החשיפה כי אניית המלחמה הדרום קוריאנית ובה 46 מלחים טובעה על ידי צבא הצפון היא הנדבך האחרון בשורה ארוכה של פעולות עוינות כלפי הדרום בשנים האחרונות. הפעם, בסיאול מורידים את הכפפות ומבקשים להגביר את הלחץ על פיונגיאנג באמצעות סנקציות. גם הסינים סטו לאחרונה מהקו הקבוע שלהם ואינם מעניקים עוד גיבוי גורף לצפון קוריאה. ביפן, הלחץ הביטחוני כבר הביא להחלפת ראש הממשלה ולהחרפת הוויכוח הפנימי ביפן אודות הנוכחות האמריקנית. באזור מבינים כולם – עד שלא יסתיימו חילופי השלטון בצפון קוריאה, סכנת המלחמה היא ברורה וממשית.
ב-26 במרץ השנה, שקעה אניית הקרב הדרום קוריאנית “צ’אונן”, לא הרחק מהאי בייקניונג השייך לדרום קוריאה. שר הימייה הדרום קוריאני, אדמירל קים סונג צ’אן, צוטט כאומר: “לא נשב בצד ונביט בפגיעה ביקרים לנו. אנחנו נצוד את האחראים ונאלץ אותם לשלם מחיר כבד יותר” [1].
כחודשיים לאחר המתקפה, פרסמה ועדת החקירה את ממצאיה באשר לאסון הימי שגבה את חייהם של 46 מלחים דרום קוריאנים. מסקנת ועדת החקירה היא כי האנייה הוטבעה באמצעות טורפדו שנורה מצוללת ננסית צפון קוריאנית.
הצפון קוריאנים, שהכחישו את מעורבותם באירוע מאז התרחש, הזדרזו והזהירו כי תגובה דרום קוריאנית תוביל למלחמה בין שתי המדינות. להגנת הצפון קוריאנים, קודם פרסום ממצאי החקירה, נחלצו הסינים שטענו כי על פי אופי הפגיעה בספינה, נראה כי היה זה מוקש ימי אמריקני שגרם לפיצוץ [2].
ב-12 במאי, כשבוע לפני פרסום דו”ח ועדת החקירה, הטילו הצפון קוריאנים פצצה תרתי משמע, כשטענו להתקדמות משמעותית בתחום ההיתוך הגרעיני. ההודעה הצפון קוריאנית מתקבלת בסקפטיות, מאחר ועד כה אף מדינה לא הצליחה לייצר אפקט של היתוך גרעיני לאורך זמן, כדי לתרגם את זה לאנרגיה שימושית. התיאורטיקנים מעריכים שכשיימצאו הפתרונות הטכנולוגיים, ניתן יהיה לייצר אנרגיה אדירה ללא פסולת רדיואקטיבית ובכך תהיה פריצת דרך אדירה.
בתנאי מעבדה ולמשך זמן קצר, הצליחו מדענים בכמה הזדמנויות לייצר את האפקט, אולם הצפון קוריאנים טוענים כי הם בונים כור חדשני שייצר אנרגיה באופן קבוע. ההודעה פורסמה סמוך ליום הולדתו של קים איל סונג, ה”מנהיג הנצחי” ואביו של המנהיג הנוכחי קים ג’ונג איל. מדובר במסורת צפון קוריאנית – כשקים ג’ונג איל נולד, נאמר בצפון קוריאה שכוכב חדש נוצר… אולם להודעה הצפון קוריאנית, מפוקפקת ככל שתהיה, ניכרת משמעות תודעתית במאבק הפסיכולוגי מול הדרום [3].
קים שביקר קודם לכן בסין, הגיע על פי הדיווחים להבנה עם עמיתו הסיני הו ג’ינטאו, כי יש לפרז את חצי האי הקוריאני מנשק גרעיני. עבור הסינים מדובר במהלך חשוב, מאחר והם מעוניינים בהורדת הפרופיל האמריקני באזור ולהפוך למעצמת הגרעין היחידה במזרח אסיה. פירוז חצי האי יוריד מהלחץ הבינלאומי על צפון קוריאה, מטרה חשובה בעיני הסינים גם כן. אולם ההודעה הצפון קוריאנית האמורה על פריצת הדרך, שהגיעה זמן קצר לאחר הפגישה בין קים להו, הביכה את הסינים עד שהם הודיעו כי הם מפסיקים באופן זמני את אספקת הסיוע ההומניטארי לצפון קוריאה. ביחד עם החרם הדרום קוריאני והסנקציות הבינלאומיות שכבר הוטלו על המדינה הקומוניסטית הענייה בשל תוכנית הגרעין שלה, מדובר במכה אנושה עבור הצפון קוריאנים [4].
