אפריקה מתחברת

האינטרנט באפריקה סוגר פערים מהעולם

אלון לוין, יובל בוסתן


הצמיחה הכלכלית המהירה באפריקה הביאה גם להשקעה בטכנולוגיות בכלל, ובפריסת תשתיות אינטרנט בפרט. מבחינת שיעורי החדירה היבשת רחוקה עדיין משאר העולם, אך מבחינת השימוש במדיום החדש אין לה במה להתבייש – ביותר ויותר מדינות הרשתות החברתיות מאפשרות להמונים לעקוף את מוקדי הכוח המרכזיים ולצאת לרחובות. עד לאן ידחוף השינוי הזה את אפריקה, ובאיזו מידה הממסד הפוליטי המסורתי יתנגד לשינוי וידחוף בחזרה?

יום חמישי, 1 בספטמבר 2016, היה אמור להוות ציון דרך משמעותי במאמץ לחבר את אפריקה לרשת האינטרנט. מספר משתמשי האינטרנט ביבשת הכפיל את עצמו פי 4 בין 2009 ל-2016, אך שיעור החדירה נותר על פחות מ-30%, נמוך משמעותית מכל אזור אחר בעולם. אפריקה מפגרת אחרי שאר העולם בתשתיות אזרחיות ובתשתיות תקשורת בפרט – במקומות רבים ביבשת, אספקת החשמל אינה יציבה, וטלפוניה קווית אפילו אין. כיסוי סלולרי, לעומת זאת, קיים בשטחים נרחבים. ביבשת מקווים כי כניסת האינטרנט תביא עימה את מה שהביאה לשאר העולם: גישה למידע בלתי מוגבל, פעילות ברשתות החברתיות ושימוש בשירותים מקוונים לקיצוץ בירוקרטיה והעברת כספים בטוחה יותר.

אותו בוקר בתחילת ספטמבר אמור היה להיות שיאו של מיזם שנועד להגדיל את כיסוי האינטרנט ביבשת באופן דרמטי, באמצעות שימוש בלוויין. עמוס 6, הלוויין הישראלי שנבנה עבור חלל תקשורת על ידי התעשייה האווירית, נבחר על ידי פייסבוק להשתלב בתוכנית הרב-שנתית שלה להביא את האינטרנט לכל העולם: "עמוס 6 יספק כיסוי רשת לחלק גדול ממערב, מזרח ודרום אפריקה", הכריז מארק צוקרברג ב-2015.

בשעה 9:07 בבוקר שעון מקומי, בזמן בדיקות סטנדרטיות יומיים לפני השיגור, תקלה במערכת הקירור הדלק של הטיל פאלקון 9 של חברת SpaceX עליו הועמס הלוויין, גרמה לפיצוץ שהשמיד כליל את הטיל ואת הלוויין איתו. את הנזק לתעשיית החלל הישראלית ייקח ככל הנראה שנים לתקן. גם עבור אפריקה, מדובר בעיכוב נוסף במאבק המתמשך לסגור פערים מהעולם.

למרות שעשרות מיליונים ביבשת ייאלצו להמתין לאינטרנט – ב-20 מדינות אפריקאיות שיעור חדירת האינטרנט הוא חד ספרתי – הרי שהמרחב הווירטואלי הפך בשנים האחרונות לכלי המשפיע באופן דרמטי על החיים ביבשת בכלל, ועל המרחב הפוליטי בפרט . מחקר שניתח ציוצים ב-2015 מצא כי תדירות ההתייחסות לנושאים פוליטיים בציוצים מאפריקה גבוהה פי ארבעה לעומת תדירות הציוצים הפוליטיים באירופה ובארה"ב.

ביבשת יש כ-146 מיליון משתמשי פייסבוק. כ-60% מהם מתרכזים בחמש מדינות: מצרים (32 מיליון), ניגריה (16 מיליון), אלג'יריה (15 מיליון), דרום אפריקה (14 מיליון) ומרוקו (12 מיליון). ניגריה, המדינה המאוכלסת ביותר והכלכלה הגדולה ביותר ביבשת, היא גם המקור לכמות הגדולה ביותר של משתמשי אינטרנט ביבשת – כ-100 מיליון ניגרים, או כ-52% מהאוכלוסייה מחוברים על פי ההערכות לאינטרנט, שיעור כפול מהממוצע ביבשת.

