חלפו שנתיים וחצי מאז שנשיא ארה”ב ברק אובאמה ביצע תגבור מסיבי של הכוחות באפגניסטן לצורך הכרעה, וכעת האמריקנים מתחילים לצמצם את מצבת כוח האדם ולהעביר את האחריות הביטחונית לידי האפגנים. לנוכח הנסיגה, שתתנהל בהדרגה עד 2014 על פי התוכנית כרגע, מתכוננים האפגנים ליום שאחרי, וכחלק מההכנות כרתו ברית אסטרטגית עם הודו, הראשונה מסוגה בארבעה עשורים לפחות עבור האפגנים. הציר ההודי-אפגני אמור להתמודד עם הטרור מצד הטאליבן הנתמך על ידי פקיסטן, בהיעדר התיווך האמריקני.
באוקראינה סופרים כבר שבע שנים מאז המהפכה הכתומה והמדינה עדיין מתקשה לבחור בין מזרח (רוסיה) למערב (אירופה). ראש הממשלה לשעבר וממנהיגות המהפכה ההיא, יוליה טימושנקו, בכלא, ויקטור יושצ’נקו, מנהיג הכתומים נחלש פוליטית, ודווקא ויקטור ינוקוביץ’, המזוהה עם הקרמלין, מחפש דרך עצמאית לארצו.
הרוסים מצידם, נוהגים כרגיל ומתכוננים להשבת הסדר על כנו – חזרתו של ראש הממשלה פוטין, אולי הפופולארי ביותר במנהיגי רוסיה/ברה”מ מאז סטאלין, לעמדת הנשיא. על סדר היום – קידומו של האיחוד האירו-אסיאתי, מסגרת כלכלית על-מדינית שבה יחברו רוב מדינות ברה”מ לשעבר, להוציא את המדינות הבאלטיות המשתייכות לאיחוד האירופי. כבר מ-1 בינואר הקרוב תתחיל לפעול מסגרת המכסים החדשה בין רוסיה, בלארוס וקזחסטן, ושאר המדינות, כך מקווים בקרמלין, יצטרפו בהמשך. הגוש החדש שייווצר, צפוי לייצר קרוב לשני טריליון דולר בשנה, בעודו מחזיק בשיעור משמעותי ביותר של אוצרות האנרגיה העולמיים.
הגולש ז’נבה במאמר שני, מנתח מחדש את הנסיבות להפיכה במצרים ואת המציאות הפרדוקסלית והבעייתית שבה מצויים מנהיגי אותה הפיכה כיום – מצבה הכלכלי המתדרדר של המדינה, הקושי בהמשך משטר הסובסידיות, זעם ההמון, הציפייה לבחירות שיסכנו את קיום האליטה הצבאית במצרים ועוד, דוחקים את טנטאווי וחבריו לפינה
קריאה נעימה.