ב-24 במאי, ארבעה ימים לאחר פרסומו הרשמי של דו”ח החקירה, הודיעה דרום קוריאה כי היא מטילה אמברגו כלכלי על צפון קוריאה, ומביאה את הקשרים הכלכליים בין המדינות להקפאה כמעט מוחלטת. מדובר בצעד שיעלה לצפון קוריאה על פי ההערכות כ-200 מיליון דולר בשנה, ומדובר באחד הצעדים החריפים, בטרם ממומשות אופציות צבאיות, שדרום קוריאה יכולה הייתה לנקוט בהם [5].
מדינות רבות פרסמו גינוי ישיר לצפון קוריאה ואחרות הביעו דאגה על המתחולל. סין לעומת זאת ניסתה להפחית מעוצמת הגינויים, וכלי התקשורת הרשמיים שלה נמנעו כמעט לחלוטין מלעסוק בנושא. ראש הממשלה, וון ג’יבאו, הצהיר כי סין לא תתמוך במי שאחראי לפעולה נגד דרום קוריאה, אולם נמנע מלהאשים ישירות את הצפון. לעומתו, ראש ממשלת יפן, יוקיו האטויאמה, באחת מהצהרותיו האחרונות בתפקיד, השתמש בהטבעת הספינה הקוריאנית כדי להצדיק את עמדתו הלא פופולארית התומכת בהשארה של הבסיס האמריקני באוקינאווה.
חיילים מצבא הצפון צופים דרומה – בסכנת התלקחות. צילום: צבא ארה”ב
ריטואל יפני
האטויאמה הפך לקורבן לוואי של התקיפה הצפון קוריאנית. שלושה ימים לאחר פרסום דו”ח החקירה, הגיע ראש הממשלה היפני להבנה עם נשיא ארה”ב אובאמה בדבר הנחיצות בהשארת הכוחות האמריקנים באוקינאווה [6].
האטויאמה, שחושש מהתלקחות אפשרית בין צפון קוריאה ודרום קוריאה, התלקחות שתגרור גם את ארצו, הכיר בחשיבות קיומו של בסיס אמריקני גדול באזור, מאחר והוא יוצר מחויבות אמריקנית לביטחון היפני, ביטחון שיפן בינתיים לא יכולה להשיג בעצמה. מלחמה בין הקוריאות עשויה להדרדר לכדי מלחמה גרעינית, והיפנים, היחידים בהיסטוריה שנפלו קורבן לפצצה גרעינית, חוששים מכך.
האטויאמה, שכאמור נלחם בנוכחות הבסיס, ועמדתו זו הייתה מבין הגורמים שהביאו לניצחונו בבחירות בספטמבר 2009, מצא עצמו מול לחץ ציבורי קשה ביותר לנוכח ההחלטה הלא פופולארית שהפרה את הבטחת הבחירות שלו. בעקבות הלחץ, הודיע ב-2 ביוני על התפטרותו. האטויאמה גם ציין שחיתויות שלטוניות כסיבה להתפטרות, אך נראה שמה שהכריע את הכף היה העובדה כי נחלש באופן דרמטי בסקרים. בחודש הבא תיערכנה בחירות ביפן לבית העליון, אשר עשויות לחזק את המפלגה הליברלית-דמוקרטית שבאופוזיציה באופן שיאפשר לה להקשות על הליכי חקיקה של מפלגת השלטון.
האטויאמה הצטרף לרשימה הלא מחמיאה של ראשי ממשלה ביפן שלא שרדו יותר משנה בתפקיד – שינזו אבה, יאסו פוקודה וטארו אסו. בסיכום העניין, מאז שנת 2005, עת נבחר ג’וניצ’ירו קויזומי לכהונה שנייה, היו ליפן שישה ראשי ממשלה, כולל מחליפו של האטויאמה, נאוטו קאן. קאן הוא ראש הממשלה ה-94 במספר מאז הומצא התפקיד ביפן בשנת 1885, אז עדיין תחת שלטון הקיסר.
