המלחמה העולמית בטרור שמוביל בוש ומנגד ההתאוששות הכלכלית של רוסיה עליה ניצח פוטין, הציבו את השניים על מסלול התנגשות בשורה של נושאים. העימותים סביב התוכנית האמריקנית להציב מערכת הגנה מפני טילים במזרח אירופה, התעקשותו של בוש להמשיך בהתפשטות ברית נאט”ו מזרחה וחילוקי הדעות בנוגע לפרויקט הגרעין האיראני, הם רק חלק מהנושאים שגרמו לרבים, כולל כותבי שורות אלו, להאמין כי מלחמה קרה חדשה בפתח. ערב סיום כהונתם – פוטין בחודש הבא ובוש בינואר, נראה כי השניים התרככו מעט ומחפשים את הנוסחא שתאפשר ליישב לפחות חלק מהסכסוכים הפתוחים.
בזמן שמערכת היחסים הזו מרכזת את עיקר תשומת הלב, שורה של מאבקים ברחבי העולם מוסיפים להציב מדינות מגושים מתחרים משני עברי המתרס. באמריקה הלטינית, הולכת ומסתעפת פרשת התקיפה הקולומביאנית באקוודור שהביאה את הצדדים אל סף מלחמה בחודש שעבר. אט אט נחשפת פרשה מדינית-ביטחונית חמורה הנוגעת למהלכיו של נשיא ונצואלה צ’אבז, אשר, על פי החשד, מימן פעילות טרור.
בקרן אפריקה, 15 חודשים בלבד אחרי שהמיליציה האסלאמיסטית בסומליה נחלה תבוסה כואבת בידי אתיופיה, מביא המצב הכלכלי הקשה את תושבי סומליה המיואשים לקבל בחזרה את לוחמי המיליציה. מלחמה חדשה באזור, כך נראה, הולכת וקרבה, ובסין, שעלתה לאחרונה לכותרות שלא בטובתה, מוסיפים להתכונן לאולימפיאדה. חרף ההד התקשורתי השלילי לה זכתה המעצמה האסיאתית בשבועות האחרונים על רקע המהומות בטיבט, נראה כי מעמדה המדיני של סין מוסיף להתחזק, בעיקר הודות למצבן הפוליטי של הדמוקרטיות במזרח אסיה.
משחקי המלחמה הקרה השנייה, אם כן, מוסיפים לחמם את הזירות השונות, ומאיימים במלחמות בין מדינות החסות של המעצמות.
