ועידה בל'אקווילה

מנהיגי העולם מנסים למצוא מוצא מהמשבר

אלון לוין, יובל בוסתן


ארגון המדינות המתועשות, שנוסד על רקע המשבר הכלכלי של 1973, יתכנס החודש לפסגה השנתית בפעם ה-35, כשברקע המאמצים להביא לסיומו של משבר כלכלי חריף פי כמה. איטליה, שמארחת את הפסגה הפעם החמישית, החליטה להעביר את מקום הכינוס מסרדיניה לל'אקווילה, לאות הזדהות עם האזור שנפגע מרעידת אדמה קשה באפריל האחרון.

המשבר הכלכלי הגדול שפוקד את העולם רחוק מסיומו. כבר בחודשיו הראשונים נרשמה פגיעה קשה בכלכלות הגדולות, ממערב וממזרח. על פי נתוני קרן המטבע הבינלאומית שפורסמו בתחילת שנה זו, חודשים ספורים לאחר פרוץ המשבר, הצטמצם חלקן של חברות ה-G8 מ-60% מהתוצר העולמי ל-55% בלבד.

מטבע הדברים, המשבר ואלמנטים נוספים בתחומי הכלכלה יתפסו את מרכז תשומת הלב בפסגה, שתסתיים ככל הנראה בכינוס של מנהיגי ה-G20, הפורום הכלכלי הרחב יותר, שכונס כבר פעמיים מאז פרץ המשבר. נושאים שתפסו את מרכז הבמה בשנים האחרונות, דוגמת ההתחממות העולמית, ידחקו לשוליים.

בפסגת 2005, נוסד פורום ה-G8+5, מסגרת רחבה יותר בה מצטרפות לחברות ארגון המדינות המתועשות 5 המדינות המתפתחות הבולטות ביותר: סין, הודו, ברזיל, מכסיקו ודרום אפריקה. גם מצרים תשתתף בחלק מהדיונים, בהתאם לנושאים הנדונים. ראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני כמארח הועידה, ביקש ליצור מסגרות דיונים מגוונות יותר, ולצרף נציגים מחוץ ל-8 המדינות המתועשות וחמש המדינות המתפתחות במקרים בהם הוא סבור כי נציגי מדינות אחרות יוכלו לסייע לדיון. זהו ניסיון להתרחק מעט מהתדמית האליטיסטית והמנוכרת שדבקה בוועידה לאורך השנים.

ביום הראשון ייערך מפגש בהשתתפות שמונה המעצמות התעשייתיות בלבד, ביום השני יצטרפו מנהיגי חמש המדינות המתפתחות, כדי לדון באפריקה, אך גם ביום זה שיחות הסיכום ייעשו בהשתתפות מנהיגי ה-G8 בלבד. ביום השלישי יתרחב הפורום כאמור, ויכלול עד 20 מדינות, כדי לעסוק בנושא המשבר הכלכלי.

מלבד המשבר הכלכלי, המצב באפריקה, ההתחממות הגלובאלית וסוגיות הנוגעות לאנרגיה, יעסקו מנהיגי המעצמות המתועשות בעניינים רבים הנוגעים לתחום המדיני.

נשיא ארה"ב אובאמה, מגיע לכנס הראשון שלו, כמנהיג הנהנה מתמיכה רחבה בארצו, ומציפייה אופטימית ברחבי העולם כי יפעל ליצירת מדיניות אמריקה שונה מכפי שהיה בעבר, בוודאי בהשוואה לתקופת נשיאותו של בוש. הנושא החשוב עבור אובאמה, הוא מאמציו להביא לסיום המלחמה העולמית בטרור – בחודש האחרון הורה אובאמה להוציא את החיילים האמריקנים ממרכזי הערים בעיראק, ולאפשר לכוחות הביטחון העיראקים, אשר אומנו על ידי האמריקנים, לתפוס אחריות ביטחונית באזורים שפונו. גל חדש של טרור מלווה את הפעולה הזאת, ויש להניח כי בתקופה הקרובה יתרחשו פיגועים גדולים נוספים בעיראק, עד שהצבא והמשטרה העיראקיים יוכלו להביא ליציבות ביטחונית.

