הוגו התומך בטרור

הפעילות החשאית של צ'אבז

אלון לוין, יובל בוסתן


תקרית הגבול בין קולומביה ואקוודור בתחילת חודש מרץ, נתפסה בתחילה כהפרת ריבונות על ידי הקולומביאנים, המשיכה לדיון באשר לזכותה של קולומביה להילחם בטרור מעבר לגבולותיה והגיע עד כדי הפניית האשמות חמורות, ככל הנראה מגובות בהוכחות של ממש, כנגד נשיאי ונצואלה ואקוודור בעוון תמיכה פעילה בטרור. בתוך כך, נחשף טפח מהפעילות הסמויה של צ'אבז, בנסותו להרחיב את בסיס התמיכה של הציר הלטיני.

27 בפברואר 2008. המודיעין האמריקני מצליח ליירט שיחת טלפון לווינית בין נשיא ונצואלה הוגו צ'אבז ובין ראול רייס (Reyes), מספר 2 בארגון הטרור FARC, הנלחם בממשלת קולומביה מזה ארבעה עשורים. בשיחת הטלפון הודיע צ'אבז לרייס כי שלושה בני ערובה, שהוחזקו במשך שבע שנים בידי ה-FARC, שוחררו.

בחודשים שקדמו לשיחת הטלפון, היה צ'אבז למתווך רשמי בהסכמת ממשלת קולומביה בעסקאות שבויים. בנובמבר 2007, ביטל נשיא קולומביה, אלבארו אוריבה, את מינויו של צ'אבז כמתווך לאחר שגילה כי צ'אבז יצר קשר עם רמטכ"ל קולומביה תוך עקיפת הצינורות המקובלים. למרות זאת, צ'אבז המשיך בפעילותו. מבלי שידע זאת, בקולומביה השתמשו בשיחת הטלפון שקיים עם רייס על מנת לאתר את מיקומו המדויק של זה האחרון, בחווה המצויה כשני קילומטרים בתוך שטח אקוודור.

ב-1 במרץ החליטה ממשלת קולומביה לפעול. פעולה משולבת של חיל האוויר הקולומביאני ויחידות עילית שפשטו מהקרקע, הסתיימה בחיסולו של רייס ושל יותר מ-20 מחברי ארגונו. ממשלת קולומביה נטלה אחריות על הפעולה, שבוצעה כאמור בשטח אקוודור. התגובה המדינית לא איחרה לבוא.

אקוודור המותקפת, ובת בריתה ונצואלה, הצהירו כי הן רואות במתקפה הקולומביאנית הכרזת מלחמה. שגרירויות ונצואלה ואקוודור בקולומביה נסגרו, כוחות צבא גדולים משני הצבאות החלו לנוע לעבר הגבול עם קולומביה, ואולטימטום נקבע – על ממשלת קולומביה להתנצל באופן רשמי ולספק ערבויות לכך שלא יתרחש אירוע דומה בעתיד, או להסתכן במלחמה.

במקביל למאמץ הצבאי, פעלו מנהיגי ונצואלה ואקוודור גם בזירה הדיפלומטית הדרום אמריקנית, בכדי להשיג תמיכה בעמדתן. קולומביה, בת הברית הקרובה ביותר של ארה"ב בדרום אמריקה, נהנתה מתמיכתה חד-משמעית של וושינגטון. כפועל יוצא מכך, תהו רבים לגבי מידת תמיכתה של ארה"ב בפעולה עצמה. הקולומביאנים הודו כי הם הסתייעו במודיעין האמריקני לצורך הפעולה, אולם בוונצואלה ובאקוודור הרחיקו לכת וטענו כי מטוסים אמריקנים חמושים בפצצות חכמות הם שביצעו את הפעולה האווירית.

