המשפחות הפוליטיות

שחיתות שלטונית שהובילה לטבח

יובל בוסתן, אלון לוין


שנים רבות של דיקטטורה בפיליפינים תחת שלטונם של הזוג מרקוס, הוחלפו לפני 23 שנים בשיטה דמוקרטית למראית עין, שהעניקה מידת מה של חירויות אך נותרה מושחתת כקודמתה. תוצר לוואי בלתי נמנע של התנהלות זו היא אלימות פוליטית קשה, שהביאה בחודש שעבר לאחד ממעשי הטבח המחרידים בתולדות הפיליפינים.

המערכת הפוליטית בפיליפינים נחשבת לאחת המערכות המושחתות ביותר בעולם. לכאורה, מתקיימת דמוקרטיה במדינה מאז 1986, עת הודח הדיקטטור פרדיננד מרקוס, שביחד עם אשתו שדד את אוצרות המדינה. בפועל, הפוליטיקה המקומית במדינה בה חיים קרוב למאה מיליון בני אדם, מוכתבת על ידי חמולות פוליטיות, על פי הערכות כ-200-250 במספר, אשר משתלטות על עמדות הכוח השונות, מתפקיד הנשיא, ועד לפקידות הנמוכה במחוזות המרוחקים.

חמולות אלה מצוידות בממון רב, המשמש אותם להענקת שוחד בחירות באופן גלוי. חלק מהכסף מגיע ישירות מהקופה הציבורית, ותומכי החמולות מתוגמלים בהתאם לתמיכתם. מספר כלי הנשק הבלתי חוקיים במדינה מוערך על ידי המשטרה ביותר ממיליון, רובם בשירותם של המיליציות. חלק מהמיליציות הללו הן ארגוני הטרור לכל דבר ועניין. הן פועלות בדרום המוסלמי של המדינה וחלקן אף מונהגות ישירות על ידי המשפחות הפוליטיות.

ההגמוניה של המשפחות החזקות נשמרת הודות לסיוע מצד כוחות הביטחון ומערכות השלטון האזרחיות. באזורים בהן פועלות יותר ממשפחה אחת, מתרחשות לא אחת התנגשויות דמים סמוך לבחירות. המשמעות של הפסד בבחירות נוגעת לכל המשפחה, אשר מקור פרנסתם מאוים על ידי המשפחה היריבה. הדרך להתפרצות אלימה, אם כן, קצר ביותר.

טבח במאגינדנאו

משפחת אמפטואן, היא ככל הנראה המשפחה הפוליטית החזקה ביותר במחוז האוטונומי המוסלמי מאגינדנאו שבדרום הפיליפינים. אבי המשפחה, אנדאל אמפטואן האב, מכהן כמושל המחוז מאז 1998. בניו נושאים אף הם בתפקידים בכירים באזור. בסך הכל ישנם 18 ראשי ערים ברחבי המחוז, המשתייכים למשפחה.

מול משפחת אמפטואן, עומדת משפחה פוליטית אחרת – משפחת מאנגודאדאטו, החברה, כמו משפחת אמפטואן היריבה, במפלגת השלטון "לאקאס". משפחת מאנגודאדאטו אוחזת אף היא בכמה תפקידים פוליטיים חשובים, ובן המשפחה אסמעיל, החליט להתמודד לתפקיד המושל ב-2010.

המתיחות בין המשפחות הובילה לא אחת את הנשיאה גלוריה ארויו להתערב אישית על מנת לתווך בין הנצים. במסגרת התיווך, על פי טענת היועץ הפוליטי של ארויו, גבריאל קלאודיו, הוסכם כי אף חבר ממשפחת מאנגודאדאטו לא ינסה להתמודד על משרת מושל המחוז מול משפחת אמפאטואן [1]. משפחת אמפטואן נחשבת למקורבת לנשיאה ארויו, והיא זו שעזרה לנשיאה לנצח במחוז הבחירה הזה ב-2004 ובבחירות לקונגרס ב-2007.

ב-21 בנובמבר השנה, בשטח השייך ככל הנראה למשפחת אמפטואן, הופעל דחפור לצורך כריית בור עמוק באדמה. יומיים לאחר מכן תתברר מטרת הבור המצמררת – קבר המוני למשפחת מאנגודאדאטו ותומכיהם.