במקביל, מבקש אובאמה לתגבר את הנוכחות האמריקנית באפגניסטן – המטרה שלו היא להכפיל את מצבת כוח האדם כמעט – מ-38,000 חיילים המוצבים כיום באפגניסטן, עד ל-68,000 חיילים אמריקנים עד סוף הקיץ, אז צפויות להיערך בחירות לנשיאות [1].

מפקדי הצבא באפגניסטן כבר קיבלו הוראה, על פיה הם פועלים בתקופה האחרונה, להגביר את המתקפות על ריכוזי הטאליבן. באחת הפעולות, מערבית לקנדהר, משתתפים 4,000 חיילי מארינס אמריקנים המתוגברים על ידי 650 חיילים אפגנים. הכוחות האמריקנים, הנתקלים בהתנגדות עזה ביותר, תודרכו להימנע ככל שניתן מפגיעה באזרחים, גם במחיר של נסיגה מפעולה, לאחר שרבו המקרים של פגיעה באזרחים לאחרונה.


מנהיגי ה-G8 בשנה שעברה. צילום: אתר הוועידה

מצב המנהיגים

אובאמה מעוניין להשיג תמיכה מעמיתיו בוועידה, כדי לסיים את המלחמה – ברלוסקוני היה הראשון שהוסיף כמה מאות חיילים למאמץ באפגניסטן, וקנדה עשויה להגביר את הסיוע אף היא. אפילו הרוסים הסכימו לעזור מבחינה לוגיסטית, במהלך הפגישה בין אובאמה למדבדב שהתקיימה קודם לוועידה.

מדבדב מגיע לוועידה כשהמשבר הכלכלי מכה ברוסיה, יותר מאשר במעצמות התעשייתיות האחרות. הנשיא הרוסי יבקש לתור אחר דרכים לפתור את הבעיה, ובכלל זה להשיב את המשקיעים הזרים אשר נמלטו מהמדינה בשנים האחרונות, בשל משברים פוליטיים ובשל הקשיים שהערימה ממשלת רוסיה עליהם [2].

בשנים עברו הגיעו הרוסים לוועידה עם ביטחון עצמי גבוה – ארצם נהנתה מצמיחה קבועה של מעל 6% בשנה, הקופה הרוסית התפקעה מעודף דולרים בזכות מחירי האנרגיה הגבוהים, כל זאת בעוד המדינות המערביות דשדשו מבחינה כלכלית. זה העניק לרוסים את הכוח להציג אג'נדה משלהם, אשר סתרה את האג'נדה של רוב באי הוועידה. הגעתם לוועידה הנוכחית מעמדה מוחלשת, עשויה להוביל לפתרון כמה משברים מדיניים בהם נוטה רוסיה שלא לראות עין בעין עם שאר המנהיגים.

עבור טארו אסו וגורדון בראון, ראשי הממשלה של יפן ובריטניה בהתאמה, זוהי כנראה הוועידה האחרונה, לפחות בשנים הקרובות. אחוזי התמיכה בהם אפסיים, וארצותיהם עומדות בפני מערכת בחירות בשנה הקרובה – בספטמבר ביפן, ובבריטניה לא יאוחר מיוני 2010 – ייתכן והבחירות ייערכו כמה חודשים לפני המועד הסופי. גם בריטניה ויפן נפגעו קשות מהמשבר הכלכלי. עבור היפנים ישנו נושא נוסף המדאיג אותם והוא המשבר בצפון קוריאה – בשל הרצון לבצע העברה שלטונית בין המנהיג החולה קים ג'ונג איל לבנו ללא התערבות חיצונית, מפעילה צפון קוריאה בתקופה האחרונה שרירים. היא ביצעה מספר רב של ירי טילים, וניסוי גרעיני, ויפן חשה מאוימת מההתפתחויות הללו [3].

