גישוש ספרדי

ספאטרו חייב לפתוח דף חדש

יובל בוסתן, אלון לוין


לאחר חמש שנים של מדיניות אנטי-אמריקנית ואנטי-ישראלית, משנה ראש ממשלת ספרד ספאטרו את מדיניות החוץ שלו, במאמץ לחזק את מעמדו המתדרדר ולשקם את המשק שספג מכה קשה בעקבות המשבר הכלכלי. ספרד עשויה להיות המדינה האחרונה המכהנת כנשיאה במבנה הנוכחי בו מתחלפים נשיאים מדי חצי שנה, ולאחריה כבר יהיה לאיחוד, ככל הנראה, נשיא שיכהן שנתיים וחצי.

מאז נכנס לתפקידו חוזה לואיס רודריגז ספאטרו ב-2004, נראה כי רק מעטים מבין מנהיגי המערב הצליחו שלא להסתכסך איתו. ראש וראשון הוא כמובן הנשיא האמריקני לשעבר, ג'ורג' בוש, אשר עמד בפני ביקורת קשה מצדו של ספאטרו בשל המלחמה בעיראק אותה כינה "פשע". ספאטרו אף הסיג את כוחותיו מעיראק מיד לאחר היבחרו והביא בכך להחרמתו על ידי האמריקנים, חרם שנותר על כנו עד כניסתו של אובאמה לבית הלבן.

בבחירות 2004 ספאטרו אף הביע תמיכה ביריבו של בוש, ג'ון קרי, שגיאה דיפלומטית עליה חזר ספאטרו לפחות פעמיים נוספות – הוא הביע תמיכה בקנצלר הגרמני שרדר לפני בחירות 2005 בהם זכתה מרקל השמרנית ובבחירות 2007 בצרפת תמך בסגולן רויאל הסוציאליסטית אשר הפסידה למועמד השמרני סרקוזי. סרקוזי כך נטען, כינה את ספאטרו במהלך מפגש עם חברי פרלמנט צרפתיים כ"לא אינטליגנטי במיוחד", טענה אותה הכחיש לאחר מכן.

ספרד בהנהגת ספאטרו עברה מהפכה חברתית עמוקה – ראש הממשלה הסוציאליסטי קידם חקיקה רבה בתחום זכויות האדם, כגון חוקים בעד זוגות חד-מיניים, חוקים לטובת שוויון בין נשים לגברים, ליברליזציה בתחום ההפלות ועוד [1]. חוק ההפלות החדש כבר נחשב לחציית גבול בחברה הספרדית השמרנית, וספאטרו, שמתמודד עם 19% אבטלה ועם גרעון תקציבי ענק, זקוק להצלחות בשדה המדיני כדי לשמור על כסאו.

בינואר הקרוב יקבל ספאטרו את ההזדמנות שלו – ספרד תהפוך לנשיאה הזמנית של האיחוד האירופי, וספאטרו יוכל לנסות ולהעלות את הפרופיל שלו ברחבי היבשת. נראה כי דגש רב מבקש ספאטרו לשים על המזרח התיכון, ובחודש האחרון קיים פגישות רבות עם מנהיגים מהאזור ומשאר העולם בנוגע לתהליך השלום.

כניסתו של אובאמה לבית הלבן הטילה לפתחו של ספאטרו הזדמנות מסוג אחר – הפשרת היחסים עם ארה"ב. היחסים עם הכלכלה הגדולה ביותר בעולם חשובים למדינה הספרדית השקועה במיתון. ספאטרו אף הביע תמיכה נלהבת באובאמה כששמע כי זה האחרון זכה בפרס נובל לשלום.

