מועדון הג'נטלמנים

מנהיגי המעצמות הכלכליות מתכנסים ביפן

יובל בוסתן, אלון לוין


בשנים האחרונות הפכו כינוסי ה-G8 השנתיים לנקודת שיא, לא רק בכל האמור למפגשים בין מנהיגי העולם, אלא גם לניסיונות של גורמים שונים למשוך את תשומת ליבם ולהשתלט על סדר היום העולמי. על רקע החשש המתמיד מאירועים אלימים גם הפעם, הולכת וגוברת ההכרה בקרב מרבית חברות הארגון כי העת לשינוי קרבה.

ארגון המדינות המתועשות, הידוע גם כ"פורום ה-G8", נוסד על רקע המשבר הכלכלי של 1973. הפורום, שהתכנס לראשונה באיטליה ב-1975 כלל את שש המעצמות הדמוקרטיות של התקופה – ארה"ב, בריטניה, מערב גרמניה, צרפת, איטליה ויפן. בחלוף שנה צורפה קנדה לארגון. עם סיום המלחמה הקרה הראשונה והידוק שיתוף הפעולה הכלכלי עם רוסיה, הזמין ביל קלינטון את בוריס ילצין להצטרף לפורום, שנודע כ-G7+רוסיה, או בקיצור – G8.

במרוצת השנים גדלה חשיבות הארגון. שמונה החברות מייצגות רק 14% מאוכלוסיית העולם, אך הן מייצרות למעלה מ-60% מהתוצר העולמי במונחי GDP נומינלי. החברות אחראיות על למעלה מ-70% מסך ההוצאה העולמית על ביטחון, ארבע מהן מחזיקות במושב קבוע במועצת הביטחון וברוב המכריע של כלי הנשק הגרעיניים בעולם.

בועידת הארגון ב-2005, הוחלט על הקמת פורום "G8+5" או "G13". חמש המדינות הן למעשה המדינות המתפתחות הבולטות – סין, הודו, ברזיל, מכסיקו ודרום אפריקה. העובדה כי הפורום המורחב מייצג בצורה מאוזנת יותר את אוכלוסיית העולם מאשר ארגון ה-G8 עצמו, הוסיפה ללגיטימיות שלו. באוגוסט 2007 הגדיל לעשות נשיא צרפת סרקוזי, כשקרא לצרף את חמש המדינות באופן קבוע לארגון המדינות המתועשות: "ה-G8 לא יכולים להיפגש במשך יומיים ואחרי זה ה-G13 במשך שעתיים… זה לא נראה מתאים" [1]. המשימה המרכזית אליה נדרש הפורום החדש היא המאבק בהתחממות העולמית. בפברואר 2007, בכינוס של פורום 13 המדינות, הוסכם להגביר את המאמצים לנסח אמנה חדשה בנושא עד סוף 2009.

בשנים האחרונות משכו כינוסי הארגון תשומת לב רבה מהרגיל, ולא בטובתם. בעת הפסגה שאירחה בריטניה בקיץ 2005 בסקוטלנד, התרחשה מתקפת הטרור בלונדון וימים ספורים לפני פסגת 2006 ערכה צפון קוריאה ניסוי במספר טילים, מתקפת טרור התחוללה בהודו, אשר גבתה כ-200 קורבנות וארגון החיזבאללה חטף שני חיילי צה"ל בגבול הצפון, במהלך שהחל את מלחמת לבנון השנייה. לקראת פסגת 2007 שהתקיימה בגרמניה נשמעו איומים מצד ארגון אל קעידה ואחרים, לפגע באזור הכינוס. זה התקיים תחת אבטחה חסרת תקדים, והסתיים בשלום.


מנהיגי ה-G8 בכינוס השנה שעברה בגרמניה. צילום: אתר הוועידה

ועידת 2008

ועידת ה-G8 השנה תתכנס ב-7 ביולי בטיואקו, יפן. הוועידה צפויה להיות הראשונה בהשתתפותם של ראש ממשלת יפן יאסו פוקודה, נשיא רוסיה דימיטרי מדבדב וראש ממשלת בריטניה גורדון בראון. ועידה זו תהיה גם האחרונה עבור הנשיא האמריקני ג'ורג' בוש. ראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני, יחזור למעמד ממנו נעדר בשנתיים האחרונות. במרכז הוועידה יעמדו המשך המאבק בהתחממות העולמית ושאלת הסיוע לאפריקה, סוגיה אשר היפנים הציבו במרכז סדר היום בפעם האחרונה שאירחו את הוועידה, בשנת 2000.