מעניין לציין כי ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית החדש, הגוף העוסק בפיקוח אחר תוכניות גרעיניות, הוא דיפלומט יפני – יוקייה אמאנו. מוצאו בוודאי יקשה עליו לפעול בחצי האי הקוריאני, לאור חשדנותה הצפויה של פיונגיאנג.

גם אנגלה מרקל עומדת בפני בחירות בספטמבר, אולם היא מגיעה לבחירות אלה חזקה מבחינה פוליטית. ב-2005 נאלצה מרקל להקים ממשלת אחדות עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, וכעת, נראה על פי הסקרים כי תעמוד בפניה האפשרות להקים ממשלת מרכז-ימין צרה. הנתונים הכלכליים בגרמניה נראים טובים יותר, והגרמנים אופטימיים לגבי הסיכויים של ארצם לצאת מהמיתון בשנה-שנתיים הקרובות.

סטפן הרפר, ניקולא סרקוזי וסילביו ברלוסקוני, מגיעים לוועידה מעמדה בטוחה יותר. אומנם ברלוסקוני סופג ביקורת בשל השערוריות המיניות בהן היה מעורב, אך התמיכה הציבורית בו עדיין גבוהה יחסית, לא מעט בשל הצלחתו להביא לייצוב אחת המערכות הפוליטיות הלא יציבות באירופה, באמצעות רפורמות בשיטת הבחירות. סרקוזי סופג ביקורת על תפקודו במשבר הכלכלי, אולם השיטה הנשיאותית מקילה עליו.

הרפר הצליח להתחזק על חשבון יריביו הפוליטיים בבחירות שנערכו בקנדה בסוף השנה שעברה. מאחר ולא השיג רוב מוחלט בפרלמנט, עמד הרפר בפני האפשרות להכרזה על בחירות חדשות שישה שבועות בלבד לאחר הבחירות. הרפר ניצל סעיף נדיר בחוק הקנדי, אשר איפשר לו להקפיא את דיוני הפרלמנט לזמן מוגבל, כדי לנסות לייצב את התמיכה בו. ההתנגדות להרפר נבעה מהתקציב המוצע להתמודדות עם המשבר הכלכלי, שלא עסק מספיק בנושאים חברתיים. לבסוף, השיג תמיכה ממנהיג האופוזיציה בארצו עבור התקציב, ובכך השיג שקט תעשייתי לכמה חודשים.

על שולחן הוועידה עשויים לעלות מספר עניינים מדיניים, הכל בהתאם לזמן שיוקצב לנושאים השונים, ההתפתחויות הפוליטיות שיתרחשו בעולם בזמן הכינוס והאינטרסים השונים. המשברים באיראן והונדורס, כבר נוטלים חלק נכבד מתשומת הלב העולמית, אליהם ניתן לצרף את המשבר בצפון קוריאה, והמשברים באפריקה – סומליה, סודן וזימבבוואה. לנוכח השפעת המיתון העולמי, עשויים קולותיהם של מנהיגי המדינות המתפתחות ובעיקר מנהיגי סין, הודו וברזיל, להישמע, לנוכח העובדה כי מדינות אלה ממשיכות לצמוח גם כעת, והשפעתם על מציאת הפתרון לבעיה הכלכלית, גוברת והולכת.

לאחר הוועידה, יחלו בעבודתם צוותי העבודה של המעצמות לנסות ולקדם תוכניות לטיפול משותף במשבר הכלכלי. כשזה לוחץ על כל המדינות כולן, ייתכן ונראה תוצאות כבר בפסגה הבינלאומית הגדולה הבאה, פסגת ה-G20 שצפויה להיערך בחודש ספטמבר.

הערות

1. "Petraeus Says New Troops in Afghanistan Face Tough Fight With Taliban", AP, 03/07/2009

2. עוד על מצבה הנוכחי של רוסיה ועל פסגת אובאמה-מדבדב, במאמר "ברק בכיכר האדומה", בגיליון זה

3. עוד על המניעים מאחורי פעולותיה האחרונות של צפון קוריאה, במאמר "צל גרעיני", בגיליון יוני 2009 של סיקור ממוקד


מאמרים נוספים