ב-12 באוקטובר, טס ספאטרו לארה"ב, לפגישה עם הנשיא האמריקני. שני המנהיגים שנולדו באותו יום בהפרש של שנה אחת בדיוק – אובאמה יליד ה-4 באוגוסט 1961, ואילו ספאטרו יליד 1960, רואים עין בעין נושאים רבים, מהפיוס עם העולם המוסלמי, דרך הרצון לסיים את המלחמה בעיראק במהרה ועד למדיניות בנושא ההתחממות העולמית [2].

ספאטרו, המכיר בדומיננטיות האמריקנית בכל הנוגע למזרח התיכון, ביקש לתאם עם אובאמה את מהלכיו, כדי להשפיע באופן אפקטיבי על התהליכים המדיניים. אולם היה על ספאטרו לפתור עוד סוגיה – היחסים המעורערים עם ישראל, שם לא מקבלים בברכה את ראש הממשלה הספרדי. היעד הבא אם כן, לאחר הביקור בוושינגטון, היה המזרח התיכון.


ספאטרו (ומשפחתו) עם אובאמה – היחסים עם ארה"ב הופשרו. צילום: הבית הלבן

לא אהוד בישראל

היסטוריית היחסים בין ספרד של ספאטרו וישראל עמוסה בעימותים – ספאטרו נחשב למבקר חריף של ישראל, ומגובה בדעת קהל פרו-פלשתינית בארצו, נראה כי אמירות שנתפסו בישראל כאנטי-ישראליות, זיכו אותו בנקודות בדעת הקהל הספרדית. כך היה במהלך מבצע עופרת יצוקה, עת שיעור התמיכה בספאטרו היה נמוך, אולם עלה בשל ביקורתו על מהלכי ישראל.

ב-2006, הציעו הספרדים מתווה משלהם לשלום עם הפלשתינים, בלי לתאם עם ישראל. עיקרי המתווה – הפסקת אש מיידית, הקמת ממשלת אחדות פלשתינית, חילופי אסירים, שיחות בין מנהיגי ישראל והרשות הפלשתינית ושליחת כוח משימה בינלאומי לעזה שיפקח על קיום ההסכם. ישראל התרעמה בעיקר על ההצעה להקים כוח בינלאומי בעזה. בספרד עצמה נחשבת ישראל לכמעט מוקצית – שגריר ישראל בספרד וזוגתו ספגו נאצות אנטישמיות, הזמרת אחינועם ניני שהופיעה בברצלונה התמודדה עם קהל עוין, ובמהלך מלחמת לבנון השנייה ועופרת יצוקה, מלאו רחובות ספרד ברבבות מפגינים שקראו קריאות בגנות ישראל. מכון מחקר ספרדי שערך ב-2005 סקר בו הביעו 21% מהנסקרים דעה שלילית על היהודים, גילה כי שיעור זה עלה ל-46% בשנה האחרונה, מה שמעמיד את ספרד בצמרת המדינות האנטישמיות.

ספאטרו, שצולם בעבר לובש כאפייה, נושא בוודאי בחלק מהאחריות כלפי הסנטימנטים השליליים נגד ישראל בארצו – הוא סירב להגיע לארץ עד השנה, והפנה כתף קרה למנהיגים ישראליים. בספרד נעשו ניסיונות להעמיד קצינים ישראליים לדין בעוון פשעי מלחמה, ועמדתו הביקורתית כלפי ארה"ב התחברה לעמדתו נגד ישראל, לא עניין נדיר בהתחשב באופן השמאל האירופי.

בינואר הגיע ספאטרו לישראל לאחר מבצע עופרת יצוקה, לצדם של מנהיגים אירופיים אחרים, והעניק את התחושה כי ספרד מבינה את המניעים הישראליים. שר החוץ הספרדי מורטינוס אף כינה את שר החוץ ליברמן "פרגמאטי". בהשוואה לביקורת שהופנתה כלפי ליברמן מנשיא צרפת סרקוזי הנחשב לידיד ישראל, נראה שמורטינוס כמעט יצא מגדרו כדי לחמם את היחסים עם ישראל [3].

