידע המלזי שנרכש בעשרות שנים של מכירת גז מנוזל בעיקר ליפנים, פותח דלת לעולם חדש של אפשרויות בתחום ייצוא הגז. קנדה כיום היא יצרנית הגז השלישית בעולם, אחרי רוסיה וארה"ב, כש-60% מהגז שלה נמכר לארה"ב והשאר משמש לצריכה מקומית. אולם האמריקנים הצליחו בשנים האחרונות לפתח את תחום פצלי הגז שבעבר לא השתלם מבחינה כלכלית, והם בדרך לספק את כל צרכי הגז שלהם בעצמם, מה שאומר שהקנדים חייבים למצוא שווקים חדשים במהרה, ובשל המגבלה הגיאוגרפית יוכלו לעשות זאת רק באמצעות מכירת גז מנוזל.

סנונית ראשונה אולי הגיעה מוקדם יותר החודש, עם חתימתה של עסקה נוספת – שותפות בריטית-קטארית השקיעה כמיליארד דולר ברכישת שדות גז טבעי בקנדה, שאמורים לספק כ-2.5 מיליארד מ"ק בשנה [7].

באמריקה הלטינית, שוקדים הקנדים על הסכם סחר חופשי (FTA) עם מסגרת מרקוסור, המסגרת בדרום אמריקה שבה חברות ארגנטינה, ברזיל, אורוגוואי וונצואלה. גם פרגוואי רשומה כחברה, למרות שהיא מושעית מאז הודח הנשיא פרננדו לוגו באמצע 2012.

הסכם קנדי עם מרקוסור יעמיק את קשרי המסחר בין המדינות החברות, אך יעמוד למבחן אמיתי אם תצטרף קובה למסגרת העל-מדינתית, כפי שהיא מבקשת לעשות ואף זוכה לתמיכת ברזיל בנושא. קנדה וקובה מקיימות ביניהן קשרי מסחר ענפים, אך מסגרת של הסכם סחר חופשי בין מסגרת שבה חברה קובה לבין קנדה, שלה גם הסכם סחר חופשי עם ארה"ב שעדיין מקיימת סנקציות על קובה, צפויה לאתגר את המערך כולו. כרגע נראה כי אפשרות צירופה של קובה למסגרת, ובמקביל לכך השיחות שבין קנדה למסגרת, יבשילו לכדי הסכם כבר לקראת סוף שנה זו.

בחזית האסיאתית הצטרפה קנדה להסכם הטרנס-פאסיפי (TPP), שבו חברות או מנהלות מו"מ על הצטרפות מרבית חברות APEC, כדוגמת ארה"ב, יפן, אוסטרליה ווייטנאם. בנוסף, היא מנהלת מו"מ עם יפן, דרום קוריאה והודו להסכמי סחר חופשי בילאטרליים. מבין השלוש, נראה כי ההסכם עם הודו עשוי להיחתם ראשון, אולי אפילו עוד השנה.

מדובר במאמץ שנמשך כבר מספר שנים ובמימוש החלטה עקרונית שקיבלו שתי הממשלות כבר לפני מספר שנים לשלש את הסחר בין המדינות ל-15 מיליארד דולר עד 2015. בנובמבר האחרון ביקר ראש הממשלה הארפר בהודו. ביומו הראשון נחתמו 14 עסקאות בהיקף כולל של כ-2.5 מיליארד דולר במגוון תחומים, מטלפוניה ותחבורה ועד אנרגיה מתחדשת והקמת מפעל לייצור נייר מתחליפי עץ [8].

ב-2011, חתמו המדינות על שיתוף פעולה גרעיני שבמסגרתו אמורה קנדה לייצא אורניום להודו. עם זאת, המשלוחים עדיין מתעכבים לנוכח אי-ההסכמה על מנגנון הפיקוח והשימוש שבו תעשה הודו בחומר. מסיבות דומות, אגב, מעכבת אוסטרליה עסקה דומה עם הודו, שנמצאת תחת אמברגו בינלאומי בתחום הגרעין הצבאי, מאז ביצעה את הניסוי הגרעיני הראשון שלה לפני כמעט 40 שנה [9].

גם מול האיחוד האירופי עובדת קנדה על הסכם סחר חופשי. בחודש שעבר הכריז הארפר כי "הושגה התקדמות משמעותית, אך יש עדיין הרבה עבודה". עיקר המכשולים בענף החקלאות ובתחום זכויות היוצרים. הארפר קיווה להשיג הסכם עד סוף 2012, אך לא הצליח [10]. למעשה, רבים חושבים כי הסכם כזה לא יושג אף פעם בגלל שורה של מכשולים. בין אלו, ניתן למנות את ההתחייבות שקנדה תצטרך לקחת על עצמה בתחום התרופות.


הרפר – מהתומכים הגדולים של ישראל. צילום: ממשלת קנדה

אובאמה מנסה לפייס

נשיא ארה"ב אובאמה הצטייר בשנותיו הראשונות בתפקיד כמי שלוקח כמובן מאליו את תמיכת בנות הברית המסורתיות של ארצו. בריטניה, ישראל ואוסטרליה היו מבין המדינות הבולטות שנפגעו באופן עמוק מהיחס הנשיאותי המזלזל. שלוש אלה לצד קנדה נפגעו בעיקר לנוכח העובדה כי זכו לכתף קרה למרות שלאורך עשרות שנים הן מיישרות קו עם האינטרסים האמריקניים וניצבות לצד ארה"ב גם כשאין הדבר פופולארי בזירה הבינלאומית, כולל ההשתתפות במלחמה העולמית בטרור.

