מוקדי החיכוך הבאים

קווי מסגרת לשנים הבאות של המלחמה הקרה השנייה

אלון לוין, יובל בוסתן


המלחמה בגיאורגיה היוותה דוגמא לאופן בו ינהגו הרוסים מעתה ואילך, לנוכח ניסיון לשנות את הסטטוס קוו בשטחי ההשפעה שלה. מדינות המערב נתפסו לא מוכנות למהלך הרוסי, לפחות למראית עין, וכעת מוטל עליהן לבצע שינויים במדיניות החוץ, באופן שיכיל את ההתפתחויות האחרונות. מהי הדינאמיקה הצפויה לנו בשנים הקרובות? כיצד תתפתח המלחמה הקרה השנייה מכאן?

המלחמה בגיאורגיה תפסה את מנהיגי הגוש הדמוקרטי לא מוכנים. ההערכה הרווחת בקרב האמריקנים ושותפיהם האירופים הייתה כי רוסיה טרם שבה לאיתנה מבחינה צבאית, ועל כן היא תבחר במסלולים אחרים מאשר המסלול הצבאי כדי להגיב על ההתפתחויות השונות בקווקז. מבחינת המנהיגים הדמוקרטים, רוסיה לא הייתה אמורה להגיב על המתקפה הגיאורגית על דרום אוסטיה, כשם שלא הגיבה על התוכנית להציב מערכת נגד טילים בפולין ובצ'כיה, על הכרזת העצמאות החד צדדית של קוסובו או על הרחבת הגבולות של נאט"ו מזרחה.

אולם רוסיה קבעה כללי משחק חדשים, הכוללים שרטוט מחדש של גבולות החצר האחורית שלה – אזור החיץ בינה ובין המערב בו לא תרשה רוסיה לאף מעצמה זרה להשיג דריסת רגל, גם במחיר של מלחמה. מעודדים מתוצאות המלחמה, אין בכוונת הרוסים לעצור. המומנטום שנוצר מבחינתם לאחר השפלתה של טביליסי, ינוצל כדי להעביר מדינות אחרות במזרח אירופה סדרת חינוך, שמבחינת הרוסים הייתה צריכה להתבצע מזמן.

מולדובה, אוקראינה ומדינות אחרות כבר עמדו תחת מתקפת איומים חדשה מבית מדרשו של הקרמלין. בעוד כשלושה חודשים נגיע לעיצומו של החורף שהשנה אמור להיות קשה במיוחד, ועל פי ניסיון השנים הקודמות, נוהגת רוסיה לנצל את מזג האוויר הקשה כדי להפעיל לחץ בתחום אספקת האנרגיה.

גם המשך ההתעצמות הצבאית הרוסית צפוי, כחלק מתוכנית רב שנתית בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. כתוצאה מהשדרוג, יבצעו הרוסים שינויים בפריסתם הצבאית בעולם. מבין המשימות המיועדות לצבא הרוסי, שעסק עד כה בליקוק הפצעים מאז קריסת ברה"מ ובהגנה על רוסיה-גופא, עיבוי הנוכחות באזור החצר האחורית הרוסית – הרפובליקות האסלאמיות במרכז אסיה, המובלעות הפרו-רוסיות ונקודות חיכוך נוספות בין רוסיה ובין המשטרים הפרו מערביים במזרח אירופה והקווקז.

הצהרת הכוונות הרוסית, נתקלה עד כה בגינויים דיפלומטיים ובאיומים מצד האמריקנים, הבריטים והגרמנים – המעצמות המתועשות איימו לשקול מחדש את הנוכחות הרוסית בארגון המדינות המתועשות. רוסיה צורפה בעבר למועדון האקסקלוסיבי הזה בשל מחווה אמריקנית של הנשיא קלינטון כלפי הנשיא הרוסי דאז בוריס ילצין, כאות הערכה על פועלו למען הדמוקרטיה ברוסיה. באותו זמן, רוסיה הייתה כלכלה חסרת השפעה על הזירה הפיננסית העולמית, ונמצאה על סף פשיטת רגל. מאז השתקמה רוסיה, והיא נמצאת בפתח העשירייה המובילה של הכלכלות בעולם, אך עדיין רחוקה מהמעצמות הכלכליות הגדולות. צעדי ענישה כלכליים ותדמיתיים כלפי רוסיה, דוגמת סילוק מארגון ה-G8 או עיכוב בצירופה לארגון הסחר העולמי, יתפרשו ברוסיה כהשפלה נוספת מצד המערב ויעמיקו את הקיטוב בין הצדדים.