הביקור של ספאטרו בישראל היה מנומס ביותר – בשיחה עם נתניהו שמע ממארחו כי ישראל פתרה את המחלוקות הנוכחיות בנוגע להתנחלויות עם ארה"ב. ספאטרו ביקר גם ביד ושם ונשא דברים קצרים לאחר מכן. לאורך הביקור הדגיש ספאטרו את מחויבותה של ארצו לסיוע לכל הצדדים להגיע לפתרון של שלום במזרח התיכון. בעבר כינה את הסכסוך הישראלי-פלשתיני "סרטן השולח גרורותיו ברחבי האזור". עיקר המסר הספרדי היה כי ניתן לסמוך עליהם כמתווכים הוגנים.

אולם בישראל לא מיהרו להתעלם מההיסטוריה של ספאטרו כמבקר חריף, וביקשו להימנע מסיטואציה בה יש לספרד השפעה על התהליך המדיני. שר הביטחון ברק ביטל ביקור מתוכנן בספרד בתחילת נובמבר, בשל מחלוקת הנוגעת לפיקוד על כוחות יוניפי"ל בלבנון. ברק אמור היה לפגוש את ראש הממשלה ספאטרו, את שר החוץ מוראטינוס ואת שרת ההגנה צ'אקון. הסיבה הרשמית שניתנה הייתה שינוי בלוח הזמנים של ברק, שרצה לבקר בארה"ב, אולם המחלוקת בנוגע לפיקוד על כוח של 13,000 החיילים של יוניפי"ל נראה שהיוותה את הסיבה המרכזית לביטול הביקור בן היומיים.

על פי התוכנית, אמורה איטליה להעביר את הפיקוד על הכוח לספרד, אולם ישראל שבעת רצון מתפקוד האיטלקים, ומעוניינת שהפיקוד האיטלקי יאריך את הקדנציה שלו בשישה חודשים נוספים. ראש הממשלה נתניהו אף פנה בשיחת טלפון לעמיתו האיטלקי, סילביו ברלוסקוני, כדי שזה יפעיל את השפעתו לשם כך.

ספרד, תורמת החיילים הרביעית בגודלה לכוח המוצב בדרום לבנון, מעוניינים שהחילוף יתבצע כסדרו – בינואר הקרוב תהפוך ספרד לנשיאת האיחוד התורנית, ובכוונת הספרדים להפוך, כאמור, לגורם בעל השפעה בזירה המזרח-תיכונית בשנה הקרובה. פיקוד על כוח כה רגיש באזור עשוי לסייע לה לזכות במעמד מרכזי שכזה.

ספאטרו ביקר גם בסוריה וברשות הפלשתינית כדי לקבל תמונה נרחבת על המתרחש באזור. ב-20 באוקטובר ביקר נשיא לבנון, מישל סולימאן, במדריד ונפגש עם ספאטרו. השניים דנו במו"מ הישראלי-פלשתיני, והנשיא הלבנוני הדגיש את החשיבות של פתרון בעיית הפליטים בכל הסדר שיושג. בלבנון חיים על פי הערכות שונות כ-400,000 פלשתינים במחנות הפליטים, ולבנון, בדומה למדינות ערביות אחרות, מעוניינת בחזרתם לישראל או למדינה פלשתינית עצמאית בהסדר עתידי. הביקור עצמו היה הראשון של נשיא לבנוני בספרד מאז 1957. עוד הוסכם על קיום טיסות ישירות של חברת איבריה ממדריד לביירות. סולימאן הגיע למדריד מלווה בכמה משריו, כדי לבחון דרכים נוספות להידוק היחסים בין המדינות [4].