סוגיה מסקרנת שעשויה לתפוס את מירב הכותרות בזמן הוועידה היא היוזמה לניסוח הסכם סחר נגד זיופים (Anti-Counterfeiting Trade Agreement – ACTA). הסכם זה אמור להילחם בהפרות זכויות על קניין רוחני באינטרנט ולהסדיר את הסחר במוצרי ידע. בניסוח ההסכם מעורבות ארה"ב, הנציבות האירופית, יפן, קנדה, מכסיקו, אוסטרליה, ניו-זילנד ודרום קוריאה. ההסכם החדש צפוי לכלול שורה של צעדים מרחיקי לכת על מנת להילחם בהפרות זכויות יוצרים.

הדיונים על ההסכם נשמרים בסוד, אך כמה פרטים דלפו לעיתונות בחודשים האחרונים. מאלו, נראה כי ההסכם החדש עשוי להשפיע באופן דרמטי על חיינו. בין היתר, הוא מציע לאפשר למשטרת הגבולות זכות חיפוש במחשבים ניידים, נגני MP3 וטלפונים סלולריים במטרה לחפש מקרים של הפרת זכויות יוצרים. בנוסף, ספקי אינטרנט יידרשו להרחיב את שיתוף הפעולה עם רשויות החוק, ספק פרטים מזהים אודות הגולשים ביתר קלות ולהגביל את יכולת הגולשים לעשות שימוש בתוכנות המטשטשות את זהותו של הגולש [2]. במידה ויאושר, תוקם מסגרת אכיפה חדשה, שתפעל מחוץ למסגרות הקיימות כיום.

לעת עתה, קשה לראות כיצד תאושר ה-ACTA בנוסחתה הנוכחית. במדינות הדמוקרטיות יתקוממו רבים על הפלישה לפרטיות, ובמדינות המתפתחות, המפרות זכויות יוצרים באופן סדרתי, נראה כי איש לא יזדרז לחתום על הצטרפות להסכם גם במחיר של אובדן הטבות כלכליות. עם זאת, אין ספק שבעצם קידום המגעים ליצירת מסגרת חדשה למלחמה בזיופים, מעבירות המדינות היוזמות מסר ברור כי הן מתעתדות להמשיך ולהילחם בזייפנים.

היוזמה הזו מעמידה על הכוונת בראש ובראשונה את סין, אולי המדינה הנהנית ביותר בתעשיית הזיופים, המכניסה לכלכלתה עשרות מיליארדי דולרים בשנה. ארה"ב ובמידה רבה גם האיחוד האירופי, מנהלות מלחמה כלכלית מתישה עם הענק הסיני בתחומים שונים, כגון מאבק על השער הנמוך של היואן הסיני שפגע בתעשיות במדינות המערב ואשר הוביל כצעד נגדי, לפיחות משמעותי בדולר ובתקופה האחרונה גם באירו. אם תתקבל היוזמה הזו, היא תחזק את הכלכלות הנשענות על ידע, דוגמת כלכלות ארה"ב, האיחוד האירופי ויפן. בת בריתה המובהקת של סין ב-G8, רוסיה, עשויה לנסות לתקוע מקל בגלגלי היוזמה הזו, ככל הנראה, תוך טיעון כי הדבר פוגע בדמוקרטיה.

שתי נקודות חשובות נוספות אשר כרוכות אחת בשנייה, הן החשש ממיתון עולמי שכבר נותן את אותותיו, ועליית מחירי האנרגיה. משבר הסאב-פריים בארה"ב, חולשת הדולר, עליית מחירי המזון והעלייה הדרמטית של מחירי הנפט והגז הטבעי, מעיקים על רוב המדינות בעולם. מבין שמונה החברות ב-G8, רק קנדה ורוסיה הן יצואניות של נפט וגז טבעי, והכלכלות שלהן נהנות מפריחה. בעוד במדינה הצפון-אמריקנית הפריחה מתונה יחסית בשל החיבור החזק שלה לכלכלת ארה"ב, רוסיה מציגה כבר עשר שנים של צמיחה חזקה בשיעור של 6-7 אחוזים בשנה.