קאן הוא שונה במקצת מפרופיל קודמיו. בעוד שראשי הממשלה ביפן הם מה שמכונה בישראל “נסיכים” – קרי בנים לשושלת פוליטית משפחתית, קאן הוא איש עסקים ובנו של איש עסקים, שכיהן בחצי השנה האחרונה כשר האוצר בממשלת האטויאמה וכסגן ראש הממשלה, ולכן היה לבחירה המעודפת לתפקיד ההנהגה. הציבור היפני, שממהר למאוס בראשי ממשלה, לא יעניק לו יותר מאשר כמה ימי חסד. קאן יצטרך לנווט את ארצו בתוך מערבולת של שחיתויות פוליטיות, משבר מנהיגות מתמשך, מיתון כלכלי ארוך שנים ומציאות ביטחונית בעייתית, לאור איומי צפון קוריאה.
תרצה או לא תרצה, יפן היא בהחלט צד בסכסוך בין שתי הקוריאות. בשנים האחרונות ירו הצפון קוריאנים טילים מעל ליפן באופן מאיים ומתגרה, עד שיפן החלה לנסות ולשנות את החוקה הפציפיסטית שלה, הקימה משרד הגנה, ונראה כי היא פועלת להוספת יכולות התקפיות לצבאה שהתמקד זה למעלה מחצי מאה במשימות הגנתיות.
נאוטו קאן – האם ישבור את רצף הכשלונות? צילום: ממשלת יפן
שינויים בצמרת
ב-6 ביוני, איימה צפון קוריאה בתגובה קשה נגד הדרום נוכח היוזמה להביא את עניין הפגיעה בספינה למועצת הביטחון של האו”ם. מאחר ומזכ”ל האו”ם, באן קי מון, הוא דרום קוריאני בעצמו, מפלס החשדות הצפון קוריאניים רק עולה. באן אמר בעצמו לאחר שנודעו פרטי החקירה כי יש להגיב בסנקציות נגד צפון קוריאה בתגובה להתקפה. מדובר בפעם הראשונה שדרום קוריאה מעבירה לאו”ם בקשה מסוג זה בשל הסכסוך הפנימי ביניהן, למרות שהוא נמשך מאז תחילת שנות ה-50. עד כה, העילה היחידה לסנקציות הייתה תוכנית הגרעין הצפון קוריאנית [7].
מאז ינואר 2009, עת דווח בתקשורת הדרום קוריאנית כי בנו השלישי של קים ג’ונג איל, קים ג’ונג וון, מיועד להיות המנהיג הבא של צפון קוריאה, ונראה שכבר קודם לכן עת רבו השמועות בדבר מצבו הבריאותי המדרדר של המנהיג הכל-יכול של המדינה הסטאליניסטית, מצויה צפון קוריאה במגננה אלימה מול העולם [8].
החשש הצפון קוריאני הוא כי קים האב ימות בטרם הצליח בנו לבסס את מעמדו כמנהיג. התוצאה תהיה כאוס פוליטי בצפון קוריאה שעשוי להיות מנוצל על ידי מדינות המערב להפלת המשטר הקומוניסטי, בדרך לאיחוד הקוריאות, שאיפה עליה מדבר גם הנשיא הדרום קוריאני הנוכחי לי מיונג באק. בשל כך, נוהגת צפון קוריאה בשנתיים האחרונות ביתר שאת לפזר איומים כנגד הדרום, יפן ומדינות אחרות.
עדות למצבו הבריאותי המדרדר של המנהיג הצפון קוריאני, התקבלה ב-7 ביוני, עם עריכת השינויים בצמרת המדינה הקומוניסטית. ג’אנג סונג תא’אק, גיסו של קים קודם לעמדת מספר 2 במפלגה. ביוני 2009 במאמר “צל גרעיני”, הצבענו על ג’אנג כעל מי שבשל השתייכותו למשפחת קים והניסיון הפוליטי שלו, ימונה לתפקיד היורש של קים, מתוך כוונה להשלים בהמשך את העברת השלטון לאחד מבניו של המנהיג הצפון קוריאני [9].