אחד הלקחים הנלמדים כעת בעקבות המלחמה בקווקז, קשורים למידת המחויבות האמריקנית-אירופית כלפי בנות הברית מהגוש הקומוניסטי לשעבר. מדינות שזכו להצטרף לאיחוד האירופי ו/או לברית נאט"ו, חשות מוגנות יחסית, מאחר והן נהנות מגיבוי צבאי המעוגן בהסכמים. מדינות אחרות כגון גיאורגיה ואוקראינה, קיוו להצטרף לנאט"ו ולזכות להגנה מעין זו, אך רוסיה חסמה את המהלך. כעת, גם פולין וגם צ'כיה החברות באיחוד האירופי, זירזו את ההליכים להצבת מערכת הטילים בשטחן, מתוך מחשבה שבכך ייצרו מחויבות אמריקנית עמוקה יותר כלפי הביטחון הלאומי שלהן.


האם רוסיה תסולק מהארגון? צילום: הבית הלבן

המהלכים הבאים של הגוש הדמוקרטי

ההתייחסות במערב כלפי רוסיה עוברת שינויים רבים בתקופה האחרונה מטבע הדברים. יש מנהיגים במערב הרואים ברוסיה יריבה ואף אויבת. ההכרה הזו אינה עניין פשוט, כשבאים לתרגם זאת למדיניות בפועל. אף מדינאי לא מעוניין להיזכר כמי שסגר את הדלתות בפני הענק הרוסי, אך ההבנה היא כי לא ניתן להצטייר בעיני הרוסים כפשרנים מדי, לנוכח הנחישות הרוסית במלחמה בקווקז.

בעוד שרוסיה ייצבה את שיטת השלטון החדשה שלה, ואף ביצעה מהלך חלק יחסית בו עבר הנשיא הקודם ולדימיר פוטין למשרד ראש הממשלה, עומדות מעצמות המערב בפני שינויים פוליטיים משלהן, העשויים להשפיע רבות על הדינאמיקה הצפויה ביחסים הבין-גושיים בשנים הקרובות.

בארה"ב, ייבחר נשיא חדש בעוד חודשיים והוא ייכנס לבית הלבן ב-20 בינואר 2009. בתקופת המעבר הזאת נוהגים האמריקנים להקפיא או למזער את המעורבות הבינלאומית שלהם למעט למקרים הדורשים התערבות מיידית. במידה וייבחר מועמד הרפובליקנים, ג'ון מק'קיין, צפויה אמריקה להציג קו נוקשה ביותר כלפי הרוסים, אשר יוסיף דלק למנוע העימות הבין-גושי, וירחיבו למספר רב של זירות. מועמד המפלגה הדמוקרטית, ברק אובאמה, נחשב לנעלם בתחום מדיניות החוץ, תולדה של חוסר ניסיונו בתחום. הוא הציג תוכניות רבות והבטיח להיפגש עם כל מי שארה"ב מחשיבה כיריב בניסיון להגיע לפתרונות דיפלומטיים, אך רק הזמן יגיד האם היו אלו הבטחות בחירות ריקות, או רצון אמיתי לשוב למודל מדיניות החוץ שהנהיג הנשיא קלינטון.

חמש דמוקרטיות משמעותיות תעמודנה בפני בחירות בשנה הקרובה – גרמניה, הודו, בריטניה, קנדה ויפן. בגרמניה, נמצאת הקאנצלרית מרקל בשיא הפופולאריות שלה. המגזין פורבס בחר בה לאישה המשפיעה ביותר בעולם זו השנה השלישית ברציפות ונראה כי שיאה עוד לפניה. בהודו ממשיך ראש הממשלה סינג להיאבק לקידום הכלכלה וצפויה שם מערכת בחירות סוערת, שבמרכזה יעמוד ההסכם לשיתוף פעולה גרעיני עם ארה"ב, הסכם אותו יזם סינג. לפיכך, ניצחון שלו בבחירות הקרובות יובילו את הדמוקרטיה הגדולה בעולם לשיתוף פעולה הדוק יותר עם ארה"ב והמערב, בעוד שהפסד עשוי להוביל להידוק הקשרים עם השכנות האסייאתיות, על חשבון הקשרים עם ארה"ב והאיחוד האירופי.