אסמעיל מאנגודאדאטו הזמין באותו בוקר 37 עיתונאים כדי שיסקרו את הרגע בו יירשם להתמודדות על תפקיד המושל. אל שיירת העיתונאים הצטרפו בנות המשפחה, והשיירה מנתה כ-50 בני אדם שנעו בשישה כלי רכב. אסמעיל אמר לעיתונאים כי קיבל איומי רצח מיריביו, ולכן סבר כי הזמנתם לאירוע תבטיח כי דבר לא יקרה. נשות המשפחה נשלחו להרשמה מתוך הנחה כי אלה המאיימים על אסמעיל לא יפגעו בנשים. במהרה, התבררה הנחה זו כשגויה וטראגית. אסמעיל עוד הספיק לקבל מאשתו הודעת טקסט בה סיפרה כי זיהתה חברים במשפחת אמפטואן כחוטפים, אך בכך הסתיים הקשר ביניהם. באותה שיירה נע רכב נוסף, שלא היה קשור למטרת הנסיעה – פקיד ממשלתי, אשתו ושלושה חברים שלו, שעשו דרכם לבית החולים ונקלעו למקום בטעות.

לא פחות מ-100 בני אדם חמושים עצרו את השיירה כמה קילומטרים לפני היעד שלה. כל יושבי שבעת רכבי השיירה נחטפו. האכזריות של החוטפים הייתה כמעט בלתי נתפסת – אשתו של אסמעיל חוותה גורל אכזרי במיוחד – איברי המין שלה הושחתו באמצעות מאצ'טה ויריות אקדח, עיניה נעקרו, רגליה נכרתו, כדור נורה לתוך פיה [2]. החוטפים כרתו ראשים, אנסו את נשות השיירה ועוד. על פי אחד הדיווחים, אחת מהנשים אף הייתה בהריון [3]. הדחפור הממשלתי קבר 57 גופות לפחות בתוך הבור, אולם בטרם הספיק להסתיר את הראיות, איתר אותו מסוק משטרתי, והטבח נחשף.


תמונות מזירת הטבח – האירוע שעשוי לשנות את סדרי השלטון. צילום: שידורי אל ג'אזירה

נראה כי כל העיתונאים בשיירה נרצחו, הטבח הגדול ביותר של עיתונאים בהיסטוריה על פי הארגון עיתונאים ללא גבולות, שאנשיו סברו תחילה כי מדובר ב-12 עיתונאים "בלבד", מאחר ונוצר קושי רב לזהות את הגופות המושחתות [4]. לפחות ארבעה בני אדם הצליחו להימלט מהטבח, ויוכלו לשמש כעדים במשפט של משפחת אמפטואן.

משטר צבאי הוכרז באזור האסון, והצבא קיבל הוראה לפרק את כל המיליציות החמושות ולהביא את האחראים לטבח לדין. מספר גדודי חי"ר נפרסו בשטח. כמה מבני משפחת אמפטואן נעצרו, הוטסו למנילה וגורשו מהמפלגה, וכעת הם ממתינים למשפטם.

אסמעיל מאנגודאדאטו, המום מהאסון – חוץ מאשתו נרצחו גם שלוש מאחיותיו, דודתו ועורכי דינו – ניגש להשלים את ההרשמה שלו לבחירות ב-27 בנובמבר, בהצהירו כי דבר לא יעצור אותו מלהתמודד. יש הממתינים בפיליפינים לראות כיצד תגיב משפחת מאנגודאדאטו, לנוכח הפגיעה בה. נקמת דם וקרב חמולות הם עניינים מקובלים בדרום המדינה ומכונים בניב המקומי "רִידוֹ", ובני משפחת אמפטואן, שרבים מהם עצורים על ידי הממשלה, עשויים לעמוד בפני נקמה שכזו. השחיתות הפוליטית הגיעה למדרגה כזו, שבקרב מאת החמושים שהשתתפו בפשע, אותרו גם שוטרים מקומיים. הצבא באזור קיבל הוראה לוודא כי לא יתבצעו נקמות דם, מנסה לאתר את כל המשתתפים בטבח.

משפחת אמפטואן אף ניסתה להטיל את האשמה בטבח על ארגוני הטרור, האשמה שנדחתה בבוז על ידי הממשלה, משפחת מאנגודאדאטו וארגוני הטרור עצמם, המתרכזים בדרום המדינה, מזוהים עם אל קעידה וחולמים על התנתקות מוסלמית מהמדינה הקתולית. במסגרת המאבק המוסלמי לעצמאות, שהחל עוד בשנות ה-70, כבר נהרגו עד כה כ-150,000 בני אדם.

הבחירות ב-2010

הציבור בפיליפינים הגיב בזעם ובכאב רב לנוכח האירוע המחריד. התקשורת במדינה, שספגה כאמור מכה אנושה, פועלת בימים אלה להטיל לחץ רב על הממשלה כדי להביא לרפורמות מרחיקות לכת בניסיון להשתלט על השחיתות הגואה. צעד ראשון במאבק הוא הגדרתן של המשפחות הפוליטיות כמשפחות פשע.

החשש כיום בפיליפינים, הוא כי הטבח המחריד יהיה רק סיפתח אלים לשנת הבחירות, בה לצד תפקיד הנשיאות יועמדו לבחירה תפקיד מושלים ותפקידים פוליטיים נוספים, בסה"כ קרוב ל-18,000 משרות פוליטיות. בהתחשב בתרבות הפוליטית במדינה ובזעם על אירועי החודש האחרון, התנגשויות אלימות עשויות להפוך תכופות ואלימות יותר ויותר.

