דבר העורך

אפריקה. מזמן לא מה שחשבת.

אלון לוין, יובל בוסתן


אפריקה. מהי האסוציאציה הראשונה העולה לראשך לגביה?

רבים רואים את דמותו של ילד קטן עם בטן נפוחה מרעב ועיניים מלאות ייאוש. אחרים חושבים על שבטים נלחמים, על שלטון אירופי אכזרי, על מגפות ועל מעשי זוועה. אלו הן, למרבה הצער, מנת חלקה של היבשת במאתיים השנים האחרונות.

הקרבה לאירופה, מגוון של מחצבים ואוכלוסיה לא מפותחת, הפכו את אפריקה ליעד המועדף על כל המעצמות. הקולוניאליזם האירופי האכזרי והנצלני, מאבקי הכוח בין ארה"ב לברה"מ במהלך המלחמה הקרה הראשונה והמלחמות הפנימיות שפרצו לאחר נטישת המעצמות, פערו כולם פצעים בגופה של היבשת השחורה.

סין הביאה ליבשת משב רוח מרענן בדמות מסחר והסכמי פיתוח שהיטיבו באופן משמעותי עם המדינות האפריקניות. לעומתה, קיני הטרור שהתפתחו במזרח אפריקה יצרו זירה חדשה במלחמה העולמית בטרור והביאו למלחמה בין אתיופיה למיליציה המוסלמית בסומליה.

בזירה הפנימית, התהוו בשנים האחרונות שני גורמים פנים-אפריקנים המשפרים את יכולות מדינות היבשת לדאוג לעצמן. דרום אפריקה הדמוקרטית, שהתעצבה בשנים האחרונות לכדי מעצמה אזורית משפיעה, והאיחוד האפריקני, שהופך אפקטיבי משנה לשנה.

מהי תוכנית הפעולה הסינית לגבי אפריקה? האם מדובר בקולוניאליזם מסוג חדש? כיצד מגיבות המעצמות הדמוקרטיות ובראשן ארה"ב וצרפת לחדירה הסינית? באיזו מידה משפיעים על היבשת התהליכים העוברים על דרום אפריקה? כיצד תשפיע הכרעת הטרור בסומליה על המלחמה העולמית בטרור, וחשוב מכל – האם ההתעוררות העולמית המחודשת באפריקה תוביל שוב לחורבן היבשת, או שלראשונה גם תושביה יצאו נשכרים?

התשובות, והשאלות החדשות הנובעות מהן – בגיליון זה.


מאמרים נוספים