רשתות חברתיות שימשו בשנים האחרונות כלי חשוב בהנעת מחאות אופוזיציה ברחבי היבשת: ב-2011, כשהתחוללה במצרים המהפכה שהביאה לקץ שלטון מובארק, עשו המפגינים שימוש ברשתות חברתיות באופן תקדימי בעולם הערבי: "השתמשנו בפייסבוק כדי לתזמן את המחאות, בטוויטר כדי לתאם בינינו וביוטיוב כדי להביא את הסיפור לעולם", אמר אחד ממנהיגי המוחים, פוואז ראשאד. גם בטוניסיה, הרשת סייעה להפוך את דבר המחאה לוויראלי, בעיקר באמצעות שידור תמונות המחאה לכל רחבי המדינה ולעולם.

גם בזימבבואה המרוסקת כלכלית, משחק האינטרנט תפקיד בהנעת האופוזיציה אפילו ששיעור משתמשי הרשתות החברתיות במדינה נמוך במיוחד – רק 1 מכל 8 גולשי אינטרנט במדינה מגיעים גם לרשתות החברתיות, לעומת 1 מכל 2 בממוצע ביבשת. בזימבבואה שולט עדיין רוברט מוגאבה שתפס אתה השלטון ב-1980 וחגג החודש את יום הולדתו ה-93. בשנה האחרונה הוא נאות להתחיל לתכנן את היום שאחרי, אך עושה זאת בחצי פה. ובמדינה שהגיעה להיפר אינפלציה בעקבות המשבר הכלכלי ב-2008 ונרשמים בה שני מקרי אלימות על רקע פוליטי בכל יום, הקרקע רועדת. ביולי שעבר, התחוללה מחאה חסרת תקדים בעידן מוגאבה, כשתחת ההאשטאג #ZimShutdown2016 הפכה מחאה של עובדי ממשל שלא קיבלו שכר להפגנות ברחובות. אלו גררו גלי מעצרים, אך השקט טרם חזר והמחאה נמשכת גם כיום.

שיעור האנשים שאינם מחוברים לאינטרנט. מקור: ICT Facts & Figures 2016

השלטונות מתחילים להרגיש את הלחץ

ההישגים האלו של האופוזיציה מתקבלים בחשש בקרב מנהיגים אחרים ביבשת, אפילו הדמוקרטים ביותר. השיח הלא מצונזר ברשתות חברתיות מאפשר לאזרחים להיחשף לביקורת נגד השלטון, לשמוע שיש אחרים שלא מרוצים ולהיחשף לפעולות מחאה נגד השלטון. מול אלו הממעיטים בהשפעת האינטרנט וטוענים כי התרומה של הרשתות החברתיות היא לעיתים פונקציונלית בלבד, יש אלו הטוענים כי בדיוק התרומה הזו עושה את ההבדל בין מחאה שקטה מתחת לפני השטח לבין התקוממות פומבית נגד השלטון.

לפיכך, אין להתפלא כי הצלחות של ארגוני אופוזיציה במדיניות מסוימות ביבשת מובילה שליטים במדינות אחרות לנסות להקדים תרופה למכה ולפעול להגביל את הפעילות המקוונת – מספר גדל והולך של מדינות ביבשת מחוקקות בשנים האחרונות חוקים להסדרת מרחב הסייבר גם כדי להסדיר (כלומר, להגביל) בחוק את התכנים המותרים וגם כדי לחייב אתרים ממשלתיים לעמוד בדרישות אבטחה מינימליות כדי לא לחשוף את תשתיות המדינות להתקפה.

באוגנדה, לדוגמא, אפילו שהרדיו מהווה את מקור החדשות המרכזי ל-90% מאזרחי המדינה, הורו השלטונות פעמיים בשנה שעברה על חסימת האינטרנט – בפעם הראשונה ביום הבחירות לנשיאות, ובפעם השנייה ביום ההשבעה של יוארי מוסאבני לכהונה חמישית. למרות זאת, רבים מהגולשים הצליחו לשתף ביניהם דרכים להתגבר על החסימה ולהמשיך לתקשר. אפילו בגאנה, אחת המדינות החופשיות ביותר ביבשת, הפתיעו השלטונות כשהודיעו על חסימת הגישה לרשתות החברתיות במהלך יום הבחירות האחרון "כדי לוודא שהרשתות החברתיות לא תשמשנה לשליחת מידע מטעה שעלול יהיה לערער את יציבות המדינה".