ייתכן וג’אנג אף “עזר” למזל שלו. ב-2 ביוני נהרג רי ג’ה גאנג בן ה-80, אחד האנשים המקורבים ביותר לקים ג’ונג איל, בתאונת דרכים. רי כיהן כמזכירו האישי של קים במשך שנים רבות ונשא בתפקידים בכירים נוספים במפלגה. נראה כי הוא יועד להדריך את בנו של קים בדרך לחילופי הגברי בהנהגה הצפון קוריאנית. הוא גם נחשב ליריב הגדול ביותר ג’אנג במפלגה וככל הנראה היה מעורב בהרחקתו הזמנית של ג’אנג ב-2004. למרות טענות הצפון קוריאנים כי רי נהג בשכרות לאחר מסיבה פרטית בביתו של קים, החשד הוא כי ג’אנג, שהעריך כי צפויים שינויים בהנהגה, עומד מאחורי התאונה. למעשה, בחודשים האחרונים נהרגו כמה בכירים נוספים באורח מיסתורי בצמרת הצפון קוריאנית, אינדיקציה נוספת לצורך בזירוז חילופי השלטון. ייתכן וקים עצמו החל להורות על חיסולם של בכירים שלהערכתו יפריעו לבנו לתפוס את רסן השלטון [10].
יש להניח כי קים, אשר קידם לפני שנה את בנו הצעיר קים ג’ונג און לתפקיד בכיר במשטר, העדיף לאחוז במושכות השלטון ככל שיכל, כדי לפקח על בנו בן ה-26 בטרם תוטל עליו המשימה להנהיג את המדינה בת 23 מיליון התושבים. מינויו של הגיס לתפקיד סגנו מצביע על הכרה מצד קים כי קיימת סבירות גבוהה שייאלץ לפרוש מתפקידו כבר בחודשים הקרובים.
שאלה אחרת שעשויה להישאל היא האם ג’אנג נאמן למשפחת קים, או שמא הוא מעונין בתפקיד בעצמו, לאור העובדה כי בעבר ביקש, על פי פרסומים שונים, להחליף את קים ובשל כך נאלץ לגלות אל מחוץ לצפון קוריאה למשך מספר שנים. מאחר ובחודשים הקרובים קים יפנה את כסאו, אם כי צפון קוריאה תנסה לעכב את הידיעה הזו ככל שתוכל, המדינה הסטאליניסטית עומדת להיכנס לתקופה רגישה מאין כמוה, בה היא תגיב בתוקפנות רבה אף יותר מכפי שהגיבה עד כה. הסבירות להתלקחות צבאית עולה לנוכח ההתפתחויות הפנימיות, ואם דרום קוריאה תתעקש למצות עם שכנתה הצפונית את הדין בגין פרשת האנייה, היא עשויה למצוא עצמה במלחמה [11].
בהקשר הזה גם ניתן להבין את ההודעה המוזרה והמפוקפקת בדבר פריצת דרך בתחום ההיתוך הגרעיני, אשר אמורה לאותת למערב כי לצפון קוריאה יש עליונות טכנולוגית. גם הניסויים הגרעיניים של השנים האחרונות וירי הטילים נוגע לסוגייה הזו. הפגיעה בספינה הדרום קוריאנית עשויה להיות הפגנת שרירים צפון קוריאנית, אולם עד כה מסרבים הצפון קוריאנים ליטול אחריות למעשה, ונראה שהסיבה לכך היא בשל העמדה הסינית המסרבת להעניק גיבוי לדבר.
קים ג’ונג איל – מכין את הירושה. צילום: טלוויזיה
מתארגנים ליום שאחרי
הצעד הסיני להקפאת הסיוע לצפון קוריאה, במידה ואכן ייאכף על ידי סין, יהווה פריצת דרך מיוחדת ומסוכנת בתולדותיו המודרנים של חצי האי. סין היא אולי הגורם העיקרי להנשמתה של צפון קוריאה, אשר רבים מאזרחיה חיים על סיוע בינלאומי, לאחר ששני מיליון אזרחים גוועו ברעב בסוף שנות ה-90. הסינים רואים בצפון קוריאה מדינת חיץ בינם ובין דרום קוריאה והמערב. קריסתה של צפון קוריאה עשויה להוביל לאיחוד הקוריאות למדינה דמוקרטית פרו-מערבית ומעצמה תעשייתית בגבולה הדרומי של סין. השלכות בעייתיות אחרות עשויות להיות זרם פליטים אדיר מצפון קוריאה לסין, בשל הגבול המשותף הארוך, שהוא למעשה האופציה הסבירה ביותר עבור הצפון קוריאנים, בשל העובדה כי הגבול הדרומי הוא האזור הממוקש ביותר בעולם.