מבחינת ונצואלה, קולומביה היא מדינה בעיתית מזה זמן. קרבתה לארה"ב כבר גרמה לצ'אבז להשתלח בעבר בנשיא אוריבה. צ'אבז האשים את קולומביה כי ביחד עם ארה"ב עמדה מאחורי ההפיכה הכושלת שבוצעה כנגד שלטונו ב-2002. בסוף 2006 כתבה עורכת הדין האמריקנית, אווה גולינגר, ספר בשם "בוש נגד צ'אבז", בו ניסתה, בין היתר, להוכיח את הטענה הזו. על פי הנטען בספר, תרגיל נאט"ו בשם "תוכנית בלבואה" שהתקיים בספרד, היה בעצם חזרה גנרלית אמריקנית-קולומביאנית לפלוש לאזור העשיר בנפט בוונצואלה [1].

ונצואלה, הרואה עצמה כמעצמה אזורית המחויבת לסייע לבנות בריתה בציר הלטיני, האשימה את ארה"ב בניסיון לפגוע בריבונות המדינות המתנגדות למדיניותה, והגדירה את קולומביה כ"ישראל של דרום אמריקה". במלים אחרות – כמדינה "האמריקנית" ביותר באזור.

שלב ההוכחות

המשבר המשיך להחריף כשנשיא קולומביה אוריבה, שבשלב הזה נהנה מתמיכה של 82% מאזרחי ארצו, האשים את צ'אבז ואת נשיא אקוודור, רפאל קוריאה, בתמיכה נרחבת בארגון FARC, שהוגדר כארגון טרור בארה"ב, באיחוד האירופי ובקנדה. יום לאחר הפעולה הקולומביאנית, הציגו כוחות הביטחון של קולומביה שורה של מסמכים אשר נתפסו בפעולה, אשר גיבו לטענתם את ההאשמה [2].

מסמך אחד הצביע על העברה של 300 מיליון דולר מממשלת ונצואלה לידי ארגון ה-FARC, וכן על פעולות סיוע אחרות. מסמך אחר העיד על יחסים דו-סטריים – העברת מימון מארגון ה-FARC לצ'אבז בעת שזה היה כלוא באשמת ניסיון פוטש כושל בשנות ה-90, לצורך הגנתו המשפטית, בהיקף של 100 מיליון פזטות, או כ-54,000 דולר.

מכתב שזכה להתפרסם בתקשורת דוברת הספרדית, נשלח ממנואל מארולנדה, המנהיג רב השנים של ארגון ה-FARC אשר ממשלת ארה"ב הציבה בעבר פרס בן חמישה מיליון דולר על ראשו, לצ'אבז. במכתב, הודה מנהיג ה-FARC לנשיא ונצואלה על עזרתו במאבק בממשלת קולומביה ועל נכונותו לסייע במידה והמצב יתדרדר לכדי מלחמה.

ב-6 במרץ, נתפס בתאילנד אחד מסוחרי הנשק הגדולים בעולם, ויקטור בוט. תפיסתו של בוט, סוכן קג"ב לשעבר ומי שסיפק נשק רב לארגון ה-FARC, התאפשרה ככל הנראה, הודות למידע שהושג חמישה ימים קודם לכן בפשיטה הקולומביאנית על החווה באקוודור. זמן מה לאחר מכן אף פורסם כי ממשלת קוסטה ריקה איתרה כחצי מיליון דולר בביתו של תומך ה-FARC, בהתבסס על מידע שהעבירה ממשלת קולומביה. גם מידע זה, על פי הדיווח, התקבל מהמסמכים מהחווה.

המשבר בא על פתרונו ביום שישי, ה-7 במרץ, בפגישת פסגה של אוריבה, צ'אבז וקוריאה. בסיומה, נצפו חיוכים ולחיצות ידיים, והמנהיגים הכריזו במשותף על חידוש היחסים הדיפלומטיים ביניהם. מאז, דיללו ממשלות ונצואלה ואקודור את הנוכחות הצבאית המוגברת שלהן, בגבול עם קולומביה.


