בניסיון למנף עוד יותר את שליטתה בתחום הגז הטבעי, חותרת רוסיה מזה זמן להשתלט על השוק האסיאתי הצומח. עסקת ענק שנחתמה עם יפן, שחייבת תחליפים לאנרגיה הגרעינית ממנה היא מנסה להיגמל, נולדה מאינטרס משותף. בד בבד, השלימה רוסיה את הצטרפותה לארגון הסחר העולמי שצפוי לסייע לצמיחת התמ”ג שלה בשנים הקרובות. ברקע, מאיים להתפרץ משבר חדש עם ארה”ב.
ועידת מנהיגי APEC של השנה התכנסה בוולדיווסטוק, רוסיה, והייתה הפסגה המשמעותית ביותר שאירח פוטין מאז חזר לכסא הנשיא. כאחד מהישגי הוועידה השנה, ניתן למנות את ההסכמה בין כל המשתתפים שלא לאסור ייצוא של דגנים או של מוצרי מזון אחרים, כדי להימנע מעליית מחירים בתחום המזון, ומהמחאות החברתיות שנוצרות כתוצאה מכך.
הסכמה זו נדרשה לאחר שב-2010 רוסיה אסרה ייצוא של דגנים, מה שדחף לעליית מחירים עולמית. בצורת בחלקים מרוסיה ומארה”ב העלתה חשש מצמצום ההיצא בשוק העולמי גם השנה, אך ההסכמה מכל מדינות APEC, ביחד עם דיווחים מעודדים מהודו על תוצרת חקלאית שתופנה לייצוא, מקטינים את הסיכוי לעליית מחירים אפשרית.
בשולי הוועידה, חתמו נשיא רוסיה פוטין וראש ממשלת יפן, יושיהיקו נודה, על עסקת ענק להקמת מסוף לייצוא גז טבעי נוזלי (LNG) מרוסיה ליפן בעלות של 13 מיליארד דולר. לצדדים עדיין נותר להסכים על עלות הגז הטבעי אך אם לא יהיו הפתעות, זה יישלח מרוסיה ליפן כבר בשנת 2018 ויפיק כ-10 מיליון טון LNG, השווים לכ-12% מהיקף היבוא הנוכחי של יפן. בנוסף, הצדדים מדברים על הנחת צינור תת-ימי על פני כ-800 ק”מ בין וולדיווסטוק לנייגאטה (Niigata), מה שיאפשר להוזיל משמעותית את הגז המגיע ליפן.
עסקה זו צפויה לשנות באופן דרמטי את הקשרים באזור – עבור רוסיה, תסייע העסקה לחזק את אחיזתה במזרח אסיה ולהפחית מהתלות בלקוחות האירופיים, שכידוע מחפשים בעצמם ללא הרף תחליפים לגז הרוסי. הרוסים, על פי חלק מההערכות, מצפים כי בתוך מספר שנים כמות הגז הרוסי שתזרום לאסיה תהיה גדולה מכמות הגז שתזרום לאירופה, הודות לעסקה עם יפן ולעסקאות המתגבשות עם סין ודרום קוריאה. העסקה עם יפן אגב, מהווה מנוף לחץ על סין ודרום קוריאה לסגור עסקה מצידם בהקדם.
עבור היפנים, העסקה תגדיל את התלות ברוסיה ותהפוך אותה למדינה היחידה שתחזיק בנתח של יותר מ-20% משוק הגז היפני. נוכח הצמצום הדרמטי בשימוש באנרגיה גרעינית לאחר פוקושימה, ליפנים אין הרבה אלטנרטיבות והם זקוקים לגז הרוסי. מנגד, במידה ואכן יונחו צינורות גז בין רוסיה ליפן, ירוויחו כאמור היפנים מהורדה דרמטית במחיר הגז הטבעי, שעולה היום כפול ממה שמשלמים באירופה או פי ארבעה ממה שמשלמים בארה”ב [1]. בנוסף, הגדלת הנתח הרוסי בשוק הגז היפני יקטין את תלותם במזרח התיכון הלא יציב, המספק כיום כ-90% מהנפט ו-25% מהגז הטבעי של ארץ השמש העולה [2].
