דבר העורך

להילחם רק בקרבות שאפשר לנצח

אלון לוין, יובל בוסתן


ספק עם מישהו מהמעורבים באירועי המשט הטורקי שיער בנפשו כיצד יתגלגלו הדברים. משט שנע תחת דגל טורקי וכוונה הומניטארית, הפך להתנגשות אלימה וסערה עולמית. כטבען של סערות פוליטיות, נדמה כי כל אחד מהצדדים זינק בחפץ לב על עץ גבוה, וזרק את הסולם לקרקע. בטורקיה, הקצין ראש הממשלה ארדואן את הרטוריקה האנטי-ישראלית לשיא ודרש התנצלות. בישראל, נבהלו בתחילה מהגינוי הבינלאומי אך משהחלו לזרום התמונות והעדויות והתברר כי באירועים האלימים לא היו מעורבים פעילי שלום אלא פעילי טרור, התעשתו והחלו תוקפים בחזרה את הטורקים ומאיימים בתגובה לכל הסלמה.

קשה לדעת כיצד יסתיים המשבר. טורקיה נכנסת לשנת בחירות ונמצאת ככל הנראה לקראת הכרעה סופית האם לשמר את דרך החילוניות או לנטוש אותה. בתקופה זו, נראה כי ארדואן יקצין עוד יותר את עמדותיו ולא ימתנן. בישראל, שתצטרך להתמודד בחודשים הקרובים עם זרם גדל והולך של ספינות לעזה, ייטיבו לעשות אם יפעלו לשנות את חוקי המשחק מן הייסוד על מנת לשפר במשהו את הסיכוי שלא להפסיד במערכה על התודעה.

בחצי האי הקוריאני למוד המתיחות, האווירה נפיצה במיוחד לאחר שוועדת חקירה מטעם הדרום האשימה באופן רשמי את הצפון בהטבעת אוניית מלחמה והריגת 46 חיילים במרץ האחרון. בצפון מאיימים במלחמה, ובדרום לא מוכנים להבליג הפעם אחרי שנים של תגובות מינוריות יחסית להתגרויות מכיוון פיונגיאנג. חילופי שלטון ביפן ומפנה אפשרי במדיניות הסינית כלפי שכנתה הקומוניסטית, מניחים את הקרקע לשינוי מסויים בזירה.

אותה סין שעשויה לפעול כמפשרת במזרח אסיה, מוצאת עצמה מותקפת באפריקה. אחרי עשור שהתאפיין בהסתערות סינית על כל חלקה פנויה, תרתי משמע, נשמעת באחרונה ביקורת גדלה והולכת על כל היבט כמעט בהתנהלות הסינית ביבשת, החל במדיניות הכללית, עבור באיכות הפרויקטים והשפעתם על מדינות היבשת וכלה בהשלכות הדמוגרפיות. בתקופה הקרובה תעמוד למבחן יכולתם של הסינים להתמודד עם הביקורת מזה ויכולתם של התאגידים המערביים לנצל את האווירה החדשה לבלימת ההתפשטות הסינית באפריקה.

קריאה נעימה.


מאמרים נוספים