צ'אבז עם אחמדינג'אד – מעורב בטרור? צילום: אייג'נסיה ברזיל
סיומו המהיר של המשבר, כך נראה, התאפשר לאחר שבוונצואלה ובאקוודור הבינו כי קולומביה לא תתקפל בפני האיום עליה, ולאחר שהובן כי הפעולה הקולומביאנית אינה נתפסת כלא לגיטימית בעיני מדינות רבות.

על אף הרגיעה, ממשיכות ארה"ב וקולומביה, שהניחו ידיהן על המידע החשוב שנאסף מהחווה בגבול אקוודור-קולומביה, לבדוק האם ונצואלה אכן תומכת בטרור. להגדרתה של ונצואלה כמדינה תומכת טרור השלכות מרחיקות לכת, שכן צירופה לרשימה השחורה של האמריקנים בה מופיעות מדינות כאיראן וצפון קוריאה, תסלול את הדרך לסנקציות כלכליות ומדיניות עליה. ב-14 במרץ, בטרם הסתיימה החקירה, כבר החלו שני סנאטורים אמריקנים ביוזמת חקיקה בכדי להכניס את ונצואלה לרשימה השחורה.

לבקשת הקולומביאנים, את החקירה עצמה מוביל האינטרפול, אשר קיבל לידיו שלושה מחשבים ניידים מתוצרת טושיבה שנתפסו בפעולה. תשובות סופיות מבדיקת האינטרפול צפויות להתקבל באמצע החודש, והן עשויות להצביע על כך שצ'אבז וקוריאה, שעל פי אחד המסמכים קיבל מימון לקמפיין הנשיאות שלו ב-2006 מארגון ה-FARC, חבים חלק גדול מהקריירה הפוליטית שלהם לארגון הטרור, המתפרנס בעיקר מתשלום כופר עבור שחרור מאות בני הערובה שהוא מחזיק, וכן מסחר בסמים.

צ'אבז וקוריאה וכן גורמים בארגון ה-FARC המשיכו לדחות את האשמות ממשלת קולומביה, וטענו לזיופים. בנאום שנשא צ'אבז לרגל פתיחתו של בית חולים חדש, אמר בלעג כי ממשלת קולומביה זייפה תמונות ועל כן אל לאיש להיות מופתע אם תתפרסם תמונה בה מופיעים לצידו של צ'אבז גם מנהיג אל קעידה אוסאמה בין לאדן, נשיא קובה פידל קסטרו, נשיא בוליביה איבו מוראלס, נשיא אקוודור רפאל קוריאה ומנהיג ה-FARC מארולנדה בתמונה קבוצתית.

על אף הלעג המופגן, מומחי מחשבים הצביעו על כך שמאחר וקולומביה החליטה לערב את האינטרפול, ההסתברות שנשתלו פרטים מזויפים בדיסק הקשיח של המחשבים אשר לא ייחשפו על ידי מומחי האינטרפול היא כה קלושה, עד שנראה כי הקולומביאנים לא היו מעזים לצאת בהאשמות כה קשות כנגד צ'אבז וקוריאה אילולא היה מדובר במידע בדוק.

בצד המתיחות הנמשכת, איים נשיא אקוודור כי המשבר בין ארצו לקולומביה יתחדש אם יתברר כי בפעולה השנויה במחלוקת ב-1 במרץ, הפעולה בה חוסל בכיר ה-FARC, נהרג אזרח אקוודורי. ממשלת אקוודור אף פנתה לארגון מדינות אמריקה, ה-OAS בבקשה לגנות את ממשלת קולומביה על הרג האזרח האקוודורי. תגובת ממשלת קולומביה לאיום הייתה כי בסיסי טרור הם מטרה צבאית לגיטימית וכי אל לממשלת אקוודור להתלונן על פגיעה באזרחיה אשר שהו בזמן הפעולה בחווה. בהקשר זה היה מי שציין כי בהתקפה נהרגו גם ארבעה סטודנטים מכסיקנים, אולם ממשלת מכסיקו לא איימה בפגיעה ביחסיה עם קולומביה.

