גיליון החודש מתמקד הפעם במדינות מוסלמיות לא ערביות ובשינויים שהן חוות במקביל לאביב הערבי.
בטורקיה, יצאו רבבות מפגינים לרחובות כדי להתעמת עם המשטרה, בעודם מכנים את ראש הממשלה ארדואן “דיקטטור”. אמנם ממשל ארדואן ראה הפגנות נרחבות יותר של האופוזיציה, אבל ממד האלימות עד כה נעדר מהפגנות אלה, ובהשראת האירועים במזרח התיכון, עולה האפשרות כי טורקיה תמצא עצמה במהדורה מקומית של האביב הערבי. מאחורי הקלעים ישנם שורה של מרוויחים מערעור המצב בטורקיה, וייתכן שמי מהם מעורב אף הוא בנעשה.
באיראן מתכונן הנשיא מחמוד אחמדינג’אד לפנות את מקומו לאחר שתי קדנציות, בעוד שבקרב האייתוללות תרים אחר מחליף שיידע כיצד להתדיין עם המערב כדי להסיר את הסנקציות הכלכליות הכואבות.
בפקיסטן הסתיימה כבר מערכת הבחירות בשיבתו של נוואז שריף לתפקיד רה”מ. בחירות אלה היו הראשונות בהיסטוריה של פקיסטן שבהן הוחלף השלטון בצורה דמוקרטית. לא פחות חשוב מכך הוא השינוי ביחסי פקיסטן עם ארה”ב שחוו שפל חסר תקדים בימי נשיאותו של אובאמה וכעת חווים עדנה לקראת נסיגת רוב הצבא האמריקאי מאפגניסטן ב-2014.
קריאה נעימה.