פוטין ונודה עדים בטקס החתימה על עסקת הענק. צילום: הקרמלין
מאז סיום מלחמת העולם השנייה נרשמו ניסיונות רבים להגיע להסכם על האיים ולסיים את מצב הלחימה, ללא הצלחה. דימיטרי מדבדב הוסיף למתיחות כשהיה לנשיא הראשון הרוסי הראשון שביקר באיים ב-2010 וביקר שם שוב כראש ממשלה ביולי השנה. בביקוריו, שגררו ביקורת מצד היפנים, התחייב מדבדב להשקיע בשדרוג התשתות במקום [3].
היפנים אשר דורשים את האיים בחזרה, מקווים כי שדרוג היחסים הכלכליים והעניין הרב שמגלים הרוסים בייצוא כמויות אדירות של גז טבעי ליפן, יסייעו למצוא פתרון ולהשיג הסכם שלום, כמעט 70 שנה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. זמן קצר לאחר סיום הפסגה והחתימה על ההסכם, הצהיר פוטין כי הוא מעוניין ליישב את הסכסוך עם יפן כדי להתמקד בפיתוח לעתיד [4]. לשם כך, הזמין הנשיא הרוסי את עמיתו היפני לביקור במוסקבה לקראת סוף השנה.
פוטין חוגג הצטרפות לארגון הסחר העולמי וחותר לחיזוק השפעתו באסיה. צילום: הקרמלין
רוסיה מצטרפת לארגון הסחר העולמי
ובחזרה לרוסים, להם הייתה סיבה נוספת לשמוח בוועידת APEC – הוועידה כונסה כשבועיים לאחר שרוסיה הפכה לחברה ה-156 בארגון הסחר העולמי ה-WTO, לאחר כ-18 שנה של מו”מ. הבנק העולמי מעריך כי מעצם ההצטרפות, יגדל התוצר הרוסי (GDP) בכ-3% בכל שנה בשלוש השנים הבאות.
צירופה של רוסיה, הכלכלה הגדולה האחרונה בעולם שלא הייתה חברה בארגון, יאלץ את המדינה לעבור תקופת הסתגלות, כשמכסים יצומצמו ברוב הענפים מ-15% ל-7%, וסובסידיות ממשלתיות לחקלאים וליצרני רכב לדוגמא, תבוטלנה [5]. הסרת המכסים הרוסית תיכנס לתוקף מול כל שאר החברות בארגון, למעט ארה”ב.
האמריקנים מברכים על ההצטרפות ומצהירים כי ישמחו לקבל תנאים טובים יותר למכירת מוצרים אמריקנים מרוסיה. הערכות מדברות על הכפלה של הייצוא האמריקני לרוסיה בתוך 5 שנים. אך כדי לזכות בכך, נדרש שינוי חקיקה בוושינגטון – בארה”ב עדיין נמצא בתוקף תיקון ג’קסון-ואניק, אותה תקנה היסטורית מאמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת, שחוקקה כדי להגביל סחר עם מדינות שמגבילות הגירת אזרחים ובעצם כוונה נגד ברה”מ שמנעה יציאת יהודים בזמנו. בהתאם לתיקון, נדרש הנשיא האמריקני לקבוע בכל שנה האם להפעיל סנקציות על רוסיה או לא. ארה”ב לא מפעילה את הסנקציות האלו בפועל מאז 1992, אך עצם קיומה של התקנה מהווה הפרה של תקנון ה-WTO שאוסר להפלות חברות אחרות בארגון.