ב-25 במרץ, הודיע צ'אבז כי פחתו הסיכויים לכך שארגון ה-FARC ישחרר את בת הערובה המפורסמת ביותר שלו בשש השנים האחרונות, אינגריד בטאנקור, מועמדת לשעבר לנשיאות קולומביה האוחזת גם באזרחות צרפתית, אשר נשיא צרפת ניקולא סרקוזי פעל באופן אישי במאמץ לשחררה משבי הארגון. שישה בני ערובה אשר שוחררו מתחילת 2008 משבי ה-FARC, דיווחו כי מצבה הבריאותי של בטאנקור "קשה"[3]. ב-1 באפריל פנה נשיא צרפת סרקוזי בפומבי לאנשי הארגון בבקשה שישחררו את בטאנקור "הנמצאת בסכנת חיים" [4].


החטופה אינגריד בטאנקור בקלטת מהשבי. צילום: טלוויזיה

מתיחות גם עם פרו

בעוד המתיחות בין קולומביה למדינות הציר הלטיני נשמרת, קראה פרו בשבוע שעבר לונצואלה להפסיק את פעולותיה החתרניות כנגד פרו. המדובר בתמיכה בארגוני גרילה פרואנים בעלי אוריינטציה שמאלנית אשר זכו לתמיכה מונצואלה במסווה של סיוע הומניטארי.

בשנים האחרונות פועלים רופאים ומורים, רובם ככולם קובנים, באמצעות מימון מונצואלה העשירה בנפט, לסייע לאזורים נחשלים ברחבי אמריקה הלטינית. סך כל סיוע החוץ שהעניקה ונצואלה למדינות אמריקה הלטינית תחת ממשלו של צ'אבז, בעיקר נפט מוזל והלוואות נוחות, נאמד ב-36 מיליארד דולר. במסגרת הפעילות הזו בוצעו כ-400,000 ניתוחים שהשיבו את הראייה לחקלאים עניים ברחבי היבשת. בעוד שהיוזמה מיצבה את צ'אבז כפילנטרופ ומיטיב כחלק מדימויו הסוציאליסטי, נטען על ידי גורמים שונים במהלך השנים שקיימת אג'נדה נסתרת מאחורי הפעילות החברתית העניפה הזו.

נשיא פרו, אלן גארסיה, אף הורה על הקמת ועדת חקירה מטעם הקונגרס שתבחן האם מנסה צ'אבז לערער את היציבות בפרו, באמצעות 150 מרכזי "המלחמה בעוני" שצצו במדינה בשלוש השנים האחרונות. אחד ממנהיגי השמאל הרדיקלי בפרו, אויינטה הומלה, נחשב לחבר קרוב של נשיא ונצואלה. בבחירות לנשיאות ב-2006 ניסה להתמודד ונכשל, ועל פי עדויות רבות הסתייע כספית בממשלת ונצואלה לקיום הקמפיין שלו. משלחת של פרואנים עניים שנהנו מניתוחי החינם בוונצואלה, הצהירו בשובם לפרו כי הם תומכים באויינטה הומלה לנשיאות פרו, כאות תודה לעזרה שהגיש להם צ'אבז. "כולנו צ'אביסטים. יחי הומלה", צוטט אחד מחברי המשלחת. למרות זאת, הוא טרם אמר נואש מלתפוס את השלטון. בעברו של הומלה, קצין צבא בעל ניסיון קרבי עשיר, כמה ניסיונות לבצע הפיכה צבאית במדינה.

הטריגר לחקירה הפרואנית הנוכחית – מעצרם בסוף פברואר של תשעה בני אדם אשר נחשדו בהשתייכות לארגון "התנועה המהפכנית של טופאק אמארו", שנקרא של שמו של מנהיג האינקה האחרון בפרו. בחקירת התשעה התברר כי קיבלו מימון מממשלת ונצואלה, וכי בנתיב הכסף היו מעורבות גם ממשלות בוליביה ואקוודור. ב-17 במרץ נעצרו שני חשודים כשברשותם 65,000 דולר, כסף מוברח מאקוודור, שעל פי החשד מקורו מונצואלה. שגריר ונצואלה בפרו הכחיש את ההאשמות, וקרא לממשלת פרו לחשוף את הראיות שהובילו להאשמה.

