על רקע ההתדרדרות הנמשכת ביחסים בין ישראל לארה״ב, שווים ועולים קולות בירושלים הקוראים לבחון חלופות ליחסים האסטרטגיים עם וושינגטון. דניאל הרמן קורא לישראל להזמין את סין להדק את היחסים ואת האינטרסים במדינה, בתקווה להטבות מדיניות מצד המעצמה האסיאתית. האמנם מה שטוב לסודן יהיה טוב גם לישראל?

עומר אל באשיר, נשיא סודן, אמר לסוכנות החדשות הסינית הרשמית שינחואה ב-2011 “כשהחברות האמריקניות סירבו לעבוד בשדות הנפט, וכאשר הוטלו הגבלות על חברות מערביות הפועלות בסודן, גילינו בסין את השותף האמיתי שלנו”. לאחר שממשלת ארה”ב הטילה סנקציות על סודן, בין היתר בגלל קשריה עם ארגוני טרור, רוב חברות האנרגיה המערביות מכרו את אחזקתן בשדות הנפט של סודן וסין השקיעה במקומן בשדות הנפט במדינה. זוהי דוגמא אחת מני רבות למעורבות ההולכת וגדלה בעשור האחרון של סין בסודן.

קשרי החוץ והמסחר של סין עם המדינות המתפתחות ביבשת אפריקה מהווים מקור לחומרי גלם לתעשייה ולייצור אנרגיה, החיוניים לשימור הצמיחה הגבוהה בכלכלת המדינה. בתמורה להספקת נפט סדירה מסודן, סין הלוואתה לסודן מיליארדי דולרים על מנת לשפר את תשתיות המדינה ולפתח את תשתיות אתרי הזיקוק במדינה לאחר שמדינות המערב סירבו לתת לה הלוואות. סין בנתה בין היתר תחנת כוח הידרו-אלקטרית ושדה תעופה חדש ופיתחה את תעשיית הטקסטיל והנשק במדינה.

כחלק ממדיניות החוץ של סין היא אינה מתערבת בסכסוכים פנימיים במדינות כל עוד זה לא מאיים על האינטרסים הכלכליים הסיניים. מדיניות זאת באה לידי ביטוי בתמיכתה של סין בסודן במהלך רצח העם בדארפור. סין הפגינה נאמנות בכך שתמכה בסודן על אף הביקורת הבינלאומית שהופנתה כלפיה. בנוסף, סין התנגדה לסנקציות לא-צבאיות על סודן ובכך הגנה על יחסי המסחר ביניהן. במקרה זה ובמקרים רבים נוספים סין נקטה עמדה פוליטית בהתאם לצרכיה הכלכליים באדישות מוחלטת לערכים כמו זכויות אדם ולהיבט חברתי פנים מדיני בניגוד למדינות המערב החורטות את הערכים הללו על דגלן.

חברות ממשלתיות סיניות ניגשו למכרזים להקמת נמל ימי חדש באשדוד וחיבורו במסילת רכבת לים האדום. הפרויקט יבסס את מעמדה של ישראל כנתיב סחר חלופי לתעלת סואץ ועלול להוביל לפריסת חסות סינית על ישראל לאור החשיבות האסטרטגית וההשפעה העתידית של הפרויקט על שינוע סחורות מסין לאירופה. יש לציין כי התחזקות הקשרים הדיפלומטיים בין סין לישראל מעוררת דאגה בארה”ב אך לעניות דעתי כל עוד התחזקות הקשרים מבוססת על מסחר ואיננה מבוססת על סחר בנשק ארה”ב לא תנקוט באמצעים כנגד ישראל.

קולות רבים בישראל מעלים התנגדות למעורבות הסינית במשק הישראלי. לטענתם שיתוף החברות הסיניות באבני בניין מרכזיות בכלכלה הישראלית תפגע אסטרטגית בישראל ותשרת רק אינטרסים סינים שלעיתים סותרים את האינטרסים של ישראל. ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי הוא בין המתנגדים הבולטים למעורבות ההולכת וגדלה של סין במשק הישראלי.
שר החוץ, ליברמן, הצהיר בחודש נובמבר שעבר כי על ישראל “לחפש בני ברית נוספים עם אינטרסים משותפים”. בעוד החרם האירופי ממשיך לצבור תאוצה ומאיים על החוסן הכלכלי של המשק הישראלי ובעוד ארה”ב איננה מרוצה מתקדמות המו”מ עם הפלסטינים, על ישראל למצוא בעלי ברית חדשים. הסינים הינם בעלי ברית פוטנציאליים אופטימליים לאור העובדה שהם הוכיחו את נאמנותם בעבר (לדוגמה במקרה דארפור) כל עוד יש להם אינטרס כלכלי משמעותי במדינה.

לדעתי על ישראל לחזק את הקשרים הכלכליים בין המדינות ולהביא את יחסי ישראל-סין לרמת שותפות דומה במאפייניה הכלכליים ליחסי סין-סודן. הגדלת דריסת הרגל של חברות סיניות במשק הישראלי תגדיל את האינטרס הסיני בישראל. בכך ישראל תרוויח חברה קבועה נוספת במועצת הביטחון (מלבד ארה”ב) אשר תתמוך בה ללא קשר בהחלטותיה הפוליטיות ובאופן גורף. כמו כן, במידה וישראל תהפוך להיות בעלת ברית קרובה של סין, היא תוכל להשתמש בהשפעתה של סין על איראן ולהגביר את הלחץ הבינלאומי על המדינה כחלק מהמשא ומתן המתנהל מולה כיום. כוחה הכלכלי המשמעותי של סין יפתח את המשק הישראלי בצורה משמעותית יגדיל את הצמיחה ויוריד את יוקר המחיה.

הכותב הוא סטודנט לכלכלה ומדע המדינה באוניברסיטת תל אביב.