כשהיה נשיאה של רוסיה ולדימיר פוטין בן 40, חייו היו במשבר. שלוש שנים לפני כן נפלה חומת ברלין ופוטין, ששירת שם כמרגל תחת זהות של מתורגמן, שרף כל הלילה מסמכים כדי שלא להיחשף. הוא שב לארצו והתקשה למצוא דרך להתפרנס ברוסיה שאחרי המלחמה הקרה. בגיל 40, והשנה היא 1992, אף שקל לעבוד כנהג מונית. אם להאמין לדיווחים השונים, עשור לאחר מכן הוא כבר הרוויח את הזכות להיכנס לרשימת עשירי תבל של פורבס. מאז הדיווחים על עושרו של פוטין התרבו – לפי הערכות שונות כבר בעשור הקודם עמד שוויו על 40-70 מיליארד דולר, תלוי את מי שואלים.
מוקדם יותר הקיץ, נודע כי מייסד אמזון, ג’ף בזוס, עקף את ביל גייטס ועלה זמנית לפסגת דירוג העשירים ביותר בעולם עם לשווי של יותר מ-90 מיליארד דולר כל אחד. אבל מה ששמעו חברי הסנאט האמריקאי, הבהיר שיש משרה מכניסה יותר מהייטק: “אני מאמין שפוטין שווה לפחות 200 מיליארד דולר”, הצהיר לפני כחודש בעדותו בסנאט ביל בראודר, מנכ”ל ומייסד של Hermitage, שהייתה פעם קרן ההשקעות והאחזקות הגדולה ברוסיה, עד שהסתכסכה עם השלטונות.
“הסתכסכה עם השלטונות” ברוסיה זה אומר שחשפה שחיתויות בממשל פוטין בהיקף של מאות מיליוני דולרים. הסוף, מיותר לציין, ידוע מראש – סרגיי מגניטסקי, העו”ד הבכיר שנדרש ע”י בראודר לחקור התערבויות לא כשרות מצד הממשל הרוסי באחזקותיה של Hermitage, נכלא ומצא את מותו בכלא לאחר שמצבו הבריאותי התדרדר במהירות אך הוא הופנה לטיפול פסיכיאטרי במקום לרופא מתאים. על שמו חוקקו האמריקאים ב-2012 את “חוק מגניטסקי” שהטיל סנקציות משמעותיות על בכירים רוסים והביא בזמנו לסיום “מדיניות האתחול” שניסה אובמה לקדם מול רוסיה.
אותו חוק עלה לכותרות במהלך מערכת הבחירות – הוא עמד על פי חלק מהדיווחים במרכז הפגישה השנויה במחלוקת בין בנו של טראמפ לבין עו”ד רוסייה, שאליה הגיע טראמפ ג’וניור בתקווה לקבל חומר שיזיק להילארי קלינטון במערכת הבחירות. הניסיון הרוסי ההוא לדון בחוק, והפניה של פוטין לטראמפ על פי דיווחים אחרים בפגישה פרטית ביניהם כדי לבטל את החוק, עשויים להיות יותר מסתם ניסיון רוסי להקל את הסנקציות – על פי הטענות של בראודר, החוק מצר את צעדיו של פוטין שמחזיק בעקיפין גם נכסים בארה”ב.
בראודר, שממנו נשללה האפשרות להיכנס לרוסיה עוד ב-2005, טוען כי פוטין צבר את הונו עוד בשנים הראשונות לנשיאותו, כשניהל מלחמת חורמה באוליגרכים: “אחרי שטיפל בחודורקובסקי ב-2003, רבים מעשירי רוסיה הגיעו אליו ושאלו מה הם צריכים לעשות כדי לחמוק מגורל דומה… התשובה הייתה ישירה: 50% אחוז. לא 50 אחוז לממשלה הרוסית… 50 אחוז לפוטין”.
לפי הערכות שהתפרסמו בעיתונות בעולמית, תיק ההשקעות של פוטין כולל 4.5% מגזפרום, ענק הגז הטבעי ששווה 171 מיליארד דולר (2016); 37% מסורגוטנפטגז, חברה ששווה 51.4 מיליארד דולר (2016); חשבונות בנק עלומים ומלאים עד להתפקע, 58 כלי טיס, ארבע יאכטות ו-20 בתי פאר, ובראשם ארמון ענק לחופי הים השחור שמוערך במיליארד דולר, למרות שפוטין מכחיש כל קשר אליו. הארמון הזה נבנה כמיטב הארכיטקטורה בתקופת שלטון הצארים, והוא משלב כמובן פינוקים מודרניים כמו שלושה מנחתי מסוקים, עם מתקנים מסורתיים יותר כמו אולם תיאטרון פרטי.