בשלוש האחרונות, צפויה אופרה אחרת לגמרי. בבריטניה צפוי מהפך וניצחון סוחף לשמרנים בראשות דיוויד קמרון, שישובו לשלטון לאחר 12 שנות אופוזיציה. עם זאת, שינוי זה צפוי להשפיע בעיקר על מדיניות הפנים של הממלכה, ופחות על מדיניות החוץ שלה, שתיוותר פרו-אמריקנית יותר משאר מדינות אירופה. גם ביפן, וככל הנראה גם בקנדה, יתרחשו מהפכים פוליטיים. המהפך המשמעותי יותר צפוי ביפן, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, שם שרויה המערכת הפוליטית מספר שנים במשבר מנהיגות קשה מאז פרישתו של ג'וניצ'ירו קויזומי בספטמבר 2006.

השינויים האלה יתקיימו כשהעולם כבר מפנים את התהליכים העולמיים, ומעביר את ההתמקדות מהמלחמה העולמית בטרור, לקראת המלחמה הקרה החדשה. בעתיד הקרוב, נקודות חיכוך בין הגושים תספקנה את מירב כותרות חדשות החוץ, שעה שהעולם נכנס לשלב האלים והמסוכן של המלחמה הקרה השנייה.

זירות המלחמה הקרה השנייה

באמריקה הלטינית, ישנם מספר מוקדים נפיצים. גבול קולומביה-ונצואלה וגבול קולומביה-אקוודור, מהווים גבולות קלאסיים של המלחמה הקרה השנייה. קולומביה היא בת הברית הצבאית החשובה ביותר של ארה"ב בדרום אמריקה, וונצואלה ואקוודור חברות בציר הלטיני האנטי-אמריקני. בגבולות אלה קיימת כבר כיום פעילות ענפה ביותר של טרור וסמים [1]. פעילות הריגול באזורים אלה גוברת, וכן גם הפעילות הצבאית. אך לפני מספר חודשים היו קרובות ונצואלה וקולומביה לכלל מלחמה, וזו נמנעה רק ברגע האחרון ולאחר שכוחות נפרסו על הגבול. פרו, מדינה המסוכסכת עם ונצואלה, גובלת באקוודור ובבוליביה החברות עם קראקס בציר הלטיני, ועשויה למצוא עצמה כנקודת חיכוך חם בעתיד. פעילותם הערה של גורמי אופוזיציה סוציאליסטים פרו-ונצואליאניים בתוך פרו, עלולים להצית מתיחות בין פרו לשכנותיה.

באפריקה מוסיפות להתקיים מספר נקודות חיכוך. בצפון היבשת נמשך הסכסוך בין מרוקו ואלג'יריה, המקבל בשנים האחרונות מימד אחר לנוכח קרבתה של מרוקו לארה"ב ולמערב, ולנוכח הקשרים האסטרטגיים בין אלג'יריה ובין רוסיה. יחסיה הקרובים של סודן עם סין, עשויים ליצור אזור גבול בעייתי עם מצרים, על רקע מעבר פליטים וסכסוכים על עצם התוואי של הגבול בין המדינות. מצרים הזוכה לגיבוי אמריקני, עשויה למצוא עצמה מסייעת למערב במאבק בסודן על רקע המשבר בדארפור. גם צ'אד, כאויבת רבת שנים של סודן, היא אופציה בולטת למאבק בסודנים, ונתונה להשפעה חזקה מצד הצרפתים.

בסומליה נמשכת המלחמה בטרור, כשהתנועה האסלאמית במדינה למודת המלחמות נתמכת על ידי איראן ומדינות נוספות, בעוד שאתיופיה והממשלה הסומלית הפרו-מערבית, נעזרות בסיוע אמריקני. מלחמה אחת כבר התקיימה ב-2006, נראה כי מלחמה נוספת עשויה לפרוץ בקרוב, אולי אפילו בשטחה של אתיופיה.