לא ברור עדיין כיצד מתכננים הספרדים להתמודד עם הסוגיות השונות, וקרוב לוודאי שיתקשו להשיג פריצת דרך כלשהי, כפי שנכשלו רבים לפניהם. ההתנגדות הישראלית לחילוף בין האיטלקים לספרדים בפיקוד על הכוחות בלבנון, מדגימה עד כמה רחב הפער בין ישראל לספרד, מה שיכול להוביל לאחת משתי התרחשויות – חיזור ספרדי עיקש אחר ישראל, או השלמה עם המצב והתקרבות דווקא לצד הערבי, לא סיטואציה פשוטה עבור ישראל נוכח מעמדה של ספרד כנשיאה התורנית של האיחוד.


ספאטרו עם פרס – מנסה להתקרב לישראל. צילום: משרד החוץ

אישור אמנת ליסבון

בגיליון אוקטובר עסקנו בהרחבה במצבה של אירופה ערב אימוץ אמנת ליסבון. חודש לאחר מכן, עם התקבל האישור הצ'כי המיוחל, מתפנה אירופה לממש את סעיפי האמנה במטרה להביא לפעולה הרמונית של האיחוד האירופי כגוף אחד המשפיע על הזירה הבינלאומית. יחסי הכוחות בתוך האיחוד האירופי יוצרים כיום מצב נדיר מבחינת ישראל, כפי שכבר ניתן היה לראות בסיום מבצע עופרת יצוקה עם הגעת מנהיגים אירופים לתמוך בישראל, בנאומי המנהיגים האירופים באו"ם בעד ישראל ונגד איראן, בתמיכה של מדינות אירופיות בישראל בוועידת דרבן לנוכח אמירות אנטי-ישראליות מצדו של נשיא איראן אחמדינג'אד, בתמיכה בישראל בוועדת זכויות האדם של האו"ם על רקע דו"ח גולדסטון ועוד.

בעוד שמנהיגי בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה נחשבים כיום לפרו-ישראלים במידה כזו או אחרת, החיזור הספרדי הנוכחי אחרי ישראל מדגיש עד כמה מעמדה של ישראל באירופה עבר שינוי בשנים האחרונות. העובדה כי נשיא ארה"ב אובאמה נהנה מפופולאריות רבה יותר באירופה בהשוואה לקודמו בתפקיד, משליכה לא מעט על היחס החיובי ממנו נהנית ישראל.

מאחר והביקורת כלפי ישראל בקרב המדינות הגדולות נחלשה באופן ניכר, נוטלות מדינות כגון שבדיה, נורבגיה, פולין ויוון את תפקיד המבקרות של ישראל, כאשר שתי הראשונות הגיעו זה מכבר לנקודת משבר של ממש עם ישראל. אולם משקלן של שלוש מהארבע – נורבגיה אינה חברה באיחוד – הוא קטן יחסית באיחוד האירופי, ועל כן במציאות של נשיא קבוע המקבל את הוראותיו ממועצה בה חברים מנהיגי המדינות ובה יש השפעה למנהיגי המדינות הגדולות, ישראל יכולה לקוות ליחס אוהד יותר בתקופה הקרובה מכיוון אירופה.

האירופים יבקשו לקבל תפקיד גדול יותר בתהליכי המשא ומתן במזרח התיכון, ועל כן יזדקקו הן לאמון הישראלי והן לאמון הערבי על המשתמע מכך. אולם לנוכח הקו השמרני המוביל באירופה, ובעיקר עם יישור הקו של מנהיגים סוציאליסטים עם קו זה, יכולה ישראל לקוות ליחס הוגן יותר מהיחס ממנו סבלה בעשור האחרון.

הערות

1. עוד על פועלו של ספאטרו, ראה במאמר "האיחוד המאוחד" בגיליון אוקטובר 2009 של סיקור ממוקד

2. Ciaran Giles, "Spanish premier meets with Obama", AP, 12/10/2009

3. דנה ויס, "ספטארו בביקור היסטורי בישראל", ערוץ 2, 17/10/2009

4. "Spain vows to work with US to relaunch Mideast peace process", AFP, 20/10/2009


מאמרים נוספים