האופוזיציות בניקרגואה ובוליביה, מאשימות זמן רב את ונצואלה בהעברות כספים לא חוקיות לידי הממשלות במדינותיהם, אשר תומכות בגלוי במדיניותו של צ'אבז, כחלק מהציר הלטיני. גם בארגנטינה מנהלת המשטרה חקירה נגד הנשיאה המכהנת, כריסטינה קירשנר, בחשד כי קיבלה מזוודה ובה 800,000 דולר מידי צ'אבז.

צ'אבז בכל מקום

בעבר זכתה פעילותו המדינית של צ'אבז באמריקה הלטינית לדימוי שונה. צ'אבז העדיף לפעול בתוך המערכות הפוליטיות השונות באזור. עיקר פעילותו הייתה בתמיכה במועמדים לנשיאות במדינות שונות – אורטגה בניקרגואה, קוריאה באקוודור, מוראלס בבוליביה, הומלה בפרו וכן אוברדור במכסיקו קיבלו תמיכה כזו או אחרת מצ'אבז. שלושת הראשונים אף הצליחו למנף את התמיכה לכדי ניצחון בבחירות.

הגילויים האחרונים מוכיחים כי צ'אבז פעל כל השנים גם במישור הרחוק מהעין. תמיכתו בארגוני טרור בקולומביה, בפרו וייתכן שגם במקומות נוספים, הפיכתו את תוכניתו הפילנטרופית לסיוע לנזקקים בדרום אמריקה למנוף פוליטי עבור חבריו, כסף מזומן שהעניק לפוליטיקאים בכירים ומעל לכל, נכונותו לצאת למלחמה בכדי להגן על הפעילות הזו, מציגים את צ'אבז ואת הציר הלטיני באור אחר.

הזירה הדרום אמריקנית במלחמה הקרה השנייה מוסיפה להתחמם. מול הציר הלטיני, אשר נהנה מיחסים טובים עם רוב מדינות אמריקה הלטינית, מתייצבות ארה"ב וקולומביה, אשר נעזרות לפרקים במדינות נוספות דוגמת פרו. שתי המדינות הגדולות של דרום אמריקה, ברזיל וארגנטינה, משתדלות לקיים יחסים קורקטיים עם כל הצדדים. ברזיל אף נוטה להיות ביקורתית יותר כלפי צ'אבז, בהשוואה לארגנטינה תחת הנהגתה של כריסטינה קירשנר.

המתיחות באזור כבר הזניקה מירוץ חימוש בין הצדדים. ונצואלה שידרגה את חיל האוויר שלה, במטוסים רוסיים חדישים. מיליציה עממית בת 100,000 איש הוקמה, ונשק רב נוסף נרכש בספרד וברוסיה. קולומביה מצדה, מקבלת ציוד צבאי מהאמריקנים וכן סיוע מודיעיני נרחב. המאבק הטעון בין הצדדים עלול להגיע לפיצוץ, ובכל מקרה מעמיד בספק את סיכויי הצלחתו של יונאסור, האיחוד המדיני של דרום אמריקה, שהסכם להקמתו צפוי להיחתם ביוני הקרוב.

הערות

1. Michael Fox, "New Book Launched in Venezuela: 'Bush vs. Chavez'", venezuelaanalysis.com, 21/11/2006

2. Simon Romero, "Files Suggest Venezuela Bid to Aid Colombia Rebels", New York Times, 30/03/2008

3. "Chavez: Little chance FARC will free high-profile hostage", CNN, 25/03/2008

4. "Sarkozy asks FARC to free Betancourt", AP, 01/04/2008


מאמרים נוספים