אז איך מי שעל פי הדיווח הרשמי מרוויח כ-130,000$ בשנה ומחזיק דירה סטנדרטית במוסקבה, נהנה בכל זאת מארמון מהאגדות? הבית נרכש על ידי קרן שמאחוריה עומדים כמה אוליגרכים רוסים שמשמשים כארנק של הנשיא כדי להרחיק ממנו את סיפורי העושר.
שאלות סביב עושרו האפשרי של פוטין עלו לאורך השנים, ככל שתהליך ההתאוששות הכלכלי ברוסיה הואץ. בשנות ה-90 היתה רוסיה בדרך לפשיטת רגל ובמקביל קם מעמד חדש של אולגרכים – יזמים בעלי קשרים שהצליחו להשתלט על אוצרות הטבע ונכסיה המניבים של רוסיה ולהגיע לעושר אגדי בן לילה. רוסיה אכן הגיעה לתחתית החבית בסוף שנות ה-90 ובכך נפתחה הדרך לאיש הקג”ב לשעבר, ולדימיר פוטין, ליטול את מושכות השלטון. הדרך להתאוששות הכלכלית היתה להשיב את אוצרות הטבע לרוסיה, אם בהלאמה או במיסוי גבוה. כך נחלקו האוליגרכים ברוסיה לשתי קבוצות – אלה שדאגו שלפוטין ישתלם שימשיכו להיות אוליגרכים ואוליגרכים לשעבר. פוטין לא גזר רק קופונים מההכנסות, אלא גם דאג שהאוליגרכים יפתחו את הכיס עבור מטרות שהיו חשובות לו.
אחת מהמטרות הללו, צנועה כשלעצמה, היתה מורתו לגרמנית של פוטין שעלתה לישראל ב-1973. מפגש בין השניים בשולי ביקורו בישראל ב-2005, הוביל לגשם של מתנות – היקרה שבהן הייתה דירת חדר וחצי בתל אביב שנרכשה עבור המורה, כנראה במימון אחד מהאוליגרכים המקורבים לפוטין ובהוראתו.
מקס פרידזון, אחד מהאוליגרכים לשעבר שסר חינם בעיני פוטין ומצאו עצמם בגלות, סיפר שכבר בשנות ה-90 הוא קיבל מפוטין בלעדיות לאספקת דלק לשדה תעופה, בתמורה ל-4% מהפעילות. דמיטרי סקרגה, שניהל בעבר חברת ספנות ממשלתית, סיפר בראיון ל-BBC לפני שנה שב-2002 הוא טיפל בהעברתה של יאכטה באורך 57 מטר בשם אולימפיה, לידיו של פוטין. מי שנתן את המתנה הוא לא אחר מהמיליארדר רומן אברמוביץ’, מיודענו. השיטה אם כן פשוטה. פוטין מרומם את מי שמראה נאמנות עיוורת אליו באמצעות גישה לחוזים ומכרזים שמנים. מי שמאבד את אמונו של הנשיא, יכול למצוא עצמו בגלות או בכלא, מופשט מנכסיו, ובמקרים אחרים אפילו תוחלת חייו מתקצרת. אלה מהאוליגרכים שחבים לו את עושרם, מאפשרים לו לעשות בכסף ככל העולה על רוחו בלי שזה יקושר אליו ישירות. וכך הוא נהנה מרמת החיים הגבוהה ביותר בעודו מדווח על משכורת צנועה יחסית.
חשוב לציין כי רוב הנתונים מסתמכים על עדויות ודיווחים של גורמים בעלי עניין. יחד עם זאת, ישנם מספיק כאלו כדי להגיע למסקנה בסבירות גבוהה כי לפחות חלק מהדברים נכונים – פוטין הוא איש עשיר מאוד, גם אם לא העשיר ביותר. והוא לא התעשר מעבודת כפיים.
הסנקציות הכלכליות שהוטלו על רוסיה בעקבות התערבותה באוקראינה פגעו בתוצר הרוסי וכך גם הצניחה במחירי הנפט. פוטין נפגע מכך, אך חמור מכך מבחינתו, לאחרונה נרשמת שחיקה בתדמיתו – בסקר שפורסם במרץ האחרון, כשני שלישים מהנשאלים השיבו כי פוטין אחראי “לחלוטין” או “במידה משמעותית” לשחיתות ברוסיה. כמעט 80% תיארו את רוסיה כמדינה מושחתת. סקרים אחרים שפורסמו מראים כי שיעור התמיכה בפוטין עדיין גבוה, אך נמצא בנסיגה דו ספרתית בנושאים הקשורים ליחסי חוץ, צמיחה כלכלית ומלחמה בשחיתות.
מתי יסיים פוטין, שכבר מנהיג את רוסיה 17 שנה, את כהונתו האחרונה? אין לדעת. אך אם הדיווחים נכונים, יהיה מעניין לראות האם יבחר לחיות את המשך חייו בדירה הצנועה במוסקבה, או שייצא מהארון ויעבור לגור באחד מארמונותיו.