מזכירת המדינה האמריקנית קלינטון, שייצגה את ארה”ב בפסגה בשעה שאובאמה מנהל את מסע הבחירות שלו, הצהירה כי ארה”ב תסיר “בקרוב” את הסנקציות שנותרו מעידן המלחמה הקרה הראשונה [6].
קלינטון עם פוטין – האם המעצמות בדרך להתנגשות נוספת, הפעם סביב זכויות אדם? צילום: הקרמלין
החוק שהעביר הסנאט ביוני האחרון, נועד לאפשר להטיל סנקציות אישיות על בכירים רוסיים שיואשמו בהפרת זכויות אדם ובאופן ספציפי במותו של מגניטסקי. במוסקבה הביעו כמובן תרעומת על החוק ואיימו בחקיקת חוקים דומים כלפי בכירים אמריקנים ואף פרסמו רשימה של בכירים אמריקנים שהשתתפו כביכול בהפרת זכויות אדם בגוואנטנאמו. בממשל אובאמה השמיעו ביקורת על מותו של מגניטסקי, אך איש שם אינו שש לקדם את אישור החוק, בוודאי לא לפני הבחירות, על מנת שלא ליצור חזית חדשה מול רוסיה [8].
במהלך ביקורה ברוסיה נמנעה קלינטון מלהתייחס לחוק השנוי במחלוקת, אך חזרה על החשש שהביעה בעבר מהפרות זכויות אדם במדינה. בארה”ב, העלה מועמד הרפובליקנים, מיט רומני, את הנושא לסדר היום, כשתקף את אובאמה על סירובו לאשר את החוק והצהיר כי אם יזכה בנשיאות, יקדם את היחסים עם רוסיה רק לאחר שהחוק האמור ייכנס לתוקף. מהלך כזה, כאמור, יתסיס את היחסים בין הצדדים ויגרום למתיחות מחודשת.
פוטין מציין אם כן שני ציוני דרך משמעותיים בתוך פחות מארבעה חודשים מחזרתו לקרמלין – השלמת ההצטרפות ל-WTO והעסקה עם יפן. שני אלו מסמלים במידה רבה את היעדים המרכזיים במדיניות שלו – שדרוג קשרי המסחר של רוסיה עם כל מי שמוכן, והשתלטות מהירה על שוק האנרגיה באסיה. עסקאות גדולות עם סין, דרום קוריאה ואולי גם הודו צפויות להשלים את ההשתלטות בזמן שההצטרפות ל-WTO אמורה למלא את קופת המזומנים הרוסית בדרך לחידוש פרויקטי השדרוג הגדולים בתחומים אזרחיים וצבאיים שעליהם הכריז פוטין עוד במהלך כהונתו הקודמת. בדרך לשם, לא מן הנמנע כי פוטין יפעל להדק את הפיקוח של השלטונות ולהרחיב סמכויותיו, הכל בשם הדאגה לעתידה הכלכלי של רוסיה.
הערות
1. David M. Herszenhorn, “Russia and Japan in Agreement on Natural Gas Deal”, New York Times, 08/09/2012
2. Mitsuru Obe, “Thirst for Energy Shapes Japan’s Ties”, The Wall Street Journal, 04/09/2012
3. Denis Duomkin, “Japan-Russia talks bring no progress on island dispute”, Reuters, 28/07/2012
4. Adam Westlake, “Russia, Japan to settle their territorial dispute, Noda to visit Moscow”, The Japan Daily press, 10/09/2012
5. Laura Mills, “Russia joins WTO after 18 years of talks”, AP, 22/08/2012
6. Steven Lee Myers and David M. Herszenhorn, “Clinton Tells Russia That Sanctions Will Soon End”, New York Times, 08/09/2012
7. Philip Aldrick, “UN opens investigation into Magnitsky torture claims”, The Telegraph, 21/01/2011
8. Natassia Astrasheuskaya, “Russia “outraged” at U.S. Magnitsky bill”, Reuters, 27/06/2012