הסינים מבקשים לייצר לחץ על צפון קוריאה כדי להזכיר לקים ג’ונג איל מיהו בעל הבית האמיתי באזור, לאחר שקים ביצע מהלכים באופן עצמאי תוך הבכת פטרוניו הסינים. אולם הלחץ הסיני לצד הסנקציות הבינלאומיות והדרום קוריאניות, עשוי להוביל את צפון קוריאה למשבר הומניטארי חריף, דוגמת זה שפקד את המדינה לפני עשור לערך. ישנם שני הבדלים בין המשבר ההוא למשבר האפשרי: כיום יש לצפון קוריאה נשק גרעיני ומנהיג חולה המעוניין להעביר לבנו את השלטון באופן חלק. למעשה, המצב באזור נפיץ עד כדי כך שאם מצבו הבריאותי של קים ג’ונג איל ידרדר באופן שיקשה עליו להמשיך ולתפקד, עשוי בנו לבצע פעולה ביטחונית דרמטית במטרה לנסות ולהרתיע.
רף הסכנה להתלקחות צבאית עלה בשבועות האחרונים כאמור, זאת בטרם הגיע האו”ם להחלטה, כשישנו חשש כי הדרום קוריאנים יחפשו אחר תגובה צבאית לפגיעה בספינה שלהם. המפתח לפתרון כלשהו באזור נמצא בבייג’ינג ובוושינגטון. שתי הקוריאות שואבות חלק ניכר מהביטחון שלהן משתי מעצמות העל. אף אחד מהצדדים אינו מעוניין במלחמה, אולם הדרום קוריאנים אינם מוכנים להבליג עוד והצפון קוריאנים חשדנים. כל עוד הסינים מעניקים מטרייה למשטר הנוכחי בצפון קוריאה, הוא ישרוד.
אם הסינים ימאסו בהתנהגות הצפון קוריאנים, הם יבקשו פתרון חלופי לסוגיית צפון קוריאה שלא יכלול איחוד בין הקוריאות, בוודאי לא כל עוד ארה”ב אוחזת בנוכחות גדולה בדרום קוריאה בנקודות אחרות באזור. הנשיא האמריקני אובאמה, הדוגל בגישת הפשרה והמו”מ, דווקא התעקש עד כה על המשך הנוכחות האמריקנית באוקינאווה, אולם הוא עשוי לתמוך בהסדר עם הסינים, שיכלול עיצוב מחדש של חצי האי הקוריאני.
כאמור, נותר עדיין לבחון האם הסינים נאמנים לצעדי הלחץ שלהם. עבור הצפון קוריאנים ישנה עוד אופציה אחת והיא רוסיה. לרוסים יש גבול בן 19 קילומטר עם צפון קוריאה, ובדומה לסינים גם הם רואים בצפון קוריאה מדינת חיץ חשובה עם המערב. במידה ויגבר החשש הרוסי מפני קריסה צפון קוריאנית, עשויים אלה להיכנס אל תוך הואקום ההומניטארי שייווצר כדי לסייע בהנשמתה של צפון קוריאה.
אולם בין אם יגיע סיוע מרוסיה ובין אם לאו, צפון קוריאה תמשיך לנהוג בתוקפנות לפחות עד שבנו של קים יתבסס בשלטון. זמן התפר הזה בו אנו מצויים כרגע, הוא הזמן הרגיש ביותר. את זאת מבינים היום גם ביפן, גם בדרום קוריאה ובוודאי שגם בבית הלבן.
הערות
1. “S.Korea minister vows retaliation over warship sinking”, Hindustan Times,02/05/2010
2. Yoichi Shimatsu, “Did an American Mine Sink South Korean Ship?”, New America Media, 27/05/2010
3. John Sudworth, “North Korea reports nuclear fusion success”, BBC News, 12/05/2010
4. Daisuke Nishimura, “Sources: China cuts aid to North”, The Asahi Shimbun, 31/05/2010
5. David E. Sanger and Thom Shanker, “Pentagon and U.N. Chief Put New Pressure on N. Korea”, New York Times, 24/05/2010
6. “Japan’s Leader Concedes On Okinawa Base”, AP, 23/05/2010
7. Hyung-Jin Kim, NKorea threatens SKorea for taking it to UN”, AP, 06/06/2010
8. עוד בנושא במאמר “צל גרעיני”, בגיליון יוני 2009 של סיקור ממוקד
9. שם
10. Choe sung hun, “N. Korea Reports Death of Official Guiding Succession”, New York Times, 05/06/2010
11. Jun Kwanwoo, “North Korea promotes Kim’s brother-in-law, sacks PM”, AFP, 07/06/2010