מערב אפריקה, העומדת בתוך מספר שנים לספק רבע מצרכי הנפט של שתי הצרכניות הגדולות, ארה"ב וסין, תהפוך בקרוב לזירת התגוששות כלכלית וככל הנראה גם צבאית. המשטרים במדינות הנפט במערב היבשת חלקם דיקטטוריים וחלקם דמוקרטיים, עומדים בפתחה של חוויה דומה לזו שחוו מדינות המפרץ הפרסי בשנות ה-60. שחיתות נרחבת, התבססות אליטות המבזבזות את כספי המדינה במסעות רכש באירופה ובארה"ב, בנייה של צבאות גדולים באמצעות תמלוגי הנפט ושינויים דמוגראפיים כתוצאה מהגירה אל מדינות אלה ממדינות עניות יותר הם רק חלק מהשינויים שיפקדו את מדינות האזור. מאגרי הנפט הגדולים יזכו לחשיבות אסטרטגית עולמית, ועל השליטה בהן תתמודדנה המעצמות, אם באופן ישיר ואם באמצעות מדינות פרוקסי.

במזרח התיכון, ממשיכות להתקיים זירות העימות בעיראק, בלבנון ובעזה. עימות בין איראן, סוריה וארגוני הטרור ובין ארה"ב, מדינות ערב הפרו-מערביות וישראל, עשוי לעבור בעתיד שדרוג דרמטי עם כניסתה המחודשת של רוסיה לאזור. לפי שעה, מעוניינים הרוסים להגביר את הפרופיל שלהם בסוריה, כאמצעי להשגת דריסת רגל בים התיכון כולו. מהלך זה עלול להקשות בעתיד על פעילות ישראלית בתוך שטחה של השכנה מצפון.

במזרח אסיה, יהיה המיקוד בזמן הקרוב על יחסי יפן ודרום קוריאה עם צפון קוריאה ועם סין. זו האחרונה תוסיף למשוך אש מצד הגוש הדמוקרטי על רקע הסכסוכים הנמשכים עם טיוואן ולהבדיל טיבט. החונטה המושמצת במיאנמר (לשעבר בורמה) עשויה להיות אחת מנקודות העימות הבאות, כשתעמיד במבחן את יכולת הגוש הדמוקרטי לטפל במשטרים מפרי זכויות אדם מחד, ומאידך תציג את האופן בו תבחרנה סין ורוסיה להגן על בת ברית שלהם הנמצאת תחת לחץ מערבי.

גם בתת היבשת ההודית, לנוכח המשבר הפוליטי המתמשך בפקיסטן והמעורבות הגוברת של הטרור העולמי במדינה המוסלמית הגדולה, אנו צפויים לעימותים שונים. ארה"ב מבצעת כבר היום תקיפות אוויריות במחוזות הפשטונים, וזירת קשמיר צפויה להתחמם פעם נוספת. הודו עצמה, כאמור, מתקרבת לבחירות והעוינות בין המחנות הפרו-מערביים והפרו-אסייאתים צפויה להחריף ככל שיתקרב מועדן.


פוטין ואחמדינג'אד – שיתוף הפעולה יתהדק? צילום: הקרמלין

הזירה הכלכלית

זירה חשובה נוספת שאינה זירה גיאוגרפית היא הזירה הכלכלית. מספר עימותים צפויים בגזרה זו בין הגוש הדמוקרטי והגוש הריכוזי. פעילותה הנמשכת של רוסיה להקים קרטל גז עולמי, תוך שימוש בענק הגז גזפרום וטווית קשרים עם יצרניות אנרגיה חשובות אחרות, העמיקה את התלות האירופית ברוסיה. ראש ממשלת בריטניה היה האחרון מבין האישים במערב שקרא למציאת אלטרנטיבה להגמוניה הרוסית בזירה הזו. על רקע זה, ניתן להבין את החשיבות של אזרביג'אן, מדינות המפרץ הפרסי ומדינות מערב אפריקה עבור הגוש הדמוקרטי.

