מפלגת חוק וצדק בפולין זכתה בסוף אוקטובר בהישג היסטורי בבחירות, כשהשיגה את רוב המושבים ולא תזקק להקים קואליציה עם מפלגות אחרות כדי לשלוט. פולין, המוטרדת הן מהמתרחש באוקראינה והן מגלי ההגירה ליבשת, עשויה להוביל קו תקיף יותר באיחוד האירופי, בתקווה להפעיל לחץ על רוסיה מזה, ועל גרמניה מזה.

בפברואר 1956 נערכה הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית בברה”מ. בחלק הסודי של הוועידה חשף המזכ”ל ניקיטה כרושצ’וב את פשעי סטאלין. תוכן הנאום הגיע לידי המוסד על ידי יהודי-פולני בשם ויקטור גרייבסקי ומשם הפך לכלי עיקרי במלחמת התעמולה המערבית בקומוניזם. בפולין הובילה הדה-סטאליניזציה לפיצול פנים מפלגתי בין שתי סיעות – סיעת נאטולין שביקשה לשים דגש על הלאומניות הפולנית וחבריה היו כפריים וברובם אנטישמיים; וסיעת פולאבי שהתבססה על שכבת האינטליגנציה ובתוכה גם יהודים רבים שביקשה ללכת לכיוון של רפורמות ליברליות. הסובייטים הגיעו למסקנה שעדיף רפורמות על פני התעוררות הלאומיות הפולנית שתוביל להתרחקות מאמא רוסיה וסיעת פולאבי עברה לתת את הטון במדינה.

כמעט 60 שנה אחרי, הפוליטיקה הפולנית עדיין מתבססת ברובה על חלוקה דומה. בשלוש מערכות הבחירות האחרונות זכו שתי המפלגות הגדולות בכ-80% מהמושבים – מפלגת המצע האזרחי הליברלית, ששמה דגש על זכויות אדם, על כלכלת שוק, פרו-אירופיות ובראשה עמד רוב השנים דונלד טוסק, בן למיעוט הקאשוביאני; ומולה מפלגת חוק וצדק השמרנית-לאומית שמתמקדת במלחמה בשחיתות וחבריה הם אנטי-רוסים, אנטי-גרמנים וחלקם אף אנטישמיים. המצע האזרחי שואבים את כוחם מתושבי מערב המדינה ותושבי הערים, חלקם מאזורים שהיו בעבר חלק מגרמניה, ואילו חוק וצדק נשענים על הבוחר במזרח המדינה, על האיכרים וחברי הכנסייה הקתולית. האיש החזק במפלגה הזו הוא ראש הממשלה לשעבר, ירוסלב קצ’ינסקי.

ניצחונה של מפלגת חוק וצדק בבחירות הכלליות שנערכו בפולין באוקטובר הוא הישג היסטורי במושגים פולניים. בפעם הראשונה מאז הפכה פולין לדמוקרטית, זוכה מפלגה אחת ברוב מושבי הפרלמנט – 235 מושבים מתוך 460. היסטוריה נוספת נרשמה כשבפעם השנייה בהיסטוריה האירופית ובפעם הראשונה בפולין עמדו בראש שתי המפלגות הגדולות נשים.

ראשת הממשלה החדשה, ביאטה שידלו, נחשבת לעושה דברו של קצ’ינסקי. כשנשאלה פעם אחת לגבי מדיניות מסוימת ושנויה במחלוקת, אמרה ש”היו”ר (קצ’ינסקי, א.ל. י.ב) תמיד צודק”. קצ’ינסקי עצמו, שעמד בראש הממשלה בשנים 2005-2007 נחשב לבעל אמירות חריפות ואף גזעניות, ונראה שבחר להישאר מאחורי הקלעים כדי למשוך קולות מהמרכז, לאור עמדותיו הלאומניות. הקדנציה הקודמת של קצ’ינסקי התקצרה לשנתיים לאחר ששותפה קואליציונית שלו פרשה מהממשלה והותירה אותו ללא רוב.

המהפך בפולין החל כבר בחודש מאי עם ניצחונו המפתיע בבחירות לנשיאות של מועמד חוק וצדק, אנדז’יי דודה, סמוך ליום הולדתו ה-43. את הקמפיין שלו ניהלה היטב ראשת הממשלה הנכנסת שידלו, שבאותן בחירות לפני כחצי שנה לא נחשבה עדיין לפוליטיקאית מהשורה הראשונה.

תפיסת העולם של קצ’ינסקי, המעוגנת היטב במדיניות המפלגה, מתמקדת בהיסטוריה של פולין כמדינה שחולקה בעבר מספר פעמים בין רוסיה ובין המדינות הגרמניות, בפעם האחרונה כמובן במסגרת הסכם מולוטוב-ריבנטרופ. בשל כך, המפלגה עוינת את רוסיה – קצ’ינסקי סבור שאחיו התאום המנוח, נשיאה לשעבר של פולין לך קצ’ינסקי שנהרג בתאונת מטוס מיסתורית, נרצח על ידי הרוסים.

גם מהגרמנים קצ’ינסקי לא חוסך את שבטו – בספרו מ-2011 “פולין של חלומותינו” טען קצ’ינסקי כי גרמניה פועלת להשיב לעצמה את השטחים שאיבדה לפולין לאחר מלחמת העולם השנייה. לדבריו הדרך לכך היא באמצעות ברית אסטרטגית עם הרוסים. במקום אחר בספר טוען קצ’ינסקי כי השטאזי, המשטרה החשאית של מזרח גרמניה לשעבר, היא זו שרוממה את אנגלה מרקל כל הדרך ללשכת הקנצלרית. האיבה לרוסיה ולגרמניה מובילה אותו בין היתר לרצות להדק את היחסים עם ארה”ב או מעצמות אחרות באירופה.

