הכל כבר היה מוכן – שולחנות עם כיבוד, מנהיגים, כתבים, צלמים, וילנה הצטחצחה לקראת חיזוק שיתוף הפעולה של האיחוד האירופי עם שלוש חברות בברה”מ לשעבר – אוקראינה, גיאורגיה ומולדובה. המארחים התכוננו לכל מלבד להודעה מקייב בדבר ההחלטה שלא לחתום על ההסכם. נשיא רוסיה פוטין החליט לאמץ את הקו הידוע של הנשיא בוש הבן – “או שאתם איתנו או שאתם נגדנו”. נשיא אוקראינה ינוקוביץ’ עשה את החשבון עבור הכלכלה שלו שתלויה עדיין באופן משמעותי במוסקבה, ובחר ברוסיה. בתגובה, יצאו מאות אלפים מתומכי האופוזיציה לרחובות ודרשו את התפטרותו של ינוקוביץ’.
מנהיג אחר, שלא מצליח לכפות את רצונותיו, הוא נשיא ארה”ב אובאמה שבחודשים האחרונים מוסיף לאבד תמיכה ציבורית ואמינות בזירה הבינלאומית. בעודו מכין את צבאו לנסיגה באפגניסטן, מדינה שבה הושקעו מאות מיליארדי דולרים ואלפי חיים של חיילים אמריקנים אבדו בה, נתקל אובאמה בעמדות קשוחות של בן הברית קרזאי, ובהפיכת הטאליבן לצד שמתחשבים בו מבחינה פוליטית.
ולבסוף, תהליך השלום. בזמן שמזכיר המדינה קרי ממשיך לקפץ בין ירושלים לרמאללה לקול טרוניות הצדדים שחוזרים על המנטרות הישנות, ועל רקע מתיחות מחודשת ביחסים בין נתניהו לאובאמה, עולה השאלה כיצד נכון לראש הממשלה הישראלי להתנהל מול הנשיא האמריקני. במקביל, אווירת המו”מ שנמצא לקראת פיצוץ מאיימת לערער גם את יציבות הקואליציה של נתניהו.
קריאה נעימה.