המלחמה בגיאורגיה גרמה לבריחת הון זר מרוסיה, בשל החשש מחוסר יציבות מתמשך. אולם בריחת ההון לא החלה בשל המלחמה, אלא תקופת מה קודם לכן. מדיניותו של פוטין כנשיא הביאה לכך שנוצר קושי רב עבור משקיעים זרים לפעול ברוסיה. סדרת הלאמות, חקיקה דרקונית ומיסוי לא הוגן, דחפו אל מחוץ לרוסיה עוד קודם לכן את ענקיות האנרגיה העולמיות וכן חברות בינלאומיות נוספות. גם חברות המייצאות לרוסיה סחורה, נאלצות לעמוד תחת שורה של תנאים, ולעתים אף נדרשות לתשלום שוחד באופן גלוי או עקיף. אלה הממשיכות ליהנות מרווח גבוה, אומנם אינן ממהרות לעזוב את רוסיה, אך מספרן קטן עם הזמן.

סין, ששמרה על פרופיל נמוך בחודשים האחרונים בשל רצונה בתקשורת אוהדת לקראת האולימפיאדה בבייג'ינג, צפויה לשוב ולהגביר את פעילותה הבינלאומית במזרח אסיה, באפריקה ובדרום אמריקה. הצמיחה הכלכלית שהגיעה לשיא של כמעט 12% ב-2007, הואטה באופן יחסי לרמה של 9.8% ב-2008 על פי התחזית האחרונה של הבנק העולמי, בדרך להיחלשות נוספת הצפויה לקראת 2009. במקביל, האינפלציה בסין הרימה את ראשה השנה, והיא צפויה להתקרב לרמה של שמונה אחוזים. הייצוא הסיני נפגע בשל היחלשותו המתמשכת של הדולר, ובסין יידרשו בשנים הקרובות לבחון מחדש את מדיניות המטבע שלהם, המעוררת ביקורת רבה במערב ואחראית במידה רבה לשמירה על דולר נמוך. בניגוד לרוסיה, הסינים אינם חשים כי המערב לוחץ עליהם באופן המעמיד את הביטחון הלאומי שלהם בסכנה. אולם לחץ שכזה עשוי להתגבר בשנים הקרובות, בד בבד עם התגברות החשש מפני ההתעצמות הסינית.

ניסיון לאחד את הקוריאות יהווה קאזוס בֶלִי מבחינת הסינים, מאחר ויציב את הצבא האמריקני על גבול סין, כפי שהיה בשנות ה-50. הידוק היחסים בין ארה"ב להודו הוא שינוי שאין בכוחה של סין למנוע, אך זו בתגובה צפויה להדק את יחסיה עם פקיסטן. לבסוף, מעורבות מערבית במיאנמר, לה גבול משותף עם סין באורך של יותר מ-2,000 קילומטר, תחייב את הסינים להתערב בעצמם.

המלחמה הרוסית בקווקז, המצטרפת לשתי המלחמות ב-2006, מלחמת לבנון השנייה ומלחמת אתיופיה-סומליה שהיו אף הן סכסוכים צבאיים במסגרת המלחמה הקרה השנייה, מסמלת את המעבר לשלב אלים יותר. הגושים משני צדי המתרס כבר עומדים בפני סיום ההתגבשות שלהם – האיחוד האירופי הוא כיום פרו-אמריקני יותר משהיה מאז הקמתו ב-1992. רוסיה נהנית מהיחסים ההדוקים ביותר עם סין מאז ומעולם.

מספר רב של מדינות כבר בחר בהשתייכות לאחד הגושים, בעוד שהפער בין הגושים מתרחב. הכללים לעימות החדש אשר הפכו ברורים בחודש האחרון, זהים לאלו שהתקיימו בזמן המלחמה הקרה הראשונה: כל ניסיון לשנות את הסטטוס קוו, שיתבצע ללא תיאום עם הגוש השני, עלול להוביל להתנגשות צבאית מקומית. דברים אלו נכונים לרוב הזירות בעולם, בהן מעורבות לפחות שתיים מתוך ארבע הגדולות – ארה"ב, רוסיה, סין והאיחוד האירופי. עם סיומו של שלב זה, שצפוי להימשך שנים מספר, יסומנו בבירור הגבולות בין שטחי ההשפעה של המעצמות ובין שטחי הגוש הדמוקרטי והגוש הריכוזי.

הערות

1. עוד על הקשר בין סמים וטרור בגוש הריכוזי, במאמר "הקרטל החדש" בגיליון יולי 2008 של סיקור ממוקד


מאמרים נוספים