אובאמה החל לשנות כיוון ביחס שלו, כגון הביקור המתוקשר בישראל או הזמנתו של רה"מ הבריטי לקראת ועידת G8 כדי לדון באופן אינטימי בסוגיות העולמיות הבוערות [11].

כשהפופולאריות שלו נמצאת בצלילה, מבין אובאמה כי יזדקק לכל התמיכה שיוכל להשיג, וחבל ההצלה הקטן והחשוב שהגיש שלו הארפר, בדמות עשרות אלפי מקומות עבודה והידוק שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה עם קנדה לא יוכל להידחות לאורך זמן, בעיקר כשהכלכלה האמריקנית משוועת לכל עסקה.

באופן סמלי, במקביל להתקרבות הקנדית לסין ביקר גם רה"מ נתניהו בסין כדי לקדם את שיתוף הפעולה הכלכלי כולל פרויקטים אסטרטגיים כרכבת לאילת. לא פחות דרמטי מכך הוא שינוי אסטרטגי בגישתה של קנברה לסין, ש"חדלה מלראות את סין כאיום אסטרטגי פוטנציאל וכעת רואה בה שותפה חשובה".

גם אוסטרליה מחפשת להסתדר עם כולם – על פי הניו יורק טיימס, מחפשים בקנברה לתווך בין מעצמות העל באזור הפאסיפי [12].

מנגד, בריטניה מצויה בעימות מדיני חריף מאחר שב-7 במאי פגש רה"מ הבריטי דיוויד קמרון את הדלאי למה. הסינים הכריזו בצעד חסר תקדים כקמרון הוא פרסונה נון גרטה בבייג'ינג, וכעת עמלה הדיפלומטיה הבריטית על שינוי ההכרזה הזו [13].

המשבר הכלכלי וחילופי השלטון בבית הלבן ב-2008, הובילו להתדרדרות במעמדה של ארה"ב בעולם. בעוד שהמהלכים של אובאמה ביקשו להביא לקיצוץ בהוצאות הפדרליות על ביטחון, מאבדים האמריקנים אחיזה כלכלית במקומות רבים. בני הברית של האמריקנים מפנימים כי יש שחקנים חדשים במגרש העולמי ובראשם ניצבת סין, שפנקס ההמחאות הפתוח שלה בולט מול המיתון במערב, והיא אינה נוהגת לשאול שאלות מיותרות או להציב תנאים לשותפותיה לעסקים.

עד עידן הארפר, התפיסה הקנדית הייתה פרובינציאלית ביותר והקנדים עסקו בעיקר בענייניהם, למעט בנושאים הומניטאריים וחברתיים. החולשה האמריקנית משליכה בראש ובראשונה על המשק הקנדי שעיקר עסקיו נעשים במסגרת נאפט"א. ההיפתחות לשווקים חדשים – קנדה מביאה איתה חומרי גלם אך גם ידע וטכנולוגיה – תאפשר לקנדים לגוון את המשק ולשדרג את הפרופיל העולמי שלהם. יישור הקו עם המדיניות האמריקנית לא ייעלם אמנם ויחסי שתי המדינות יוסיפו להיות קרובים ועמוקים, אך קנדה מתחילה לעשות את צעדיה הראשונים העצמאיים בזירה העולמית והתעלמות אמריקנית מכך תפגע רק בארה"ב.

מעניין לציין שלמרות שהארפר היה פרו-ישראלי מיומו הראשון בתפקיד, יחסיו עם נתניהו הוסיפו להשתפר ככל שהיחסים בין אובאמה לבין השניים התערערו. כעת מוצא עצמו אובאמה מחזר אחר שניהם, כשחימום היחסים עם הסינים רק מעלה את מחיר הידידות הזאת עבור האמריקנים.

הערות

1. "CNOOC-Nexen deal wins U.S. approval, its last hurdle", Reuters, 12/02/2013

2. Roberta Rampton and Scott Haggett, "CNOOC-Nexen deal wins U.S. approval, its last hurdle", Reuters, 12/02/2013

3. Theophilos Argitis & Jeremy Van Loon, "Obama’s Keystone Denial Prompts Canada to Look to China Sales", 19/01/2012, Bloomberg.com

4. Derek H. Burney and Fen Osler Hampson, "How Obama Lost Canada", Foreign Affairs, 21/06/2012

5. Rachel Glickhouse, "With the Keystone Pipeline Stalled, Canada Turns to China", AS/COA, 19/01/2012

6. "Lawmakers push bills to approve Keystone pipeline", Reuters, 15/03/2013

7. Brian Swint & Nidaa Bakhsh, "Centrica, Qatar Buy Suncor’s Gas Fields for $1 Billion", Bloomberg, 15/04/2013

8. "14 Canada-India deals in the spotlight", CBC News, 05/11/2012

9. "India, Canada see free trade deal by 2013", AFP, 05/11/2012

10. "‘Considerable progress’ made in Canada-EU trade deal, but obstacles remain: Harper", Financial post, 14/03/2013

11. Nile Gardiner, Ph.D., Luke Coffey and Theodore R. Bromund, Ph.D., "In Meeting with Cameron, Obama Should Advance the U.S.–U.K. Special Relationship", The Heritage Foundation, 10/05/2013

12. Didi Kirsten Tatlow, "Australia Strives to Balance China and the United States", IHT Rendezvous, 05/05/2013

13. Brendan O'Neill, "David Cameron's preference for a photo-op with the Dalai Lama over remaining friendly with the Chinese confirms that he is the world's worst diplomat", The Telegraph opinions, 07/05/2013


מאמרים נוספים