החלטת הממשלה השבוע לקדם את שיתוף הפעולה הכלכלי והתרבותי עם יפן וביקורו המתוכנן של ראש הממשלה היפני בישראל באמצע ינואר, הם שלב משמעותי נוסף בהתקרבות בין המדינות, מה שמבטיח כי 2015 תהיה “שנת יפן”.
ביקורו המתוכנן של ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, בישראל באמצע החודש מעורר התרגשות רבה, כצפוי. מה שלא צריך להפתיע הוא עיתוי הביקור אשר ממשיך את ההתחממות ביחסים הכלכליים והתרבותיים בין שתי המדינות לאחר כמעט עשור ללא ביקור של אישיות מיפן בדרג כה גבוה.
לאחר ששנים רבות נמנעו חברות יפניות לפעול בשוק הישראלי ניתן לראות כי המציאות משתנה. דוגמא בולטת לכך היא כמובן רכישת הענק של חברת וייבר בהיקף של 900 מיליון דולר על ידי ענקית המסחר האלקטרוני Rakuten, ביקור ראש הממשלה, בנימין נתניהו בטוקיו בחודש מאי השנה, שר הכלכלה היפני, טושימיצו מוטאגי, שהגיע לישראל בפעם הראשונה בתחילתו של מבצע “צוק איתן” ונחתם הסכם הבנות בין משרד הכלכלה היפני ומשרד המדען הראשי לעידוד R&D והשקעות בתחום המחקר והפיתוח בין ישראל ויפן וכמובן הנוכחות הרבה של משלחות של בכירים בחברות יפניות באירועים טכנולוגיים ועסקיים בארץ.
העובדה כי שנת 2015 נפתחת עם ביקור חשוב זה מהווה בהחלט הצהרת כוונות מצד מקבלי ההחלטות בממשל היפני. חשוב לזכור כי אבה ילווה על ידי משלחת גדולה של אנשי עסקים יפנים ובכירים בתאגידי הענק במדינה ולכן ברור כי ביקור זה ימשיך ויקדם את שיתוף הפעולה הכלכלי. כוונה זו היא חלק מרכזי ברפורמות שמנהיג אבה בארצו וזכו לכינוי “אבנומיקס” שנדבך מרכזי הוא דחיפת הכלכלה היפנית באמצעות שיתופי פעולה גלובליים. אם עד לשנים האחרונות מדיניות החוץ היפנית הייתה מנומנמת ולא התערבה בנעשה בפוליטיקה העולמית, הרי שאבה מוביל שינוי גם בנושא זה. עד כה, במהלך 20 חודשי הכהונה שלו, ביקר ב-47 מדינות בעולם!
לרוב, פניהם של חברות עסקיות וסטארט אפים ישראליים פונה מערבה כאשר הן מעוניינות לפרוץ לשוק הגלובלי. ארה”ב ואירופה מהוות מבחינתן יעדים אסטרטגיים מרכזיים כדי להניע קדימה את מנוע הצמיחה שלהן. השוק האסייתי לא היה ברדאר שלהן.
אין ספק כי מדובר בחלון הזדמנויות בעל פוטנציאל אדיר לשוק הישראלי עם יפן, שמדורגת כיום כשוק הכלכלי השלישי בגודלו בעולם עם תמ”ג של 4.7 טריליון דולר בשנת 2013. היפנים מתחילים להכיר בפוטנציאל ביזמות, ובחדשנות הטכנולוגית הישראלית שבאה לידי ביטוי בפעילות של בתאגידי הטכנולוגיה האמריקאים כגון מיקרוסופט, גוגול, יבמ ופייסבוק ושואלים האם אין מקום לשיתוף פעולה דומה גם עם יפן.
החלטת הממשלה השבוע על שורה של צעדים להאיץ את שיתוף הפעולה הכלכלי היא צעד מבורך יש להמשיך במגמה זו ולהאיץ אותה בצעדים מעשיים כגון מתן עידוד ותמריצים לחברות יפניות להשקיע בישראל תוך הסרת חסמים בירוקרטים, קיצור תהליך קבלת ויזות ואישורי עבודה, עידוד הקמת מרכזי פיתוח לתאגידי ענק ועוד, משלחות וביקורים הדדיים, חממות טכנולוגיות משותפות, הקמת פרויקטים משותפים בתחומים משותפים כגון טכנולוגיה, חקלאות ומים, בריאות ועוד.
כמומחית לשוק היפני ומשיחות עסקיות שאני מקיימת גורמים עסקיים בכירים בשוק זה, עולה נכונות ועניין גדול. כעת, נותר להרים את הכפפה ולהצטרף לעשייה המשותפת. שנת 2015 תהיה שנת יפן.
הכותבת נחשבת למומחית מובילה בעסקים עם יפן, עם למעלה מ-20 שנות עבודה עם השוק היפני ומשמשת כמנכ”לית המכון לאסיה, המתמחה בייעוץ וליווי עסקי ליפן.