המשבר באוקראינה

אזור מערב אוקראינה, שתושביו לוחמים כיום במזרח המדינה ובפועל גם ברוסים, השתייך בתקופות שונות לפולין, עד שזו איבדה אותו לרוסים ב-1939. בשל כך יש לפולנים, ובעיקר ללאומנים שבהם, רגשות לאומיים כלפי מערב אוקראינה ועוינות לרוסיה. קצ’ינסקי כבר קרא בעבר ליד קשה יותר נגד רוסיה, אך באותה נשימה הביע גם התנגדות להגעתם של חיילים גרמניים במסגרת נאט”ו לאדמת פולין.

עד כה הפולנים היו מעורבים או נטען שהם מעורבים בכמה תחומים הנוגעים למלחמה באוקראינה – שיעור גבוה של עיתונאים פולניים מדווח לעולם על המתרחש במדינה השסועה; נטען לא אחת כי ישנם מאות שכירי חרב פולניים שנלחמים לצד האוקראינים; פולין קלטה רבבות של מהגרים ופליטים מאוקראינה; וכן שורה של משלוחים הומניטאריים הגיעו מפולין לידי האוקראינים.

המעורבות הרוסית באוקראינה יצרה שני מחנות בקרב מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר החברות כיום באיחוד האירופי – בעוד שההונגרים, הצ’כים והפולנים התנגדו בדרגות שונות למדיניות הרוסית, נותרה סלובקיה ידידה קרובה של מוסקבה. בשנה האחרונה נרשם שינוי, כשהסלובקים החלו מתרחקים מרוסיה, ומנגד ההונגרים שבו והתקרבו למוסקבה – בין היתר הם חתמו על עסקת גרעין של 10.8 מיליארד דולר עם הרוסים.

ההתקרבות ההונגרית לרוסיה גבתה מחיר ביחסיה של זו הראשונה עם פולין. כשרה”מ ההונגרי ויקטור אורבן ביקר בוורשה, סירב קצ’ינסקי לבקשותיו להיפגש. נראה שפולין תחת הנהגתו של קצ’ינסקי, תוביל באיחוד האירופי עמדה המצדדת בלחץ רב יותר על מוסקבה. קצ’ינסקי, כמי שמעדיף יחסים קרובים עם ארה”ב, יתקשה אולי למצוא בנשיא ארה”ב הנוכחי פרטנר לכך, אולם אם ייבחר נשיא רפובליקני יש להניח שקצ’ינסקי יהיה ברשימת חבריו.

היחס למהגרים

מפלגת חוק וצדק מתנגדת למעורבות פולנית בקליטת מהגרים בגל ההגירה הנוכחי לאירופה. קצ’ינסקי אף טען כי המהגרים מהמזרח התיכון נושאים מחלות איתם ולכן אל לפולין לפתוח את שעריה. עד הבחירות העמדה הפולנית הייתה מרוככת יותר וראשת הממשלה היוצאת קופאץ’ אף הביעה נכונות לקליטת כמה אלפי פליטים כחלק מחובתה המוסרית של פולין. היא אף טענה כי ייתכן שבעתיד הנראה לעין תיווצר בעיית פליטים מאוקראינה ואז פולין תרצה שמדינות אחרות באיחוד האירופי יתגייסו לסייע לה בקליטה.

בכך נוצרה כבר קואליציה של מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר המשתייכות לאיחוד האירופי – פולין, צ’כיה, סלובקיה והונגריה – שכולן מתנגדות קולניות למדיניות ההגירה הגרמנית, הנוקטת בפתיחת שערים לקליטת מספר רב של פליטים.

ההתקפות המילוליות מצד פוליטיקאים פולנים מכוונות לא רק כלפי מהגרים במזרח התיכון ולא רק מצדו של קצ’ינסקי. אנטוני מציירביץ, מי שמיועד להיות שר ההגנה החדש, אמר ב-2002 בתוכנית רדיו בתגובה לשאלת מאזין כי “האותנטיות של הפרוטוקולים של זקני ציון מוטלת בספק אמנם, אך הניסיון מלמד שיש קבוצות כאלה בחוגים יהודיים”. יאנוש קפוצ’ינסקי, נציג מפלגת חוק וצדק בעיריית פוזנאן שנשאל פעם כיצד יש לקרוא לרחוב שמוביל לתחנת מחזור אשפה, ענה בלי להסס: “אושוויץ”.

כיצד יושפעו יחסי ישראל עם פולין, לנוכח האמירות האנטישמיות של חלק מחברי המפלגה? אנשי חוק וצדק מבקשים לשים דגש יותר על יחסים קרובים עם ארה”ב, במידה מסוימת על חשבון האיחוד האירופי. הפולנים כאמור משתייכים למדינות מרכז אירופה שמתנגדות למדיניות ההגירה, וקצ’ינסקי כבר הביע התנגדות עזה לצירוף ארצו לגוש היורו. הניסיון מלמד שמדינות בעלות עמדות שמרניות כאלה נוטות להיות פחות ביקורתיות כשזה נוגע לישראל. לפני 10 שנים הייתה מפלגת חוק וצדק בקואליציה עם שתי מפלגות קיצוניות יותר. הפעם, כשהיא ללא שותפות, יש מקום להאמין שהיא תרכך חלק מהעמדות הקיצוניות ותכוון קצת יותר לכיוון המרכז.