נראה כי מערכת הבחירות לנשיאות הפיליפינים, המתוכננת לחודש מאי בשנה הבאה, עשויה להידחות בשל הטבח. הצעה אחרת עלתה לקיים את הבחירות לתפקיד המושל במאגינדנאו ובמקומות בעייתיים אחרים, בנפרד משאר הבחירות, כדי לאפשר לכוחות הביטחון להתפרס באופן מרתיע ולמנוע אלימות פוליטית.

הנשיאה גלוריה ארויו, אינה יכולה להתמודד בבחירות בשל הגבל חוקתית על מספר הקדנציות שלה. אולם מאחר וארויו משתייכת למשפחת מאקאפאגאל החזקה – אביהּ היה הנשיא התשיעי של המדינה, ובני משפחה נוספים אוחזים בעמדות מפתח – מבקשת ארויו להתמודד על תפקיד בקונגרס הפיליפיני מתוך שאיפה לזכות במשרת יו"ר הקונגרס. צעד זה, על רקע הטבח בדרום המדינה, בו נחשפה פעם נוספת בפני העולם השחיתות הפוליטית במדינה, זוכה לביקורת קשה בקרב אישים פוליטיים במדינה [5].

בבחירות 2010, ייצג את מפלגתה של ארויו שר ההגנה שלה ג'ילברטו תאודורו, אולם נראה כי בנינו אקינו, בנהּ של הנשיאה ה-11 של הפיליפינים קוראסון אקינו, הוא המועמד המוביל, מאחר והטבח פוגע בתמיכה הציבורית במפלגת השלטון. מאז מותה של אמו בתחילת אוגוסט, נהנה בנינו, המכונה "נוֹינוֹי" מתמיכה ציבורית נרחבת – 60% בסקר שנערך בספטמבר [6]. אביו של בנינו ג'וניור, בנינו האב, היה סנאטור שנרצח על ידי אנשיו של פרדיננד מרקוס ב-1983, לאחר שהוביל את הביקורת הליברלית על משטרו.


הנשיאה ארויו (עם מדבדב) – לא תתמודד שוב, אבל הכוח יישאר במשפחה. צילום: הקרמלין

עתיד לא ברור

המסורת הפוליטית האלימה והמושחתת במדינה הדרום-מזרח אסיאתית, מונעת ממנה להתפתח. הגולה הגדולה של הפיליפינים, מעל 10 מיליון אנשים המועסקים במגוון רחב של מקצועות, ממשיכה לשלוח ממון רב הביתה, ובפיליפינים מערכת החינוך נהנית מתקציבים נדיבים. הטרור בדרום והשתלטות המשפחות הפוליטיות על משאביהּ, עוצרים תוכניות פיתוח רבות.

על אף הפופולאריות של בנינו אקינו והעובדה כי הוא בא ממשפחה התומכת בליברליזציה של המדינה, מדובר בסופו של יום בעוד משפחה פוליטית חזקה, שתעשה לביתה על חשבון הציבור. רק שינוי דרמטי של המערכת הפוליטית, משינוי שיטת הבחירות, דרך המלחמה בשחיתות ועד הגבלת השתתפות של מספר חברים מאותה משפחה בהתמודדות על משרות ציבוריות, תוכל להעניק לפיליפינים פתח ליציאה מדרך השחיתות.

ייתכן והטבח בדרום המדינה יהיה האירוע שיביא למפנה, שיעניק גיבוי ציבורי למי שיבקש לבצע את הרפורמות. נראה כי התקשורת במדינה, המלקקת את פצעיה לאחר רצח עשרות העיתונאים, תפעיל לחץ כבד על הממשלה לאמץ את השינויים המיוחלים. עד שהרפורמות הללו יתבצעו, נראה כי אזרחי הפיליפינים ימשיכו לשלם את מחיר השיטה בכיסם הפרטי, ולעיתים אף בחייהם.

הערות

1. Christian V. Esguerra, "Malacanang distances itself from mass murder", Philippine Daily Inquirer, 25/11/2009

2. "We can’t call them animals, they are monsters", Philippine Daily Inquirer, 26/11/2009

3. Eric De Castro, "Philippines imposes emergency; massacre toll reaches 46", Reuters, 24/11/2009

4. "Twelve journalists killed on Mindanao island in "dark day for press freedom", Reporters Without Border, 23/11/2009

5. Conrado Ching and Aytch S. de la Cruz, " FVR calls for GMA resignation", The Daily Tribune, 03/12/2009

6. "Three best leaders to succeed PGMA in 2010", Social Weather Stations, 14/10/2009


מאמרים נוספים