מנגד, בניגריה, המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה ועם מספר הגולשים הגדול ביותר, משמש האינטרנט פלטפורמה לקמפיינים הדוחפים את הממשלה לפעול – במהלך מערכת הבחירות האחרונה, 12 מיליון איש עשו שימוש בהאשטאג #Nigeradecides כדי לדווח על הפרות במהלך הבחירות ישירות למשקיפים. עוד לפני כן, ב-2014 החל קמפיין להחזיר את מאות הנערות שנחטפו על ידי בוקו חראם ב-2014 תחת ההאשטאג #BringBackOurGirls. הקמפיין זכה לכותרות בכל העולם, אך הפעיל לחץ בעיקר על הצמרת הפוליטית בניגריה לפעול. באוקטובר האחרון, בעקבות מו"מ עם הארגון שוחררו 21 מהנערות החטופות תמורת 4 פעילים של הארגון.

מישל אובמה הצטרפה לקמפיין. צילום: חשבון הטוויטר של מישל אובמה

אי אפשר לעצור את השינוי?

המחאה ברשת וניסיונות ההשתקה הולידו גל חדש של עיתונאים עצמאיים שעושים שימוש בטכנולוגיה הבלתי מפוקחת כדי לדווח על הנעשה ברחבי היבשת: "דילגנו על עיתונים, דילגנו על טלפון קווי ואנחנו מתחילים ישר בסלולר," סיפר אחד העיתונאים העצמאיים האלו.

לצד המחאות החברתיות, ברור כי לחדירה של האינטרנט השפעות נוספות ובראשן היותו קטליזטור לצמיחה כלכלית – מחקרים מראים כי כניסת התקשורת המקוונת למדינות מתפתחות כמו הודו, סין או ברזיל תרמה ל-10% מהעלייה בתוצר המדינות בשנים האחרונות. בנוסף, האינטרנט משפיע כמובן גם על חינוך, על כל ענפי הייצור, על תרבות הצריכה והשקעות.

אחד התחומים המתפתחים ביותר בשנים האחרונות הוא תשלומים מקוונים – אחת הבעיות הגדולות באפריקה היא היעדר גישה של עסקים רבים לתשתית תשלומים בטוחה ורשמית, כמו גם העובדה שלרבים אין כלל חשבונות בנק. בדרום אפריקה לדוגמא, לרבע מהאנשים אין חשבון. תשלומים באמצעות אפליקציות ייעודיות בטלפונים חכמים דוגמת M-Pesa ו-WeChat נתנו מענה לצורך הזה והפכו ללהיט ביבשת – היקף הכספים הזורמים בערוצים האלו ביבשת חצה כבר את רף ה-10 מיליארד דולר, בעיקר במדינות במזרח היבשת, כשטנזניה, קניה ואוגנדה מובילות את המגמה. גם במדינה ענייה כמו זימבבואה, משתמשים באפליקציות כאלו לתשלומים ישירים בין מוכר וקונה, ובכך עוקפים את הערוצים הרשמיים ואת גוזרי הקופונים למיניהם במדינה.

לא מעט מנהיגים באפריקה זזים בחוסר נוחות בכיסא נוכח החופש החדש שהביאה עמה הטכנולוגיה. ביניהם, בוודאי יהיו כאלו שינקטו בצעדים דרקוניים בניסיון להאט את המהפכה, אך ספק אם יוכלו לה לאורך זמן. במקום זאת, אותם מנהיגים שיכירו בכך שניתן להשתמש באינטרנט כדי לפתח את הכלכלה באופן מהר יותר מאי פעם, יוכלו לסגור פערים מהעולם. כמו שקרה לא מעט פעמים בהיסטוריה – מי שינסה להילחם בהתפתחות הטכנולוגית, יישאר מאחור.


מאמרים נוספים