האיחוד האירופי מעוניין בהסכם עם רוסיה שיבטיח את האספקה הסדירה של הגז הטבעי. רוסיה ניצלה את התלות האירופית במספר הזדמנויות בעבר, כדי להשיג את מטרותיה המדיניות והכלכליות. גרמניה למשל התמודדה עם הבעיה בעבר באמצעות עסקאות נפרדות עם הרוסים, אולם מאחר ומרבית מדינות האיחוד האירופי נפגעו מכך, פועל האיחוד באמצעות נציגיו בפורום, גרמניה, צרפת, בריטניה ואיטליה, כדי למצוא נוסחא מתאימה. הרוסים מצדם רוצים הקלות במסחר עם האיחוד האירופי עבור סחורות אחרות שלהם, והסכם זה עומד בפני שלביו האחרונים, לאחר שליטא, פולין ומדינות אחרות שהתנגדו לו, התרצו באחרונה.

האירופים כועסים על מדיניות המטבע הנוכחית של ארה"ב, לא פחות מאשר על המדיניות הסינית בנושא. כלכלת האיחוד מתבססת על ייצוא, והשוק החשוב ביותר של מדינות האיחוד מחוץ לאירופה הוא ארה"ב. הפיחות בדולר פגע ברוב מדינות האיחוד, וגרם לירידה ברווחיות היצואנים ולגלי פיטורים. נשיא צרפת סרקוזי העלה את הנושא בביקוריו בארה"ב ובסין.

רוב המנהיגים כיום מכירים הדרך ליציאה מהמיתון העולמי עוברת בהתגברות על חששות העבר ובהידוק שיתוף הפעולה בין 13 מדינות הפורום המורחב. במידה ולא יעשו כן, זמנים קשים צפויים למדינות העולם, כולל למדינות הנהנות מאופן התנהלות הדברים בשנים האחרונות דוגמת הנפט המובילות.

עתיד הארגון

מאז צורפה רוסיה לארגון, לא פסקו הקריאות להדיחה ממנו. בתחילת העשור טענו המתנגדים כי חלקה של רוסיה בעוגה העולמית זניח לעומת המעצמות המערביות. בשנים האחרונות גדל חלקה של זו עם ההתאוששות הכלכלית שהוביל פוטין, בעוד שכלכלות המערב חוות האטה כלכלית מתמשכת. פוטין כידוע, נאבק מול ארה"ב והאיחוד האירופי בשורה של נושאים, והמתיחות בין הצדדים הרקיעה שחקים. בארה"ב, מועמד המפלגה הרפובליקנית, ג'ון מק'קיין, הצהיר זה מכבר כי עם היבחרו יפעל לסילוקה של רוסיה מהארגון ולצירופן של מדינות דמוקרטיות בולטות. המדינות שהציע מק'קיין במקום רוסיה, הן ברזיל והודו. מעצמה כלכלית חשובה נוספת, היא ספרד, המדורגת כיום במקום השמיני בעולם במונחי GDP נומינלי.

ה-G8, שיועד בראשיתו לעסוק בנושאים כלכליים בלבד, הפך למסגרת דיון העוסקת בכל הנושאים הבוערים בעולם אשר מעסיקים את המעצמות המובילות, כולל נושאים מדיניים וביטחוניים. בכך נוצרה מסגרת מקבילה ולפרקים יעילה יותר ממועצת הביטחון. מאפיין חשוב אחר של כינוסי ה-G8 הוא מערכת היחסים המיוחדת בין המנהיגים השונים. ב-2007 תפס את עין המצלמה המחוות הידידותיות שהפגין נשיא צרפת סרקוזי כלפי נשיא רוסיה דאז ולדימיר פוטין. במקרים אחרים נצפתה מתיחות בין מנהיגי ארה"ב ורוסיה בשל הנושאים שעמדו על סדר היום. ההחלטות שיתקבלו בוועידה ישפיעו גם השנה על תהליכים מדיניים וכלכליים ויספקו כותרות רבות. מארגני הוועידה מצידם, יתמקדו ביצירת אווירה בטוחה למשתתפיה, אשר תוביל לקבלת החלטות פוריות.

הערות

1. הדברים נאמרו בנאום בפני ועידת שגרירי צרפת ה-15, ב-27/08/2007

2. Vito Pilieci, "Copyright deal could toughen rules governing info on iPods, computers", Canwest News Service, 26/05/2008


מאמרים נוספים